מקלעת כבידתית

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מקלעת כבידתית היא שיטה לתמרון גשושיות על ידי שימוש בהשפעת כוח הכבידה של כוכב לכת בחליפה קרובה. ניתן להשתמש במקלעת כבידתית להאטת הגשושית או להאצתה וכן לשנות את מסלולה ביחס לשמש, באופן החוסך שימוש בדלק ומקצר את זמן ההגעה. לעיתים השימוש במקלעת כבידתית הוא הדרך היחידה האפשרית להגעה ליעד תוך שימוש בטכנולוגיות השיגור הקיימות. בהתאמה לחוק שימור האנרגיה, האנרגיה הקינטית המתווספת לגשושית או נגרעת ממנה מתקזזת עם שינוי זעיר במהירות בה מקיף כוכב הלכת את השמש.

האצה על ידי מקלעת כבידתית, הגרף מתאר את מהירות הגשושית
האטה על ידי מקלעת כבידתית, הגרף מתאר את מהירות הגשושית

שיטת המקלעת הכבידתית פותחה בשנת 1959 במכון סטקלוב למתמטיקה בברית המועצות. המימוש הראשון של השיטה בוצע על ידי ארצות הברית במשימת מארינר 10 של נאס"א, שבמסגרתה חלפה גשושית על פני כוכב הלכת נוגה בפברואר 1974 ועשתה שימוש בכח הכבידה שלו כדי להאט את מהירותה ולשנות את מסלולה במטרה להגיע ליעדה הסופי - כוכב חמה.

על מנת להעצים את ההאצה במקלעת כבידתית ניתן להפעיל את המנוע הרקטי של הגשושית בקרבת הפריגיאה, בה המהירות היא בשיאה והעלייה באנרגיה הקינטית היא מקסימלית. כמו כן, במקלעת כבידתית ממונעת התאוצה שמפעילה כבידת הכוכב בשלב ההתקרבות אליו קטנה מהתאוטה בשלב ההתרחקות כתוצאה מאובדן מסת הדלק שנשרף בתמרון.

השימוש במקלעת כבידתית מוגבל למועדים נדירים בהם מיקומם של כוכבי הלכת ביחס לכדור הארץ וזה ביחס לזה מאפשר שימוש באחד מהם על מנת להגיע לשני, וזאת מאחר שמשך ההקפה של כל כוכב לכת סביב השמש הוא שונה ומיקומים יחסיים מסוימים חוזרים על עצמם לעיתים רק אחת לעשרות רבות של שנים.

שימוש במקלעת כבידתית

עריכה
  • ב-20 באוגוסט 1977 שוגרה הגשושית וויאג'ר 2 שעשתה שימוש בצירוף נדיר של מיקומי כוכבי הלכת שאיפשר לה לחלוף על פני צדק, שבתאי, אורנוס, ונפטון תוך שימוש במקלעת כבידתית בכל כוכב על פניו חלפה. הצירוף המאפשר סדרה כזו של מקלעות כבידתיות מתקיים רק אחת ל-176 שנים.
  • באותה שנה עשתה שימוש גם הגשושית וויאג'ר 1 במקלעות כבידתיות סביב צדק ושבתאי על מנת להגיע למהירות מילוט ולעזוב את מערכת השמש.
  • בשנת 1990 שיגרה סוכנות החלל האירופית את הגשושית יוליסס לחקר קטבי השמש. מסלול הגשושית התבסס על מקלעת כבידתית סביב צדק שהביאה להסטה של מעל 80 מעלות ממישור המילקה והיוותה את הדרך האפשרית היחידה להגעה למסלול כזה באמצעות טכנולוגיית המשגרים שהייתה קיימת בעת השיגור.
  • במשימת קאסיני לשבתאי שיצאה לדרכה בשנת 1997 נעשה שימוש בסדרה מורכבת של מקלעות כבידתיות בה חלפה הגשושית פעמיים על פני נוגה, חזרה וחלפה על פני כדור הארץ ואחריו על פני צדק. מסלול המקלעות המורכב היה הדרך היחידה בה הגשושית הכבדה יכלה להגיע למטרתה אף שהיא שוגרה באמצעות המשגר החזק ביותר בזמנו - טיטאן IV.
  • ב-19 בינואר 2006 שוגרה הגשושית ניו הורייזונס. ב-28 בפברואר 2007 היא חלפה ליד צדק, ונעזרה בכוח המשיכה שלו ובטכניקת מקלעת כבידתית להאצה. היא הגיעה לקרבת צדק במהירות של 21 ק"מ לשנייה והתרחקה ממנו במהירות של 25 ק"מ לשנייה. האצה זו הביאה לחסכון של שלוש שנים בטיסתה לפלוטו. אליו הגיעה ב-14 ביולי 2015.
  • ב-27 בספטמבר 2007 שוגרה הגשושית שחר מכדור הארץ, ובשנת 2009 חלפה ליד מאדים והשתמשה בו כמקלעת כבידתית.
  • ב־5 באוגוסט 2011 שוגרה הגשושית ג'ונו מכדור הארץ, ובאוקטובר 2013 השתמשה ג'ונו בשיטת המקלעת הכבידתית כאשר חלפה על פני כדור הארץ במטרה להאיץ את מהירותה למהירות הנדרשת כדי להגיע לצדק.
 
אנימציה המראה את מסלולה של החללית ג'ונו, אל עבר צדק. היא השתמשה במקלעת כבידתית במהלך מעופה ליד כדור הארץ

אזכורים

עריכה

סרטים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מקלעת כבידתית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה