קואופרטיב
קוֹאוֹפֶּרָטִיב (באנגלית: Co-operative או בקיצור co-op) הוא איגוד, המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התארגנות עצמאית של בני אדם, הבוחרים להתחבר לאחרים על מנת לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על ארגון המנוהל באופן דמוקרטי.
קואופרטיבים מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי, וסולידריות. במורשת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכי מוסר של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר".[1].
הקואופרטיבים נפוצים מאוד ברחבי העולם בצורותיהם השונות בחקלאות, בצריכה, בתחום הפיננסי, בייצור ועוד. על פי נתוני ה-ICA (ברית הקואופרטיבים הבינלאומית), ישנם יותר ממיליארד חברים בשלושת מיליון הקואופרטיבים ברחבי העולם. מחקרים עכשוויים הדגישו את יעילותם של הקואופרטיבים לעומת עסקים לא שיתופיים.[2]
היסטוריה
עריכהמשחר ימי האדם נפוצו פעולות של עבודה ויצירה משותפות. בשבטי הלקטים, בקהילות כפריות, בגילדות של בעלי מלאכה עירוניים ועוד. קואופרטיבים במונחם המקובל כיום התפתחו על רקע התפתחות התיעוש והקפיטליזם שבצורתם הראשונית כללו עוני ודלות קשים. אלה הביאו לחיפוש אחר פתרונות טובים יותר עבור פשוטי העם בדמות פעולה כלכלית משותפת.
הפעולה הקואופרטיבית המתועדת הראשונה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-18 בפנוויק הסמוכה לגלאזגו. ההתארגנות של התושבים עסקה בהבטחת מסחר הוגן ביניהם ובצריכה משותפת. ב-1795 הפעילו "תושבי הול העניים" טחנות קמח משלהם במטרה להוזיל את מחירו ולהבטיח את איכותו במה שנחשב לקואופרטיב היצרני הראשון.
בשנת 1844 התארגן ברוצ'דייל (Rochdale) שביורקשייר, אנגליה, קואופרטיב צרכנות שנקרא "אגודת חלוצי רוצ'דייל הישרים". מטרתו הייתה רכישה סיטונאית של מצרכי יסוד במחירים נמוכים יחסית, תוצאה של כוח הקנייה של הקבוצה, וחלוקתם לחברים תמורת תשלום נמוך. מטרות ההתאגדות חרגו מן התחום הצרכני וכללו גם עידוד החינוך, האחווה, הצדק החברתי והשלום. עקרונות היסוד של הקואופרטיב מרוצ'דייל מהווים את היסודות לעקרונות הקואופרציה עד היום.
בשנת 1895 נוסד האינטרנציונל הקואופרטיבי הנקרא כיום "ברית הקואופרטיבים הבינלאומית" (ICA) כגוף כלל-עולמי לאיחוד כל הקואופרטיבים והאגודות השיתופיות בעולם. האספה הכללית של הברית מתכנסת מדי שנה שנייה לדיונים על מהות הקואופרציה ועקרונותיה בעולם המשתנה.[3] ברית הקואופרטיבים הבינלאומית היא אחד הארגונים הבינלאומיים היחידים שצלחו את שתי מלחמות העולם מבלי להתפרק.
קואופרטיבים כיום
עריכהבעולם
עריכהעל פי נתוני ברית הקואופרטיבים הבינלאומית מ-2017, בעולם כ-2.94 מיליון קואופרטיבים בהם חברים כ-1.217 מיליארד בני אדם. על בסיס נתונים שאסף הארגון ב-154 מדינות, לפחות 279.4 מיליון בני אדם, המהווים כ-9.46% מאוכלוסיית העולם העובדת, מוצאים את פרנסתם העיקרים בקואופרטיבים. מתוכם, כ-11.1 מיליון עובדים-חברים בקואופרטיבים, 16 מיליון שכירים בקואופרטיבים ו-252.2 מיליון עובדים 'בחסות קואופרטיבים' (על פי רוב חקלאים נעזרים בקואופרציה לארגון ומכירת תוצרתם בחלקות המוחזקות בבעלות פרטית).[4][5]
בארצות הברית ישנם 30,000 קואופרטיבים שמעסיקים יותר מ-2 מיליון עובדים ומייצגים באופן עקיף 300 מיליון נפש. בסין מיוצגים 160 מיליון חברים בקואופרטיבים, בהודו 97 מיליון, בצרפת 32 מיליון חברי קואופרטיבים, בקנדה 18 מיליון ובבריטניה 11.5 מיליון חברים. פדרציית הקואופרטיבים הגדולה בעולם היא Legacoop האיטלקית עם מעל 400 אלף עובדים, 7 מיליון חברים ופעילות שנתית של מעל 50 מיליארד אירו. פדרציה מפורסמת נוספת היא מונדרגון הספרדית עם 83 אלף עובדים ופעילות שנתית של מעל 14 מיליארד אירו.
בקנדה חברה פיננסית Desjardins Group מעסיקה כ-47,655 עובדים, מספקת שירותים לכ-7,000,000 לקוחות ומפעילה כ-1032 נקודות שירות[6].
ארגון האומות המאוחדות אימץ את הרעיון הקואופרטיבי כרעיון כלכלי חשוב ליצירת כלכלה וחברה בריאה והגיש רשימת צעדי פעולה שעל המדינות לקדם לשגשוג קואופרטיבים בתחומם[7] שנת 2025 הוכרזה כשנת הקואופרציה.[8]
בישראל
עריכהעוד בגולה יהודים הקימו קואופרטיבים ומהמפורסמים שהוקמו בארץ מאז ימי העלייה השנייה היו "המשביר", קופת חולים, "הסנה", קרן פועלי בניין, קואופרטיב חייטים "עתיד", הפרדסנים, הכורמים והחידוש המקומי לגבי סוגי הקואופרטיבים העולמי - הקואופרטיבים לתחבורה, שבראשם אגד[9].
בישראל חברים כיום כמיליון איש בכ-3,200 אגודות שיתופיות (אין סיווג רשמי של קואופרטיב). כ-75% מהתוצר החקלאי בישראל, מעל 30% ממערך התובלה, אחוזים ניכרים מהתחבורה הציבורית וחלק מתחום המאפיות נמצאים בידי אגודות שיתופיות.[10]
אחרי דעיכת הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 החלה התעוררות מחודשת במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות. ביניהן: "שומעים חזק" בתחום ההגברה, "שלנו" ו"בשותף" בתחום הקמעונאות, "קואופרטיב נשים וטעמים" בתחום המזון, "קואופרטיב התוכנה SOFI" בתחום הטכנולוגיה, "בטוח יחד" בתחום השמירה וליווי הטיולים, ואף שתי אגודות שמטרתן הקמתו של בנק קואופרטיבי.[11]
במחקר שערך מכון "יסודות למדיניות ציבורית ולציונות מעשית"[12] הוצע "פיתוח אקוסיסטם אזורי להצמחת קואופרטיבים באמצעות השלטון המקומי/אזורי, בהובלה ובמימון ממשלתיים" כאמצעי לצמצום פערי מרכז ופריפריה בישראל.[13]
יסודות ארגוניים ורעיוניים
עריכהקואופרטיב הוא גוף כלכלי שהקמתו מבוססת על הון עצמי שמשקיעים החברים ושיטת העבודה שלו מבוססת על שוויון בזכויות ובחובות לכל החברים. בהתאם לסוג הקואופרטיב החברים בו יהיו הספקים, הצרכנים, העובדים או שילוב שלהם.
עקרונות הקואופרציה
עריכהועידת ברית הקואופרטיבים הבינלאומית שהתכנסה במנצ'סטר, בריטניה, בשנת 1995 נוסף עקרון 7 להלן והועידה הגדירה את עקרונות הקואופרציה כפי שהן כיום[14]:
- חברות וולונטרית ופתוחה - ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית.
- ניהול דמוקרטי על ידי החברים - החברים לוקחים חלק פעיל בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. בקואופרטיבים בהם חברים פרטים, על בסיס העיקרון של קול אחד לכל חבר.
- ההשתתפות הכלכלית של החברים - חברי הקואופרטיב יוצרים את הונו, שלרוב אינו נושא ריבית. רווחי הקואופרטיב מיועדים לפיתוחו, לחלוקה בין החברים או למטרות שהם הגדירו.
- עצמאות ואוטונומיה - פעילות הקואופרטיב נעשית תוך הבטחה של המשך דרכו הדמוקרטית והעצמאית גם בהמשך.
- חינוך, הכשרה ומידע - הקואופרטיב פועל לחינוך חבריו, עובדיו, מנהליו והחברה כולה ברוח ערכי הקואופרציה.
- שיתוף פעולה בין קואופרטיבים - שמביא לטובת החברים, ליעילות ולחיזוק התנועה הקואופרטיבית.
- מחויבות לקהילה - הקואופרטיב פועל לקידום מקיים של קהילה על פי עקרונות הנקבעים על ידי חברי הקואופרטיב.
ישות כלכלית
עריכההקואופרטיבים של ימינו התפתחו במקביל להתפתחות כלכלת השוק. הקואופרטיבים הראשונים נתנו מענה להשלכות הקשות שהיו לה על דלת העם. גם כיום מהווים הקואופרטיבים מענה הן לכשלים מבניים בשיטת השוק החופשי והן לתחומים רבים בהם השוק אינו תחרותי. כך למשל, טחנת הקמח של "תושבי הול העניים" נתנה מענה לשוק הריכוזי של טחינת החיטה במקום מגוריהם ולאי הוודאות של איכות הקמח שמכרו הטחנות לתושבים. במאה ה-21 מהווים קואופרטיבים מענה לבעיות דומות. כך למשל בישראל, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה רמון דואג לרווחת התושבים שבמשך שנים ארוכות סבלו ממונופול של סופרמרקט יחיד שגבה מהם מחירים מופקעים. הקואופרטיב היצרני "שומעים חזק" דואג לשכר הוגן לחבריו בתחום ההגברה שם חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין העובד למעביד מביאים בדרך כלל לשכר נמוך ודפוס עבודה נצלני. פחות נפוץ בישראל אך נפוץ מאוד בעולם הוא תחום הבנקאות הקואופרטיבית. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.
מספר מחקרים טוענים כי קואופרטיבים יציבים יותר מחברות רגילות. בממוצע, 75% מהקואופרטיבים שקמים מתמידים בפעילות מעל 3 שנים בעוד רק 48% מהחברות עושות כן. 44% מהקואופרטיבים מתמידים מעל 10 שנים בעוד רק 20% מהחברות ממשיכות בפעילות אחרי תקופה זו. במיוחד מציינים החוקרים את יציבותם של בנקים קואופרטיבים ביחס לבנקים רגילים. המבנה הדמוקרטי מקטין את התמריצים הבעייתיים לסיכון ויצירת בועות פיננסיות.[15]
ישות משפטית
עריכהמבחינה משפטית, קואופרטיב ירשם בדרך כלל כאגודה שיתופית. במקרה כזה הוא נרשם בפנקס על ידי רשם האגודות השיתופיות, ופועל תחת פקודת האגודות השיתופיות. גם סוגים אחרים של תאגיד כמו עמותה, חברה ושותפות יכולים להיות קואופרטיב אם הם עומדים בהגדרותיו.[16]
סוגי קואופרטיבים
עריכהנהוג לחלק את הקואופרטיבים למספר סוגים עיקריים:
קואופרטיב צרכני
עריכהעסק שנמצא בבעלות לקוחותיו ומטרתו להעניק לחבריו שירות טוב במחיר נמוך. הקואופרטיבים הצרכניים נפוצים מאוד במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. קואופרטיב הצרכנים הגדול בעולם הוא קבוצת Co-Operative בבריטניה שמציעה שירותים רבים בתחום הקמעונאות והפיננסים.
בנקאות קואופרטיבית
עריכה
ערך מורחב – בנקאות קואופרטיבית
סוג מיוחד של קואופרטיב צרכני הוא הבנק הקואופרטיבי. איגודי אשראי ובנקאים קואופרטיביים הם גופים פיננסיים שנמצאים בבעלות ושליטה של חבריהם. בנקים קואופרטיביים נוהגים לספק לחבריהם מגוון רחב של שירותי בנקאות ופיננסים כגון הלוואות, פיקדונות, חשבונות עובר ושב ועוד. הבנקים ואיגודי האשראי פועלים בצורות שונות ומגוונות במדינות השונות אך ניתן לציין מספר מאפיינים משותפים לכולם[17]:
- הבנק נמצא בבעלות חבריו
- הבנק נמצא בשליטה הדמוקרטית של חבריו
- רווחי הבנק מיועדים לחיזוקו, לשיפור השירות והקטנת עלותו ולחלוקה לחברים.
סופרמרקט קואופרטיבי
עריכהקואופרטיב שמטרתו לספק מוצרי מזון ומוצרי מכלת לחבריו במחירים נמוכים ובאיכות גבוהה. בעבר היו בישראל מספר רשתות מזון קואופרטיביות ביניהן קו-אופ צפון, קו-אופ הריבוע הכחול וקו-אופ ישראל שעדיין פעילה. בשנים האחרונות קמו מספר מכולות קואופרטיביות חדשות במצפה רמון, בירושלים ובקרוב מתוכננת לקום גם חנות בתל אביב. הסופרמרקט הקואופרטיבי נפוץ בעיקר ביישובים קהילתיים, שנוסדו על ידי ועד היישוב
קואופרטיב יצרני
עריכהקואופרטיב של עובדים או יצרנים שמטרתו להבטיח פרנסה הוגנת לעובדים וליצרנים. בקואופרטיב יצרני "טהור" הבעלות על הקואופרטיב שייכת לעובדיו בלבד. אין הכרח שכל עובדי הקואופרטיב יהיו חברים. קואופרטיב התחבורה "אגד" הוא דוגמה לקואופרטיב יצרני גדול. בשנים האחרונות קמו בארץ מספר קואופרטיבים יצרניים קטנים.
קואופרטיב חקלאי
עריכהקואופרטיבים חקלאיים קיימים בתחום השירותים לחקלאים והיצור החקלאי. קואופרטיבים של ייצור חקלאי משותף הם ענפי גידולי השדה בקיבוצים ובחלק מהמושבים בהם מאגדים את המשאבים (קרקעות, מים וכו') של כלל החברים ולעיתים של יותר מיישוב אחד ומעבדים אותם בצורה משותפת כשהפירות שייכים לכלל החברים. קואופרטיבים בתחום השירותים לחקלאי יכולים להיות רכש משותף, שיווק משותף, עיבוד תוצרת משותף ועוד. הארגונים האזוריים הקיבוציים, למשל מילואות או גרנות מאגדים כמה עשרות קיבוצים ומושבים למטרות אלה. תנובה הייתה בעבר קואופרטיב שמטרתה הייתה לעבד את התוצרת של החקלאים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- קואופרטיב מהאקו-ויקי
- איגוד הקואופרטיבים הבינלאומי
- כלים וידע לפיתוח קואופרטיבים
- המרכז לפיתוח קואופרטיבי
- ניצן צבי כהן, הקואופרטיב חוזר לאופנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוקטובר 2021
- הראל הסטוצקי-באר, גם אני שותף, באתר nrg, 3 בספטמבר 2006
- ישי גבריאלי, שיעור 16: הצלחת הקואופרטיב - וכישלונו, באתר ynet, 4 בפברואר 2007 - המכללה החברתית-כלכלית
- "שלנו" - קואופרטיב לשינוי חברתי המקים יוזמות בתחום הפיננסים והקמעונות
- "שומעים חזק" - קואופרטיב הגברה ותאורה של בוגרי השומר הצעיר שהוקם בשנת 2009
- ערן בוכלצב, הצדק החברתי מצוי בקוד הגנטי של קואופרטיבים, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2011
- עידו אפרתי, העסקים החברתיים החדשים בעקבות המחאה, באתר TheMarker, 8 ביוני 2012
- החיבור המתבקש בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים, קדם לוי, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה' יוני 2012, גיליון 2.
- "בשותף"-קואופרטיב מרכז ירושלים https://www.beshutaf.org
- קואופרטיב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מכון "יסודות למדיניות ציבורית ולציונות מעשית(ע"ר)"
אגודות שיתופיות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ http://www.ica.coop/coop/principles.html(הקישור אינו פעיל, 8.10.2020)
- ^ אבי קליין, הקואופרטיווים מנצחים את החברות הפרטיות, באתר הארץ, 15 במאי 2006
- ^ על פי אתר ברית הקואופרטיבים הבינלאומית
- ^ דו"ח קואופרטיבים ותעסוקה 2017 באתר ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (באנגלית)
- ^ ניצן צבי כהן, "לא להיות לבד": המודל הקואופרטיבי מציע פתרון לעולם העבודה המשתנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 ביולי 2019
- ^ Desjardins en chiffres | Desjardins, Desjardins.com (בצרפתית)
- ^ Cooperatives in social development - 2023 Report | Division for Inclusive Social Development (DISD), social.desa.un.org
- ^ UN resolution calls for a second International Year of Cooperatives in 2025, International Cooperative and Mutual Insurance Federation (באנגלית בריטית)
- ^ משה שמיר, "חוט שני: הציונות הסוציאליסטית מראשיתה עד עתה", הוצאת "דביר", תל אביב, תשמ"ז/1987, ISBN 965-01-0186-1, עמ' 17 - 18.
- ^ על פי נתוני רשם האגודות השיתופיות
- ^ יעקב דרומי, ראיון ראשון: רשם האגודות מסכם את תפקידו, באתר mynet קיבוץ, 14 בספטמבר 2012(הקישור אינו פעיל, 8.10.2020)
- ^ דף הבית | Yesodot, באתר יסודות - למדיניות ציבורית ולציונות מעשית (ע"ר)
- ^ נייר מדיניות | הקואופרציה כמנוע לפיתוח הפריפריה, באתר Yesodot
- ^ פיסת היסטוריה | מרכז הקואופרציה בישראל
- ^ Capital and the Debt Trap: Learning from Cooperatives in the Global Crisis, Claudia Sanchez Bajo and Bruno Roelants
- ^ ראו בחוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת"
- ^ איגוד הבנקים הקואופרטיביים הבינלאומי