ויקיפדיה

486958 ארוקות'

גוף בחגורת קויפר והמטרה לחליפה של ניו הורייזונס

486958 ארוקות' (בכתיב לטיני: 486958 Arrokoth)[2][4] הוא אובייקט בחגורת קויפר. גוף זה היה מטרת הגשושית ניו הורייזונס שחלפה על פניו ב-1 בינואר 2019 בשעה 12:33 בלילה שעון החוף המזרחי. 486958 2014 MU69 נבחר כמטרה החדשה לחלוף על פניו לאחר מעבר הגשושית ליד פלוטו, באוגוסט 2015. תצפיות מראות כי הגוף בעל צורה מוארכת, לא שגרתית, ככל הנראה שני גופים שהתחברו יחדיו.

486958 ארוקות'
486958 Arrokoth
תמונת הצבע הראשונה של2014 MU69. צולמה על ידי הגששית ניו הוריזונס ב-1 בינואר 2019.
תמונת הצבע הראשונה של2014 MU69. צולמה על ידי הגששית ניו הוריזונס ב-1 בינואר 2019.
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג גופים קטנים במערכת השמש
קטגוריה גוף טרנס-נפטוני
מיקום חגורת קויפר
תאריך גילוי 26 ביוני 2014[1]
מגלה טלסקופ החלל האבל[1]
מקום גילוי טלסקופ החלל האבל עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 6,633,319,198 ק"מ
(44.341[1] AU)
אפואפסיד 6,946,427,542 ק"מ
(46.434 AU)
פריאפסיד 6,387,679,494 ק"מ
(42.699[1] AU)
ציר חצי-ראשי 44.50527459549347±2.6442 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.0461 או 0.037[1]
זמן הקפה 295.73 שנים ימים
נטיית מסלול 2.4533[1]°
מאפיינים פיזיים
ממדים 33.54 קילומטר
זמן סיבוב עצמי 15.918 שעה
אלבדו 0.057 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות נראית 26.8
בהירות מוחלטת 11.06 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

גילוי

עריכה

486958 2014 MU69 ‏ התגלה לראשונה ב-26 ביוני 2014, באמצעות טלסקופ החלל האבל במהלך סקר מקדים כדי למצוא אובייקט לחליפה של הגשושית ניו הורייזונס במעברה דרך חגורת קויפר[5]. נדרש היה להשתמש בתצפיות טלסקופ החלל האבל כיוון שהבהירות נראית של האובייקט היא בסדר גודל של 27, שהיא בהירות חלשה לרוב הטלסקופים מלבד החזקים ביותר. באמצעות תצפיות טלסקופ החלל האבל ניתן היה גם לקבל הערכה אמינה של המסלול[6].

 
חמש תמונות הגילוי של 2014 MU69

שם

עריכה

כאשר 486958 ארוקות' נצפה לראשונה, הוא קיבל את התיוג 1110113Y, וכונה בקיצור "11"[5]. נאס"א הכריזה על האפשרות שיהיה יעד לחליפה של הגשושית ניו הוריזונס באוקטובר 2014[7] כיוון שהיה אחת מהמטרות האפשריות לחליפה של הגשושית, כונה על ידי צוות הגשושית באופן לא רשמי כ-PT1 ("יעד פוטנציאלי 1")[8].

השם הזמני הרשמי 486958 2014 MU69 ‏ ניתן על ידי ה-MPC (הגוף הרשמי הבינלאומי המכריז על שמות גופים במערכת השמש, Minor Planet center) במרץ 2015 לאחר שמספיק מידע נאסף על מסלול האובייקט. לאחר תצפיות נוספות, הוא קיבל את המספר 486958 ב-12 במרץ 2017[1]. שם זה ציין כי זה האובייקט ה-1,745 שהתגלה בין ה-16 ל-30 ביוני 2014 (כאשר "2014"="M" ו-U=20 ואם מחברים יחד עם 69×25 מקבלים 1,745).

לקראת ההגעה של הגשושית ניו הורייזונס ב-2019, הוחלט להעניק ל486958 2014 MU69- כינוי רשמי על ידי נאס"א, שנבחר לאחר קמפיין ציבורי בו הוצעו למעלה מ-34,000 שמות על ידי הציבור. משמעות השם הנבחר - אולטימה ת'ולה (Ultima Thule) - היא "מעבר לגבולות העולם המוכר"[3], ביטוי שהיה נפוץ במפות ימי הביניים לציין את גבולות העולם המוכר.

בנובמבר 2019 הודיע המרכז לכוכבים מינוריים (MPC) כי השם הרשמי הוא ארוקות' ('Arrokoth')[9]. פירוש השם הוא "שמיים" בשפת הפוואטן (Powhatan language), הילידים שהיו בשטח שהוא היום מדינת וירג'יניה. השם המלא : 486958 Arrokoth[10].

מאפיינים ופרמטרי מסלול

עריכה

בעקבות תצפיות ראשוניות של 486958 ארוקות' והבהירות נראית שלו, הוא הוערך בקוטר של 18–41 ק"מ. תצפיות נוספות ב-2017 הביאו למסקנה כי זה גוף מאורך בקוטר של 30 ק"מ או אולי אסטרואיד כפול או בצורה המזכירה את כוכב שביט צ'וריומוב-גרסימנקו 67P[11].

זמן ההקפה הוא כ-295 שנים, ונטיית מסלול נמוכה לעומת גופים נוספים בחגורת קויפר.

לפי התצפיות נראה כי ל-486958 ארוקות' יש צבע אדום, ואולי אף יותר אדום מפלוטו. 486958 ארוקות' הוא האובייקט הקטן ביותר מחגורת קויפר שיש מדידה והערכה לגבי צבעו[12].

טלסקופ החלל האבל הקדיש 24 חליפות כדי לעקוב אחר החזר האור המגיע מ-486958 ארוקות' בין התאריכים 25 ביוני ו-4 ביולי 2017 על מנת לחשב את זמן המחזור שלו[13].

תצפיות באירועי הסתרה

עריכה
 
מסלול קרקעי של אירועי ההסתרה בתצפיות 2017 של2014 MU69[14]

תצפיות של 2014 MU69 נעשות במהלך אירועי הסתרה (אוקולטציה) תוך שילוב תצפיות מדרום אמריקה, מאפריקה ומהאוקיינוס השקט, יחד עם טלסקופי החלל האבל וטלסקופ החלל גאיה[15].

ב-3 ביוני 2017 ניסו שתי קבוצות מדענים של נאס"א לזהות את צלו של 2014 MU69 דרך שילוב תצפיות מארגנטינה ודרום אפריקה. לאור חוסר הצלחה לאתר את הצל של האובייקט הניחו בהתחלה כי 2014 MU69 עשוי להיות אף גדול או כהה משנחשב בתחילה[15], אולם לאחר תצפיות נוספות ביולי 2017 התגלה כי הייתה שגיאה בהכוון הטלסקופים ובחישוב מיקום הצל במהלך אירוע ההסתרה[16].

ב-10 ביולי 2017 הצליח הטלסקופ המוטס SOFIA (Stratospheric Observatory for Infrared Astronomy) לצפות בהצלחה במהלך אירוע ההסתרה השני תוך כדי טיסה מעל האוקיינוס השקט ממרכז קרייסטצ'רץ', ניו זילנד. המטרה העיקרית של התצפיות האלה היה לבדוק אם קיימות טבעות או חומר העלול לסכן את הגשושית ניו הורייזונס במעברה ליד 2014 MU69[17][18]

ב-17 ביולי 2017 ביצע טלסקופ החלל האבל תצפיות על מנת לנסות לאתר אם יש טבעות או עוד חלקיקים סביב 486958 ארוקות' העשויים לסכן את מעבר הגשושית ניו הורייזונס. התצפיות בוצעו לאורך העקבה הקרקעית של אירוע ההסתרה בדרום ארגנטינה[19]. יחד עם שילוב תצפיות של טלסקופ החלל האבל והטלסקופ המוטס SOFIA. תוצאות ראשוניות של התצפיות מעידות של-486958 ארוקות' יש צורה ספרואיד אליפטי או אולי אף יכול להיות אסטרואיד כפול[11]. גודלו מוערך להיות בסביבות 30 ק"מ (או אם מדובר בשני גופים, כל אחד בקוטר של 15–20 ק"מ)[11][20].

מתצפיות יולי 2017 עולה, כי הגוף הוא בעל צורה לא שגרתית, ככל הנראה גוף בינארי[11], או ייתכן שיש גם ירח, בנוסף על האפשרות שמדובר בשני גופים[21]. אפשרויות תצפיות נוספות התקיימו במהלך ב-2018[22].

חקר באמצעות גשושיות

עריכה
  •  
    מסלול פלוטו ניו הוריזונס ו2014 MU69
  •  
    אחת מהתמונות הראשונות שהגיעו לקראת התקרבות ליעף ב-1 בינואר 2019
  •  
    צורתו הראשונה, התמונה היחידה שהורדה לפני תחילת היעף
  •  
    הדמאה נלקחה 30 דקות לפני החליפה הכי קרובה ביעף ממרחק 28,000 ק״מ.

לאחר ביצוע יעף סמוך לפלוטו, נותרה לגשושית ניו הוריזונס כמות דלק שאפשרה תמרון ליד אחד מהאובייקטים בחגורת קויפר. באוקטובר 2014 אושר כי המשימה תמשיך למטרה נוספת[23]. לאחר סקר ראשוני הוחלט כי היא תחלוף ליד 2014 MU69[24] ב-1 בינואר 2019[6], ובמרחק 43.4 יחידות אסטרונומיות מן השמש. בדרכה עשתה ניו הורייזונס ארבעה תיקוני מסלול כדי להתאים את מסלולה לחליפה[25][26][27].

ב־1 בינואר 2019 בשעה 12:33 בלילה, שעון החוף המזרחי, חלפה הגשושית במרחק 3,500 ק"מ מהגוף[28]. עקב קצב השידור הנמוך, תמונות ומדידות מהיעף אמורות להיות משודרות בחזרה לכדור הארץ עד ספטמבר 2020[29].

מתמונות ראשונות נראה כי צורתו מוארכת כעין איש שלג וציר הסיבוב המשוער הוא או 15 שעות או 30 שעות. ב-7 במרץ 2019 פרסמה נאס"א צילומי תלת-ממד של הגוף[30].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא 486958 2014 MU69 בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 פרטי מסלול של 2014 MU69 באתר ה־IAU, לפי חישוב מסלול מתאריך פברואר 2017, על בסיס תצפיות מ-2014 ו-2016
  2. ^ לשמיעת הגיית השם Arrokoth על ידי ד"ר פיבי פאריס
  3. ^ 1 2 מבוטא “thoo-lee”. מייק דניסון, New Horizons’ next target has been dubbed Ultima Thule מתאריך 14 במרץ 2018
  4. ^ (486958 Arrokoth, שם זמני 486958 2014 MU69, בתחילה כונה PT1 על ידי צוותי ניו הורייזונס ו-1110113Y על ידי צוות טלסקופ החלל האבל, כונה Ultima Thule על ידי נאס"א[3] כאשר ניו הורייזונס חלפה על פניו)
  5. ^ 1 2 Buie, Marc (15 באוקטובר 2014). "New Horizons HST KBO Search Results: Status Report" (PDF). Space Telescope Science Institute. p. 23. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-07-27. נבדק ב-2017-08-05. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 J. R. Spencer; M. W. Buie; et al. (2015). "The Successful Search for a Post-Pluto KBO Flyby Target for New Horizons Using the Hubble Space Telescope" (PDF). Copernicus Office.
  7. ^ "טלסקופ החלל האבל של נאס"א מוצא מטרות אפשריות למפגש עם הגשושית ניו הורייזונס לאחר פלוטו". HubbleSite. 15 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "סקר טלסקופ החלל האבל מוצא גופים בחגורת קויפר כדי שישמשו כמטרה פוטנציאלית לגשושית ניו הוריזונס". HubbleSite news release. Space Telescope Science Institute. 1 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Grey Hautaluoma/Alana Johnson, Far, Far Away in the Sky: New Horizons Kuiper Belt Flyby Object Officially Named 'Arrokoth',NASA, Nov. 12, 2019.
  10. ^ "M.P.C. 118219" (PDF). Minor Planet Center. 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-12 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 3 4 המטרה הבאה של ניו הורייזונס נעשתה יותר מעניינת, אתר נאס"א מתאריך 3 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  12. ^ "מדענים מדדו את הצבע של שני גופים בחגורת קויפר JR1 וMU69" (באנגלית אמריקאית). Sci-News.com. נבדק ב-2016-11-02.
  13. ^ "The Lightcurve of New Horizons Encounter TNO 2014 MU69". נבדק ב-2017-07-27.
  14. ^ "2014MU69 occultation campaign". נבדק ב-2017-07-27.
  15. ^ 1 2 "New Mysteries Surround New Horizons' Next Flyby Target: NASA's New Horizons spacecraft doesn't zoom past its next science target until New Year's Day 2019, but the Kuiper Belt object, known as 2014 MU69, is already revealing surprises". NASA. 2017-07-05.
  16. ^ "The Case of the Dog that Didn't Bark in the Night". 2017-07-07.
  17. ^ "SOFIA to Make Advance Observations of Next New Horizons Flyby Object". NASA. 2017-07-10.
  18. ^ "SOFIA נמצאת במקום הנכון כדי ללמוד על המטרה הבאה של ניו הורייזונס". נאס"א. 2017-07-11.
  19. ^ "NASA's New Horizons Team Strikes Gold in Argentina". NASA. 2017-07-19.
  20. ^ "Mission Support of the New Horizons 2014 MU69 Encounter via Stellar Occultations". נבדק ב-2017-07-27.
  21. ^ Lisa Grossman (12 בדצמבר 2017). "ייתכן כי למטרה הבאה של ניו הורייזונס יש ירח". science news.org. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "KBO Chasers". NASA. אורכב מ-המקור ב-2017-07-28. נבדק ב-2017-07-27.
  23. ^ Lakdawalla, Emily (15 באוקטובר 2014). "סוף סוף! לניו הורייזונס יש מטרה נוספת מעבר לפלוטו". Planetary Society blog. Planetary Society. ארכיון מ-2014-10-15. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Maneuver Moves New Horizons Spacecraft toward Next Potential Target". 23 באוקטובר 2015. נבדק ב-2015-11-05. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "New Horizons Continues Toward Potential Kuiper Belt Target". 26 באוקטובר 2015. נבדק ב-2015-11-05. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "On Track: New Horizons Carries Out Third KBO Targeting Maneuver". 29 באוקטובר 2015. נבדק ב-2015-11-05. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "NASA's New Horizons Completes Record-Setting Kuiper Belt Targeting Maneuvers". New Horizons Team. 5 בנובמבר 2015. נבדק ב-2015-11-06. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ עודד כרמלי, שנה חדשה, שיאים חדשים: ניו הורייזונס סוגרת על העצם המשונה אולטימה ת'ולי בקצה מערכת השמש, באתר סוכנות החלל הישראלית, 27 בדצמבר 2018
  29. ^ Lakdawalla, Emily (17 בדצמבר 2018). "What to Expect When New Horizons Visits 2014 MU69, Ultima Thule, And When We Will Get Pictures". planetary.org. נבדק ב-27 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Ultima Thule in 3D, באתר נאס"א, 7 במרץ 2019


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=486958_ארוקות%27&oldid=39513275"