מנפרד פון ריכטהופן

טייס קרב גרמני
המונח "הברון האדום" מפנה לכאן. לערך העוסק בטייסת בחיל האוויר הישראלי, ראו טייסת הברון האדום.

מנפרד אלברכט פרייהר פון ריכטהופןגרמנית: ‏Manfred Albrecht Freiherr von Richthofen‏; 2 במאי 189221 באפריל 1918) היה טייס קרב גרמני ואלוף הפלות מפורסם. פון ריכטהופן היה פרייהר (מילולית: "אדון חופשי", תואר אצולה אשר ניתן לתרגם גם כברון), ונודע בכינוי "הברון האדום" מכיוון שטס במטוס מסוג "פוקר" שהיה בעל 3 כנפיים בצבע אדום, והפיל בקרבות אוויר בימי מלחמת העולם הראשונה 80 מטוסים, ובכך הוכתר כ"אייס" - ACE - (אלוף ההפלות) של מלחמת העולם הראשונה.

מנפרד אלברכט פרייהר פון ריכטהופן.
Manfred von Richthofen
"הברון האדום" מנפרד פון ריכטהופן, 1917.
"הברון האדום" מנפרד פון ריכטהופן, 1917.
לידה 2 במאי 1892
גרמניה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
נהרג 21 באפריל 1918 (בגיל 25)
Vaux-sur-Somme, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה South Cemetery Wiesbaden עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "Red Baron" (הברון האדום)
השכלה Royal Prussian Main Cadet Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 19111918 (כ־7 שנים)
דרגה ריטמייסטר (שווה ערך לסרן)
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ילדות, נעורים ותחילת הקריירה

עריכה

פון ריכטהופן נולד בברסלאו (ורוצלב של היום) למשפחת אריסטוקרטית מכובדת. בגיל 9 עבר עם משפחתו לשוויידניץ, גם היא עיר בשלזיה שנמצאת היום בשטחה של פולין. בילדותו אהב פון ריכטהופן לעסוק בצייד ולרכב על סוסים. ב-1911 הצטרף לחיל הפרשים הגרמני לאחר שהשלים את הכשרתו הצבאית כצוער. עם פרוץ מלחמת העולם שירת כפרש בתפקידי סיור בחזיתות המזרחית והמערבית. אולם התפקיד שיעמם אותו ובסביבות מאי 1915 הוא הגיש בקשה לעבור לחיל האוויר והיה לסייר אוויר.

כטייס

עריכה

פגישה מקרית עם טייס גרמני ידוע אחר, אוסוואלד בלקה, עוררה בו את הרצון להיות טייס בעצמו. בלקה בחר בו לטייסת השנייה שבפיקודו.

ב-17 בספטמבר 1916 השיג פון ריכטהופן את ההפלה הראשונה שלו, מעל שמי צרפת. לאחר הקרב הזמין מצורף ברלינאי שהיה ידידו גביע כסף שעליו נחרטו התאריך וסוג המטוס שהפיל. כך נהג לאחר כל הפלה וצבר שישים גביעים, אך משאזלה אספקת המתכת היקרה בגרמניה הנצורה נפסקה המסורת.

פון ריכטהופן האמין, כטייסים רבים אחרים, באמונות טפלות הקשורות לטיסה. אף פעם לא עלה למטוס לפני שקיבל נשיקה מאהובה. מנהגו זה הועתק על ידי טייסים נוספים.

פון ריכטהופן לא נחשב לטייס טבעי יוצא דופן, לא בעיני בני זמנו ולא בעיני היסטוריונים. אחיו לותר היה טוב ממנו בתמרונים נועזים במסגרת קרבות האוויר. סגנונו של הברון האדום היה שקול יותר. הוא דבק בעקרונות הקרב שנוסחו על ידי מורו אוסוואלד בלקה, על מנת להבטיח סיכויי הצלחה מרביים לטייס הבודד כמו גם למבנה כולו. שליטתו בתותחי המטוס הייתה מצוינת והוא נחשב לאחד מטובי הצלפים באוויר. הוא גם השתתף בעיצוב הטקטיקות והעקרונות הבסיסיים של קרבות אוויר אשר רבים מהם נוהגים עד היום.

ב-23 בנובמבר 1916 הפיל את מטוסו של הטייס הבריטי לנו הוקר. למרות הניצחון יצא פון ריכטהופן מהקרב בתחושה שמטוס האלבטרוס שלו לוקה ביכולת התמרון. הוא היה משוכנע בצורך במטוס זריז יותר, אם גם מהיר פחות. את מבוקשו קיבל רק בספטמבר 1917, בדמות מטוס הפוקר התלת כנפי החדש, עמו הוא מזוהה יותר מכל.

לאחר ההפלה ה-18, הוענק לו העיטור פור לה מריט, העיטור הצבאי הגבוה ביותר בגרמניה הקיסרית. הגרסה המובחרת יותר של העיטור, זו עם עלה עץ האלון, לא הוענקה לו מעולם. כדי להיות ראוי לה נדרש המקבל לבצע פעולה מכרעת שאילצה את היריב לסגת מיד - דרישה שקשה לעמוד בה בקרבות אוויר.

הקרקס המעופף

עריכה
 
שחזור מטוס פוקר תלת כנפי כזה של הברון האדום (המוזיאון הגרמני, מינכן)

בינואר 1917 התמנה פון ריכטהופן למפקד יאסטה 11, יחידה שכללה רבים מטייסי העלית של גרמניה, ובכללם אלופי ההפלות ארנסט אודט והרמן גרינג, לימים מפקד הלופטוופה. פון ריכטהופן אימן בעצמו רבים מהם.

כדי לעזור לטייסי הטייסת לזהות בקלות האחד את השני באמצע קרב, נצבעו מטוסיהם באדום, בדרך כלל בדוגמאות שונות אשר אפשרו להבחין מי הוא מי. כמה מהמטוסים, כולל זה של פון ריכטהופן, נצבעו לגמרי. התעמולה הגרמנית עשתה שימוש מתוחכם בצבע, שהונהג מלכתחילה, כאמור, משיקולים מעשיים. כך קיבל הברון האדום את כינויו.

היחידה בפיקודו זכתה להצלחה רבה, ששיאה בחודש "אפריל הדמים" (bloody April) של 1917. בחודש זה לבדו הפיל הברון האדום 22 מטוסים בריטיים. ביוני הוא כבר היה מפקדה של יחידה גדולה יותר, Jagdgeschwader I, שאיחדה את הטייסות 4,6,10 ו-11 ושימשה ככח טקטי נייד שנשלח במהירות לזירות שונות בחזית בהן היה בו צורך. JG1 נודעה על כן כ"קרקס המעופף".

ב-6 ביולי 1917 נפגע פון ריכטהופן בראשו מכדור במהלך קרב אוויר. הפציעה קרקעה אותו למספר שבועות. לא ברור באיזה מידה פגעה ביכולתו אך לאחר ששב לטוס סבל מבחילות וכאבי ראש לאחר טיסותיו. גם מזגו השתנה לרעה. הברון האדום, שמעולם לא היה מנהיג טבעי ומעורר השראה, נהיה מרוחק וקריר יותר משהיה בעבר.

יש אומרים כי ב-1918 ביקשו ממנו מפקדיו לפרוש מטיסה, מתוך חשש שמותו יגרום נזק בלתי הפיך למורל הלאומי. אולם הוא סירב לעשות כן, משום שראה חובה להמשיך להילחם באוויר כדי לתמוך בחיילים על הקרקע, להם לא הייתה ברירה אלא להמשיך.

מותו

עריכה
 
הלווייתו של הברון האדום ב-22 באפריל 1918. טייסים בריטיים נושאים את ארונו וחיילים אוסטרליים מהווים משמר כבוד

ב-21 באפריל 1918 מת הברון האדום מפגיעת כדור 0.303 אינץ' מעל הר מורלנקור, ליד נהר הסום בצרפת. הכדור פגע בו מלמטה ומאחור ופילח את חזהו, בעת שסובב את מטוסו תוך כדי קרב אוויר בגובה נמוך עם שני טייסים קנדיים של חיל האוויר המלכותי הבריטי.

הוא הצליח להנחית את מטוסו באזור שנשלט על ידי כוחות אוסטרליים. לפי דיווח אחד היה הברון האדום בחיים כשהגיעו אליו כוחות בעלות הברית והספיק לומר "קפוט" לפני שמת. אולם לפי רוב המקורות הוא לא היה בין החיים בשעה שנמצא.

לא ברור מי ירה בברון האדום והרגו. הכדור המדובר היה בשימוש בכל מכונות הירייה והרובים הבריטיים של התקופה. על סמך ניתוחים בליסטיים, רפואיים ואחרים סבורים המומחים כי הוא נהרג מאש נ"מ מהקרקע, כפי שניתן להסיק מהעובדה שהכדור היה בדרכו למעלה. האיש שירה בו הוא ככל הנראה הסמל האוסטרלי סדריק פופקין, שכן מכונת הירייה שלו היא היחידה שירתה מהקרקע אל עבר המטוס מצידו הימני. מספר רובאים ירו גם הם מהכיוון ההוא ובהחלט ייתכן שאחד מהם ירה את הכדור שפגע. חיל האוויר המלכותי נתן את הקרדיט הרשמי לטייס רוי בראון (Roy Brown), שלעבר מטוסו הסתובב הברון בעת שנורה. אולם מסקנה זו אינה סבירה, שכן סוג הפציעה מצביע על כך שפון ריכטהופן לא היה יכול לחיות יותר מ-20 עד 30 שניות לאחר שנפגע. בראון לא ירה לעברו במשך חלון זמן זה. ראייה נוספת היא הדיווח כי הקליע נמצא בבגדיו של הברון האדום, מה שמצביע על פגיעה איטית של כדור שנורה מהקרקע.

הקצינים הבריטיים רחשו ליריבם המת כבוד רב. הוא נקבר בכפר ברטנגלס שליד אמיין ב-22 באפריל 1918, בטקס צבאי מלא, והיה לראשון שזכה למטס הצדעה חסר. ארונו נישא בידי טייסים בריטים ולצידם עמד משמר כבוד שהורכב מחיילים אוסטרליים. לאחר המלחמה הוצאה גופתו מקבר זה על מנת לקברה מחדש באחוזת הקבר המשפחתית בוויסבאדן. הלווייתו שנערכה בברלין הייתה הגדולה ביותר בתולדות העיר.

השערת הנזק המוחי

עריכה

חוקרים באוניברסיטת מיזורי הסיקו ב-2004 כי קיימת סבירות גבוהה שלנזק מוחי כתוצאה מפציעתו ב-1917 היה חלק במותו. התנהגותו בתקופה שלאחר הפציעה תואמת את מה שידוע כיום על פגועי ראש. יתרה מזאת, השיפוט הלקוי שהפגין ביום מותו, כשטס בגובה נמוך מעל שטח עוין בניגוד לכללים שהוא עצמו ניסח, יכול היה להיגרם מפגיעה במוח.

קרובי משפחה ידועים

עריכה

הברון האדום היה דודן רחוק של הפילדמרשל וולפרם פון ריכטהופן, אלוף הפלות ששירת תחתיו ביאסטה 11 ולימים היה לאחד ממפקדי הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. דודנית מפורסמת אחרת שלו, פרידה פון ריכטהופן חיה בבריטניה והייתה רעייתו של הסופר דייוויד הרברט לורנס. אחותה אלזה פון ריכטהופן הייתה האישה הראשונה בגרמניה שעסקה במדעי החברה. דודו שנקרא אף הוא מנפרד, היה גנרל בכיר בצבא הקיסרות הגרמנית.

אחיו הצעיר לותר פון ריכטהופן היה גם הוא, כאמור, אחד מטייסי העילית של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. הוא שירת ביאסטה 11 תחת אחיו ורשם לזכותו 40 הפלות. ב-1922 מת בתאונה אווירית.

בן-אחיינו הרמן פון ריכטהופן כיהן כשגריר גרמניה בבריטניה בין השנים 1989 ו-1993. ייחוסו של השגריר משך תשומת לב רבה בתקשורת.

דוד נוסף שלו היה הגאוגרף פרדיננד פון ריכטהופן, שבין היתר טבע את המושג דרך המשי, עבור נתיב הסחר העתיק מסין למערב.

הנצחה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה