Parker Solar Probe

גשושית בלתי-מאוישת המיועדת לחקור את העטרה של השמש

Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית בלתי־מאוישת, של סוכנות החלל נאס"א, אשר חוקרת את העטרה של השמש ואשר התקרבה עד למרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.[1] גיחה זו קרובה לשמש פי שבעה מכל משימה אחרת בעבר.[2]

Parker Solar Probe
הדמיית אמן של התקרבות הגשושית אל השמש
הדמיית אמן של התקרבות הגשושית אל השמש
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל המעבדה לפיזיקה יישומית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Applied Physics Laboratory (אנ')
תאריך שיגור 12 באוגוסט 2018
משגר דלתא 4 כבד
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל
http://solarprobe.jhuapl.edu
משימה
סוג משימה חקר העטרה של השמש
ביצוע יעף על השמש
תאריך ביצוע היעף מנועים ומקלעה כבידתית על ידי נוגה
ביצוע היעף ממרחק של 6 מיליון קילומטרים
לוויין של השמש
מסלול מסלול הליוצנטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
נטייה 3.4 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88 יממה עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה הכולל 12 באוגוסט 2018 – הווה (6 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 6 שנים ו־321 ימים
מידע טכני
משקל בשיגור 610 ק"ג
משקל 555 ק"ג
משקל מטע"ד 50 ק"ג
כוח 343 ואט בנקודה הקרובה ביותר לשמש
אורך 2.3 מטרים
רוחב 1 מטר
קוטר 2.3 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 3 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 43592
מאגר המידע הלאומי 2018-065A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרת המשימה היא לחקור את עטרת השמש ולספק הבנה מעמיקה יותר על רוח השמש ועל החומרים שמגיעים אל מערכת השמש באמצעותה.[2] בגלל הקרבה הגדולה לשמש צוידה הגשושית במגן חום מיוחד היכול לעמוד בטמפרטורה של 1,400 מעלות צלזיוס.[3] היא הגיעה למהירות שיא של 724,000 קילומטר בשעה או 201 ק"מ בשנייה (0.064% ממהירות האור). זהו החפץ המהיר ביותר שנבנה אי פעם על ידי בני אדם.[4] וזאת על ידי שימוש בכוכב הלכת נוגה כמקלעת כבידתית.

מטרה נוספת שהתאפשרה בזכות הקרבה לנוגה, היא צילום פני השטח של כוכב הלכת בצד הלילי.[5]

במאי 2017 נקבע כי הגשושית תיקרא על שמו של האסטרופיזיקאי יוג'ין פארקר, ובכך הפכה לגשושית הראשונה של נאס"א שנקראה על שם אדם חי.[6]

מקפת נוספת של סוכנות החלל האירופית החוקרת את השמש היא Solar Orbiter (אנ').

היסטוריה

עריכה

את הגשושית שיגר משגר דלתא 4 כבד ב-12 באוגוסט 2018.[7]

ב-29 באוקטובר 2018 הגיעה למרחק 42,728,083 ק"מ מפני השמש, המרחק הקרוב ביותר אליו הגיע חפץ מעשה יד אדם עד אז.[8]

בדצמבר 2018 צילמה הגשושית את השמש ממרחק של 27.1 מיליון ק"מ.[9]

ביולי 2020 העבירה הגשושית צילומים של שביט C/2020 F3 (NEOWISE) שעבר בקרבת השמש.

בדצמבר 2021 הגיעה לראשונה אל העטרה של השמש.[10]

כשהחללית תסיים את תפקידה, לא יהיה ברשותה מספיק דלק בשביל לעשות חצי דרך חזרה לכדור הארץ, ולכן, תישאר במקום בו היא תסיים את תפקידה ותהפוך לאבק סולארי.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא Parker Solar Probe בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אודות המשימה, דף המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
  2. ^ 1 2 בנאס"א מתכננים לשגר חללית שתחקור את השמש, באתר ynet, 1 במרץ 2017
  3. ^ גליליאו – מגזין המדע, ‏המסע אל השמש, באתר "הידען", 16 בנובמבר 2008
  4. ^ סרטון באתר check123
  5. ^   ניו יורק טיימס, רכב חלל תיעד את פני השטח הזוהרים והצבעוניים של נוגה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2022
  6. ^ NASA Renames Solar Probe Mission to Honor Pioneering Physicist Eugene Parker, באתר נאס"א, 31 במאי 2017 (באנגלית)
  7. ^ ירון דרוקמן, נאס"א שיגרה חללית ש"תיגע בשמש", באתר ynet, 12 באוגוסט 2018
  8. ^ Parker Solar Probe Breaks Record, Becomes Closest Spacecraft to Sun, באתר נאס"א, 29 באוקטובר 2018 (באנגלית)
  9. ^ הכי קרוב לשמש, באתר ynet, 17 בדצמבר 2018
  10. ^ Jonathan Amos, Parker Solar Probe makes historic pass through Sun's atmosphere, BBC, December 15, 2021 (באנגלית)