תרזה רייט

שחקנית אמריקאית

תרזה רייטאנגלית: Teresa Wright; ‏ 27 באוקטובר 19186 במרץ 2005) הייתה שחקנית קולנוע אמריקאית שהופיעה ב-28 סרטים בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20. בשנת 1942 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה כקרול בלדון בסרט "גברת מיניבר", באותה שנה הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לתפקידה בסרט "גאוות היאנקים" בו שיחקה לצד גרי קופר. כמו כן שיחקה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "צל של ספק" (1943) ובסרטו של ויליאם ויילר "שנות חיינו היפות ביותר" (1946). מסוף שנות החמישים ואילך הופיעה בסרטי וסדרות טלוויזיה עליהם זכתה בשלוש מועמדויות לפרס אמי. כמו כן הופיעה בתיאטרון על במות ברודוויי.

תרזה רייט
Teresa Wright
לידה 27 באוקטובר 1918
הארלם, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 2005 (בגיל 86)
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Evergreen Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Theresa Muriel Wright עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • רוברט אנדרסון (19591978)
  • ניבן בוש (19421952) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייה

עריכה

נולדה בהארלם, ניו יורק וגדלה בניו ג'רזי. הוריה נפרדו בילדותה.

סמואל גולדווין גילה אותה בשעה ששיחקה בברודוויי במחזה "Life With Father" ושיבץ אותה בתפקיד אלכסנדרה, בתה של בטי דייוויס בסרט "השועלים הקטנים" ("The Little Foxes", ‏1941) על תפקיד בכורה זה זכתה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא הייתה מועמדת לפרסי אוסקר לתפקידיה בשני סרטיה הבאים, לתפקיד הראשי ב"גאוות היאנקים" ולתפקיד המשנה ב"גברת מיניבר", בו זכתה. היא השחקנית היחידה שזכתה במועמדויות לאוסקר על שלושת הסרטים הראשונים בהם שיחקה[1].

בשנת 1946 הופיעה בשני תפקידים שזכו להערכה, שרלוט ניוטון ב"צל של ספק" של היצ'קוק ופגי סטיבנסון ב"שנות חיינו היפות ביותר" של ויליאם ויילר. ב-1947 כיכבה במערבון העגמומי "רדוף" עם רוברט מיצ'ם לפי תסריט של בעלה הראשון, ניבן בוש. בשנת 1950 שיחקה בסרטו של פרד זינמן "הגברים", לצד מרלון ברנדו בתפקיד הבכורה שלו. עד סוף שנות החמישים הופיעה בעוד עשרה סרטים, אך בהצלחה פחותה. ב-1957 הופיעה בסרט הסוף המאושר בבימויו של ריצ'רד ברוקס וב-1958 בסרט "השנים הסוערות" לצדה של סנדרה די. הופעתה האחרונה בקולנוע הייתה בסרט מוריד הגשם (1997).

ב-1957 הופיעה בסרט הטלוויזיה "The Miracle Worker" ("עושה הנפלאות") במסגרת סדרת "Playhouse 90" של CBS, עליו זכתה במועמדות לפרס אמי. ב-1960 זכתה במועמדות נוספת לפרס על הופעתה בסרט "סיפורה של מרגרט ברק-וייט" ("The Margaret Bourke-White Story", שעסק בחייה של הצלמת מרגרט ברק-וייט). בפברואר 1960 קיבלה שני כוכבים בשדרת הכוכבים של הוליווד, אחד עבור כוכבות בקולנוע והשני עבור כוכבות בטלוויזיה. בין הופעותיה בטלוויזיה הופיעה בפרקים מתוך "אלפרד היצ'קוק מגיש" ו"בוננזה".

בתיאטרון הופיעה בהצגות "מרי מרי" ב-1962, "מעולם לא שרתי לאבי" (1968), "מותו של סוכן" (1975) ו-"Morning's at Seven"‏ (1980). הופעתה האחרונה על במת התיאטרון הייתה בינואר 1992 במחזה "על זמן שאול".

רייט נפטרה מהתקף לב בבית החולים של אוניברסיטת ייל בניו הייבן בגיל 86.

חייה האישיים

עריכה

רייט הייתה נשואה פעמיים:

  • 19421952, לתסריטאי ניבן בוש (Niven Busch;‏ 1903–1991)
  • 19591978, למחזאי רוברט וודרוף אנדרסון (Robert Woodruff Anderson;‏ 1917–2009)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה