The Big Street

סרט משנת 1942

The Big Streetאנגלית: "הרחוב הגדול") הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1942, בכיכובם של הנרי פונדה ולוסיל בול. הסרט עוסק ביחסי אהבתו החד צדדיים של מפנה שולחנות לזמרת יפהפייה וקרת לב, והוא עיבוד קולנועי לסיפורו הקצר של דיימון ראניון, "Little Pinks" ("פִּינְקְס הקטן"), סיפור שהופיע לראשונה ב-1940, באחד מן הטורים השבועיים של ראניון בשבועון "Collier's" ("של קולייר" (אנ')). מאוחר יותר הסיפור הופיע גם באסופת כתביו "Runyon from First to Last" ("ראניון מתחילה ועד סוף") בַּחלק "Stories à la Carte" ("סיפורים על המפה"). ראניון, כותב הסיפור, הפיק גם את הסרט. אירווינג רייס (אנ') היה הבמאי.[1][2] לאונרד ספיגלגאס (אנ') כתב את התסריט, המבוסס באופן רופף על הסיפור המקורי. השיר העברי המוכר "פנקס הקטן" והסיפור "פינקס קטינא", הם עיבוד ותרגום, בהתאמה, לסיפורו המקורי של ראניון.

The Big Street
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על דיימון ראניון, Little Pinks
בימוי אירווינג רייס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דיימון ראניון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לאונרד ספיגלגאס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ויליאם המילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים

הנרי פונדה

ולוסיל בול
מוזיקה רוי ווב עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ראסל מטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה RKO
חברה מפיצה RKO
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה

הפתיחה בניו יורק: 13 באוגוסט 1942

ההפצה בארצות הברית: 4 בספטמבר 1942
משך הקרנה 88 או 92 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרטי דרמה אמריקאיים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור שם הסרט עריכה

"The Big Street" ('הרחוב הגדול') היה כינוי לַבּרודוויי (מילולית ניתן לתרגם 'The Broadway' ל'הדרך הרחבה' או ל'הרחוב הרחב').[3] ראניון רימז בשם זה, למקום שבו מתחילה עלילת הסרט, ולמקום שסביבו נסובים כל סיפוריו.

עלילה עריכה

הסרט מתמקד בדמותו של אוגוסטוס פינקרטון השני, 'פִּינְקְס הקטן' (בגילומו של הנרי פונדה), המועסק כמפנה שולחנות ('פיקולו') במסעדה, ובמערכת יחסיו עם גלוריה לַיוֹנְס (בגילומה של לוסיל בול), זמרת יפהפייה וקרת לב. עלילת הסרט מתחילה בברודוויי. קייס אייבּלס (ברטון מקליין), בעליו של מועדון לילה בניו יורק, דוחף את גלוריה בת זוגו במורדו של גרם מדרגות, בהתקף של קנאה. בעקבות הנפילה בגרם המדרגות, גלוריה ניזוקה קשות והופכת לנכה המרותקת לכיסא גלגלים. גלוריה שנותרת חסרת פרוטה בשל ההוצאות המרובות ובשל חוסר ההכנסות שמסבה לה נכוּתה, נאלצת להיסמך על חסדיו של פינקס, המזמין אותה להתגורר עימו בדירתו הצרה והעלובה.

כאשר ידידתו של פינקס, ויולט שׁוּמבֶּרג (אגנס מורהד), נישאת ל'ג'ונסון הנחמד נחמד' ('Nicely Nicely Johnson', יוג'ין פַּלֶה) והזוג עוקר לפלורידה, גלוריה פוקדת על פינקס לקחת אותה לשם, מתוך תקווה שבמזג האוויר החם של פלורידה ישתפר מצבה הבריאותי. לפינקס לא נותר כסף לצורך המסע הארוך, והוא דוחף את כיסא הגלגלים של גלוריה במסע רגלי כל הדרך עד למיאמי שבפלורידה. במיאמי פוגשת גלוריה באהובהּ משכבר הימים דיקייטר (ויליאם ט' אור) ומנסה לשוב אליו, אלא שהוא מאבד בה עניין מיד כשהוא מגלה כי היא נכה. גלוריה משתלחת בכעס בפינקס, והוא נוטש אותה ומוצא עבודה במועדון במיאמי בבעלותו של קייס. אלא, שלאחר זמן ויולט מספרת לפינקס שגלוריה חולה מאוד והוא שב אליה.

מתוך דיכאון וייאוש, גלוריה מספרת לפינקס כי היא משתוקקת להיות לבושה ולו רק לערב אחד בשמלת ערב מעוטרת באבני חן. כאשר פינקס רואה שהידוענית מִימִי וֵנוּס (מריון מרטין) לבושה בשמלת ערב כמו זו שגלוריה רצתה, הוא פורץ לביתה של מימי על מנת לגנוב את שמלתהּ, ושומע במקרה את אחד מבריוניו של קייס הסוחט אותה ומאיים שאם היא לא תיתן לו את תכשיטיה, הוא יפרסם ברבים את חוסר נאמנותה לבעלה. פינקס מסווה את זהותו, ומצליח באומץ רב להשיב את התכשיטים למימי. לאחר מכן הוא מודיע לקייס שידווח על מעשיו למשטרה, אלא אם כן יסכים לארח את גלוריה כאורחת של כבוד, במסיבה שהוא עורך.

בליל המסיבה המשטרה עוצרת את פינקס. כרטיס הביטוח הלאומי שלו נמצא בארון הבגדים של מימי שבו הוא הסתתר בזמן הפריצה לביתהּ. אלא, שכאשר בעלה של מימי, סמואל (ג'ורג' קליבלנד), שומע מדוע פרץ פינקס אל הבית הוא מתמלא רחמים עליו, ומבטל את תלונתו. גלוריה נוכחת לדעת לבסוף אילו קורבנות פינקס היה מוכן להקריב למענה, והוא נושא אותה בזרועותיו אל רחבת הריקודים כדי שיוכלו לרקוד. גלוריה אומרת לפינקס שהיא רוצה לראות את האוקיינוס ואז מתה בזרועותיו. בהתעלמות ממותה, הוא נושא אותה במדרגות המועדון כדי להביאה אל האוקיינוס ולמלא בכך את משאלתה האחרונה.

הפקה עריכה

דיימון ראניון רצה ללהק את צ'ארלס לוטון ואת קרול לומברד לתפקידים הראשיים בסרט, אלא ששני השחקנים לא היו מעוניינים בכך. לומברד הציעה לראניון לבחון את מועמדותה של חברתה לוסיל בול, וכך, בניגוד לעמדתם של RKO, משווקי הסרט, שלחצו עליו לאייש בתפקיד הראשי שחקנית ידועה ומוכרת יותר, כברברה סטנוויק או כג'ין ארתור, ראניון הציע את התפקיד ללוסיל בול. מאוחר יותר, בול ציינה כי באותה שעה כבר מלאה תפקיד בסרט אחר. בול נזכרת, "היה נדמה ששום דבר לא קורה לי בסטודיו. הצ'קים השבועיים של אלף הדולר המשיכו להגיע כרגיל, אך עדיין הייתי שחקנית רגילה בסרטים מדרג ב'".[4]

צילומיה של בול לא זרמו על מי מנוחות. הבמאי אירווינג רייס היה 'טירון', ואילו עמיתהּ לגילום התפקידים הראשיים, הנרי פונדה, בן זוג לשעבר של בול שנשלף לצורך הסרט מפוקס המאה ה-20, לא נתן לה די סיוע והדרכה. דסי ארנז (אנ'), שבאותו זמן היה בעלהּ של בול, חשש כי אשתו תצית מחדש את יחסיה עם פונדה, ונכח לעיתים קרובות על הסט כדי לפקח עליה מקרוב. למרות כל המהמורות הללו, בול החשיבה את הסרט כאחד הסרטים האהובים עליה.[4]

דמותו של 'ג'ונסון הנחמד נחמד' מופיעה במחזמר ברודוויי ברנשים וחתיכות ואף בסרט בשם זה.[5] מיותר לציין, שהן המחזמר והן הסרט מבוססים על סיפוריו הקצרים של ראניון.

ביקורות עריכה

מבקר הסרטים של הניו יורק טיימס אמר שהסרט "בעל קצב מתוחכם וצבעוני" וכי הוא "מבוים באופן תמציתי", אך סבר מצד שני, כי "בשל החריגות התכופות מן הקו הקומי הכללי של העלילה, הסרט עובר אובר-דרמטיזציה עד כדי יצירה של מצבים בלתי מתקבלים על הדעת ושל אפקט בכייני". הוא ציין, שהנרי פונדה "מגלם את דמותו של הגיבור ה'נורא נחמד' בניגוד להתאמתה של מיס בול לגילום דמות הזמרת" הקרה והאכזרית.[6]

בווראייטי סברו שהתסריטאי לאונרד ספיגלגאס ביצע "עבודה טובה בהעברת רוחהּ של היצירה אל המסך, ועיטורהּ בהומור ראניוני טיפוסי", חשו שלוסיל בול "התגברה על משוכות גבוהות" וטענו שהנרי פונדה "היה במיטבו".[7]

ב-Time Out הלונדוני סברו שהסרט "הצליח לתפוס את רוב הרוח הראניונית של חיי הרחוב, ואף את שׂפת הרחוב הצבעונית המקומית שלו". אף על פי כן, נכתב שם שהסרט "מקלקל הכול לעיתים קרובות, כשהוא מתפלש בסנטימנטליות מיותרת". על בול נאמר שם, שהיא "מהממת בתפקידהּ הנדיר בכנותו".[8]

ההוצאה לאור של ה-DVD עריכה

חברת "Turner Entertainment" (אנ') הוציאה את הסרט ב-DVD של אזור צפייה 1 ב-19 ביוני 2007. רצועת השמע (אנ') של הסרט הייתה באנגלית, והייתה אפשרות לבחור כתוביות באנגלית או בצרפתית. התקליטור הכיל גם את הבונוסים הבאים: הפרק "החתול הֶפּ" מסדרת לוני טונס והמחזמר הקצר "Calling All Girls".

בעברית עריכה

אף שהסרט גופו, לא תורגם מעולם לעברית ולא הופיע מעולם בעברית, הסיפור, שעל בסיסו נכתב הסרט, תורגם ועובד פעמים אחדות בעברית: "Little Pinks" הופיע כַּסיפור "פינקס קטינא", בתוך קובץ סיפורי ראניון, "טיפוסים קשוחים", שתרגם אליעזר כרמי.[9][10] השיר העברי הידוע, "פנקס הקטן", הוא עיבוד שירי לסיפורו של ראניון. השיר הופיע במחזמר "עיר הגברים", מחזמר שכתב דן אלמגור והלחין מתי כספי, והוקדש לסיפוריו של ראניון.[11]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא The Big Street בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה