תרכובת רוויה

בכימיה, המונח רוויה משמש בהקשרים רבים בתחומי הכימיה השונים, שהעיקרי שבהם הוא בכימיה אורגנית, שם המונח תרכובת רוויה משמעותו היא תרכובת (או יון) המסוגלת לעמוד בפני תגובות סיפוח כגון הידרוגנציה, סיפוח חמצוני (אנ') והיקשרות עם בסיסי לואיס. באופן כללי, תרכובות רוויות הן פחות ריאקטיביות מתרכובות בלתי רוויות. משמעות המילה רוויה בעברית היא "חוסר יכולת לקלוט או להוסיף תוספת משמעוּתית", וכך באמת מתנהגות התרכובות הרוויות – הן מלאות עד מקסימום, יציבות, ולכן לא יכולות לקלוט ולהגיב עם אחרים.

בכימיה אורגנית

עריכה

בכימיה אורגנית, תרכובות בלתי רוויות לרוב יעברו תגובות סיפוח שאינן אפשריות עבור תרכובות אורגניות כמו האלקאנים – קבוצת התרכובות הרוויות הכי נפוצות בכימיה. תרכובת אורגנית רוויה תכיל רק קשרים יחידים בין אטומי הפחמן. לרבים מהתרכובות הרוויות יהיו קבוצות פונקציונליות, למשל, הכהלים.

השוואה בין תרכובות רוויות ותרכובות בלתי רוויות
תרכובות רוויות תרכובות בלתי רוויות
בין כל שני פחמנים יכול להיות רק קשר יחיד יש לפחות זוג אחד של פחמנים עם קשר כפול או משולש ביניהם
אין שום קשרי π בין שני אטומי פחמן יש לפחות זוג אחד של פחמנים עם קשר π ביניהם
פחות ריאקטיבים יותר ריאקטיבים
כל הפחמנים בהיברידיזציה של sp3 הפחמנים יכולים להיות גם בהיברידיזציה של sp3 וגם sp2 או sp1
יש יותר אטומי מימן על כל פחמן יש פחות אטומי מימן על כל פחמן
לא עוברים פילמור עוברים פילמור
יותר יציבים פחות יציבים
דוגמאות לתרכובות
אלקאנים, ציקלואלקאנים, כהלים אלקנים, אלקינים, תרכובות ארומטיות

תרכובות אורגניות בלתי רוויות

עריכה

ניתן לתאר את מושג הרוויה באמצעות מערכות שמות שונות, נוסחאות ומבחנים אנליטיים. לדוגמה:

  • מונחון ה-IUPAC – מערכת שמות המשמשת לתיאור סוג ומיקום חוסר הרוויה בתרכובת האורגנית (לדוגמה השם but-2-ene מתאר לנו כי יש לנו קשר כפול (שאינו רווי) בפחמן מספר 2).
  • נוסחת דרגת חוסר רוויה (אנ') – המשמשת למציאת מספר אטומי המימן שיכולים להיות לתרכובת.
  • שיטות אנליטיות כמו NMR, ספקטרוסקופיית פורייה וספקטרוסקופיית מסה שיכולים לעזור לנו לגלות את מבנה המולקולה והאם היא רוויה או לא.

מחוץ לכימיה אורגנית

עריכה

כימיה אורגנו-מתכתית

עריכה

בכימיה אורגנו-מתכתית, לקומפלקס בלתי רווי יהיו פחות מ-18 אלקטרוני ערכיות לכן הוא יהיו יותר רגיש לסיפוח חמצוני (אנ') או להוספת ליגנד. קטליזטורים רבים הם בלתי רוויים, כיוון שבמצב זה יכול הזרז לקשור את הסובסטרט – החומר עליו הוא פועל. בעוד שקומפלקסים רוויים רק לעיתים רחוקות מציגים תכונות קטליטיות.[1]

פני שטח

עריכה

בכימיה פיזיקלית, כאשר בוחנים תהליכים על פני שטח, רוויה היא המידה בה אתר קשירה תפוס על ידי מולקולות. לדוגמה, בתהליך ספיחה של גז על פני שטח, הרוויה היא אחוז אתרי הקישור התפוסים על ידי מולקולות הגז. דוגמה נוספת, רוויית בסיס המתייחסת לשבר הקטיונים הניתנים להחלפה שהם קטיוני בסיס.

כימיה פיזיקלית

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – רוויית יתר

בכימיה פיזיקלית, רוויה היא הנקודה בה לא ניתן להמיס יותר חומר בתמיסה מסוימת – כל חומר נוסף לא יתמוסס, אלא ישקע. נקודה זו של ריכוז מרבי, נקודת הרוויה, תלויה בזהות הממס, זהות המומס, ובטמפרטורה. אם שינוי בתנאים (כמו קירור) גורם לכך שריכוז החומר בתמיסה גדול מריכוז הרוויה, החומר יכול לשקוע כמוצק, או עשויה להתקבל תמיסה על רוויה.

ביוכימיה וחומצות שומן

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – חומצות שומן רוויות, חומצות שומן בלתי רוויות
 
אחת משלוש הרגליים של חומצת השומן הזו היא בלתי רוויה

בביוכימיה, נוהגים לקטלג את חומצות השומן, לחומצות שומן רוויות וחומצות שומן בלתי רוויות. שמנים צמחיים רבים מורכבים מחומצות שומן בלתי רוויות המכילות קשר כפול אחד לפחות. בנוסף, המושג רוויה מתייחס לאחוז האתרים הפעילים התפוסים בחלבון בזמן נתון.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ coordinatively unsaturated complex, IUPAC (באנגלית)