ויקיפדיה

הכרה בישראל

הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים לא נראים נכונים ובלי מקורות..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרים פרטים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ונכון לשנת 2023, מבין שאר 192 המדינות החברות באו"ם, 163 מכירות בישראל.

  מדינות אשר מכירות במדינת ישראל
  מדינות אשר ניתקו את יחסיהן עם מדינת ישראל
  מדינות אשר ביטלו את הכרתן במדינת ישראל
  מדינות אשר מעולם לא הכירו במדינת ישראל

היסטוריה עריכה

הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה עריכה

ב-14 במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל עם הכרזת העצמאות אשר נישאה בבית דיזנגוף. הליגה הערבית ומדינות ערב התנגדו לכל חלוקה של ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. בשל כך הללו נקטו בפעולה צבאית נגד המדינה, אשר נחשבת בישראל למלחמת העצמאות. עם הכרזת העצמאות הוקמה גם הממשלה הזמנית של ישראל, שזכתה בתוך זמן קצר בהכרה דה פקטו של ארצות הברית, ואחריה איראן (אף על פי שהצביעה נגד תוכנית החלוקה של האו"ם), איסלנד, ניקרגואה, רומניה ואורוגוואי. ב-15 במאי 1948 גואטמלה הייתה המדינה השנייה שהכירה בישראל דה יורה לאחר ארצות הברית,[1][2] ולאחריה הצטרפו ברית-המועצות ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, סרביה ופולין.[3] ארצות הברית הרחיבה את ההכרה דה-יורה ב-31 בינואר 1949 לאחר מערכת הבחירות לאספה המכוננת.

קבלת ישראל לאו"ם עריכה

ב-15 במאי 1948, יממה לאחר הכרזת העצמאות, ישראל פנתה לאו"ם וביקשה להתקבל כחברה מן המניין, אך הבקשה נדחתה על הסף במועצת הביטחון. גם הפנייה השנייה של ישראל, ב-17 בדצמבר 1948, נדחתה על ידי מועצת הביטחון,[4] הפעם בהצבעה, שתוצאותיה היו 5 בעד, 1 נגד ו-5 נמנעו. סוריה הייתה המתנגדת היחידה; ארצות הברית, ארגנטינה, קולומביה, ברית המועצות הצביעו בעד ובלגיה, בריטניה, קנדה, סין וצרפת נמנעו.

הפנייה השלישית של ישראל הייתה לאחר הבחירות לאספה המכוננת. ב-4 במרץ 1949, בהחלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם, נאמר שישראל היא מדינה שוחרת שלום, ומועצת הביטחון ממליצה על קבלתה כחברה באו"ם. בהצבעה, נציג מצרים נמנע ונציג הממלכה המאוחדת לא הופיע כלל לדיון. בעד ההחלטה הצביעו סין, צרפת, ארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, קנדה, קובה, נורווגיה, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.

ב-11 במאי 1949 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב של שני שלישים את הבקשה להכניס את ישראל לאו"ם בהחלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם. בהצבעה באספה הכללית הצביעו 37 בעד, 12 נגד ו-9 נמנעו. המדינות שהצביעו בעד היו ארגנטינה, אוסטרליה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, הונדורס, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, אוקראינה, דרום אפריקה, ברית המועצות, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה ויוגוסלביה. מקרב המתנגדות היו שש משבע חברות הליגה הערבית (מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן) וכן אפגניסטן, בורמה, אתיופיה, הודו, איראן (שהכירה לפני כן בישראל דה פקטו) ופקיסטן. הנמנעות היו בלגיה, ברזיל, דנמרק, אל סלוודור, יוון, סיאם, שוודיה, טורקיה והממלכה המאוחדת. רבות מהמדינות שהצביעו בעד כבר הכירו בישראל, לפחות דה פקטו, עוד לפני ההצבעה באו"ם.

שנות השישים והשבעים עריכה

עד לסוף שנות ה-60 רקמה ישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות מערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, וחלק ניכר ממדינות אפריקה.

לאחר מלחמת ששת הימים הופעל לחץ דיפלומטי וצבאי רב על ישראל, ומדינות ערב איימו להטיל אמברגו נפט על מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כתוצאה מכך ניתקו מדינות רבות באפריקה ובאסיה את יחסיהן עם ישראל. גם מדינות הגוש הסובייטי תמכו בחרם הערבי, ורובן ניתקו בשנת 1967 את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991 חידשו מדינות אלה את היחסים דיפלומטיים עם ישראל.

בעקבות ועידת ח'רטום (1967) ומשבר האנרגיה העולמי (1973) ניתקו מדינות רבות את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן מדינות מאמריקה הלטינית (בוליביה, קובה, ניקרגואה וונצואלה), מהליגה הערבית (מאוריטניה), מאפריקה (צ'אד, גינאה, מאלי וניז'ר) וכן איראן (עוד לפני המהפכה האסלאמית). רוב היחסים עם מדינות אלה לא שוקמו.

משנות השמונים ואילך עריכה

בעקבות ההכרה של אש"ף בישראל והתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שוקמו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות באפריקה ואסיה ואף עם מספר מדינות ערביות. קריית הוותיקן הכירה בישראל באופן רשמי בשנת 1994.

בשנת 2002 הליגה הערבית הציעה הכרה של מדינות ערב בישראל, כחלק מיוזמת השלום הערבית.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) והסגר על רצועת עזה (2007) הורעו או הושעו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות.

היחסים בין צ'אד נותקו ב-28 בנובמבר 1972, וחודשו ב-20 בינואר 2019.[5]

בספטמבר 2020, איחוד האמירויות הערביות ובחריין הכירו במדינת ישראל.

בדצמבר 2020 בהוטן הכירה במדינת ישראל,[6] ואליה הצטרפה מרוקו באותו החודש. כמו כן, סודאן הכירה במדינת ישראל בינואר 2021.

בפברואר 2021 קוסובו הכירה במדינת ישראל, ופתחה שגרירות בירושלים במרץ של אותה השנה.[7]

המצב כיום עריכה

נכון לשנת 2023, 23 מדינות החברות באו"ם לא מכירות במדינת ישראל, בהן 14 מדינות החברות בליגה הערבית (אלג'יריה, ג'יבוטי, כווית, לבנון, לוב, סומליה, סוריה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, קומורו, קטר, תוניסיה ותימן), 7 מדינות חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (אינדונזיה, איראן, אפגניסטן, בנגלדש, ברוניי, מלזיה ופקיסטן), ו-2 מדינות נוספות (קובה וקוריאה הצפונית).

חלק מהמדינות אינן מאפשרות כניסת בעלי דרכונים של מדינות אחרות, שבהם מופיעה אשרת כניסה לישראל.

ישנן גם 8 מדינות (בוליביה, בליז, ונצואלה, מאוריטניה, מאלי, האיים המלדיביים, ניז'ר וקולומביה) אשר מכירות במדינת ישראל, אך ניתקו את היחסים הדיפלומטים עמה.

רשימת המדינות עריכה

= מדינות שניתקו קשרים דיפלומטיים עם ישראל = מדינות ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל או הכרה בה = מדינות שביטלו את הכרתן בישראל
שם המדינה[א] תאריך הכרה בישראל

(דה יורה)

הערות
אוגנדה אוגנדה  לא ידוע היחסים נותקו ב-30 במרץ 1972 וחודשו בשנת 1994

אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)

אוזבקיסטן אוזבקיסטן  21 בפברואר 1992 שגרירות בטשקנט
אוסטריה אוסטריה  5 במרץ 1949 שגרירות בווינה
אוסטרליה אוסטרליה  29 בינואר 1949 שגרירות בקנברה
אוקראינה אוקראינה  26 בדצמבר 1991 שגרירות בקייב
אורוגוואי אורוגוואי  19 במאי 1948 באוגוסט 2023 הכריז נשיא אורוגוואי לואיס לאקאז'ה פו על כוונתו לפתוח משרד דיפלומטי בירושלים.[8]
אזרבייג'ן אזרבייג'ן  7 באפריל 1992 שגרירות בבאקו
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות  15 בספטמבר 2020 בנובמבר 2015 נפתחה נציגות ישראלית באבו דאבי.[9] באוגוסט 2020 הכירה בישראל במסגרת הסכם איחוד האמירויות–ישראל, אשר נחתם ב-15 בספטמבר 2020. ב-2021 נפתחה שגרירות ישראל באבו דאבי. במקביל פועלת בדובאי הקונסוליה הישראלית
איטליה איטליה  8 בפברואר 1949 שגרירות ברומא
איי בהאמה איי בהאמה  24 בספטמבר 1974 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו)
איי מרשל איי מרשל  16 בספטמבר 1987 אין שגרירות (התיאום נעשה דרך שגריר איי מרשל בישראל)
איי סיישל איי סיישל  ספטמבר 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בקניה)
איי שלמה איי שלמה  ינואר 1989 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר איי שלמה בישראל)
ללא קשרים אינדונזיה אינדונזיה 
איסלנד איסלנד  11 בפברואר 1949 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בנורווגיה)
ביטלה את הכרתה בישראל איראן איראן  הכירה בישראל דה פקטו ב-14 במרץ 1950. אולם, הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה - כל זאת בעקבות המהפכה האיראנית, ולאחר הימלטות צוות השגרירות הישראלית ממנה ב-18 בפברואר 1979.

מוגדרת כאחת ממדינות האוייב המרות ביותר של מדינת ישראל.

אירלנד אירלנד  ינואר 1975 שגרירות בדבלין
אל סלוודור אל סלוודור  11 בספטמבר 1948 אל סלוודור מיוצגת כיום בישראל בשגרירותה בהרצליה.[דרוש מקור] בעוד ישראל החזיקה בעבר שגרירות בסן סלוודור, אם כי זו נסגרה במשך השנים, עקב קיצוץ בתקציב משרד החוץ.[דרוש מקור]
אלבניה אלבניה  16 באפריל 1949 יחסים דיפלומטים רשמיים מתקיימים משנת 1991

שגרירות בטירנה

ללא קשרים אלג'יריה אלג'יריה 
אנגולה אנגולה  16 באפריל 1992 שגרירות בלואנדה
אנדורה אנדורה  13 באפריל 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בספרד)
אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה  22 ביוני 1983 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
אסטוניה אסטוניה  9 בינואר 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפינלנד)
ללא קשרים אפגניסטן אפגניסטן 
אקוודור אקוודור  2 בפברואר 1949 שגרירות בקיטו

במאי 2022, נשיא אקוודור גיירמו לאסו, אשר ביקר בישראל, הודיע כי מדינתו תשנה את מדיניות ההצבעה שלה באו"ם ותצביע לצידה של ישראל.[10]

ארגנטינה ארגנטינה  14 בפברואר 1949 שגרירות בבואנוס איירס

בפברואר 2024 הגיע לישראל הנשיא חאבייר מיליי לביקור רשמי בישראל במסגרתו הודיע הנשיא כי שגרירות ארגנטינה בהרצליה תעבור לירושלים, הכיר בירושלים כבירת ישראל ואף ביקר בכותל המערבי וגינה את התקפת חמאס במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[דרוש מקור]

אריתריאה אריתריאה  6 במאי 1993 אין שגרירות (השגרירות נסגרה ב-2022)
ארמניה ארמניה  4 באפריל 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות בגאורגיה)
ארצות הברית ארצות הברית  14 במאי 1948 שגרירויות בוושינגטון
אתיופיה אתיופיה  24 באוקטובר 1961 שגרירות באדיס אבבה
בהוטן בהוטן  12 בדצמבר 2020[11]
בוטסואנה בוטסואנה  אין תאריך מדויק התקיימו יחסים דיפלומטים משנת 1966 (עצמאות המדינה) ועד אוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור).
היחסים חודשו בשנת 1994 (הסכמי אוסלו)
אין שגרירות (תיאום נעשה דרך קונסול הכבוד של ישראל בבוטסואנה ושגרירות ישראל בדרום אפריקה)
בולגריה בולגריה  4 בדצמבר 1948 היחסים נותקו ב-10 ביוני 1967 (בזמן מלחמת ששת הימים)

וחודשו ב-3 במאי 1990

שגרירות בסופיה

ניתקו את היחסים בוליביה בוליביה  24 בפברואר 1949 ניתקה את קשריה הדיפלומטים עם ישראל ב-2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. חידשה את היחסים בשנת 2019. ב-2023 ניתקה בשנית את היחסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה  26 בספטמבר 1997 אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך שגריר בוסניה בישראל)
בורונדי בורונדי  לא ידוע אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה)
בורקינה פאסו בורקינה פאסו  5 ביולי 1961 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב)
בחריין בחריין  15 בספטמבר 2020 הסכם בחריין–ישראל נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, ביחד עם איחוד האמירויות הערביות.
בלגיה בלגיה  15 בינואר 1950 שגרירות בבריסל
ניתקו את יחסים בליז בליז  6 בספטמבר 1984 ניתקו את היחסים בשנת 2023 עקב מלחמת חרבות ברזל
בלארוס בלארוס  10 ביולי 1991 11 במאי 1949 (דה פקטו)[12] שגרירות במינסק
ללא יחסים בנגלדש בנגלדש 
בנין בנין  5 בדצמבר 1984 אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה)
ברבדוס ברבדוס  29 באוגוסט 1967 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
ללא יחסים ברוניי ברוניי 
ברזיל ברזיל  7 בפברואר 1949 שגרירות בברזיליה
בריטניה (הממלכה המאוחדת) הממלכה המאוחדת  28 באפריל 1950 שגרירות בלונדון
גאורגיה גאורגיה  יוני 1992 שגרירות בטביליסי
גאנה גאנה  לא ידוע היחסים נותקו באוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור) ושוקמו ב-2011, עם

פתיחתה של שגרירות ישראל בעיר הבירה אקרה

גבון גבון  29 בספטמבר 1973 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות גבון בישראל)
גואטמלה גואטמלה  19 במאי 1948 שגרירות בגואטמלה-סיטי

לגואטמלה יש שגרירות בירושלים, ולישראל יש שגרירות בעיר גואטמלה סיטי, האמונה גם על הונדורס. שגרירות גואטמלה שכנה רוב השנים בהרצליה, אך בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, הועברה גם שגרירות גואטמלה ב-1 במאי 2018. שגרירת גואטמלה בישראל מנובמבר 2020 היא אולגה הוליסה אנזוטו אגיולר.[13]

ללא יחסים ג'יבוטי ג'יבוטי 
גינאה גינאה  לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל)
גינאה ביסאו גינאה ביסאו  מרץ 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגבון)
גינאה המשוונית גינאה המשוונית  לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון)
גמביה גמביה  לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל)
ג'מייקה ג'מייקה  ינואר 1962 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
גרמניה גרמניה  12 במאי 1965 שגרירות בברלין
גרנדה גרנדה (מדינה)  ינואר 1975 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
דומיניקה דומיניקה  ינואר 1978 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
דנמרק דנמרק  2 בפברואר 1949 שגרירות בקופנהגן
דרום אפריקה דרום אפריקה  24 במאי 1948 שגרירות בפרטוריה
דרום סודאן דרום סודאן  28 ביולי 2011 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות דרום סודאן בישראל)
האיטי האיטי  26 בפברואר 1949 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
הודו הודו  17 בספטמבר 1950 שגרירות בניו דלהי
הולנד הולנד  11 במאי 1949 שגרירות בהאג
הונגריה הונגריה  24 במאי 1948 שגרירות בבודפשט
הונדורס הונדורס  8 בנובמבר 1948 לישראל היתה שגרירות בטגוסיגלפה, ולהונדורס היתה שגרירות בירושלים[14]. קונסול הכבוד של הונדורס בישראל הוא אלכסנדר פרננד. ב-4 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הונדורס החזירה את השגריר שלה בישראל להתייעצויות בטענה ל"הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שישראל מבצעת ברצועת עזה".[דרוש מקור]
ניתקו את היחסים המלדיביים האיים המלדיביים  1965 היחסים נותקו בשנת 1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 2008 ונותקו בשנית בשנת 2014, בעקבות מבצע צוק איתן
הפיליפינים הפיליפינים  1 באפריל 1949 שגרירות במנילה
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  בספטמבר 2023 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פליקס צ'יסקדי כי ישראל תפתח שגרירות בקינשאסה, וכי קונגו תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים.[15]
הרפובליקה המרכז אפריקאית הרפובליקה המרכז אפריקאית  אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון)
וייטנאם וייטנאם  12 ביולי 1993 שגרירות בהאנוי
ונואטו ונואטו  16 בדצמבר 1993 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ונואטו בישראל)
ניתקו את היחסים ונצואלה ונצואלה  27 ביוני 1948 היחסים נותקו בשנת 2009, ביוזמת הנשיא הוגו צ'אווס
הוותיקן הוותיקן  30 בדצמבר 1993 שגרירות בקריית הוותיקן
זימבבואה זימבבואה  26 בנובמבר 1993 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)
זמביה זמביה  1964 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)

היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1973 וחודשו בשנת 1997

חוף השנהב חוף השנהב  15 בפברואר 1961 שגרירות באביג'אן
טג'יקיסטן טג'יקיסטן  אפריל 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טג'יקיסטן בישראל)
טובאלו יולי 1984 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טובאלו בישראל)
טוגו טוגו  לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב)
טונגה יוני 1977 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טונגה בישראל)
טורקיה טורקיה  28 במרץ 1949 שגרירות ישראל באנקרה
טורקמניסטן טורקמניסטן  6 באוקטובר 1993 שגרירות באשגבאט
טנזניה טנזניה  לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)

הקשרים בין המדינות נותקו לאחר מלחמת ששת הימים, אם כי חודשו בשנת 2017

טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו  ינואר 1962 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפנמה)
יוון יוון  1990 שגרירות באתונה.
יפן יפן  15 במאי 1952 שגרירות בטוקיו.
ירדן ירדן  1994 שגרירות בעמאן.
ללא יחסים כוויית כווית 
כף ורדה כף ורדה  27 ביולי 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות סנגל)
לאוס לאוס  1955 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות וייטנאם)
ללא יחסים לבנון לבנון  ב-1983 נחתם הסכם ישראל-לבנון כניסיון להביא לשלום בין שתי המדינות, שבוטל שנה לאחר מכן. מוגדרת מדינת אויב של ישראל.
ללא יחסים לוב לוב 
ניתקו את היחסים מאוריטניה מאוריטניה  28 באוקטובר 1999 היחסים נותקו בשנת 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה
ניתקו את היחסים מאלי מאלי  27 בספטמבר 1960 היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים
מיאנמר (בורמה) מיאנמר  שגרירות ביאנגון
מיקרונזיה מיקרונזיה  1988 מאז ועד היום נחשבת מיקרונזיה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, נאורו, סמואה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האו"ם.
מלאווי מלאווי  יולי 1964
ללא יחסים מלזיה מלזיה 
מצרים מצרים  26 במרץ 1979 שגרירות בקהיר
מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית  7 בדצמבר 1995
מקסיקו מקסיקו  1950 שגרירות במקסיקו סיטי
מרוקו מרוקו  22 בדצמבר 2020 היחסים בין המדינות התחילו ב-1994 בעקבות הסכמי אוסלו ונותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. בדצמבר 2020, נחתם הסכם ישראל–מרוקו ובו מרוקו הכירה בישראל ולחלופין[16]
נאורו נאורו  אין שגרירות
נורווגיה נורווגיה  3 בפברואר 1949 שגרירות באוסלו
ניגריה ניגריה  1960 שגרירות באבוג'ה
ניו זילנד ניו זילנד  18 ביולי 1950 שגרירות בוולינגטון
ניתקו את היחסים ניז'ר ניז'ר  1960 היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 1996 ונותקו בשנית בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה
ניקרגואה ניקרגואה  אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בקוסטה ריקה)

היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2010 בעקבות פרשת משט לעזה המרמרה לרצועת עזה, אם כי חודשו בשנת 2017.

סודאן סודאן  6 בינואר 2021 אין שגרירות

היחסים בין המדינות כוננו ב-2021 כחלק מהסכם ישראל–סודאן אחרי עשרות שנות עוינות.

ללא יחסים סומליה סומליה 
ללא יחסים סוריה סוריה  מוגדרת מדינת אויב של ישראל
סרביה סרביה  1992 שגרירות בבלגרד
סרי לנקה סרי לנקה  מרץ 1955 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בהודו)

היחסים כוננו ונותקו מספר פעמים.

ללא יחסים עומאן עומאן  קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000
ללא יחסים עיראק עיראק  מוגדרת מדינת אויב של ישראל
ללא יחסים ערב הסעודית ערב הסעודית 
פולין פולין  מאי 1948 שגרירות ישראל בוורשה

היחסים נותקו ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים, וחודשו בשנת 1990 עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין.

ללא יחסים פקיסטן פקיסטן 
ביטלה את הכרתה בישראל קובה קובה  הכירה בישראל דה פקטו ב-14 בינואר 1949. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה ב-9 בספטמבר 1973, לאחר השתייכות שתי המדינות למחנות עוינים במהלך המלחמה הקרה.
ניתקו את יחסים קולומביה קולומביה  1950 ניתקו את היחסים בשנת 2023 עקב מלחמת חרבות ברזל
ללא יחסים קומורו קומורו 
קוסובו קוסובו  פברואר 2021[7]
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 
ללא יחסים קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 
ללא יחסים קטר קטר (מדינה)  קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2009
ללא יחסים תוניסיה תוניסיה  קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000
ללא יחסים תימן תימן 
  1. ^ הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. אם לא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   אריאל כהנא, ‏הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018
  2. ^ כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה, באתר מכללת ספיר
  3. ^ ארכיון מדינת ישראל, חצ-2391/3.
  4. ^ ד"ר ר. וואלטש, נכשלה בקשת ישראל להתקבל לאו"מ, הארץ, 19 בדצמבר 1948
  5. ^ אריאל כהנא, יוצאים לדרך חדשה: נתניהו ונשיא צ'אד סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2019
  6. ^ ישראל כוננה יחסים רשמיים עם ממלכת בהוטן, באתר וואלה‏, 12 בדצמבר 2020
  7. ^ 1 2 אריאל כהנא, שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2021
  8. ^ בשורה: אורגוואי הודיעה על כוונתה לפתוח משרד דיפלומטי בישראל, באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023
  9. ^ חדשות 2, ‏נציגות ישראלית ראשונה באבו דאבי, באתר ‏מאקו‏, 27 בנובמבר 2015
  10. ^ נשיא אקוודור: "נשנה את המדיניות ונצביע באו"ם ביחד עם ישראל", באתר ynet, 12 במאי 2022
  11. ^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, ‏12 בדצמבר 2020
  12. ^ כחלק מההרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות
  13. ^ מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.
  14. ^ אריאל כהנא, בנט בחניכת שגרירות הונדורס בירושלים: "אדוני הנשיא, אתה חבר אמת של ישראל", באתר ישראל היום, ‏24 ביוני 2021
  15. ^ ישראל תפתח שגרירות בקונגו, שתעביר את הנציגות לי-ם; מאות הפגינו בעד נתניהו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2023
  16. ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכרה_בישראל&oldid=38569323"