1949 בברית המועצות
1949 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-32 למהפכת אוקטובר.
| ««« 1948 1947 1946 |
 |
1949
בברית המועצות |
»»» 1950 1951 1952 |
| כל ערכי השנים בברית המועצות אירועים בולטים בעולם ב-1949 לוח שנה של שנת 1949 | |||
הנהגה
עריכה- ראש הממשלה - יוסיף סטלין.
- יושב ראש הסובייט העליון של ברית המועצות - ניקולאי שברניק
אירועים בולטים
עריכה10 ביולי: רעידת האדמה בטג'יקיסטן
- במהלך המחצית השנייה של שנות ה-40 ועד לתחילת שנות ה-50 התנהל מאבק מזוין בשטחי ליטא, אסטוניה ולטביה בין מוסדות השלטון הסובייטי לבין מחתרות מקומיות ("האחים של יערות") שנתמכו על ידי התושבים המקומיים. כמו כן, במערב אוקראינה פעל צבא מחתרתי שדגל בעצמאות אוקראינה.
- 10 בינואר – פתיחת תערוכה מסחרית בלנינגרד. אירועי התערוכה היו בסיס להדחת ראשי העיר בהמשך במהלך השנה.
- 18 בינואר – הקמת "המועצה לעזרה הדדית". הארגון הכלכלי בו השתתפו ברית המועצות ומדינות הגוש הסובייטי במזרח אירופה.
- 28 בינואר – העיתון פראבדה פרסם מאמר מערכת בהקשר לקבוצה אנטי-סובייטית של מבקרי תיאטרון. כל המבקרים שהוזכרו במאמר היו יהודים. במקרים בהם הם משתמשים בשם עט ה"רוסי", במאמר פורסם גם שם המשפחה האמיתי ה"יהודי" במטרה לחזק את המסר. בעקבות המאמר נערכו אספות באגודות סופרים וארגוני פעילי תרבות אחרים במוסקבה ובלנינגרד. לאחר פרסום המאמר החלה מערכת של המאבק נגד קוסמופוליטיות.
- 8 בפברואר – פיזור ארגון סופרים יהודים וסגירת עיתונות בשפת יידיש.
- 10 בפברואר – בעיתון "פראבדה" מתפרסם מאמר מערכת הדוגל בפטריוטיות בציור ומציין שמספר מבקרי ציור עם שמות משפחה יהודיים אינם פטריוטים. בעקבות המאמרים שמאשימים את היהודים בקוסמופוליטיות, מתפרסמים מאמרים נוספים ונערכות אספות עובדים. תחילת קמפיין רחב נגד "קוסמופוליטיים ללא שורשים". לפי נתונים הידועים עתה, במהלך השנים עד לשנת 1953 נעצרו 431 פעילי תרבות יהודים.
- 15 בפברואר – בפוליטביורו של המפלגה הבולשביקית התקבלה החלטה על פעילות אנטי-מפלגתית של ראשי הממסד המפלגתי והממשלתי בלנינגרד. כל המוזכרים בהחלטה איבדו את עמדות המפתח בעיר, תחילת פרשת לנינגרד.
- 4 במרץ – ויאצ'סלב מולוטוב פוטר מתפקיד שר החוץ. בהמשך אותה שנה אשתו נעצרה ונשלחה למחנות גולג.
- 12 במרץ – גירוש מסיבי של תושבי ליטא, אסטוניה ולטביה לסיביר (הגירוש הגדול של מרץ). במבצע זה גורשו כ-95 אלף אזרחים.
- 29 במרץ – באספת עורכי העיתונים מיכאיל סוסלוב (מחברי הפוליטביורו) הציע להפסיק פרסום מאמרים בנושאים קוסמופוליטיים.
- 2 במאי – שידור ישיר ראשון של משחק כדורגל בטלוויזיה הסובייטית.
- 10 ביולי – רעידת האדמה בטג'יקיסטן: רעידת אדמה בעוצמה 7.4 בסולם ריכטר פוקדת את האובלסט גהארם (Gharm) שבטג'יקיסטן. כ-7200 תושבים נהרגו.
- 13 באוגוסט – ראשי לנינגרד שהועברו מתפקידיהם בתחילת השנה נעצרו.
- 25 באוגוסט – במוסקבה נערך כינוס ראשון של "שוחרי שלום". בעקבות הכינוס הוקם וועד להגנה על שלום שפעיל עד היום.
- 29 באוגוסט – ברית המועצות מבצעת ניסוי ראשון של פצצה גרעינית, אשר זכתה לשם הקוד RDS-1. העיצוב של הפצצה הסובייטית חיקה את העיצוב של פצצת הפלוטוניום האמריקנית "איש שמן" אשר הוטלה על העיר היפנית נגסאקי בשנת 1945. הפיצוץ בוצע בשטח אימונים ליד העיר סמיפלטינסק (קזחסטן). שטח האימונים הוא בגודל של 30 אלף קמ"ר והיה אתר עיקרי לביצוע ניסויים גרעיניים בברית המועצות.
- 7 באוקטובר – ביטול המינהל הצבאי בשטח גרמניה שנמצאת תחת הכיבוש הסובייטי והקמת מדינה עצמאית - הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה.
- 1 בדצמבר – סגירת התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה. זה היה התיאטרון האחרון הפעיל בברית המועצות בו נערכו הצגות ביידיש.
- 21 בדצמבר – חגיגות נרחבות לציון יום הולדת ה-70 של יוסיף סטלין.
- 25 בדצמבר – בחברובסק התחיל משפט נגד קציני צבא יפן שואשמו בשימוש בנשק בקטריאולוגי במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שבוע של דיונים כל הנאשמים נשפטו לתקופות מאסר שונות.
ללא מועד
עריכה- כ-37 אלף יוונים שהתגוררו לחופי הים השחור גורשו לסיביר.
- במהלך הגירוש הגדול של מרץ גורשו מרפובליקות הסובייטיות אסטוניה, לטביה, ליטא לאזור סיביר כ-100 אלף אזרחים.
- תחילת ייצור מקלט טלוויזיה בצורה סדרתית. תוך פרק זמן קצר נמכרים אלפי מכשירים וטלוויזיה הופכת למדיה המונית.
- שלטונות ברית המועצות, בהתאם להחלטת יוסיף סטלין, התחילו מתקפה חריפה נגד יהודי ברית המועצות אשר הואשמו בדעות פרו-מערביות ואנטי-סוציאליסטיות.
- רובה סער AK-47 נכנס באופן רשמי לשירות כרובה סער בסיסי של הצבא האדום.
נולדו
עריכה- 8 בפברואר – אירינה מורביובה, שחקנית סובייטית ורוסית
- 19 במרץ – ולרי לאונטייב, זמר סובייטי ורוסי
- 7 באפריל – ולנטינה מטוויינקו, מדינאית רוסית
- 15 באפריל – אלה פוגצ'ובה, זמרת סובייטית ורוסית
- 9 במאי – אולג אטקוב, קוסמונאוט סובייטי
- 21 במאי – לובוב פוליש'וק, שחקנית סובייטית ורוסית (נפטרה ב-2006)
- 12 ביוני – יורי בטורין, קוסמונאוט רוסי
- 12 בספטמבר – אירינה רודנינה, ספורטאית סובייטית
- 26 בדצמבר – מיכאיל בויארסקי, שחקן סובייטי ורוסי
נפטרו
עריכה
- 16 בינואר – ואסילי דגטיאריוב - מתכנן נשק סובייטי (נולד ב-1880)
- 20 בפברואר – וסילי לבדב-קומאץ' - משורר סובייטי (נולד ב-1898)
- 18 במאי – ניקולאי סמשקו, מדינאי סובייטי (נולד ב-1874)
- 24 במאי – אלכסיי ש'וסב, אדריכל סובייטי (נולד ב-1882)
- 8 באוגוסט – איוואן פודובני, ספורטאי רוסי וסובייטי, (נולד ב-1898)
- 17 באוקטובר – פיודור טולבוחין, מרשל ברית המועצות, (נולד ב-1896)
- 3 בדצמבר – מריה אוספנסקייה, שחקנית רוסיה, (נולדה ב-1876)
קישורים חיצוניים
עריכה