תרופות אנטי-אריתמיות

תרופות אנטי-אריתמיות (anti-arrhythmic drugs) הן תרופות המשמשות לאופנים שונים של טיפול בהפרעות קצב מהירות (טכיאריתמיות) בלב. את האמביוולנטיות המאפיינת כיום את יחסה של הרפואה לתרופות הללו אפשר להגדיר ב"חומרים רעילים ומסוכנים שעשוי להיות להם אפקט מיטיב על הפרעות קצב".

הפרעות קצב מהירות

ערך מורחב – הפרעת קצב

הפרעות קצב מהירות הן כל מצב העונה על שני תנאים מצטברים:

מקור הפעילות החשמלית של הלב אינו בקוצב הרגיל שלו (ה"סינוס" - sino atrial node)
מספר האותות החשמליים המפעילים את החדרים עולה על מאה לדקה

המצבים בהם מתקיימים שני התנאים הללו הם רבים ומגוונים, חלקם קשור ברוב המקרים בפתולוגיות וחלקם ברוב המקרים שפיר. סקירה של כל אותם מצבים, המנגנונים המאפשרים אותם והמאפיינים הנבדלים של כל אחד מהם היא לחם חוקו של תת-הענף המשגשג בקרדיולוגיה המכונה "אלקטרופיזיולוגיה".

הפרעות הקצב המהירות מחולקות בדרך כלל לשתי קטגוריות:

על-חדריות (מעל לצרור ע"ש היס)
חדריות (כאלה שמקורן בחדרי הלב)

מעבר למיון ה"גאוגרפי" גרידא, יש לחלוקה זו סיבה אחרת, והיא שבחלק ניכר מן הטכיאריתמיות העל-חדריות אין מחלת לב סטרוקטוראלית, וההפרעה עשויה להיגרם על ידי שורה של גורמים חשמליים בלבד. לעומת זאת, כשמדובר בהפרעות החדריות המצב הוא הפוך, שכן אלה נוטות להופיע בנוכחות מחלה כזו, והימצאן מעמיד את המטופל בחזקת חולה עד שלא יוכח אחרת. הבדל נוסף, הכרוך חלקית באמור, הוא שהפרעות קצב על חדריות לעיתים רחוקות יסכנו את חיי הלוקה בהן, בעוד שהחדריות נוטות להתקשר לתמותה גבוהה. זאת לא רק משום שבמקרים רבים הן פועל יוצא של מחלה קשה, אלא גם מאחר שהשפעתן המיידית על תפקוד הלב נוטה להיות קשה והרסנית. להבדלים אלה בין ההפרעות יש השפעה ניכרת על החשיבה באשר לטיפול בהן, הן במישור האקוטי ובעיקר במישור המניעתי.

מיון ווהן-ויליאמס

מיון התרופות האנטי-אריתמיות של ווהן-ויליאמס שהוצג ב-1970 הוא אחת השיטות המקובלות למיון התרופות האנטי-אריתמיות.

מחלקה	דוגמאות	מנגנון פעולה	שימושים קליניים^[1]
Ia	כינידין פרוקאינאמיד Disopyramide Ajmaline	חוסמי תעלות (Na⁺) ‏(intermediate association /dissociation) מאריכות את שלב התקופה הרפרקטורית המוחלטת בפוטנציאל הפעולה של התא	הפרעות קצב חדריות (Ventricular arrhythmias) מניעת התקפי פרפור עליות חוזרים (נגרם מפעילות יתר של עצב הואגוס) תסמונת וולף-פרקינסון-וויט (פרוקאינאמיד)
Ib	לידוקאין Tocainide Mexiletine Phenytoin עשוי להיות חלק ממחלקה זו	חוסמי תעלות (Na⁺)‏ (fast association/dissociation) מקצרות את שלב התקופה הפרקטורית המאוחרת בפוטנציאל הפעולה של התא	טיפול ומניעה מיד לאחד התקף לב, אף שכיום נרתעים משימוש בתרופות אלו בגלל סיכון מוגבר לאסיסטולה: טכיקרדיה על חדרית פרפור עליות
Ic	Flecainide Propafenone Moricizine	חוסמי תעלות (Na⁺)‏ (slow association/ dissociation) מאריכות את שלב הדה-פולריזציה בפוטנציאל הפעולה של התא	מניעת פרפור עליות חוזר מניעת טכיאריתמיות חוזרות של מערכת הולכה חשמלית לא תקינה.
II	Propranolol אסמולול Timolol Metoprolol Atenolol	חוסמי בטא	הקטנת תמותה מהתקפי לב מניעת טכיאריתמיות חוזרות
III	אמיודארון Sotalol Ibutilide Dofetilide	חוסמי תעלות אשלגן (K⁺⁾ מאריך את שלב 3 בפוטנציאל הפעולה של התא. Sotalol הוא גם חוסם בטא^[2]	בתסמונת וולף-פרקינסון-וויט (sotalol:) טכיקרדיות על חדריות ופרפור עליות (nibentan:) רפרוף עליות ופרפור עליות
IV	Verapamil Diltiazem	חוסם תעלות סידן Ca²⁺	מניעת חזרה של התקפי מהירות פרוזדורית הפחתת קצב חדרי בפציינטים עם פרפור עליות
V	אדנוזין דיגוקסין	פועלים על פי מנגנונים אחרים או לא ידועים (Direct nodal inhibition). ההשערה היא שאדנוזין לפחות גורמת להיפרפולריזיציה על ידי השארת תעלות אשלגן פתוחות.	הפרעות קצב על חדריות, במיוחד בכשל לבבי עם פרפור עליות

כינידין

Class 1a - תרופה החוסמת את תעלות נתרן תלויות המתח- פאזה 0 בפוטנציאל הפעולה מואט, וכן בנוסף יש האטה בתעלות אשלגן תלויות מתח- הארכה ברה-פולריזציה. התרופה מיועד למקרים בהם יש פרפור קצב בעליות, פרפור חדרים. התרופה מורידה את מהירות ההולכה ומפריעה לפעילות של קוצבים אקטופיים. התרופה גם גורמת להרפיה מלווה בירידה בלחץ הדם וכן מעודדת עליה בקצב הלב עקב פעילות אנטי-מוסקרינית. התרופה עלולה לגרום למצב של LQT נרכש: תופעה שבה יש מרווח QT ארוך אשר גורם לברדיקרדיה ולהיווצרות של DAD. (יצירת פוטנציאל פעולה במנגנון של triggered activity). עקב חסימת תעלות האשלגן, נוצרת הארכה ברה-פולריזציה, אשר עלולה לגרום כשלעצמה להפרעת קצב (רפלקס טכיקרדיה)- תרופה זו ניתנת יחד עם verpamil- חוסם תעלות סידן.

לידוקאין

Class 1b - תרופה החוסמת באופן ספציפי תעלות נתרן תלויות מתח. היא פועלת במידה רבה על סיבי פורקינייה או בתאים אחרים בהם יש פוטנציאל פעולה ארוך, והיא מקצרת את זמן פוטנציאל הפעולה ובכך מאריכה את התקופה הרפרקטורית. היא מיועדת לטיפול במצבי איסכמיה, לאחר acute MI, או במצבי הרעלת דיגיטליס, או היפרקלמיה. באופן כללי- מונעת מצבי reentry מאחר שמאריכה את התקופה הרפרקטורית. תופעות לוואי של התרופה: סחרחורות, רעד, בחילות והקאות, שלשול, ולפעמים גם לויקופניה וטרומבוציטופניה.

Flecainide

Class 1c - התרופה חוסמת את תעלות נתרן תלויות מתח, בעיקר בחלק העולה של פוטנציאל הפעולה- שלב 0. ניתן לראות באק"ג הרחבה של גל ה- QRS. בנוסף התרופה מעכבת תעלות אשלגן. לטיפול בתסמונת WPW- מחלה בה יש אקטיבציה מוקדמת של חדרים כתוצאה מקיום מסלול הולכה נוסף ללא מעבר ב- AV. לטיפול בהפרעות קצב על-חדריות, paroxysmal atrial flutter. תרופות אלו יכולות לגרום להפרעות קצב היות שיש הטרוגניות של פוטנציאל הפעולה. תופעות הלוואי- הפרעות ראייה, פגיעה במערכת העיכול, בחילות וכו'.

Propranolol

Class 2 - חוסמי בטא פועלים במנגנון של עיכוב רצפטורים בטא אנדרנרגיים. קולטני בטא מביאים לאחר קישורם לעליה בכוח הכיווץ, והגברת קצב ההולכה- העלאת קצב הלב. מכאן, שתרופה אשר חוסמת את רצפטורי בטא תאריך את שלב 4 בפוטנציאל הפעולה ותאט את קצב הלב. התרופה היא בעלת אפקט אינוטרופי שלילי: מורידה את לחץ הדם ואת תפוקת הלב. לטיפול בהפרעות קצב, יתר לחץ דם ואנגינה פקטוריס. לא מיועדות לטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב, מאחר שהאפקט האינוטרופי השלילי יכול לגרום לירידה נוספת בנפח הפעימה ובקצב הלב. בנוסף, התרופה לא מומלצת בחולי אסתמה- המערכת האנדרנגית מורידה את התנגדות מערכת הנשימה ועל ידי חסימתה ייווצר אפקט של אסתמה. התרופה מעלה רמות טריגליצרידים ומורידה את ריכוז ה- HDL. התרופה אינה מומלצת לסוכרתיים היות שהיא חוסמת שחרור של גלוקגון ועלולה להביא להיפוגליקמיה.

אמיודארון

ערך מורחב – אמיודארון

Class 3 - תרופה זו מעכבת תעלות אשלגן, מעכבת תעלות נתרן תלויות מתח, בעלת מבנה של חוסם בטא ומעכבת בצורה חלשה תעלות סידן תלויות מתח. ניתנת כטיפול מונע לפרפור חדרים, חולים הסובלים מטכיאריתמיה, ולחולים לאחר אוטם שריר הלב - היות שהיא מונעת reentry. טובה גם למקרים של WPW (וולף פרקינסון וויט סינדרום) ולפרפורי עליות.

התרופה עלולה לגרום לברדיקרדיה. עלולה לגרום לבעיות קצב בעיקר במצבים של היפוקלציה או היפומגנזמיה. יכולה לגרום לפיברוזיס בריאות, כאבי ראש, אטקסיה, הפרעות שינה, רגישות בעור ובקרנית. התרופה יכולה לגרום להיפו או היפרתיריאודיזם, עקב הדמיון שלה לתירוקסין, הורמון בלוטת התריס.

Verapamil

Class 4 - תרופה זו פועלת באמצעות עיכוב תעלות סידן בעיקר בקוצבים ומעט בשריר- יש האטה ב- AV node ועליה בתקופה הרפרקטורית- מונע reentry בעליות ובעיקר באזור הקוצבים. לטיפול בטכיקרדיה סופר וונטרלית, פרפור ורפרוף עליות. התרופה גורמת לואזודילטציה (מעכבת תעלות סידן גם בפריפריה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תרופות אנטי-אריתמיות בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ אלא אם צוין אחרת, המקור לכך הוא: Rang, H. P. (2003). Pharmacology. Edinburgh: Churchill Livingstone. ISBN 0-443-07145-4.
^ Kulmatycki KM, Abouchehade K, Sattari S, Jamali F (במאי 2001). "Drug-disease interactions: reduced beta-adrenergic and potassium channel antagonist activities of sotalol in the presence of acute and chronic inflammatory conditions in the rat". Br. J. Pharmacol. 133 (2): 286–94. doi:10.1038/sj.bjp.0704067. PMC 1572777. PMID 11350865. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[Rangunless-1] אלא אם צוין אחרת, המקור לכך הוא: Rang, H. P. (2003). Pharmacology. Edinburgh: Churchill Livingstone. ISBN 0-443-07145-4.

[pmid11350865-2] Kulmatycki KM, Abouchehade K, Sattari S, Jamali F (במאי 2001). "Drug-disease interactions: reduced beta-adrenergic and potassium channel antagonist activities of sotalol in the presence of acute and chronic inflammatory conditions in the rat". Br. J. Pharmacol. 133 (2): 286–94. doi:10.1038/sj.bjp.0704067. PMC 1572777. PMID 11350865. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

[1]

[2]

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.