A

אות באלפבית הלטיני

האות Aאנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני. מקור האות בלטינית והיא התפתחה מהאות היוונית אלפא, אשר התפתחה מהאות הפרוטו-שמית אלף. מאוחר יותר הפכה לאות גם באלפבית הקירילי, А.

Aa
Aa
Aa
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

באנגלית ובשפות נוספות, האות משמשת לציון תנועה פתוחה כגון קמץ (לדוגמה במילה father), או צירי, כאשר זה בתוספת תנועה נוספת (לדוגמה במילה ace).

תפוצת השימוש באות

עריכה

A היא האות השלישית הנפוצה ביותר בשפה האנגלית, והשנייה הכי נפוצה בצרפתית ובספרדית. בממוצע A מהווה 3.6% מהאותיות בשפה האנגלית הכתובה לעומת 6.2% בספרדית ו-4% בצרפתית.

ייצוגים שונים

עריכה
 
דגל הקוד הבינלאומי של האות A

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "אלפא" (Alfa או Alpha)

ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 65 (A) ו-97 (a).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה וקו: · -

ובכתב ברייל:

 

התפתחות האות A

עריכה
 
הירוגליף מצרי
ראש שור

(מקור משוער)

 
אלף פרוטו שמית
 
פיניקית
 
אלפא יוונית
 
אטרוסקית A
 
לטינית – A

משמעויות של האות

עריכה
 
גופנים שונים של האות A

בהקשרים מסוימים, ל-A משמעויות שונות:

קישורים חיצוניים

עריכה