פתיחת התפריט הראשי
Ff
Ff
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

האות F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).

האטרוסקים היו אלה שהמציאו את הדיגרף הזה; F עצמה סימלה את /w/ בשפה האטרוסקית כמו ביוונית (שם האות F, אשר נקראה דיגמא ביוונית, נעלמה בעקבות העלמותה של ההברה /w/ מהשפה). מקורה של F הוא באות השמית וו (wâw) אשר גם ייצגה /w/ ובמקור ייצגה כנראה וו או אלה.

תוכן עניינים

ייצוגים נוספים של האות Fעריכה

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "פוקסטרוט" (Foxtrot).

בASCII מיוצגת האות על ידי 70 (F) ו-102 (f).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי שתי נקודות, קו ונקודה:

··-·

בכתב ברייל:

 

דגל הסימון הבינלאומי הימי של האות F:

 

התפתחות האות Fעריכה

           
וו פרוטו שמית וו פיניקית דיגמא יוונית W אטרוסקית F אטרוסקית F לטינית

משמעויות של האותעריכה

בהקשרים מסוימים, F יכולה לסמל:

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא F בוויקישיתוף