נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
נציגויות מדינת ישראל מטעם משרד החוץ
משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 78 שגרירויות, 22 קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור, וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל שבעה שגרירים ניידים, היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.
רקע עריכה
בשנים שקדמו להקמת המדינה היו נציגי הסוכנות היהודית פרוסים במדינות רבות, ובכמה מהם נהנו ממעמד דומה לזה של נציגים דיפלומטיים. לאחר קום המדינה ומשעה שאותן מדינות הכירו בה, הפכו שלוחותיה של הסוכנות לנציגויות רשמיות של מדינת ישראל. שר החוץ, משה שרת, הכריע כי הנציגויות החדשות יוגדרו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות[1]. הצירות הראשונה של ישראל נפתחה בוורשה (פולין) ב-26 בספטמבר 1948[2]. עד סוף 1949 זכו למעמד רשמי גם צירויות ישראל באנקרה, בואנוס איירס, בודפשט, בוקרשט, בלגרד, בריסל, וושינגטון, לונדון, מונטווידאו, מונטריאול, מוסקבה, סידני, פראג, פריז, ורומא וכן הנציגויות לאו"ם בניו יורק ובז'נבה, כשלצידן פועלות גם קונסוליות רשמיות באיסטנבול, אמסטרדם, אתונה, וינה, לוס אנג'לס, ניו יורק וציריך.
בעשורים הראשונים לקיומה השתדלה ישראל לפתוח נציגות דיפלומטית בכל מדינה שהסכימה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים, מתוך רצון לבסס את מעמדה בקהילה הבינלאומית, בפרט בשל הסכסוך הישראלי-ערבי. ישראל עשתה מאמצים רבים להתקרב אל מדינות אסיה ואפריקה, שהחלו להשתחרר באותן שנים מעול הקולוניאליזם. בשנים 1950–1959 עלה מספר הנציגויות התושבות של ישראל בעולם מ-37 ל-80. בשנת 1967, ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, היו לה כבר 96 נציגויות דיפלומטיות תושבות ברחבי העולם[3].
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים חלה פגיעה במעמדה הבינלאומי ישראל, דבר שגרם לצמצום מספר המדינות שעמן קיימה יחסים דיפלומטיים. כפועל יוצא, נאלצה ישראל לסגור רבות מנציגויותיה בעולם. האירועים הבולטים ביותר בהקשר זה הם ניתוק היחסים עם ברית המועצות ועם מרבית מדינות הגוש הקומוניסטי אחרי מלחמת ששת הימים וניתוק היחסים עם מרבית מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור. רק עם השתנות הנסיבות הדיפלומטיות בעקבות סיום המלחמה הקרה ותחילתו של תהליך שלום בין ישראל לשכנותיה בשנות ה-90 של המאה ה-20, התאפשר כינונם מחדש של מרבית היחסים הדיפלומטיים שנותקו. בד בבד, נפילת מסך הברזל הביאה ליצירתן של מדינות חדשות רבות במזרח אירופה ומרכז אסיה, שרובן שאפו לכונן יחסים עם ישראל. ואולם, לא בכל מדינה שעמה כוננו או חודשו היחסים נפתחה גם נציגות דיפלומטית ישראלית. בפועל, בעשור השני של המאה ה-21 מחזיקה ישראל נציגות דיפלומטית תושבת רק בכמחצית מהמדינות שעמן יש לה יחסים דיפלומטיים מלאים. בשנת 2019 פתחה ישראל את הנציגות הדיפלומטית בקיגאלי בירת רואנדה, אולם עם אישור תקציב המדינה ל--2019 נקבע גם כי ישראל תסגור 7 נציגויות דיפלומטיות[4].
ב-2020, בעקבות חתימת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות במפרץ הפרסי, משרד החוץ פתח שגרירויות באיחוד האמירויות הערביותו, בחריין ומרוקו[5][6].
רשימת נציגויות ישראל בעולם עריכה
שגרירויות עריכה
שגרירים ניידים עריכה
| מואמן ל- | שגריר מכהן |
|---|---|
 ארמניה מולדובה
|
יואל ליאון |
 מלטה סלובניה
|
אייל סלע (מיועד: זאב בוקר) |
 מקדוניה הצפונית |
דן אורין (מיועדת: סימונה פרנקל) |
 קוסובו |
מיועדת: תמר זיו |
 דרום סודאן |
גרשון קידר |
 איי מרשל איי שלמה[63] ונואטו טובאלו פיג'י פפואה גינאה החדשה נאורו פלאו קיריבטי מיקרונזיה
|
רועי רוזנבליט |
 זמביה בוטסואנה נמיביה זימבבואה
|
עפרה פרחי |
קונסוליות עריכה
| מדינה | עיר | תאריך פתיחה | קונסול |
|---|---|---|---|
 איחוד האמירויות הערביות
|
דובאי | 2021[64] | לירון זסלנסקי |
 ארצות הברית
|
לוס אנג'לס | 1949 | הלל ניומן (מיועד: ישראל בכר) |
| אטלנטה | 1956 | ענת סולטן-דדון | |
| בוסטון | 1965[65] | מירון ראובן | |
| יוסטון | 1962[66] | ליביה לינק | |
| ניו יורק | 1948 | אסף זמיר[67] (סיים את כהונתו, טרם מונה מחליף) | |
| סן פרנסיסקו | 1962 | מרקו סרמונטה | |
| מיאמי | 1982[68] | מאור אלבז סטרינסקי | |
| שיקגו | 1952 | ינעם כהן | |
 הודו
|
מומבאי | 1953[69] | קובי שושני |
| בנגלור | 2012 | תמר בן חיים | |
 טורקיה
|
איסטנבול | 1949[70] | חני נחמיאס (מיועד: רמי חתן) |
 הרפובליקה העממית של סין
|
הונג קונג | 1985[71] | עמיר לאטי |
| גואנגג'ואו | 2009[72] | פלג לוי (מיועד: אלכס גולדמן-שיימן) | |
| צ'נגדו | 2014 | גדי הרפז | |
| שאנגחאי | 1995 | אדוארד שפירא (מיועדת: רוית בר) | |
 קנדה
|
מונטריאול | 1949[73] | פול הירשון, עידו מועד (מיועד) |
| טורונטו | 1961[74] | עידית שמיר | |
 גרמניה
|
מינכן | 2011[75] | כרמלה שמיר (מיועדת: טליה לדור פרשר) |
 ברזיל
|
סאו פאולו | 2010[76] | רפאל ארדרייך |
 רוסיה
|
סנקט פטרבורג | 2011 | אורי רזניק |
 טאיוואן
|
טאיפיי | 1993[77] | עומר כספי |
נציגויות בארגונים בינלאומיים עריכה
| מואמנת ל- | עיר | שנת פתיחה | האמנה נוספת | ראש הנציגות |
|---|---|---|---|---|
 מוסדות האו"ם
|
ז'נבה | 1949 | מירב אלון-שחר (מיועד: דניאל מירון) | |
 OECD
|
פריז | 1964 | מועצת אירופה | חיים אסרף (מיועד: שי כהן) |
 האיחוד האירופי
|
בריסל | 1959[78] |  נאט"ו |
חיים רגב |
| מוסדות האו"ם
|
ניו יורק | 1949 | גלעד ארדן |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל לשעבר עריכה
נסגרו מסיבות פוליטיות עריכה
| מואמנת ל- | עיר | סוג | שנת פתיחה | שנת סגירה | סיבת הסגירה |
|---|---|---|---|---|---|
 איראן
|
טהראן | שגרירות | 1964 | 1979[79] | ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות המהפכה האיראנית |
 אריתריאה
|
אסמרה | שגרירות | 1993[80] | 2022[81] | סירוב ממשלת אריתריאה לאשר את הגעת השגריר הישראלי למדינה |
 דהומיי
|
קוטונו | שגרירות | 1964 | 1973 | ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור. כיום השגרירות המואמנת לבנין היא שגרירות ישראל באביג'אן, חוף השנהב |
 הרפובליקה המלגשית
|
טננריב | שגרירות | 1960 | 1973 | ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור. השגרירות המואמנת למדגסקר היא שגרירות ישראל בדרום אפריקה |
 הרפובליקה המרכז-אפריקאית
|
בנגי | שגרירות | 1961 | 1973 | ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור כיום השגרירות המואמנת לרפובליקה המרכז-אפריקאית היא שגרירות ישראל ביאונדה, בירת קמרון. |
 וולטה עילית
|
ואגאדוגו | שגרירות | 1964 | 1973 | ניתוק בעקבות מלחמת יום כיפור. כיום השגרירות המייצגת את ישראל בבורקינה פאסו נמצאת באביג'אן, חוף השנהב. |
 ונצואלה
|
קראקס | שגרירות | 1958 | 2009[82] | ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה |
 לבנון
|
ביירות | נציגות | 1982[83] | 1984 | ביטול הסכם ישראל-לבנון והתחזקות המעורבות הסורית במדינה |
 מאלי
|
במאקו | שגרירות | 1960 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב |
 מאוריטניה
|
נואקשוט | שגרירות | 1999 | 2009 | ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה |
 ניז'ר
|
ניאמי | שגרירות | 1961 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב |
 עומאן
|
מסקט | נציגות מסחרית | 1996[84] | 2000[85] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
 פרגוואי
|
אסונסיון | שגרירות | 2015[86] | 2018[87] | משבר דיפלומטי שנגרם בין המדינות עקב העברת שגרירות פרגוואי בישראל בחזרה לתל אביב. |
 צ'אד
|
פור לאמי | שגרירות | 1961 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב. כיום השגרירות המואמנת לצ'אד היא שגרירות ישראל בדקאר, סנגל |
 קובה
|
הוואנה | שגרירות | 1960 | 1973 | ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור |
 תוניסיה
|
תוניס | נציגות | 1996[84] | 2000[88] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
נסגרו מסיבות תקציביות עריכה
| נציגות | סוג | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה |
|---|---|---|---|---|
| ציריך | קונסוליה כללית |  שווייץ |
1949 | 1990[89] |
| קינגסטון | שגרירות |  ג'מייקה |
1975[90] | 1995~[91] |
| סובה | שגרירות | פיג'י |
1987 | 1995~[91] |
| טגוסיגלפה | שגרירות |  הונדורס |
1986 | 1995~[91] |
| מילאנו | קונסוליה כללית |  איטליה |
1967[92] | 1996[93] |
| מבבנה | שגרירות |  סווזילנד |
1968[94] | 1996 |
| לילונגווה | שגרירות |  מלאווי |
1964[95] | 1997 |
| לה פאס | שגרירות |  בוליביה |
1975 | 2003 |
| סן סלוודור | שגרירות |  אל סלוודור |
1974[96] | 2016[97] |
| אלכסנדריה | קונסוליה כללית |  מצרים |
1982[98] | 2002[99] |
| סידני | קונסוליה כללית |  אוסטרליה |
1949 | 2002[100] |
| ריו דה ז'ניירו | קונסוליה כללית | ברזיל |
1949 | 2002[100] |
| מרסיי | קונסוליה כללית |  צרפת |
1951 | 2015 |
| פילדלפיה | קונסוליה כללית | ארצות הברית |
1964[101] | 2015 |
הועברו לעיר אחרת עריכה
| נציגות | סוג | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|
| דאלאס | קונסוליה כללית | ארצות הברית |
1960 | 1962 | פתיחת קונסוליה כללית ביוסטון |
| קלן | קונסוליה כללית | גרמניה המערבית |
1955 | 1967 | העברת השירות הקונסולרי לשגרירות בבון |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שנסגרו עריכה
| נציגות | סוג | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|
| קונקרי | שגרירות |  גינאה |
1959 | 1967[102] | ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות פרוץ מלחמת ששת הימים |
| אמסטרדם | קונסוליה כללית |  הולנד |
1949 | 1970 | |
| קמפלה | שגרירות |  אוגנדה |
1962 | 1972 | ניתוק יחסים מצד אידי אמין |
| ברזוויל | שגרירות |  הרפובליקה של קונגו |
1960 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בשל קשרים עם הגוש המזרחי |
| לומה | שגרירות |  טוגו |
1962[103] | 1973 | ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור |
| לאגוס | שגרירות |  ניגריה |
1960 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| דאר א-סלאם | שגרירות |  טנזניה |
1961 | 1973 | |
| לוסקה | שגרירות | זמביה |
1964 | 1973 | |
| פריטאון | שגרירות |  סיירה לאון |
1961 | 1973 | |
| ליברוויל | שגרירות |  גבון |
1963 | 1973 | |
| מונרוביה | שגרירות |  ליבריה |
1957 | 1973 | |
| פנום פן | שגרירות |  קמבודיה |
1967[104] | 1975[105] | הצטננות היחסים עד לניתוקם על ידי הקמר רוז' |
| יוהנסבורג | קונסוליה כללית |  דרום אפריקה |
1949 | 1980 | |
| פורט או פרינס | שגרירות |  האיטי |
1973 | 1990 | |
| קולומבו | "מדור אינטרסים"[106] |  סרי לנקה |
1983 | 1990 | ניתוק יחסים |
| רבאט | משרד קישור |  מרוקו |
1994[84] | 2000[107] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
| קינשאסה | שגרירות | .svg)   זאיר / קונגו |
1982[108] | 2003 |
תקיפת נציגויות ישראליות עריכה
ערך מורחב – מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל
מספר נציגויות ישראליות ברחבי העולם היו יעד לפיגועי טרור ולמתקפות.
- הפיגוע בשגרירות ישראל באקוודור – פיגוע נגד שגרירות ישראל באקוודור ב-1982 שהרג שלושה בני אדם.
- הפיגוע בקונסוליה הישראלית בסידני – פיגוע נגד הקונסוליה הישראלית בסידני ב-1982.
- הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה – פיגוע מכונית תופת שבוצע על ידי החזבאללה ב-1992. נהרגו 29 איש, בהם 4 נציגים של ישראל.
- הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון – פיגוע מכונית תופת מחוץ לשגרירות ישראל בלונדון ב-1994.
גלריה עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ההחלטה התבססה על המלצות מסמך שהוגש לוועדת המצב ב-9 בינואר 1948 שכותכתו "קווים למבנה משרד החוץ ושירות החוץ של המדינה היהודית", שהוכן על ידי חניכי המוסד להשתלמות
- ^ תיעוד ויזואלי של פתיחת הצירות הישראלית הראשונה בעולם, בבלוג של ארכיון המדינה
- ^ התפתחות יחסי החוץ של ישראל 1948 עד 2003, באתר משרד החוץ
- ^ שי ניר, מי צריך שגרירות בדבלין?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בינואר 2018
- ^ דיונים ראשונים בדרך לפתיחה הדדית של שגרירויות בישראל ובאיחוד האמירויות , אתר משרד החוץ, 31 באוגוסט 2020
- ^ שמעון יעיש, בכירים במשרד החוץ: "ישראל תפתח שגרירות בבחריין בהקדם האפשרי", באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2020
- ^ נפתחה כצירות וב-1959 הפכה לשגרירות
- ^ מושבה של הצירות הישראלית באוסטרליה היה בתחילה בסידני
- ^ https://embassies.gov.il/canberra/ConsularServices/Pages/consular-services.aspx
- ^ https://embassies.gov.il/kiev/NewsAndEvents/Pages/Ми-вітаємо-нашого-нового-посла!-.aspx
- ^ 4 חודשים מחתימת ההסכם עם האמירויות: ישראל פתחה שגרירות באבו-דאבי, באתר וואלה!, 24 בינואר 2021
- ^ ש. גינוסר הגיע לרומא, דבר, 13 ביוני 1949
- ^ טל שלו, כתבתנו המדינית, מהדקים את הקשרים: ישראל תפתח שגרירות באלבניה, באתר וואלה!, 23 בנובמבר 2011
- ^ https://mfa.gov.il/MFAHEB/ForeignRelations/Documents/shnaton_2005.pdf
- ^ נפתחה כצירות וב-1955 הפכה לשגרירות
- ^ שגרירות ישראל נפתחה באדיס אבבה ב-1962 אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור ונפתחה שוב רק ב-1989 לאחר חידוש היחסים.
- ^ נציגות ישראלית פעלה בסופיה עד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
- ^ דני זקן, משרד החוץ פתח היום את שגרירות ישראל באבו דאבי, באתר גלובס, 24 בינואר 2021
- ^ בחריין: הוגש כתב האמנה של השגריר הישראלי למלך, באתר "סרוגים", 28 בדצמבר 2021
- ^ השגרירות במינסק נסגרה ב-2003 מסיבות תקציביות ונפתחה שוב ב-2004.
- ^ נפתחה במקור כצירות בריו דה ז'ניירו, שהייתה אז בירת ברזיל. ב-1973 עברה השגרירות לבירה החדשה ברזיליה.
- ^ שגרירות ישראל נפתחה בגאנה ב-1957 אך נסגרה ב-1973, בעקבות ניתוק היחסים.
- ^ שגרירות ישראל בגרמניה המערבית נפתחה ב-1965 בעיר בון. ב-1991, לאחר איחודה של גרמניה, פתחה ישראל קונסוליה כללית בברלין. ב-1999 הועברו מוסדות הממשל הגרמני לברלין ובשנת 2000 עברה לשם גם שגרירות ישראל. תיאור פתיחת השגרירות ב-1965: בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה, מעריב, 25 באוגוסט 1965
- ^ ביוני 1949 הסכימה ממשלת דרום אפריקה לפתיחת קונסוליה כללית של ישראל ביוהנסבורג ואחר כך הכירה בקונסול אדוארד דויד גויטיין כציר ישראל בדרום אפריקה. מאז היו לישראל שני מוסדות שייצגו אותה שם – הצירות, שישבה בפרטוריה ובקייפטאון לסירוגין, וקונסוליה כללית ביוהנסבורג. ב-1963 הורידה ישראל את דרג הייצוג שלה בדרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד אך החזירה אותו לקדמותו ב-1967.
- ^ https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/israeli-consular-services?skip=100
- ^ בין 1949 ל-1952 הציר שישב בבריסל היה מואמן גם להולנד
- ^ נציגות ישראלית פעלה בבודפשט מ-1948 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
- ^ נפתחה כצירות ובאוקטובר 1952 הפכה לשגרירות
- ^ החל מסוף שנות ה-50' החזיקה ישראל במנילה משרד בראשות ממונה זמני.
- ^ https://embassies.gov.il/santo-domingo/ConsularServices/Pages/ISLAND-IN-SAINT-KITTS-AND-NEVIS.aspx
- ^ השגרירות נפתחה באביג'אן בראשית שנות ה-60' אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1985 הוכרז על חידוש היחסים וב-2 בדצמבר 1986 הגיש השגריר שמעון אגור את כתב האמנתו.
- ^ הנציגות נפתחה כקונסוליה ואחר כך כצירות. במשך שנים ארוכות נדחו מאמציה של ישראל להעלות את דרג היחסים. רק בדצמבר 1991 הסכימה טורקיה להעלות את דרג היחסים עם ישראל לשגרירות. ב-2011, בעקבות אירועי המשט לעזה, הודיעה טורקיה על הורדת דרג היחסים לרמת מזכיר שני בלבד. ביוני 2016 הגיעו ישראל וטורקיה להסכם פיוס שכולל את החזרת דרג היחסים לקדמותו, ובנובמבר 2016 הוחלט למנות את איתן נאה לתפקיד שגריר ישראל באנקרה. במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים והאירועים ברצועת עזה, החליטה טורקיה לגרש את שגריר ישראל משטחה.
- ^ ההחלטה לפתוח שגרירות באשגבאט התקבלה ב-2009 אך דחיית שני שגרירים שהציעה ישראל על ידי ממשלת טורקמניסטן גרמה לעיכוב בפתיחת השגרירות. אלי ברדנשטיין, לראשונה: ימונה שגריר ישראלי בטורקמניסטן, באתר nrg מעריב, 8 באפריל 2013
- ^ החל בשנת 1954 החזיקה ישראל באתונה משרד ייצוג בדרג ציר, אך עד 1990 לא קיבלה אישור להקים נציגות דיפלומטית מלאה. על ניסיונות קודמים להעלות את היחסים לדרג של שגרירות ראו: יחסי ישראל–יוון, 1967-1961 - מבוא, באתר ארכיון המדינה
- ^ כתבה על פתיחת השגרירות, 14 במרץ 2015
- ^ הנציגות ברנגון (כיום יאנגון) נפתחה כצירות והפכה בדצמבר 1957 לשגרירות.
- ^ ציר ישראל במכסיקו הגיש כתב האמנתו, דבר, 1 בנובמבר 1953
- ^ 20 שנים לאחר סגירתה: ישראל פתחה מחדש את הנציגות הדיפלומטית במרוקו, באתר וואלה!, 26 בינואר 2021
- ^ תיפתח צירות ישראלית בנורווגיה, חרות, 22 באוגוסט 1955
- ^ ב-1960 נפתחה שגרירות ישראל בלאגוס, אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1993 נפתחה השגרירות מחדש וב-2001 עברה לבירה החדשה אבוג'ה.
- ^ השגרירות בוולינגטון נסגרה ב-2001 מסיבות תקציביות. ב-2011 נפתחה מחדש.
- ^ במהלך שנות ה-60' פתחה ישראל נציגות מסחרית בסינגפור, שהפכה ב-1969 לשגרירות בעקבות העלאת דרג היחסים. ידיעה בעיתון דבר, 11 במאי 1969
- ^ ב-1960 נוסדה שגרירות ישראלית בדקר (תחילה בירת הפדרציה של מאלי ולאחר מכן בירת סנגל), אך היא נסגרה ב-1973, בעקבות ניתוק היחסים.
- ^ בכרכרה מלכותית הוסע השגריר הישראלי הראשון בספרד לארמון, מעריב, 21 בפברואר 1986
- ^ נציגות ישראלית פעלה בבלגראד (אז בירת יוגוסלביה) מ-1949 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967. ב-1992, שנה לאחר כינון היחסים בין ישראל לסרביה, נשלח ממונה מטעם ישראל לסרביה וב-1997 נפתחה רשמית השגרירות.
- ^ צירות ישראל בוורשה נפתחה בספטמבר 1948 והייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה של ישראל בעולם. ב-1967 נסגרה השגרירות בעקבות ניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי. ב-1986 פתחה ישראל בוורשה משרד אינטרסים, שלאחר חידוש היחסים הפך לשגרירות.
- ^ משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית. על פתיחת השגרירות ראו: שגריר ישראל בליסבון הגיש כתב האמנתו, דבר, 19 ביוני 1977
- ^ צירות ישראלית תוקם בפרו, מעריב, 28 באוגוסט 1956. באוגוסט 1958 הפכה לשגרירות.
- ^ נפתחה כצירות, ב-1958 הפכה לשגרירות
- ^ נציגות ישראלית פעלה בפראג מ-1948 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
- ^ כך הגיש צירנו בפריס את כתב ההרשאה, הצופה, 7 ביולי 1949. בספטמבר 1952 הפכה מצירות לשגרירות.
- ^ שגריר ישראל מרפא שרים, מעריב, 2 באוקטובר 1966
- ^ שגרירות ישראל נפתחה בסיאול ב-1968 אך ב-1977 החליטה ישראל לסגור אותה מסיבות תקציביות. מאז 1979 ובמשך למעלה מעשור ניסתה ישראל להשיג את הסכמתה של ממשלת קוריאה הדרומית לפתיחה מחדש של הנציגות, אך ללא תוצאה. ראו גם: דו"ח שנתי 39 של מבקר המדינה לשנת 1988: פעולות משרד החוץ במזרח אסיה
- ^ שגרירות ישראל פעלה ביאונדה החל ב-1960 ונסגרה ב-1973 עקב ניתוק היחסים מצד ממשלת קמרון בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1984 פתחה ישראל משרד אינטרסים ביאונדה וב-1986 נפתחה השגרירות מחדש לאחר חידוש היחסים. ראו: גד גולן מונה לשגריר ישראל בקמרון, מעריב, 1 בספטמבר 1986
- ^ https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/israeli-consular-services?skip=50
- ^ עד 1953 שימשה הקונסוליה הכללית במונטריאול כנציגות העיקרית של ישראל בקנדה
- ^ בין השנים 1973 ל-1989 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקניה, אך ישראל המשיכה להחזיק נציגות בניירובי.
- ^ על נסיבות פתיחת הנציגות: יחסי ישראל–קפריסין, 1967-1961 - מבוא, באתר ארכיון המדינה
- ^ נציגות ישראלית פעלה ברואנדה בין השנים 1962 ל-1973, אך נסגרה עקב ניתוק היחסים בין המדינות בעקבות מלחמת יום כיפור. היחסים חודשו בשנות ה-80 של המאה ה-20. ב-2017, בעקבות התחממות היחסים בין המדינות, הודיעה ישראל על כוונתה לפתוח שגרירות בקיגלי ובפברואר 2019 הגיש שגריר ישראל רון אדם את כתב האמנתו לממשלת רואנדה (איתמר אייכנר, ישראל פתחה לראשונה שגרירות ברואנדה, באתר ynet, 22 בפברואר 2019).
- ^ ב-1948 נפתחה במוסקבה צירות ישראל לברית המועצות. ב-1953 הנציגות נסגרה עקב משבר ביחסים, אך בהמשך אותה שנה נפתחה מחדש וב-1954 שודרגה לשגרירות. השגרירות נסגרה ב-1967 עקב ניתוק היחסים בין ברית המועצות לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.
- ^ כוננו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להלוציה, דבר, 25 ביוני 1951 (עד אז יוצגה ישראל בשווייץ על ידי הקונסוליה בציריך).
- ^ ישראל ותאילנד כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1953. בשנים 1954–1958 יוצגה ישראל בתאילנד על ידי קונסול כבוד בבנגקוק, ושגריר לא תושב, שמקום מושבו בטוקיו. ראו גם משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 197-199
- ^ Israel explores areas to help SI, The Islandsun Daily News, 2018-01-25 (באנגלית)
- ^ אריאל כהנא, נפתחה הקונסוליה הכללית של ישראל בדובאי, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2021
- ^ Israel Opens Consulate in Boston; Now Has Eight Consulates in U.S., Jewish Telegraphic Agency (באנגלית אמריקאית)
- ^ החליפה את הקונסוליה בדאלאס
- ^ אסף זמיר החל רשמית את כהונתו כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, באתר ynet, 13 בדצמבר 2021
- ^ ידיעה על פתיחת הקונסוליה, 1982
- ^ עד לכינון יחסים מלאים ב-1992 פעלה הקונסוליה הכללית בבומביי (כיום מומבאי) כנציגות היחידה של ישראל בהודו. הקונסוליה נסגרה באוגוסט 2003 משיקולי תקציב ונפתחה שוב ב-2004
- ^ הדגל הישראלי הונף באיסטנבול, הד המזרח, 18 בנובמבר 1949
- ^ ב-1973 פתחה ישראל קונסוליה בהונג קונג בתקווה להתקרב לסין, אך באוקטובר 1974 הוחלט על סגירתה מסיבות תקציביות. ראו גם: דו"ח שנתי 39 של מבקר המדינה לשנת 1988: פעולות משרד החוץ במזרח אסיה
- ^ הודעה באתר משרד החוץ
- ^ ידיעה בעיתון כאן
- ^ הודעה על פתיחת הקונסוליה בטורונטו
- ^ הודעה על חנוכת הקונסוליה במינכן באתר משרד החוץ. קונסוליה ישראלית ובה קונסול וקצין עלייה פעלה במינכן בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה.
- ^ קונסוליה ישראלית בסאו פאולו פעלה עד 2002 אך נסגרה מסיבות תקציביות, ונפתחה מחדש ב-2010.
- ^ המשרד נקרא תחילה "משרד הכלכלה והסחר של ישראל" וב-1995 שונה שמו ל"משרד הכלכלה והתרבות". על הרקע לפתיחת המשרד ראו: משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 287–292
- ^ נפתחה בתחילה כנציגות למוסדות הקהילה האירופית. מאמר על התפתחות היחסים
- ^ חילוץ הישראלים מאיראן (1979)
- ^ ישראל הכירה בעצמאותה של אריתריאה והודיעה, כי תקים שגרירות באסמרה הבירה, חדשות, 7 במאי 1993
- ^ איתמר אייכנר, "האריתריאים כמו קיר": לפיד החליט לסגור את השגרירות הישראלית, באתר ynet, 9 ביולי 2022
- ^ רויטרס, ונצואלה ניתקה הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, באתר ynet, 15 בינואר 2009
- ^ דוד קמחי, משרד החוץ בביירות 1982–1984, בתוך משרד החוץ: 50 השנים הראשונות, כתר הוצאה לאור, 2002, עמ' 186-193
- ^ 1 2 3 המזרח התיכון וצפון אפריקה באתר משרד החוץ
- ^ קרן צוריאל, יחסים סוערים, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2000
- ^ צירות ישראל באסונסיון נפתחה כבר ב-1950. מאוחר יותר שודרגה לשגרירות אך נסגרה ב-2002 מסיבות תקציביות, ונפתחה מחדש רק ב-2015.
- ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, פרגוואי הודיעה על החזרת השגרירות לת"א; נתניהו סוגר את השגרירות, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
- ^ הודעת דובר משרד החוץ, 22 באוקטובר 2000
- ^ ראו למשל כאן
- ^ ישראל תפתח שגרירות בג'מאיקה, דבר, 17 באפריל 1975
- ^ 1 2 3 ראו ידיעה כאן
- ^ עד 1966 עמד בראש הקונסוליה במילאנו קונסול כבוד.
- ^ על אף סגירת הקונסוליה ממשיכה ישראל להחזיק במילאנו נספחות מסחרית.
- ^ מ-1968 ועד 1973 שימש השגריר בלוסקה כשגריר לא תושב לסווזילנד. ב-1973, לאחר ניתוק היחסים בין זמביה לישראל, עמד בראש הנציגות במבבנה ממונה זמני, עד למינוי השגריר מאיר גביש ב-1976.
- ^ גדעון שוחט שגריר במלאווי, דבר, 16 ביולי 1964. ישראל החזיקה קונסוליה כללית בבלנטייר וזו הפכה ב-1964 לשגרירות ישראל במלאווי, אשר מאוחר יותר עברה לבירה לילונגווה.
- ^ ראו כאן
- ^ איתמר אייכנר, משבר דיפלומטי: שגרירות תועבר מישראל לרמאללה?, באתר ynet, 17 בינואר 2016
- ^ ידיעה בעיתון הניו יורק טיימס, 22 באפריל 1982
- ^ דיאנה בחור, ישראל סגרה את הקונסוליה באלכסנדריה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2002
- ^ 1 2 אתר משרד החוץ
- ^ מעריב, 11 ביוני 1964
- ^ לקראת חידוש היחסים עם גינאה - מסמכים על ניתוק היחסים ב-5 ביוני 1967, בבלוג של ארכיון המדינה
- ^ נפתחה שגרירות ישראל בבירת טוגו, דבר, 27 בפברואר 1962
- ^ רפאל בן שלום - שגריר בקמבודיה, דבר, 19 בדצמבר 1966
- ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 217
- ^ יחסי ישראל וסרי לנקה (ציילון) מעולם לא הבשילו לידי החלפת שגרירויות. בשנת 1958 שלחה ישראל נציג למדינה, בתקווה כי זו תסכים לפתיחת נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית בשטחה, אך הסכמה כזו לא התקבלה. ב-1970 נותקו היחסים בלחץ מדינות ערב. כאשר חודשו ב-1983, פתחה ישראל בקולומבו "מדור אינטרסים" שפעל בחסות שגרירות ארצות הברית, אך היחסים נותקו שוב ב-1990 והנציגות הישראלית התפנתה. היחסים חודשו לבסוף בשנת 2000, אך ישראל החליטה כי תיוצג במדינה על ידי שגריר לא תושב. ראו: משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 179–189
- ^ תומר שדמי ועלי ואקד, מרוקו: יחסים של שנים נותקו בשיחת טלפון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2000
- ^ שגרירות ישראל לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נפתחה ב-1960 בלאופולדוויל (שמה הקודם של קינשאסה) אך נסגרה ב-1973 כאשר נותקו היחסים עם ישראל. בשנת 1982 הייתה זאיר (שמה החדש של המדינה) הראשונה מבין מדינות אפריקה שחידשה את יחסיה עם ישראל, והשגרירות נפתחה מחדש.