הי"ד. אני לא זוכר מתי היו 11 נרצחים בשבוע, אמרתי את זה כבר לעצמי כשהיו 6 נרצחים, רק עכשיו שמעתי על הפיגוע הרצחני בבני ברק ואני חושש שאנחנו בדרך לאינתיפאדה נוספת, ואני מזכיר לכולם שהרמדאן עוד לא התחיל, מקווה שזה לא רק הפרומו למה שיקרה בהמשך. עוד נקודה: שימו לב איפה הפיגועים בוצעו: בערי המרכז בתוך תחומי הקו הירוק, צריך לזכור עם איזה אויב אנחנו מתמודדים והגיע הזמן להפסיק עם התנאים המקלים של המחבלים הערבים בבתי הכלא, ולשים סוף לשחרורים מוקדמים של פעילי דעא"ש כרגע נראה לי שזה רק יחמיר לאור הטיפול הרופס של הממשלה הנוכחית כנגד הטרור. בנבה - שיחה - 🔯יחידת סגולה🟣 22:11, 29 במרץ 2022 (IDT)
לגבי הנקמות, בינתיים שוטרי משטרת ישראל עשו את המלאכה. אני מקווה שהאספסוף הברברי שראיתי בטלוויזיה לא צעק להם, כהרגלו, "נאצים". האספסוף הברברי התנפל על מכונית והפך אותה. הם לא מודעים לסכנה של פיצוץ כתוצאה מהדלק הנשפך מהמכונית. הם גם לא יודעים של מי המכונית, אולי היא נגנבה מאזרח שומר חוק ואולי היא בכלל לא קשורה לפיגוע. אם בכל זאת המכונית קשורה לפיגוע האספסוף הברברי פגע בראיות, שהמשטרה הייתה עשויה לאסוף מהמכונית, ראיות שהיו יכולות להוביל את המשטרה לסייענים. אספסוף ברברי רק גורם נזקים. בברכה. ליש - שיחה22:24, 29 במרץ 2022 (IDT)
הם אכן לא חשובים, אבל הם מטרד רציני. לא רק פגיעה בראיות, ראיתי איך הם מצטופפים בזירת העבירה והשוטרים, שהגיעו למקום, כדי לחפש חשודים, צריכים לבזבז עליהם את כוחותיהם ואת זמנם, להגן על העיתונאים מפניהם, כי הם רוקדים על הדם ומנצלים את ההזדמנות לקרוא לחילופי שלטון. גועל נפש, בושה וחרפה, כך הם נהרגים באוהל התורה? בברכה. ליש - שיחה22:38, 29 במרץ 2022 (IDT)
יכול להיות, אני לא יודעת מה הם עשו - לא ראיתי הסרטות מהאירוע. פשוט נראה לי מוזר שבדיון על אירועים שגרמו לרצח 11 אנשים הדבר היחיד שיש לך לומר זה ביקורת על הקהל (שמן הסתם היה בפאניקה). יהודית1000 - שיחה - 💜22:49, 29 במרץ 2022 (IDT)
יהודית, אם לא ראיתי, את עדיין יכולה לראות, מציגים שוב ושוב, בכל הערוצים, את המראות המבישים של האספסוף המשתולל. פניקה? אני מציע להם להתגייס לצבא, לעבור טירונות, ללמוד מהי משמעת, אז לא ייכנסו לפניקה כשישמעו ירייה, אולי אפילו יגיבו בצורה דומה לאזרחי באר שבע, שטיפלו בעצמם במפגע. אז יהיו יותר יהודים על המשמר והמשטרה לא תצטרך להקצות כוחות לטיפול באספסוף פרוע. בברכה. ליש - שיחה22:57, 29 במרץ 2022 (IDT)
הערב ראיתי חדשות. ליש, התל אביבים יצאו בהמוניהם לראות את האקשן, ולא נטרלו את המחבל יותר טוב מהבני ברקים. רק הערה צדדית. יהודית1000 - שיחה - 💜22:43, 7 באפריל 2022 (IDT)
להפסיק עם התנאים המקלים? הצחקת את הממשלה. רק לפני ימים ספורים הממשלה אישרה לראשונה מזה שנתיים ביקורי משפחות מחבלים בבתי הכלא. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ז באדר ב' ה'תשפ"ב • 09:22, 30 במרץ 2022 (IDT)
הממשלה הנוכחית לא גרועה מקודמתה בכל הנוגע להתמודדות עם הטרור (כמובן שנטל ההוכחה עכשיו הוא עליה). מכל מקום אני מעדיף אותה על ממשלה שבראשה פוליטיקאי שעסוק אך ורק בחיפוש דרכים להיחלץ ממשפטו הפלילי, ולצורך כך מסית נגד המשטרה, בין השאר. יואב ר. - שיחה10:34, 30 במרץ 2022 (IDT)
אחד מערביי ישראל, השוטר אמיר חורי, הקריב את חייו במאמץ לעצור מפגע ואני מצדיע לו. במעלה חטיבה זו ביקרתי את האספסוף הפרוע שהשתולל בבני ברק אחרי הפיגוע, הפך מכונית, הצטופף ברחובות והפריע לשוטרים, שבדקו אם יש עוד מפגעים ולקינוח זעק "מוות לערבים". הם עוד לא ידעו, ששוטר ערבי מת במאמץ לשמור על חייהם... מכל מקום, אמרתי לעצמי שלא כולם ברברים ושמחתי לשמוע שרבים תכננו להגיע להלוויית השוטר. תכננתי לכתוב דברי שבח על התגייסות תושבי בני ברק כדי להגיע להלוויה. מעשה שטן, מישהו, משהו בלבל את דעתם והמוני תושבי בני ברק כנראה טעו בדרך ולא הגיעו להלוויה... כמה חבל. בברכה. ליש - שיחה20:13, 31 במרץ 2022 (IDT)
הנוסע בכביש 5 ממחלף קסם מזרחה רואה את ראש העין מימינו, מדרום לכביש, ואת כפר קאסם משמאלו, מצפון לכביש. מתברר שהגאוגרפיה מורכבת יותר. מצפון לכביש נמצא גם חלק מראש העין, פארק התעשייה אפק, ומדרום לכביש נמצא גם חלק מכפר קאסם, פארק התעשייה לב הארץ. אחדות מהחברות הפועלות בפארק התעשייה לב הארץ מציגות עצמן כאילו הן בראש העין, אולי מחשש שיהודים יימנעו מלהגיע לכפר קאסם, וגם בוויקיפדיה נתקלתי בטעות זו. מתבקשת, לכאורה, החלפת שטחים בין שני היישובים, כדי שהגאוגרפיה תהיה פשוטה יותר, אך זה לא יקרה, כמובן. כל שנותר לנו זה לשים לב שפארק התעשייה לב הארץ הוא חלק מכפר קאסם. דוד שי - שיחה07:27, 31 במרץ 2022 (IDT)
וכדי להרבות בלבול, בצמוד לפארק התעשייה לב הארץ הוקם בשנה האחרונה "פארק התעשייה לב ישראל" [1], שהוא חלק מראש העין. דוד שי - שיחה09:26, 31 במרץ 2022 (IDT)
היי. היום פורסמה הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית, ynet. יש שם המון דברים טובים. וכדי לקיים את זה, כרטיס הנסיעה העירונית בבאר שבע יעלה מ-4.00 שקל ל-5.50 שקל, כלומר, תוספת של כ-40% אחוז. בלי הרפורמה זה היה קורה תוך שלושים שנה. ולמה זה טוב? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)20:34, 3 באפריל 2022 (IDT)
זה באמת די מוזר. הממשלה לכאורה שמאלנית וסוציאליסטית (או לפחות חלקים ממנה הם כאלה), אבל עד כה היא עזרה לשכבות החלשות הרבה פחות מאשר לשכבות העשירות, כמו לדוגמה ברפורמת המס. מיכאל.צבאן • שיחה • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 21:57, 3 באפריל 2022 (IDT)
אם יש תעריפים אחידים, זה אומר שעכשיו הנחות יחולו על כולם והישגים יצטברו לכולם במקום שכל מיני קבוצות יסדרו לעצמם הנחות. מעבר לכך, פישוט התעריפים מפשט את תוכנות התשלום. כמוכן אם אני מבין הנכון, הנסיעה העירונית מאפשרת קצת יותר כעת. Tzafrir - שיחה23:18, 3 באפריל 2022 (IDT)
מר יגאל, החלק העצוב פה הוא שכלי התקשורת שיווקו את הרפורמה באצטלת "נסיעות בחינם לקשישים ותעריפים מוזלים לפריפריה". יש בזה מן האמת, כן, אבל בפועל מדובר בייקור משמעותי של תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית. אני בעד התערוף החדש, אבל נגד ההחלטה חסרת ההיגיון לבטל את הערך הצבור וחישוב הטבעות לעבור ל"חישוב מרחק". זו הזיה גמורה. ומר מיכאל, השמאל האידאולוגי וויתר על כל הערכים והעקרונות שלו עבור הממשלה הזו, היא הכי ימנית מבחינה כלכלית מאז ההוא שהיה פעם שר אוצר ב-2003. HD 15:27, 4 באפריל 2022 (IDT)
יש מצב, גופיקו, אבל הדיון בעניין הזה הוא כלכלי. וכאן, לטעון שמדובר ב"ממשלת שמאל" זה שקר גמור. זו עובדה מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור – זו אחת הממשלות הימניות ביותר בהיסטוריה, מבחינה כלכלית. הממשלה הזו ימנית יותר מכל ממשלות נתניהו אי פעם, אי אפשר לחלוק על זה. מי שבאמת מגדיר עצמו איש ימין לא יכול לטעון שמדובר ב"ממשלת שמאל" בהקשר זה. אבל לצערינו, מרבית אנשי הימין בישראל הם למעשה סוציאיליסטים שמאלנים שלא מודעים לעצם היותם סוציטליסטים שמאלנים. HD 10:56, 5 באפריל 2022 (IDT)
הקטע הוא שהמנותקים מהממשלה גם בונים על הזיכרון הקצר של האנשים וגם פשוט לא נסעו באוטובוסים, ומוכרים לוקשים לאנשים. הטיעון (או אחד הטיעונים) לביטול הנחת הערך צבור הייתה שמדובר בהנחה שנועדה במקורה לעודד מעבר לרב־קו, וכשהושגה מטרתה אין טעם לתת אותה שוב. זה פשוט שקר מוחלט – אינני ישיש כל כך, אבל אפילו דרדק בגילי זוכר שהיו קונים כרטיסייה של עשר נסיעות במחיר שמונה. לאחר המעבר לרב־קו היחס של תשלום 80 אחוזים נשאר. אז אולי נכון, אם העיקרון הוא שראוי שמי שנוסע יותר ומשלם מראש ישלם פחות אז נכון להתנות את ההנחה בהטענה משמעותית ולא כבר ב־30 ש"ח, אבל מכאן ועד ביטול מוחלט של ההסדר תוך שימוש בטיעון לא נכון עושה לי רושם של שקר. דגש - שיחה00:59, 5 באפריל 2022 (IDT)
אתה צודק לגבי שר האוצר, אבל שרת התחבורה משתמשת בתחבורה ציבורית. תשלומי מנויים (לעומת תשלומים על נסיעות חד פעמיות) ממילא חוסכים יותר מ־80% לנוסעים קבועים ולכן יש להם תחליף להנחת כרטיסיות. Tzafrir - שיחה20:50, 5 באפריל 2022 (IDT)
אל תסמכו על "הארץ", גם לא על "הניו יורק טיימס" - מידע לא מדויק שמשתרבב אליהם יוביל להטעיותעריכה
בעיתון "הארץ" התפרסם מאמר, שתורגם מ"הניו יורק טיימס", וכותרתו המפתה היא "ויקיפדיה היא המקום המגניב ביותר ברשת, ואנני ראוורדה יכולה להוכיח את זה". אבל אם עוסקים בוויקיפדיה, שני העיתונים אינם מסוגלים להימנע מהמשפט (השגוי): "מוסדות אקדמיים בדרך כלל מעודדים את הסטודנטים להימנע מלהסתמך על ויקיפדיה כמקור מידע בלימודיהם, בשל החשש שמידע לא מדויק שמשתרבב אליה יוביל להטעיות". המשכתי לקרוא את המאמר והגעתי למשפט המתחיל במילים: "בגלל שבוויקיפדיה באנגלית יש יותר מ-55 מיליון ערכים". האומנם 55 מיליון ערכים? ויקיפדיה האנגלית מתקרבת ל-6.5 מיליון ערכים, זה המון ערכים, אבל רחוק מאוד מ-55 מיליון. מניין הגיע המספר 55 מיליון? ובכן, בוויקיפדיה האנגלית יש יותר מ-55 מיליון דפים, כלומר לא רק ערכים אלא גם דפי שיחה, הפניות, תמונות, תבניות וכל יתר הדפים המוכרים לכם.
מסקנה: היזהרו והישמרו כאשר אתם קוראים את "הארץ" ואת "הניו יורק טיימס" ואל תסתמכו עליהם, משום שמידע לא מדויק שמשתרבב אליהם יוביל להטעיות. דוד שי - שיחה06:04, 4 באפריל 2022 (IDT)
זו טעות שנובעת מבורות ורשלנות. אי אפשר לסמוך על אף כלי תקשורת. תמיד כדאי להצליב מידע ממקורות מגוונים. הניו יורק טיימס כמובן מרוצים מהוויקיפדיה האנגלית, ולכן סביר שכלי התקשורת היריבים לא מרוצים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן09:44, 4 באפריל 2022 (IDT)
דוד שי היקר, אם הארץ כל כך גרוע, למה אתה קורא אותו ? ושאלה אחרת המופנית לכולם - על מי כן להסתמך ? ידיעות אחרונות, ynet, כלכליסט ? כלי תקשורת אחר, הם טובים מהארץ ? ואולי לא על כלי תקשורת - אולי על ידע אישי ? אולי על מקורות אקדמיים ומה אם אין ויש רק עיתון או אתר תקשורתי, מי המועדף ? ―2a02:ed0:5f41:f300:34:9a80:5be1:23d2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
"הארץ" הוא הטוב שבכל המקורות הגרועים, ראש לשועלים, וכשבטעותו הוא פוגע בוויקיפדיה, חשוב לי להבהיר שחל עליו הכלל "היושב בבית זכוכית אל יזרוק אבנים". אוסיף שבמשך כל לימודי באוניברסיטה איש לא אמר "אל תסתמכו על 'הארץ'", משום שאיש לא העלה בדעתו להסתמך על "הארץ", עיתון שבלי בושה ממשיך להציג באתר שלו את הכתבה המטומטמת "כדור הארץ עגול, אבל הלב שלו מרובע", בלי לתת הערה באותיות בולטות: "כתבנו שטויות, אל תאמינו לתוכן כתבה זו". זהו, סגרתי חשבון עם "הארץ", עד הפעם הבאה. דוד שי - שיחה09:19, 5 באפריל 2022 (IDT)
האם ניתן לסמוך על ויקיפדים ? לדוגמה (אחת מאינספור) אגסי שתמיד מתלונן על הטיות, העלה לפני שלוש שנים ערך על מוטי רייף ומאז ערכו את הערך ויקיפדים ותיקים שונים שחלקם עומדים על המשמר ללא הרף ומתריעים על הטיות שונות ובכל זאת שלוש שנים הערך קיים ולא מופיעה עובדה בסיסית בקשר לנשוא הערך. לא ניתן להשוות עיתון יומי שכל הזמן צריך לספק חדשות לוויקיפדיה ואתם מתייחסים רק לעיתונים בעברית, בה רמת התקשורת ירודה מאוד. כשיש שגיאה בוויקיפדיה מייד מבחינים בה ומתקנים, לעומת העיתון המתחדש מדי יום, אבל יש הרבה שגיאות בערכי ובדיונים, שהוויקיפדים לא מודעים להן ולא רק שגיאות עובדתיות, עליהן קל (יחסית) לעלות, יש הטיות של נראטיבים ושל עיסוק בנושאים זניחים על חשבון נושאים חשובים. הרי רבים מהוויקיפדים כלל לא שולטים באנגלית, שלא לדבר על ספרדית, גרמנית, צרפתית ואיטלקית - בהן רמת העיתונות גבוהה בהרבה מאשר בעברית. ולגבי מקורות אקדמיים קריאה באנגלית היא חובה כי כמעט כולם באנגלית (כמה ויקיפדים קוראים מקורות אקדמיים ?). הבאתי לעיל דוגמה אחת מני רבות של אפילו המינימום שבמינימום - חיפוש פשוט בגוגל על אדם מפורסם מאוד שבמרכז החדשות של ערך שקיים שלוש שנים - ויקיפדיים ותיקים ומוערכים אינם מבצעים. ―94.230.83.64 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא ראוי לסגור חשבון באמצעות פוסט בכיכר העיר, ובוודאי לא לאחר יציאה מהחשבון. לפחות תדייק, שהידיעה שמצאת מ-2003 לא עולה בחיפוש גוגל רגיל, אלא רק בחיפוש ממוקד ומאוד ספיצפי שעשית, כי היה לך ידע מוקדם. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן22:51, 6 באפריל 2022 (IDT)
אגסי אתה טועה, לא היה שום חיפוש מיוחד, הדבר התגלה לי באותו דמן שהעלית את הערך, לא היה לי שום ידע מוקדם (שלחתי לכם בצורה זו לטובת הנוחות), מצאתי את כל התוצאות בחיפוש רגיל בגוגל, מה שאתה ועורכים אחרים לא עשיתם (צריך לגלול כמה פעמים). יכולתי להוסיף זאת לפני שלוש שנים או כל יום אחר מאז, אבל לא עשיתי זאת מתוך מידת הרחמים; במקרה זו הדוגמה שעלתה אתמול בראשי, אבל יש אינספור דוגמאות אחרות, בחלק מהמקרים אני מתקן אותם בעצמי. ופה מדובר על שגיאות עובדתיות, זו הבעיה האחרונה של ויקיפדיה שיחסית קלה לפיתרון - על שגיאות עובדתיות קל לעלות ולתקן, ויקיפדיה סובלת מבעיות הרבה-הרבה יותר קשות. ―2a02:ed0:5fb3:fa00:b8ce:23dd:dbb8:242d (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אתה טועה. גם היום הידיעה הזו מ-2003 לא מופיעה בחיפוש רגיל. אני דווקא משקיע בחיפושי גוגל. מעבר לכך, אף ויקיפד שכותב ערך, לא מתחייב שהוא לא פספס אף פרט ביוגרפי או פרט אחר, שהם לא מאוד בולטים. זה כידוע מיזם משותף, והרבה אנשים ראו את הערך, ולא ידעו להוסיף את הפרט הזה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן23:41, 6 באפריל 2022 (IDT)
אני לא טועה, לא חיפשתי את שמו לאחרונה או בשלוש השנים האחרונות ואין לי מושג מה התוצאות כיום; חיפשתי את שמו לפני שלוש שנים כשכתבת את הערך ומצאתי מהר מאוד את התוצאה הזאת והקדשתי לכך מעט מאוד זמן; לא היה לי ידע מוקדם על כך (איזה ידע ? זה לא מופיע בתכתובת מייל אישית או בתכתובת פנימית של משרד החוץ שחשפתי ועשיתי סקופ, אלא בכתבות בכלי התקשורת, שמיועדות לקהל הרחב וזמינות לכולם וניתנות למציאה בחיפוש בגוגל). מצופה מכותב הערך שיקדיש תשומת לב מיוחדת, הרבה יותר ממה משצופה קורא "רגיל" (בוודאי להקדיש כמה דקות לחיפוש בגוגל), אבל מסתבר שזה לא כך. נתקלתי באינספור דוגמאות כאלו, חלקן תיקנתי בעצמי, במקרה בדוגמה הזאת נזכרתי אתמול כשדוד שי העלה את הפוסט, הייתי יכול להיזכר בדברים אחרים. (נ.ב. למיטב זכרוני לפני שלוש שנים היו עוד 3-2 תוצאות לאיזכור המקרה והן הוסרו או נעלמו מהחיפוש). ―141.226.10.241 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
העובדה שחיפוש רגיל לא מעלה כלום כיום, מחזקת את הגרסה שלי. עם זאת, אין אף אחד שכותב תמיד ערכים מושלמים. אם כבר התייחסת לדבריי על הטיה, אז זו פעולה מכוונת ושיטתית לכיוון נרטיב מסוים, בהיקף לא קטן, שגורמת נזק גדול יותר למיזם. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן01:40, 7 באפריל 2022 (IDT)
אין שום נראטיב, מוטי רייף הוא דוגמה אקראית לחלוטין שנבחרה לצורך הדיון הזה כי במקרה הוא עלה בראשי, הייתי יכול לבחור בדוגמה אחרת. העניין הוא לחפש היטב בגוגל, מה שאתה אגסי ורוב הוויקיפדים אינם עושים מתוך עצלנות וזה יוצר הטיה. איזה ערך מושלם ? על מה אנחנו מדברים ? על כתיבת ספר פורץ דרך על נושא מאוד חשוב ? כתיבת ספר פורץ דרך על נושא מאוד חשוב אכן תצדיק שנים רבות של מחקר ויהיו שיחלקו עליו. אבל אנחנו מדברים בסך הכול על ערך קצר בוויקיפדיה על אישיות פופולרית יחסית (לא על ביבי נתניהו או דונלד טראמפ, שלערכים עליהם באמת צריך להקדיש מאמץ של הרבה עורכים ואלפי שעות) שניתן לדעת כל מה שפורסם עליה בחיפוש של 15-8 דקות, אבל בגלל שהוויקיפדים מתעצלים, הם מקדישים לחיפוש 3-2 דקות וזה גורם לערכים חסרים. ―2a02:ed0:6fbb:8a00:c910:40bf:aec6:fae7 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
דוד שי, הלכתי ובדקתי את המקור בניו יורק טיימסשם מצוטט Zachary McCune מקרן ויקימדיה שאומר "because Wikipedia has more than 55 million articles, " - כלומר (א) מדובר בציטוט; (ב) והסטטיסטיקה הזו מתייחסת לגודל של כל הוויקיפדיות (אנ') - מספר הדפים בכל הוויקיפדיות בכל השפות. ו(ג) אם כן לא ב"ויקיפדיה באנגלית" והשגיאה היא בתרגום בהארץ.Keren - WMIL - שיחה10:30, 7 באפריל 2022 (IDT)
זה צירוף מקרים שמספר הדפים בוויקיפדיה האנגלית הוא 55 מיליון, דומה למספר הערכים בכל הוויקיפדיות (היום יותר מ-58 מיליון ערכים). קשה לי להאמין שבימים הספורים שחלפו מאז הפרסום בניו יורק טיימס ויקיפדיה גדלה ביותר מ-5%, כך שאני משער שהכתבת בניו יורק טיימס (זה לא ציטוט, זו אמירה של מחברת הכתבה) התייחסה למספר הדפים בויקי האנגלית (אבל גם אם הטעות רק ב"הארץ" - דייני). דוד שי - שיחה11:56, 7 באפריל 2022 (IDT)
צודק. טעות שלי. זה לא ציטוט אלא רק נראה כך בקריאה מהירה, ובעמוד עם Total wiki pages הם מתכוונים רק לוויקיפדיה באנגלית. טל"ח. Keren - WMIL - שיחה12:14, 7 באפריל 2022 (IDT)
שיר ההלל של NYT ו"הארץ" מטבע הדברים מתייחס רק לוויקיפדיה האנגלית, האהובה עליהם. יש ויקיפדיות שהם לא ממש אוהבים. "הארץ" למשל, לא תמיד מאושר מהוויקיפדיה העברית, וטוב שכך. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן13:50, 7 באפריל 2022 (IDT)
אם מחפשים דוגמאות גרועות תמיד מוצאים. בעיתון הארץ מבוטאות דעות שונות. אפשר כמובן למצוא שם את [2] הכתבה הזו. וכמובן שאני לא מתייחס לנושא החביב עליך אלא רק לנושא שעליו שאלתי. Tzafrir - שיחה15:45, 7 באפריל 2022 (IDT)
עניתי לבקשת המקור שלך. אבל כרגיל אצלך, כל פעם שאתה מובס בוויכוחים אתה תוקף אותי אישית, לכן אולי עדיף שלא תגיב לפוסטים שלי. אפילו הפוסט הזה של "הארץ", כצפוי די חיובי לעניין האמינות של ויקיפדיה האנגלית, וכמובן מתעלם לחלוטין מהטענות להטיה של סנגר ואחרים. כמובן הם לא נותנים מחמאות דומות לגבי הוויקיפדיה העברית, מטעמיהם הידועים. "הארץ" גם טוען מדי פעם שדיווחי צה"ל אינם אמינים, אבל לא אומר שדיווחי החמאס לא אמינים. זו דרכם להונות את הקוראים, מטעמי אג'נדה. עם זאת, גם כלי תקשורת אחרים מימין ומשמאל נגועים בהטיה ובהטעיה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן19:21, 8 באפריל 2022 (IDT)
דוד שי, הארץ הוא בחלקו הגדול יבואן של מאמרים מתורגמים (הטיימס ועיתונים נוספים, וצריך לבדוק אם תורגמו נכון ואת זה יודעים אם קוראים את המקור), חלק גדול אחר מכתבות הארץ הן שיכתוב של מאמרים מעיתונים אחרים וחלק אחר זה מאמרים מקוריים. לגבי העיתונות הישראלית - היא לא מתקרבת לרמתה של העיתונות הזרה. ב-NYT מתפרסמות מאות כתבות מדי יום, לא ניתן להשוות אנציקלופדיה שבה יש ערכים קבועים שכל הזמן משתפרים לעיתונות שכל יום מתפרסמים בה מאמרים חדשים (לדעתי אם נבדוק לעומק הרבה ערכים והרבה כתבות, חרף החסרון הזה של הטיימס שכל הזמן צריך להתחדש הוא עולה בהרבה על ויקיפדיה העברית). אם רוצים לבדוק עיתון משווים אותו לעיתון אחר ואם רוצים לבדוק אנציקלופדיה אז משווים אותה לאנציקלופדיה אחרת. וההשוואה בין ויקיפדיה לאנציקלפדיה העברית אינה היחידה ולא בטוח שהיא המתאימה ביותר (שגם היא אינה מהמצטיינות שבאנציקלופדיות המודפסות, יש אנציקלופדיות רבות אחרות בשפות זרות טובות ממנה בהרבה), ייתכן שההשוואה הנכונה היא לאנציקלופדיות מקוונת אחרת, רצוי השייכת לקרן ויקימדיה, שכן הן מתנהלות על פלטפורמה זהה והחוקים בהן דומים. השוואה זה לא לראות טעות שבמקרה מצאת, אפשר באותה מידה למצוא עשר טעויות אחרות בוויקיפדיה העברית שלא הבחנת בהן ולא נמצאות באנציקלופדיות מקבילות. לגבי עובדות - זה דווקא דבר שקל יחסית לבדוק והוא לא אמת המידה היחידה לבדיקה, יש הרבה אמות מידה אחרות, למשל אם נשווה לאנציקלופדיה מודפסת אז במודפסת ככל שהערך חשוב יותר הוא יהיה ארוך יותר ולערכים חשובים במיוחד יחולקו לערכי משנה וערכים חסרי חשיבות לא ייכתבו כלל. מהבחינה הזאת - כל הוויקיפדיות כושלות. וברמת הערך הבודד צריך לבדוק עד כמה יש איזון בין חלקיו השונים, צריך לתת משקל ונפח לטקסט בהתאם לחשיבותו - ובזה הוויקיפדיות ובעיקר העברית - כושלות בגדול. יש דרכים רבות אחרות לבדוק אנציקלופדיות, ניתן לכתוב על כך ספר או סדרת ספרים וזה לא רק דיוק עובדתי, שגם בו ויקיפדיה העברית לא מצטיינת, היא מוצפת בטעויות, אבל הוויקיפדים אינם מודעים לכך.
Keren - WMIL ודוד שי , לנוחיותכם עשיתי העתק-הדבק על הכתבה (כתבה מאוד קצרה במונחים של הטיימס):
"Want to See the Weirdest of Wikipedia? Look No Further.
On @depthsofwikipedia, Annie Rauwerda is compiling some of the crowdsourced site’s most bizarre pages.
Annie Rauwerda, the creator of @depthsofwikipedia, in Ann Arbor, Mich.Credit...Elaine Cromie for The New York Times
March 31, 2022
Did you know that there’s a Swiss political party dedicated to opposing the use of PowerPoint? That some people believe Avril Lavigne died in 2003 and was replaced by a look-alike? Or that there’s a stone in a museum in Taiwan that uncannily resembles a slab of meat?
Probably not — unless, that is, you’re one of the hundreds of thousands of people who follow @depthsofwikipedia. The Instagram account shares bizarre and surprising snippets from the vast, crowdsourced online encyclopedia, including amusing images (a chicken literally crossing a road) and minor moments in history (Mitt Romney driving several hours with his dog atop his car). Some posts are wholesome — such as Hatsuyume, the Japanese word for one’s first dream of the year — while others are not safe for work (say, panda pornography).
Annie Rauwerda, 22, started the account in the early days of the pandemic, when others were baking sourdough bread and learning how to knit. “Everyone was starting projects, and this was my project,” she said.
At the time, she was a sophomore at the University of Michigan. Students are often discouraged from using Wikipedia as a source in academic work, because most of its pages can be edited by anyone and may contain inaccurate information. But for Ms. Rauwerda, the site was always more about entertainment: spending hours clicking on one link after another, getting lost in rabbit holes.
“Wikipedia is the best thing on the internet,” Ms. Rauwerda said in a phone interview. “It’s what the internet was supposed to be. It has this hacker ethos of working together and making something.”
At first, only her friends were following the account. But it received a wave of attention when Ms. Rauwerda posted about the influencer Caroline Calloway, who was upset that the post featured an old version of her Wikipedia page that said her occupation was “nothing.” Ms. Rauwerda apologized, and Ms. Calloway later boosted the account on her Instagram.
Ms. Rauwerda has since expanded @depthsofwikipedia to Twitter and TikTok. She sells merchandise (such as a coffee mug emblazoned with an image from the Wikipedia entry for “bisexual lighting”) and has hosted a live show in Manhattan, featuring trivia and stand-up.
Her followers often pitch her Wikipedia pages to feature, but these days it’s hard to find an entry that will impress Ms. Rauwerda. “If it’s a fun fact that’s been on the Reddit home page, I’m definitely not going to repost it,” she said. “For example, there are only 25 blimps in the world. I’ve known about that for a long time, and it went around Twitter a couple days ago. I was shocked. I was like, ‘Everyone knows this.’”
She is choosy in large part because many of her followers rely on @depthsofwikipedia for unearthing the hidden gems of the internet.
“I just love to learn stuff, especially these strange photos and things I could never find on my own,” said Gabe Hockett, 15, a high school student in Minneapolis. He said his favorite posts from the account include “The Most Unwanted Song” and the “Dave Matthews Band Chicago River incident.”
Jen Fox, 22, said that trading posts from the account with her boyfriend is “a special, nerdy love language.” It’s also been a litmus test for friendships. When Ms. Fox, a copywriter, moved to San Francisco in February, she would mention the account to new people she met. If they were familiar with it, she said, “we would start DM-ing each other and sharing our favorite posts, which felt like we were really solidifying a concrete friendship.” Ms. Fox even attended a @depthsofwikipedia meet-up at a local brewery. “There’s such a community behind it,” she said.
It’s not new for lovers of Wikipedia to rally around their passion for the platform. A Facebook group called Cool Freaks’ Wikipedia Club, founded eight years ago, has nearly 50,000 members who actively trade links.
Ms. Rauwerda’s account “makes the internet feel smaller,” said Heather Woods, an assistant professor of rhetoric and technology at Kansas State University. “It shortcuts the rabbit-hole phenomenon by offering attractive — or sometimes hilariously unattractive — entry points to internet culture.”
Zachary McCune, the brand director for the Wikimedia Foundation, which operates Wikipedia, said that @depthsofwikipedia is an extension of the site’s participatory ethos. “It’s a place where Wikipedia comes to life, like an after-hours tour of the best of Wikipedia,” Mr. McCune said.
And because Wikipedia has more than 55 million articles, having a guide like Ms. Rauwerda is helpful. She hopes that visitors to her page walk away with new shared knowledge. “I want you to see something that makes you pause and go, ‘Hmm, that’s interesting,’” Ms. Rauwerda said. “Something that makes you rethink the world a little bit.”
A version of this article appears in print on March 31, 2022, Section D, Page 3 of the New York edition with the headline: Seeking the Weirdest of Wikipedia? Look No Further.. "
טעות כזאת יכולה להיות בכל כלי התקשורת. אבל הדיון הזה מפספס את העיקר בכתבה. למי שנמצא ברשתות החברתיות, וקורא אנגלית, חשבון האינסטגרם שעליו מדברת הכתבה, depthsofwikipedia הוא מאוד נחמד, ומביא בפוסטים שלו מתוככי ויקיפדיה האנגלית כל מיני ערכים משעשעים, מוזרים, ומפתיעים. אולי צריך שמישהו\מישהי יעשו משהו כזה עבור ויקיפדיה העברית? בברכה, מכונת הקפה - שיחה19:03, 4 באפריל 2022 (IDT)
במהלך העבודה על עריכת והרחבת הערך אודות הקו הסגול של הרכבת הקלה במטרופולין גוש דן, חיפשתי אחר מקורות מהימנים. שיטוט ארוך בארכיוני "כלכליסט" ו"גלובס" הוביל אותי אל כמה דברים מאד מעניינים. מאז 2015, התקשורת הישראלית מתאמצת כל כך על מנת להציג את עבודות הרכבת הקלה, קודם על הקו האדום וכעת על הקו הירוק והקו הסגול, כסיוט תחבורתי וכלכלי שפוגע בנהגי הרכב הפרטי עם פקקי תנועה ובבעלי העסקים עם פשיטות רגל ([4][5][6]). כחלק מן המאמצים האלו, ניתנה במה חופשית להתנגדויות סרק חסרות תוכלת של נמב"י ([7][8][9][10][11]). יתרה מזאת, פרויקטי התחבורה הושוו לדיקטטורה כמו סין ([12]), מבלי לציין עובדה מאד פשוטה – בסין זכויות אדם נרמסות על בסיס קבוע, בניגוד לישראל בה זכויות הקניין הנרחבות ביותר בעולם, וכפועל יוצא מכך רוב שנות התכנון מתבזבזות על התנגדויות, השגות ועתירות. בעובדה הזו, אגב, אותה תקשורת דווקא מכירה, אך מציינת אותה רק כשזה נוח לה – להתנגח בממשלות השונות ([13]). כבר שנים טוענים שהקו האדום ייפתח באיחור ([14]), והוא אכן ייפתח באיחור, אך לפעמים אלו טענות סרק חסרות בסיס שאין בהן טיפת אמת ([15]). מתלוננים כל העת על בעיות בתחבורה הציבורית ([16]), אך לא מציגים שום פתרונות. ולא אמרתי אפילו מילה על "The Marker", העתיון הכלכלי מבית אבירי הדמוקרטיה, שמתנגד גם לנת"צים, גם לרכבות קלות, גם לרכבות תחתיות וגם לרכבת הכבדה, אבל טוען שלא משקיעים דיו בתחבורה ציבורית. מידי פעם עמליה דואק מעלה מונולוג, קורע לב ממש, על הזנחת ממשלות ישראל של התחבורה הציבורית, אבל לירושלים היא מגיעה מתל אביב ברכב פרטי. אגב, יש רכבת מהירה בין תל אביב לירושלים. היא גם מתלוננת כדרך קבע על הפקקים בנתיבי איילון, אבל מתעלמת לחלוטין מהעבודות על הנתיבים המהירים, שהן חסרות תקדים ברמה בינלאומית כששום מדינה מעולם לא התמודדה עם אתגרים הנדסיים וביצועיים כמו אלה. גם את הקו האדום, אגב, בנינו בלב אוכלוסייה של כשני מיליון איש, עם הפרעה מינימליסטית לחלוטין לתנועה, ואנחנו היחידים בעולם שעשו כך.
לשורה התחתונה, אשמח לשמוע – בראי הזמן, כיצד ההיסטוריה תשפוט את הקו האדום של הרכבת הקלה? HD 17:50, 4 באפריל 2022 (IDT)
מה שנחמד הוא שיש לנו מכונת זמן ואנחנו יכולים לראות בקלות איך נראה הערך בעבר. לדוגמה, קראתי את אחת הגרסאות משנת 2015, וכתוב בה שבשנת 2013 לא התבצעה כלל עבודה, ומועד פתיחת הקו נדחה משנת 2017 לשנת 2021.
צפריר, עומר כרמון הוא מתנגד מובהק לרכבות קלות ולמטרו. הינה, דוגמה איוולת אחת שצועקת בכותרת שלה ודוגמה נוספת בתוכן הכתבה. אני קורא קבוע של דה-מרקר, הוא לא מפספס שום הזדמנות להתנגד גם למטרו. אתה יכול למצוא לו מתנגדים רבים שמפריכים כדרך קבע את התאוריות ההזויות שלו בטוויטר. הקטע הוא שמר כרמון טוען שהוא תומך בנת"צים, כאילו אוטובוסים בלבד הם הפתרון לפקקים, אבל בעיתון מתפרסמות לא אחת כתבות שלו נגד נת"צים. ספק אם מר כרמון נסע בכלל בתחבורה ציבורית מתישהו בשנים האחרונות. הוא גם התנגד אגב לקו המהיר לירושלים וחדב שהמסילה הישנה "מספיקה", זה היה לפני כמה שנים, לצערי אני לא מוצא את הכתבה שאכן קראתי בזמנו בעיתון. HD 00:31, 5 באפריל 2022 (IDT)
הוא מבקר החלטות ולא מתנגד לרעיון. בכתבה המקושרת הראשונה הוא דווקא טוען שעדיף מטרו על רכבת קלה (נימוקים שקראתי מכתבות קודמות: בגוש דן יש מספיק תעבורה למטרו ורכבת קלה לא תקל מספיק על העומס. עם בונים משהו חדש עכשיו, עדיף מטרו). גם מי שענו לו הסכימו עם הנימוק הזה בעיקרון, אבל אמרו שמשמעותו הוא עיכוב של עוד כמה שנים. הקישור השני בכלל לא מתייחס לרכבות קלות ומטרו. אולי התבלבלת בקישור?
באופן כללי הכתבות הללו מביאות הרבה פעמים ביקורת וטוב שהביקורת הזו תושמע. חשוב להבין גם את הבעיות ולא רק לדעת איזה נהדר מה שקורה.
כהערת אגב, כשמתייחסים לכותב בעיתון, צריך להתעלם מהכותרת: הכותרת נכתבת על ידי עורכים אחרים (היא כן באחריות העיתון, אך לא באחריות אותו כותב). Tzafrir - שיחה20:42, 5 באפריל 2022 (IDT)
אני גר ממש בסמיכות לתחנה של הקו האדום ואני מוכרח לציין שהבנייה אמנם הציקה מאוד, אבל התנועה ברחוב ז'בוטינסקי לא נחסמה מעולם - הישג עצום שהצריך הרבה מאוד מאמצים מצד הקבלנים (לעבור מצד לצד בכביש כל חצי שנה, ולהניח על הצד השני של החפירה מכסים מפחידים שרועדים כשעוברים עליהם). שמיה רבה • שיחה • ו' בניסן ה'תשפ"ב • 22:53, 6 באפריל 2022 (IDT)
אני רואה שהיא מ2007, ככה שאני מניח שהיא כאן בערך מאז... חברה בוא נרענן. מה גם הכניסה שם לשוק הכרמל כנראה השתנתה קצת מאז... אני אומר שאני יכול לתת מהפורטפוליו העשיר שלי, או לצלם בשביל ויקיפדיה במיוחד, או שתקחו כל תמונה שבא לכם (אני יודע כמה הפעילים כאן אוהבים הצבעות) ותצביעו... התמונה של הכיכר הנוכחית... doesn't rub me right.
העירו לי לא להעלות סקרינשוטים לאימג'ר, ואני מכבד את חוקי המקום
סקרינשוט של זה מוצג בתצוגה רגילה במסך FHD, זה קטן, זה לא תמונה נדירה באיכותה, לא מעניינת במיוחד... סתמית, שלא לומר, זמנית, במובן של "שמנו לרגע" ובמובן של מייצגת את הזמן שלה. בטח לעורכים וותיקים יש רגשות עזים לגבי התמונה.
אני קורא לכם, תחליפו. ממש משעמם להסתכל על אותה תמונה 15 שנים. או לפחות תגדירו את הגודל שלה מחדש, כי FHD זה עוד "גדול", תדמיינו איך התמונה הזאת נראית ב4K?
גם למה שכיכר מגן דוד תהיה הכיכר המייצגת של ישראל? כיכר הבימה, כיכר הבדיקות קורונה עם המזרקה, כיכר המדינה... או כיכר מעשרות ערים נהדרות אחרות. או לא כיכר בכלל. יכול להיות תמונה של כיכר לחם. Benderbr - שיחה22:21, 6 באפריל 2022 (IDT)
לענייננו מעולם לא הבנתי למה בחרו בתמונה זו ולמה השאירוה, אבל כדי לשנות רצוי לצאת למסע ויקפדי בו יבקשו מהקהילה ואלי גם כלל הציבור להציע תמונות, ואז לבחור מי מבינהן ובכללן הנוכחית, עדיפה. מי-נהר - שיחה22:48, 6 באפריל 2022 (IDT)
איזה דיון מ-2015? באמת מעניין לראות... (ואגב אני גם חושב שהתמונה הזו חסרת טעם וריח וכדאי למצוא תמונה חדשה ויפה יותר). עמד (שיחה | תרומות) • ו' בניסן ה'תשפ"ב • 23:06, 6 באפריל 2022 (IDT)
רציתי היום ללכת למקומות מרכזיים בתל אביב לצלם, אבל במקום זה נרדמתי בצהריים והתעוררתי בלילה. אז צילמתי ליד הבית חשיפות ארוכות מאוד - צילומי Light Trail, עד כמה שאפשר למצוא כאלה בבת ים ב2:30 בלילה.
כיכר המגינים, וכיכר ללא שם (כיכר דרכים) בתחילת הטיילת בבת ים, בתפגישת הרחובות רוטשילד ובן גוריון. אלו הצעות לגיטימיות, מושקעות, "ברמה". אמנם לא הכיכרות הכי מעניינים, ואני בהחלט רוצה To take my shot at הבימה נגיד, אבל זה הכיוון מבחינת אורך מוקד (רחב) וסגנון צילום (מוקפד). ביום אין תמונות Light trail, אז שם התמונות יהיו עם אנשים. אגב למי שתוהים, הקווים בשמיים בתמונות זה כוכבים (Star trails).
אני ערוך ומוכן לצלם עוד, אבל לדעתי שתי התמונות הללו יותר טובות מהנוכחית, גם אם פחות "חיות". באמת שאם יש למישהו כאן רעיון לנקודה שממנה יהיה ה-תמונה של כיכר העיר לויקיפדיה, תגידו לי ואלך לצלם שם.
כיכר המחברת בין רחוב בן גוריון לרחוב רוטשילד בבת ים
אבל באותה מידה יכולים למחות שם נגד יאיר לפיד אם יזכה לשבת בבלפור. אבל אני מסכים זה כיכר די שולית, מה גם בקושי מרגישה כמו כיכר Benderbr - שיחה16:46, 7 באפריל 2022 (IDT)
אני מסכים, העדפתי לחסוך את הביקורת הזאת לפני שאני מצלם ומעלה תמונה משלי. אני צלם מקצועי, רק צריך להחליט על כמה ספוטים ויהיו כמו תמונות באיכות דומה לתמונה הנוכחית Benderbr - שיחה13:38, 8 באפריל 2022 (IDT)
הרעיון של "כיכר העיר" מחייב תמונת כיכר שמתקיימות בה שיחות, הפגנות, חגיגות, עצרות וכו'. מבחינה זו התמונה הנוכחית אכן איננה מתאימה, אבל גם החלופות שהובאו כאן אינן מתאימות. אולי תמונה של כיכר רבין, כיכר הבימה, כיכר דיזנגוף המחודשת או כיכר המדינה. נראה לי רעיון טוב שהצלם המקצועי Benderbr, שהציע את שירותיו הטובים, יעלה כאן כמה תמונות מכיכרות אלה והקהילה תבחר בזו שתיראה לה.שלומית קדם - שיחה20:30, 9 באפריל 2022 (IDT)
זה הכיוון, פשוט רציתי לדעת אם יש לעוד מישהו הרגשה של צריך לחדש לפני שאני משקיע 3 שעות בלצלם כיכרות במרכז תל אביב :) כשיהיה אני אפתח נושא חדש עם כמה הצעות. לדעתי כרגע רבין מחוץ לשאלה (בכל הקשור לתמונות חדשות) כי יש שם שיפוצים (מתי אין שם שיפוצים???). כיכר הבימה או דיזנגוף הן בהחלט המועמדות הראשיות, אבל לא פוסל כל כיכר אחרת. Benderbr - שיחה22:22, 9 באפריל 2022 (IDT)
אני אוהב את העקבות אור בה, שיש בה שני נתיבים ברורים. יש את הנכנסים לעיר ויש את היוצאים מהעיר. רואים בה אנדרטה לנופלים (מה זה אם לא תמצית הישראליות) ותותח (כנ"ל). ומאחורה? גדרות של הרכבת הקלה שאו-טו-טו (בטח) נפתחת!
בעד להחליף את התמונה לתמונת כיכר בישראל באור יום. זאת צריכה להיות כיכר עם רחבה, שלא תקושר עם מחאה אלא שתוכל לסמל עבורנו מפגש ודיון shoshie8 • שיחה • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 08:18, 10 באפריל 2022 (IDT)
מה שחסר לי בתמונה הזאת אלה בני אדם, תנועה אנושית של עוברים ושבים או יושבים ומשוחחים. הרי זו כיכר העיר שאנחנו מחפשים. כיכר שמשמשת רק כמעגל תנועה למכוניות איננה מסמלת את כיכר העיר הוויקיפדית.שלומית קדם - שיחה08:24, 10 באפריל 2022 (IDT)
אני מציע לפתוח את הראש לאפשרויות אחרות גם. אחרת התמונה החדשה תראה כמו הישנה רק עם רקע אחר.
נגיד, תחליפו לזאת של כיכר המגינים, לא ימצא חן בעיני האנשים, תחזירו את הקודמת. אני אנסה להגיע ל"כיכר" שעומדת בקריטריונים, אבל צריך לקחת בחשבון שיש מצב שהקריטריונים האלה פוסלים הרבה מאוד מקומות שבהם אני יכול בקלות לצלם פורום עירוני עם פרלמנטים וכו'. נגיד כיכר השעון היא מדהימה ביופיה, יש שם פעילות ערה של אנשים, לא רחוקה ממני... אבל זה כיכר מסחרית. זה לא שאנשים יושבים למרגלות השעון ומדברים. בנוסף לזה בימים האלה יכול להיות קשה לתפוס תמונה בלי שוטרים ואורות כחולים אדומים, וזה גם מאוד ישראלי אבל לי אישית עושה רע לצלם.
אגב, הכיכר מן ההסתם זה האיזור מסביב, באור יום כיכר המגינים וכל האיזור הומה בני אדם וכל הקהל שרואים בתמונה הנוכחית יהיה גם באחת שאקח עכשיו. רק מה? זה יהיה מכוער. לראות מכוניות זה מכוער, לראות אנשים זה... מרחיב אופקים תרבותית? אבל התמונה היא לא על האנשים, הם לא הסובייקט המצולם. הדרך היחידה שבה אנשים בכיכר יהיה תמונה שבאמת מייצגת את הכיכר, זה אם נצלם ויקיפדים באיזה כיכר. אבל סתם אנשים? זה מה שמייצג בעיניך את ויקיפדיה? אני מוכן לצלם עוד תמונות, אבל לא מתכוון לצלם תמונה שאפשר לזהות בה אנשים וכו' שתשמש למטרה כזו. בוא נגיד, זה חוקי, וכל הB ROLLS בארץ משתמשים בכיף שלהם בצילומים של הולכים ושבים (בעיקר באיזור ת"א), אבל זה... זה זול. זה להסתמך על האנשים (ששם במקרה) לייצר עניין בתמונה.
בקיצור, אני רוצה לראות עוד תגובות של אנשים לגבי התמונה, והאם יש הסכמה רחבה לגבי זה שכיכר חייבת להיות הומה כדי לייצג כיכר שאפשר לדבר בה. אני לא רוצה ללכת לצלם סתם תמונות בנאליות של אנשים במרחב ציבורי ואחרי זה לקבל תגובות של זה לא בדיוק מה שחשבת עליו. האם יש הסכמה שכל תמונה שיש בה הרבה אנשים שעוסקים בכל מיני דברים, ברחוב, תתאים? פשוט כרגע בתכל'ס? התמונה היא של אלנבי פינת קינג' ג'ורג'. רואים בתמונה חלק מה"כיכר" (אני בטוח שפעם היה שם משהו שהצדיק את השם, כרגע יש שם 3 ספסלים), אבל עיקר התמונה זה הבניינים הישנים שם, הכביש, המכוניות והשמיים. החלק של ה"כיכר" תופס במקרה הטוב שליש מהתמונה.
אני חושב שלנסות להחליף (לכל תמונה אחרת) כרגע עדיף, ללא ספק הרבה כאן בעד להחליף, אני מציע, תחליפו לכל תמונה אחרת שבא לכם, אני אצלם גם תמונה בשעה פעילה (לא בהכרח בוקר), במקום יותר כיכרי, אבל מציע בתכל'ס לחשוב ברצינות אם כיכר ריקה לא בעצם עדיפה. האם כיכר העיר עדיין כיכר העיר גם כשאין בה אף אחד? האם כיכר העיר היא כיכר העיר גם אם יש מרחב ציבורי אחר, שלא נחשב לכיכר, אבל יותר הומה אדם? האם צילום של שדרה מוארת ויפה לא עדיף בעצם? גם, אמרת שאי אפשר כיכר שהיא גם מעגל תנועה - אבל מה כיכר המדינה? מה רבין? ובכלל כיכר המדינה זה אחד המקומות הלא מטופחים... בקיצור, בואו תגבשו קריטריונים אמיתיים.
ואם אפשר פשוט להחליף למה שצילמתי, ונחליף לתמונה טובה יותר כשתבוא, לדעתי הכי טוב. לפני פסח בבקשה. הגיע הזמן לנקות. Benderbr - שיחה15:45, 10 באפריל 2022 (IDT)
התמונה הזאת מכיכר התזמורת נראית לי מתאימה, עונה על כל הקריטריונים שמניתי. בתשובה למה שכתבת, Benderbr, לא זיהות האנשים בתמונה חשובה וברור שאין צורך או סיבה לביים צילום קבוצתי של עורכי וקיפדיה. התכוונתי לתחושה שהתמונה נותנת - בצילום של כיכר התזמורת יש תחושה של חיים, של חילופי דברים. התמונה של כיכר המגינים בבת ים אומנם יפה כשלעצמה, אבל מעבירה תחושת בדידות וקדרות, המנוגדת לחלוטין לכוונה של "כיכר העיר" שלנו. הכיכר הזאת היא אכן מעגל תנועה תכליתי, שלא נועד להתקבצויות של אנשים לצורך התרועעות. שלומית קדם - שיחה17:56, 10 באפריל 2022 (IDT)
התמונה ששלומית מציעה נראית גם לי האפשרות הכי רלוונטית, אבל לדעתי עדיף תמונה של כיכר דיזינגוף, כי היא הכי נראית כיכר (עגולה). עמד (שיחה | תרומות) • י' בניסן ה'תשפ"ב • 18:41, 10 באפריל 2022 (IDT)
נו אז תחליפו. לי נמאס הדיון המעגלי הזה. עוד משהו אתם שני עורכים שמתבטאים בנושא אבל היו כאן עוד מכה שהתעניינו בשינוי. מציע שתחליטו ביניכם. Benderbr - שיחה23:27, 10 באפריל 2022 (IDT)
אם כיכר דיזנגוף, אז בעיני מוצאת חן זאת: כיכר דיזנגוף הישנה, 1939, העיר הלבנה בשיאה, לפני שאגם הציב שם את עוגת החתונה שלו, המנגנת ויורקת אש.התמונה הזאת יפה, מזכירה נשכחות, והיא אכן כיכר עגולה. אני בכל זאת מעדיפה את כיכר הבימה, אבל נראה מה תבחר הקהילה.שלומית קדם - שיחה23:52, 10 באפריל 2022 (IDT)
אני חושב בעיקר שראוי להחליף מתל אביב. תל אביב היא לא כל הארץ, יש כיכרות נהדרות בכל עיר.
אני לא חושב שהתמונה שלי קודרת ועצובה ושלך שמחה, ההפך. את מבינה שזה סובייקטיבי כן?
בעיני לפחות, הויקיפדיה מרגיש מקום די ריק, גם כאן בכיכר העיר - אני מגיב, את מגיבה לי חצי שעה אחרי במקרה הטוב.
העלתי את הנושא, אנשים אמרו בעד, אבל הנה נשארנו רק אני ואת במערכה. עכשיו תגידי לי תכל'ס, כתמונה שמייצגת את הדיון כאן, את מרגישה שהיה כאן "הפנינג" עירוני יומיומי כמו שיש בהבימה, או שיש כאן כמו לוח מודעות באיזה רחוב חצי מואר, שלפעמים מישהו עובר ומוסיף פתק על הלוח?
בסופו של דבר, אפשר לפרשן כל דבר בכל צורה. בעיני התמונות של כיכר הבימה החדשה לא נראות מעניין, זה גם דוגמא לתכנון עירוני עויין, חסר הצללה, מקומות ישיבה, יש שם רחבה גדולה שכל רוכב דו"ג יכול לעלות ולהתפרע בה... כיכר המגינים שמשדרת ניכור וכו' בעיניך היא הכיכר המרכזית של בת ים, חיבור של 25 רחובות, יש שם בנקים, בית חולים, בתי מלאכה, הרכבת הקלה מתחברת שם לבת ים... אבל לא את קבעת שכיכר המגינים זה מדכא וכיכר הבימה זה משמח. אני אתן לא אתגר - בואי תמצאי תמונה שנראית לך מתאימה לא בתל אביב. Benderbr - שיחה01:57, 11 באפריל 2022 (IDT)
אהבתי את התמונה של כיכר דיזנגוף. אני חושבת שהיא יפה, נוסטלגית ומעניינת, והאווירה שהיא משרה נעימה ומתאימה למטרה של כיכר העיר הוויקיפדית. יהודית1000 - שיחה - 💜02:04, 11 באפריל 2022 (IDT)
נגד החלפת התמונה, כי התמונה הפנורמית הנוכחית היא רבת פרטים והתרחשויות, היא מעניינת ומגלמת היטב את המושג "כיכר העיר". אני לא חושבת שהחלפה לשם החלפה היא דבר נחוץ, כשיצוצו תמונות שמשתוות לה אפשר לעשות רוטציה ביניהן. La Nave Partirà 08:20, 11 באפריל 2022 (IDT)
התמונה הנוכחית יותר טובה מכל אלה שהוצעו. ובכלל - אם כבר מחליפים - אז תמונה של כיכר בית הכנסת החורבה - שמראה את התגשמות הנבואה מספר זכריה פרק ח' "עוד יישבו זקנים וזקנות, ברחובות ירושלים; ואיש משענתו בידו, מרוב ימים. ורחובות העיר יימלאו, ילדים וילדות, משחקים, ברחובותיה". דרור - שיחה02:29, 13 באפריל 2022 (IDT)
דיון המשך לגבי עורך ויקירוסית שנעצר לפני חודשעריכה
היי. לפני כחודש הבאתי למזנון ידיעה על מעצרו של מרק ברנשטיין, משתמש:Pessimist2006. מאז קרו כמה דברים, אז הנה עדכוני המשך:
הוא קיבל שבועיים ויום בכלא על התנגדות למעצר, למרות סרטון המעצר שראיתם, שפורסם בידי משטרת בלארוס, ממנו עולה בבירור שלא התנגד.
יום לפני סיום מעצרו הוגשה הצהרת תובע על פתיחת חקירה פלילית נגדו באישום לפי סעיף 342 בחוק הפלילי של בלארוס, "ארגון פעולות קבוצתיות המפרות את הסדר הציבורי באופן חמור".
מה שאיפשר אוטומטית להשאיר אותו בכלא לזמן בלתי מוגבל, כל עוד החקירה נמשכת.
בקשת סנגורו לשחררו בערבות כספית המחייבת אותו להגיע למשפט נדחתה, והוא נשאר בכלא.
די בוודאות 15 הימים ניתנו רק כתרוץ, כדי שיהיה זמן להתכונן לפתיחת החקירה. זה קרה בזמנו גם עם אלכסיי נבלני.
בינתיים התברר שבדצמבר, עוד לפני המלחמה, עצרה משטרת בלארוס עורך ויקירוסית אחר, משתמש:Pr12402, 7 עריכות אצלנו, כשאף אחד לא ידע מה קרה לו.
לאחר מעצרו התחילו להופיע בחשבונו עריכות מוזרות ביותר, מה שגרם לחסימה גלובאלית מיידית באצטלת "חשבון החשוד כנפרץ".
השבוע פורסם כי הוא היה בכלא כל הזמן הזה, תוך כדי חקירה.
היום התקבל גזר דין בבית המשפט, שנתיים במושבת כלא, על "פרסום מידע לא מדויק בוויקיפדיה", בערכים הקשורים לבלארוס.
נקווה שישתחרר בקרוב . פוטין אולי יכול להשתלט על הוויקיפדיה הרוסית, בדרך רגילה, באמצעות גיוס מסה גדולה של ויקיפדים מטעמו, וכך גם להביא לחסימתו של ברשנשטיין מעריכה באותה ויקיפדיה, אבל זו משימה לא קלה, ויש לכך גם השלכות שליליות, וכנראה שזה לא נראה לו מספיק חשוב, כמו שליטה על התקשורת ברוסיה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן10:58, 9 באפריל 2022 (IDT)
יש להם 11,782 יוזרים פעילים. אם ישקיע מאמץ גדול, אולי אנשיו יוכלו לגייס באופן הדרגתי כמה אלפי יוזרים פעילים. זה לא יועיל אם הוויקיפדיה הרוסית אינה באמת חופשית, ויש כלים שנותנים שליטה למיעוט שמכתיב את הנרטיב. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן18:38, 9 באפריל 2022 (IDT)
ליגאל תודה רבה על המידע והגם שיש לי אימון מוחלט בכל דבר שהנך כותב מאחר והנך עורך מהאמינים ביותר שיש לנו, שמא תוכל לציין מקורות לטובת מי מאלו שישתפו את המידע ? מי-נהר - שיחה19:41, 9 באפריל 2022 (IDT)
נורא ואיום. הרוסים הם עם אכזר. ביקרתי בסנקט פטרסבורג ב-2017 והתחייבתי לעצמי שלרוסיה לעולם לא אחזור. מלא בבושקות רוסיות אטומות, לא יודעים אנגלית. אפילו במרכז המידע במוזיאון הארמיטאז' לא ידעו אנגלית. ואת חווית היציאה מרוסיה בשדה התעופה, לעולם לא אשכח. עיכבו אותי סתם. דרשו שאתן להם תעודה נוספת על הדרכון. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023מאה שנים להקמתה20:42, 9 באפריל 2022 (IDT)
לא יודעת אם אפשר לומר שהרוסים הם עם אכזר, הם עם שנתון לשלטון ששוטף להם את המוח עם אג'דה אולטרה-פטריוטית, יותר מאשר אצלנו, וגם אלה שמתנגדים לשלטון לא יכולי לעשות כלום. La Nave Partirà 07:17, 10 באפריל 2022 (IDT)
משתמשת:Hanay אני פונה אלייך בשלישית בבקשה להסיר את דברייך. אדם יכול להיות אכזר, שלטון יכול להיות, עם אינו יכול להיות אכזר. קטלוג קבוצה שלמה זה בדיוק מה שעושים שונאינו בחו"ל, המכריזים על כל עם ישראל כרוצחים וכובשים. זה בדיוק מה שעושים רדיקלים בישראל ביחס לערבים. אולי המונגולים של היום צאצאי ג'ינגיס חאן הם עם אכזר? הגדרה כוללנית כזאת זו פשוט מחשבה ילדותית. מה גם שיש לא מעט התנגדות פנימית ברוסיה, שבוודאי נחשפת אליה. 46.117.214.6312:19, 12 באפריל 2022 (IDT)
נייט אבל תרגום גוגל יכול לסייע לאשר בדיעבד את הכתוב במקור ברוסית בכדי להניח אותו כמקור להניח דעתם של קוראים וכל שכן אם דוברי רוסית הם או שגם הם מסתייעים בתרגום ודי להם בכך. בכל אופן קצת פספסנו החלון עד לפעם הבאה. תודה ונקווה לבשורות טובות. מי-נהר - שיחה22:45, 13 באפריל 2022 (IDT)
הפיוט אחד מי יודע מציין שורה של מושגים שקשורים ליהדות (אמהות ואבות, סדרי משנה) או לכל הפחות נתפסים ככאלה שמקורם בטקסטים העבריים (שבוע בן 7 ימים, 11 כוכבים). אבל, במספר 9, לא מצא הכותב שום דבר שקשור ליהדות. בפעם האחרונה שבדקתי, גם אצל המוסלמיות, הנוצריות ואפילו עובדות האלילים ההריון נמשך 9 חודשים. לא זו אף זו - אני לא מכיר שום טקסט שמסביר למה אלוהים קבע שהריון אנושי יימשך 9 חודשים (או 40 שבועות - מספר טיפולוגי מובהק, אגב). באותה מידה אנחנו יכולים לשיר בפיוט על 9 הטבעות שנועדו לבני תמותה, או על תשעת נסיכי אמבר. האם מישהו יכול להציע מונח שבאמת קשור הן ליהדות והן למספר 9? עמית - שיחה09:46, 17 באפריל 2022 (IDT)
גם אחד אלוהינו הוא של כל העולם, לא רק של היהודים (אכן, יש "ממלכות אשר בשמו לא קראו" עליהן הוא מתבקש לשפוך את חמתו, אבל בימינו רוב העולם סוגד לו - חלק קוראים לו אללה וחלק בשמות אחרים, אבל אלוהים, כאמור, יש רק אחד). כמוהו אחד עשר כוכביא - רוב הכוכבים לא נימולו מעולם.
באופן כללי, השיר לא מדייק: יש שש אמהות ולא ארבע (מחציתם של בני יעקב נולדו לבלהה וזלפה, שאינן נספרות), ויש שלושה או ארבעה עשר שבטים, לא תריסר: אחד עשר בני יעקב, ושני בני יוסף. אם סופרים את שני חצאי המנשה כשבטים נפרדים, יוצא 14. (ראובן, יהודה, לוי, שמעון, זבולון, אשר, דן, נפתלי, יששכר, גד, בנימין, אפרים, מנשה מחצית ראשונה, ועוד חצי המנשה - בסך הכך 14). קיפודנחש19:07, 18 באפריל 2022 (IDT)
מי שלא מדייק הוא אתה.
לגבי אלהים - אף שאלהים שולט על כל העולם, וודאי שלעם ישראל יש יחס מיוחד אליו (ועל פי אמונתנו - גם להיפך).
לגבי הכוכבים, כפי שנכתב - אין מדובר על אחד עשר כוכבים אבסולוטיים, אלא על "אחד עשר הכוכבים שראה יוסף".
לגבי האמהות - לא מחצית, אלא שליש, אולם מכל מקום, בלי להיכנס לניתוח מעמיק של פסוקי פרשת ויצא, ברור שמבחינת הנוכחים בסיפור, השפחות יולדות על מנת שלגבירות יהיה ילד. אפשר לאהוב או לא לאהוב את היחס הזה לנשים בתקופת המקרא, אולם די ברור שכך הייתה ההתייחסות שלהן. (וגם אל ישמעאל, לולא פריקת העול של הגר וגירושה).
לגבי השבטים, בכל ספירה של שבטים, תמיד נספרים שניים עשר. לא משנה אילו טריקים חשבוניים צריך לעשות לשם כך (להשמיט את לוי, או לאחד בחזרה את שני חלקי שבט יוסף). לפיכך, הקביעה שיש שניים עשר שבטים היא מדויקת.
הגמרא בהוריות אומרת ששבט יוסף מתחלק לשניים רק לעניין חלוקת הארץ, ומבחינת השבטים הוא נספר כאחד. עמד (שיחה | תרומות) • י"ח בניסן ה'תשפ"ב • 20:11, 18 באפריל 2022 (IDT)
"השפחות יולדות על מנת שלגבירות יהיה ילד". זה לא קשור לעובדה הפשוטה שציינתי: הן אמהות שאינן נספרות. (ותודה שהעמדת אותי על טעותי - אכן שליש ולא מחצית) קיפודנחש21:01, 20 באפריל 2022 (IDT)
אתעלם מהלצנות שהתפתחה כאן, ואשיב על שאלתו של עמית ברצינות. שאלה זו נשאלה אצל רבים ממפרשי ההגדה, ותירוצים רבים לה. (א) הגאון מווילנה לא שואל את זה, אבל מדבריו מבואר שהמדובר בתשעת חודשי הכנה לביאת המשיח, שהתלמוד מסיק אותם מפסוק בספר מיכה (ר' סנהדרין דף צ"ח עמ' ב). (ב) בספר שער יששכר כתב שמכיוון שעם ישראל שומר ימי נידה, הרי שהוא יכול לחשב בדיוק את חודשי ההיריון. (ג) בהגדת מהר"ז (ר' זלמן בורר; קישור לדף בספרייה הלאומית) קישר את הדין שאם חז"ל מעברים את החודש יש לזה השלכות מציאותיות (בתולים וכו') לכאן, שגם כאן אם חז"ל יעברו או לא יעברו את החודש התינוק יהיה בן חודש תשיעי או חודש שמיני (ד) בשם הרב מפוניבז' נאמר שאצל הנוצרים הרי "יש" לידה בלא תשעה חודשי הריון (לידת ישו), אז ממילא אנחנו מחזקים את האמונה נגד הבלוף הזה ואומרים שלכל הפחות אצלנו זה לא כך... (ה) בשם הרב יוסף שלום אלישיב אמרו שהכוונה לתשעת חודשי ההיריון של משה רבנו, שבהם המצרים טעו בחשבון, ומכך נושע עם ישראל. ישנם תירוצים נוספים, אבל מפני חוסר הפנאי קיצרתי. דגש - שיחה23:31, 20 באפריל 2022 (IDT)
ב-2008 הוסיף משתמש רשום לערך אינקה את המשפטים הבאים: "על פי מספר עדויות, דגל האינקה היה בתבנית צבעי הקשת בענן - בדומה לדגל הגאווה דהיום - והוא הונף על ידי מנהיגי הכוחות הלוחמים של האינקה. כיום משמש הדגל כסמל לתרבות האינקה בפרו ובבוליביה, וניתן לראותו מונף במקומות רבים בעיר קוסקו.". בהמשך גם הוספה לערך תמונה המציגה את דגל האינקה. יש רק בעיה אחת. דגל הוא מושג מערבי והאינקה מעולם לא השתמשו בדגל. מדובר ביצירה מודרנית מ-1948 שהכין שדרן רדיו פופולרי בקוסקו (שהייתה בירת האינקה) והפכה ב-1978 לדגל הרשמי של קוסקו. מכיוון שמדובר במשתמש מוכר אף אחד לא טרח לחפש את "מספר העדויות" עד שהיום הגעתי לחפש עדויות אלו ועליתי על הסיפור המשעשע ששרד בוויקיפדיה 13 שנים. אביהו - שיחה19:15, 24 באפריל 2022 (IDT)
הכוונה שהייתה טעות נפוצה. כתוב בוויקי האנגלית: "דגל קשת זה מוצג לפעמים כסמל של אימפריית האינקה (Tawantinsuyu), למרות שהיסטוריוגרפים פרואניים והקונגרס הפרואני הצהירו כי לאימפריה מעולם לא היה דגל". אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן18:08, 25 באפריל 2022 (IDT)
אכן אני מאמין שמורי דרך ומדריכים בקוסקו מציגים את הדגל הזה כדגל האינקה (אפילו שחלקם יודעים שזה לא נכון), כי זה נשמע מסעיר. אבל אנחנו ככותבי אנציקלופדיה לא יכולים להסתמך על "ככה סיפר לי המדריך", אלא צריכים למצוא הוכחות כתובות, ואז ממש ממש לא קשה לגלות שמדובר בצ'יזבט, גם ב-2008. דבר דומה קרה לי כשכתבתי את הערך על העיר האסורה בבייג'ינג. קראתי כמה מקורות שמציינים שיש בה 8,707 חדרים וגם שמדריכי התיירים נוקבים במספר 9,999 חדרים, כי 10,000 חדרים יש רק לארמון של האלים. ואכן כשהגעתי לבקר במקום המדריך הישראלי סיפר לנו בדיוק את זה ("יש פה 9,999 חדרים"... וכו'). אביהו - שיחה20:08, 25 באפריל 2022 (IDT)
היום יום הולדתו ה-80 של משתמש: אברהם אמיר שהוא זקן הוויקיפדים, ותרומתו למיזם אדירה. על אף שגורשתי מכאן בשוטים ובעקרבים ובי נשבעתי כי רגלי לא תדרוך כאן עוד, מצאתי לנכון להזכיר לכם, כי יש כאן הרבה מאוד א.נשים שעבדו עם אברהם אמיר, וכל ברכה תשמח אותו מאוד ואני מתחייב להעביר אותה. בכבוד רב וכיוצא בזה ―79.178.168.52 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מזל טוב! (דוד שי דיבר על קודקוד צהוב שנולד ב-1940 כפי שכתוב בדף המשתמש שלו, כך שלא יתכן שהוא בן 80). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ב • 09:11, 26 באפריל 2022 (IDT)
כתיבה בוויקיפדיה היא סגולה לזקנה טובה, כמאמר המשנה "רבי שמעון בן עקשיא אומר... זקני תורה... כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה'." אברהם אמיר, מזל טוב. (אגב, עד בר המצווה יכול האב להפר את נדרי הבן, ואולי אפשר לקבל הארכה בנסיבות מיוחדות). עוזי ו. - שיחה10:56, 26 באפריל 2022 (IDT)
תודה לכל מברכי, כאן ובדף שיחתי. אין לי רצון בתארים ובכיבודים, מהוויכוח מי 'זקן הוויקיפדים' עולה שעריכה בוויקיפדיה היא ערובה לאריכות ימים, ואני מאחל לכל הוויקיפדים שהגיעו לגבורות שימשיכו לערוך ולתרום. אברהם אמיר - שיחה17:31, 26 באפריל 2022 (IDT)
אחד מכללי ההתנהגות היפים בוויקיפדיה הוא הכלל אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. עד כמה הכלל מועיל ניתן ללמוד משניים שהפרו אותו, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב. השניים הגישו לכנסת הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון - אגרה סביבתית), התשפ"ב-2022, ולפיה תוטל אגרה שנתית: בעד רישיון להחזקת כלב יחיד – 3,500 שקלים חדשים, ובעד רישיון להחזקת כלב נוסף – 7,000 שקלים חדשים. דברי ההסבר להצעת החוק הם ברברת לתפארת, אבל מציגים את המניע להגשתה: זהו צעד משלים ל"מיסוי הכלים החד פעמיים, אשר פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובמיוחד בחברה החרדית". אני משוכנע שחברי הכנסת גפני ומקלב יודעים שזו הצעת חוק של הבל, שאין לה סיכוי לעבור, והגישו אותה רק כדי להציג את זעמם על מיסוי הכלים החד פעמיים, כלומר לגרום למהומה כדי להדגיש עמדה. כל כך התרגלנו לכך שהכנסת הפכה למושב לצים, שהתחרות בין חברי הכנסת, במיוחד מהאופוזיציה הנוכחית, היא מי יהיה לץ גדול מרעהו, ומי יחבל יותר בעבודת הכנסת. והנה, גם חברי הכנסת גפני ומקלב הצטרפו לתחרות זו, ואיש לא יוכל לומר עליהם ”אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב”, שהרי הלכו, עמדו וישבו. דוד שי - שיחה05:27, 27 באפריל 2022 (IDT)
המאו"ר, הנימוק "כולם גנבים, למה תפסו רק אותי", אינו סיבה לזיכוי, וגם הנימוק "יש עוד ליצנים" לא הופך את שני הלצים שלפנינו לצדיקים.
לכנסת יש משימה, לחוקק חוקים לתועלת הציבור, ומשימה זו קיימת גם היום, וביתר שאת, לאחר שנתיים של כנסת משותקת. שמש מרפא, אני מבין שדבריך משקפים את הגישה "אם אני לא קובע, שתישרף המדינה", זו אינה הגישה שלי, אין לי מדינה אחרת. דוד שי - שיחה20:04, 27 באפריל 2022 (IDT)
דוד, זה ההבדל, לך אין מדינה אחרת, ולנו אין שום דבר עם המדינה, (כמו שאמר הוזה המדינה 'הציונות, דבר אין לה עם הדת'), אנחנו אומרים "אין לי ארץ אחרת". אלוקים הבטיח לאברהם יצחק ויעקב את הארץ, לא את המדינה, המדינה היא חלק מהגלות. שמיה רבה • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשפ"ב • 20:14, 27 באפריל 2022 (IDT)
ולא עדיפה בעיניך הגישה "אם הכנסת עושה רע, אחתור אני לטוב?" יכלו חברי הכנסת גפני ומקלב להגיש הצעת חוק שתיטיב עם הציבור (יש כר נרחב להצעות כאלה), ולא לבזבז זמנם על הצעה של הבל, שהיא רק גרימת מהומה על מנת להדגיש עמדה. דוד שי - שיחה20:19, 27 באפריל 2022 (IDT)
דוד, שנינו יודעים שהסיכוי שלהם להעביר הצעה ליצנית שווה לסיכוי שלהם להעביר הצעה שתיטיב עם הציבור, ומשכך ראו הח"כים לשמחנו ולבדרנו ועל אף שלא כל יום פורים העלו הצעה ברוח הראשון באפריל. שמיה רבה • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשפ"ב • 20:22, 27 באפריל 2022 (IDT)
אני לא מסכים אתך. גם חבר כנסת מהאופוזיציה יכול להעלות הצעת חוק שתאושר, ויש הצעות חוק שנולדו בשיתוף פעולה של ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה. אני מקווה מאוד שהכנסת מתנהלת לא רק כשדה קרב שבו המנצח (הקואליציה) לוקח הכל. דוד שי - שיחה20:40, 27 באפריל 2022 (IDT)
את זה תמיד יחשבו/יטענו מי שבאופוזיציה וככה קודחים חור בספינה. העניין הוא שבניגוד ל-2022, מה שהיה ליישוב היהודי לפני קום המדינה לחשוב על הנזק של ההנהגה, ומה שהיה לדורות מאז תש"ח ועד היום לחשוב על הנזקים שלדעתם עשו ההנהגה/מחוקקים מגמד כל דבר שהצוציקים ב-2022 חושבים על הנזקים ש-... ואם מי שהיו לפניהם לא העזו לקדוח חור בספינה, ולשבור את הכל, לא ניצולי שואה לא מופקרי קרבות מלחמות ישראל וכו... מי הם אלו שעוד לא יבש החלב משפתותיהם המדושנות שידברו על סיכום נזק מול תועלת ? ועוד במבחן הכאן ועכשיו משל ככה מחשבים חשבונות של עולם. מי-נהר - שיחה21:33, 28 באפריל 2022 (IDT)
כנראה לא פעם ראשונה, אבל הפעם היא בולטת יותר מתמיד, והגיע הזמן להקים קול זעקה לנוכח נוהג נפסד זה. בנוסף, חז"ל אמרו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה", ולא אמרו "עם הארץ שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה", לכן מה שאולי לא מצריך התייחסות כאשר מדובר בדודי אמסלם ובגלית דיסטל-אטאבריאן (ויסלחו לי אלה שלא הזכרתי), בהחלט מצריך התייחסות כשמדובר בגפני ומקלב. דוד שי - שיחה06:19, 28 באפריל 2022 (IDT)
לא המחאה היא זו שהפילה. זה מערכת הבחירות. גם אם יעשו מחאות על כל דבר ודבר, זה יותר יעיל בזמן מערכת בחירות, מאשר סתם ברקודה בים המלח. PRIDE! - שיחה15:16, 28 באפריל 2022 (IDT)
ולמה פתאום הגיעה מערכת בחירות אחרי שקמה ממשלה יציבה של מעל 70 חברי כנסת? לדעתי האישית די ברור שהמחאה עזרה מאוד לשכנע חברי כנסת שונים מכחול לבן שהם לא יכולים להרשות לעצמם להישאר בקואליציה. Tzafrir - שיחה16:29, 28 באפריל 2022 (IDT)
לא בטוח בזה. ייתכן שזה היה פקטור, אבל לא הסיבה הראשית. אל תשכח שהיחסים בין גנץ לנתניהו לא היו ממש טובים, ונתניהו רצה ללכת לבחירות כי חשב שהוא יוכל להישאר על הכיסא של ראש הממשלה אם ילכו לבחירות (ולא לתת לגנץ את הכיסא אחרי כהונה של למעלה מעשור רצוף על הכיסא). בדיעבד החלטה לא טובה לו. PRIDE! - שיחה20:57, 28 באפריל 2022 (IDT)
פשוט שהבחירות זה כלום, הכל הצגה, רק בזכות חנה שעמדה במוצ"ש עם דגל ורוד ביבי כבר לא בממשלה. שמיה רבה • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשפ"ב • 20:58, 28 באפריל 2022 (IDT)
אם אני מבין נכון, החל משנת הלימודים הבאה (תשפ״ג), תלמידי תיכון לא יבחנו במקצועות תנך, היסטוריה, אזרחות וספרות. במקום זה יהיה עליהם לבצע מטלות שיועמדו להערכה חיצונית. לפי מה שקראתי, מצפים שהמטלות יהיו לרוב עבודות כתובות, אולם כנראה תהיה אפשרות לדרכי הגשה אחרות (הזכירו פודקאסט). אני מניח שכתיבה או הרחבה משמעותית של התוכן בוויקיפדיה על נושא כלשהו יכול להיחשב לדרך הגשה. מה צפוי בערך להיות ההיקף של מטלה כזו? יש למישהו מושג מה יכולות להיות הדרישות מכתיבת תוכן בוויקיפדיה כדי שהיא תוכל להיחשב ביצוע מטלה כזו? Tzafrir - שיחה08:36, 28 באפריל 2022 (IDT)
הסתכלתי על מסמך מטעם משרד החינוך, והיה כתוב בכוכבית, ואני מצטט: "לבתי הספר המעוניינים בכתיבת עבודה מסכמת במודל אחר מהאמור, ניתן יהיה להציע כתיבת עבודה במודל אחר". השאלה אם ויקיפדיה היא אחד מהמודלים שיהיו מקובלים. ארז האורז • שיחה15:19, 28 באפריל 2022 (IDT)
הכוונה היא שזה יכול להיות מסובך עבור אנשים שלא מכירים את ויקיפדיה מקרוב ויודעים איך לערוך בה. אני אומר זאת משום שכבר נתקלתי בתלמידים שהיו צריכים לערוך בויקיפדיה ולא ידעו ממש איך להתעסק עם תבניות, הערות שוליים וכו'. בלי קשר, אני תמיד שמח מכתיבה בצוותא. ארז האורז • שיחה15:51, 28 באפריל 2022 (IDT)
חחחח, גם בשבילי זה כבר לא יהיה רלוונטי... אבל עדיין, יהיה כיף אם יצטרפו עוד תלמידי תיכון! (למרות שאני לא יודעת כמה ירצו... אם לא הייתי מכירה את ויקיפדיה לא הייתי נכנסת לסיבוך הזה ופשוט כותבת עבודה רגילה...) יהודית1000 - שיחה - 💜21:08, 28 באפריל 2022 (IDT)
תמונה מרשימה של אנדרטה מכובדת. לא נתתי דעתי לשימוש במתכת אבל עם כנהוג עש שימוש כזה צריכים לשמור עליה מפני גנבי מתכות אשר עבורם לגנוב מאנדרטאות זה "מצווה". מי-נהר - שיחה21:36, 28 באפריל 2022 (IDT)
הנכם מוזמנים לויקי טוק, סדרת ההרצאות המקוונת בנושאי ויקיפדיה ותוכן חופשי של ויקימדיה ישראלעריכה
אנחנו שמחים להזמין אתכם להשתתף בסדרת ההרצאות המקוונת של ויקימדיה ישראל, ויקי טוק, העוסקת בנושאי ויקיפדיה ותוכן חופשי, שתתקיים בין ה10 במאי ל13 ביוני.
הסדרה תכלול את ההרצאות הבאות:
סימולציות של אבולוציה בוויקיפדיה ובעולמות וירטואליים אחרים (יום ג', ה- 10 במאי, בין השעות 19:00-20:00). מרצה: איתמר אשפר, מיוזמי ומנהלי מיזם האבולוציה בוויקיפדיה העברית, מפיק מוזיקלי ומרצה ליצירת מוזיקה באמצעות מחשב.
מספרייה של העולם הישן לספרייה דיגיטלית של העולם החדש (יום ד', ה- 18 במאי, בין השעות 19:00-20:00). מרצה: ירון דויטשר, ראש אגף הדיגיטל של הספרייה הלאומית.
זה לא יאה: צנזור, לשון הרע ועתיד המידע (יום ג', ה- 24 במאי, בין השעות 19:45-20:45) מרצה: עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של ויקימדיה ישראל ועו"ד העוסק בטכנולוגיה, מידע וייעוץ לחברות הייטק.
כל מה שצריך לדעת על ויקידאטה, מיזם האחות החדשני של ויקיפדיה (יום ג', ה- 31 במאי, בין השעות 20:00-21:00). מרצה: שני אבנשטיין-סיגלוב, חוקרת באוניברסיטת תל אביב, מרצה ופעילת תוכן חופשי. דירקטורית בחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית.
ויקיפדיה צועדת: מערך צה"ל ביישום האנציקלופדיה החופשית לביטחון ישראל (יום ב', ה- 6 ביוני, בין השעות 19:30-20:30). מרצים: תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד, מרצה למדע המדינה, לשעבר דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל. יהונתן ברקהיים, דוקטורנט לפיזיקה כימית במכון ויצמן ובוגר חטיבת דובר צה"ל בתחום האסטרטגיה והמסרים.
עד כמה המקור הזה איכותי? 15 קריטריונים להערכת מאמרים ומידע ברשת (יום ב' ה- 13 ביוני, בין השעות 19:00 - 20:00). מרצה: פרופ' סיגל תפארת, פרופסור לפסיכולוגיה במחלקה למנהל עסקים, המרכז האקדמי רופין.
כל ההרצאות תתקיימנה בזום. לינקים להרשמה לכל אחת ואחת מההרצאות יפורסמו כאן בכיכר העיר, וכן בעמוד הפייסבוק של עמותת ויקימדיה ישראל בסמוך למועדי כל אחת מההרצאות.
ניסיתי להעיר בעדינות לכותב הפיסקה, אך הוא דחה בבוז. אני ממליץ למי מהעמותה שיעברו על ההודעה ויתקנו את השגיאות לפני שפונים לציבור הרחב שלא בכיכר העיר. בסה״כ אתם חלון הראווה של ויקיפדיה, ואנשים מבחוץ לא ממש מבחינים בהבדל בין העמותה לוויקיפדיה. חבל. Shannen - שיחה15:29, 28 באפריל 2022 (IDT)
אם דברי התקבלו כבוז - אני ממש מתנצל, זו ממש לא הייתה כוונתי. ואני בהחלט מכבד את דבריך ואת האכפתיות ותודה לך על עצם הענין שגילית בניסוח. גם עבורי זהו עניין חשוב ואני מוכן לתקן אם נדרש .בכל מקרה, אני לוקח את המסר שלך לתשומת ליבי. OphirT - WMIL - שיחה18:16, 28 באפריל 2022 (IDT)
דרך מיוחדת לציון יום השואה מבחינתי הוא להרחיב ולשפר את הערכים בנושא כאן אצלנו; אני מעלה רשימת ערכים הזקוקים לשכתוב ועריכה למי שמעוניין לתרום בדרך זו (ומוזמנים להוסיף ערכים נוספים כמובן):
אפשר להזדהות עם סבל של מישהו גם אם הוא לא מהעם שלך (אישית אני חושבת שזה לא כל כך משנה אם הן עמדו או לא... אבל יש אנשים שזה אכפת להם, אז עדיף לכבד את הרגשות שלהם). יהודית1000 - שיחה - 💜21:19, 28 באפריל 2022 (IDT)
וואלה, נכון. יש סיכוי שמדובר בצילום ממצלמת אבטחה, אבל המצלמה טיפה רועדת ולכן יש סיכוי גבוה שהסרטון צולם על ידי בן אדם. (הלוגו שבפינה הוא מאפליקציה שהשתמשו בה כדי לצנזר את הפנים ואינו לוגו של מצלמה או משהו כזה).
יש סיכוי שמדובר בצילום ממצלמת אבטחה והתזוזה אינה ראיה, בדרך כלל מצלמים את זה מהמחשב המציג את תמונות המצלמה. מלבד זאת, עמידה עם פלאפון אינה בעייתית. לא נראה לי שמישהו מוריד את הפלאפון מהיד שלו בגלל הצפירה. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3570:362813:57, 29 באפריל 2022 (IDT)
אם צילמו ממחשב שמציג את הוידאו, התזוזה לא היתה אמורה להיות תזוזה של זווית הצילום.
היה פעם מנהג עממי בקרב עדות העיתונאים לצלם חרדים לא עומדים בצפירה ונהגו בני ישראל לגדף בטוקבקים את העבריינים ומהדרין אף היו מטילין שורת סימני קריאה בסיום הטוקבק הזועם. נראה שהפולקלור העממי עובר שינוי לצילום ערבים סוררים. בכל מקרה טוב לראות שהמסורת נמשכת. יורם שורק - שיחה14:44, 29 באפריל 2022 (IDT)
לו אני אדם שלא מזדהה עם צפירת זיכרון, הייתי מחכה בשקט שהיא תסתיים וזאת משום דרך ארץ כלפי הזולת. ללכת או לנסוע בזמן הצפירה זו התרסה, וחבל. גם לצלם את מי שעושה את זה הוא יחס לא ראוי כלפי רגע הזיכרון. יואב ר. - שיחה13:10, 1 במאי 2022 (IDT)
בכתבה שבקישור העיתונאי מקפיד להזדעזע גם ממי ש"ממשיכות לשבת". כלומר גם מי שלא עושות כלום, מדובר בהידור מצווה: לא זעם קדוש על מי שהולכת כמה צעדים אלא גם אם מי שלא מקפידה על עמידת דום. מקווה לתחקיר המשך שיגלה שהערביות האנטישמיות הללו לא טרחו להדליק נר נשמה בבית ואולי אפילו אוכלות יותר מכזית חמץ בפסח. יורם שורק - שיחה22:41, 1 במאי 2022 (IDT)
ערבים (בדרך כלל) לא עומדים בצפירה, ולא עומדים בהתקוה (הייתי נוכח בטקס הסמכת עורכי הדין). לא מצפה מהם לכלום. ותגובות בנוסח "אני במקומם הייתי עומד מתוך נימוס וכו'" מיותרים. הם חושבים על הנושא (נופלי צה"ל/הכמיהה לציון) אחרת מאיתנו. --ריהטא - שיחה18:25, 9 במאי 2022 (IDT)
כתבה גרועה ומוטה מאוד בנוגע לוויקיפדיה האנגלו-דמוקרטית, כפי שאופייני ל"הארץ", שמציגה בעיה שולית, כמובן כדי להכפיש רפובליקנים, כאילו הוויקיפדיה מושלמת ויש רוסים שפוגעים בה, ומתעלמת בכוונה מהבעיה האמיתית הטיה שיטתית, וכמובן אין אזכור לטענות של לארי סנגר וכד'. ויקיפדיה האנגלית לא באמת חופשית, אין אפשר לכתוב בניגוד לנרטיבים המוכתבים מראש. לעומת זאת, "הארץ" לא מתלהב מהוויקיפידה העברית, משום שבניגוד לאנגלית, אינה מוטה לכיוון הנרטיב שלהם, ולכן הם מציגים בהרחבה את הצד הבעייתי של כתיבה בתשלום. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן15:49, 29 באפריל 2022 (IDT)
למי שלא קרא, הכתבה מתייחסת לעניין של ניסיונות הטיה שיטתיים מצד אנשים שונים (לדוגמה: אוליגרכים רוסים) ששכרו גופי יחסי ציבור כדי להטות את התוכן ובנסיונות של עורכי ויקיפדיה המתנדבים לנכש את העריכות הללו. בכך החלה הכתבה. היא המשיכה להצגה רחבה יותר של בעיית העריכה בתשלום (תוך השמעת, בין השאר, הן דעתו של עובד והן ביקורת עליו, אבל כמובן שלא רק זה). הכתבה לא מנסה לעסוק בהטיות שיטתיות שיש או אין לוויקיפדיה מעצם דעותיהם של עורכיה (לדוגמה: טענות שאנחנו שומעים עכשיו על הטיה מגדרית, הטענות שלך, טענות כנגד עמדתה של ויקיפדיה בנושאים שמכונים בה „פסואודו מדע״, טענות מכל קצוות הקשת הפוליטית על הטיה של ויקיפדיה העברית ו/או האנגלית לכיוון לא רצוי לטעם הטוען). חלק מהטענות אולי מוצדקות וחלק מהטענות אולי לא. אבל זה פשוט נושא אחר. אבל האמת היא שלא ניחשתי שתנסה להטות אפילו את הסיקור של הכתבה הזו. Tzafrir - שיחה16:00, 29 באפריל 2022 (IDT)
"תחקיר" שעשה עורך אמריקאי בוויקיפדיה, המכונה Smallbones, מצא שעשו כמה שינויים בערכים שקשורים לאולגרכים רוסים, ולאחר מכן בוטלו כל ההטיות האלה. אין שום בקרה על התחקיר הזה, וזה בעיה שולית, יחסית לבעיות האמיתיות, שאותם מקפידים להחביא ב"הארץ" כדי להונות את הקוראים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן16:13, 29 באפריל 2022 (IDT)
אגסי, נשמה, עשה טובה, נמאס מכך שאתה מטה כל דיון לכאבך על הרפובליקנים. תן אפשרות לקיים דיון בכתבה בלי לעסוק במרכז עולמך. דוד שי - שיחה16:19, 29 באפריל 2022 (IDT)
ביקשתי להסיר את הגרסה הזו, משום היא מהווה הפרה גסה של כללי ההתנהגות, וכעת נראה האם עדיין יש בעיה של אכיפה בררנית בוויקיפדיה העברית, ופגיעה בחופש הביטוי. אני לא סותם את הפיות לאלה שכל הזמן עוסקים בנושא של כתיבה בתשלום. אגב, אני מתנגד להטיות מכל הסוגים גם מימין, למשל, בנושא של פרויקט 315, אבל לא חטפתי אש כמו שחטפתי מקיצוני השמאל תומכי "הארץ". אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן19:25, 29 באפריל 2022 (IDT)
גם אני סובל מהעיסוק המרובה של אגסי בהטייה הנטענת, אלא שבאמת זכותו להביע את דעתו. לכן אני בוחר בפיתרון של הדרת רגליי מהדיון הזה ומכל דיון אחר שבו הוא כותב על הנושא הנ"ל. יואב ר. - שיחה13:04, 1 במאי 2022 (IDT)
אקסינו צודק. בהחלט יש צורך לשים לב ביתר שאת לערכים האלה אבל היות שלא תמיד ניתן לדעת איזה ערך נכתב בתשלום כדאי לבדוק ערכים "מועדים לפורענות". למשל ערכים על חברות, אישי ציבור, מוסדות אקדמיים, עמותות שונות וכיוצא באלה. כמובן גם אוליגרכים. גילגמש • שיחה19:01, 29 באפריל 2022 (IDT)
הטעות בתאריך ההקמה של ויקיפדיה היא טעות שאינה בולטת לעיני מי שאינו בקי בפרטים, אבל ב"הארץ" של סוף השבוע הייתה טעות גסה, כזו שראוי היה לעצור אותה לפני פרסומה. במאמר מעניין מאוד מופיע המשפט ""ידוע למשל שהממשל האמריקאי בנה בקמפ ויליאמס שליד בלאפדייל, יוטה, הרד-דיסק בגודל של מגרש פוטבול". וואלה? "הרד-דיסק בגודל של מגרש פוטבול", איך הרד-דיסק, שגודלו הנפוץ הוא פחות מגודל סמארטפון, צמח לממדים של מגרש פוטבול? המשפט מדבר על Utah Data Center, שהוא מתחם ענק (אפילו גדול מאיצטדיון פוטבול) שמהווה דאטה סנטר של ה-NSA, אבל לא יהיה בו רק הרד-דיסק ענק אחד, אלא אלפי אמצעי אחסון, לא בהכרח הרד-דיסקים, שכל אחד מהם קטן בגודלו הפיזי, גדול בנפח האחסון שלו, שישמשו לאחסון המידע העצום שמעניין את ה-NSA. טעויות קורות בעיתונים פעמים רבות, אבל טעות כזו לא פוגשים בכל יום. אז תגידו, לא שווה לכם לשלם 45 ש"ח בחודש כדי לקרוא את הטעויות של "הארץ" מיד עם פרסומן? דוד שי - שיחה15:10, 1 במאי 2022 (IDT)
אין ספק שהארץ לא עומד במקום, הוא מתקדם, אבל לכיוון ההפוך, למשל רק בהארץ - כתבת ענק על ספר שיצא בהוצאה עצמית. הארץ מלא בכתבות גרועות ועיתונאים גרועים ויש בו גם כתבות טובות ועיתונאים טובים, כמו כל עיתון אחר במדינת ישראל; אבל הוא לא מתקרב לליגה של העיתונים המובילים בשפות הזרות, בשביל זה צריך לקרוא עיתונים בשפות זרות ואמנם חלק נכבד מהכתבות בהארץ מתורגמות וגם חלק מהכתבות המקוריות בהארץ מבוססות על כתבות משפות זרות או מכלי תקשורת אחרים בלי להעתיק מילה במילה. ―2a02:ed0:42c6:8c00:cc2d:c624:2926:d20 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זה תמיד היה ברור שאי אפשר להסתמך על כתבות אקטואליה כי זה אקטואלי וכל אחד יכול להטעות ולטעות. בשביל זה אנחנו נלחמים אחד בשני על מתי צריך לכתוב ערכי אקטואליה. PRIDE! - שיחה11:15, 1 במאי 2022 (IDT)
תודה חנה על הכתבה, אכן אי אפשר להסתמך בעיניים עצומות על גופי התקשורת ותמיד צריך לבדוק אותם ומאיפה הם באים. אקסינו - שיחה11:17, 1 במאי 2022 (IDT)
אני לא מתייחס ברצינות למאמר ביקורת על ה"שופרות" שלא כולל התייחסות לשופרות הרבים מספור של ממשלת רק לא ביבי. שמש מרפא - שיחה12:10, 1 במאי 2022 (IDT)
לא ייספרו מרוב, נתחיל עם נחום ברנע למשל, מתי ראית לאחרונה טור שבו הוא מבקר את הממשלה? אה, בעידן נתניהו כמובן. אז תפקיד העיתונות היה לבקר את הממשלה, היום לבקר את האופוזיציה. אני לא משלה את עצמי שיעקב ברדוגו או שמעון ריקלין ראויים לתעודת העיתונאי שבו הם מחזיקים, אבל קצת קצת התבוננות במראה לא תזיק לכותבי המאמרים. שמש מרפא - שיחה13:20, 1 במאי 2022 (IDT)
אבל על כך בדיוק נכתבה הכתבה. במקום ביקורת אוטומטית, מומלץ לקרוא אותה. כמוכן ההתייחסות לדברים במשקפיים של בעד ונגד הממשלה היא פשטנית. Tzafrir - שיחה14:29, 1 במאי 2022 (IDT)
אמת. אבל מנגד גם הכתבה הזאת היא החזרה שוב ושוב על המנטרה של "שופרות" כשהיא מכוונת לצד אחד (וקטן) של מפת התקשורת בישראל. שמש מרפא - שיחה15:01, 1 במאי 2022 (IDT)
הכתבה הזו בפירוש לא מייחסת את תופעת השופרות לצד אחד. ממש בפירוש לא: „מסוכן מאוד לחשוב שזו בעיה של מחנה פוליטי כזה או אחר. זו מחלה שפושה בכל ערוצי התקשורת ואינה נגמרת בקשר עם פוליטיקאים.״ לא ברור לי איך הצלחת לקרוא את זה שם. Tzafrir - שיחה15:17, 1 במאי 2022 (IDT)
כולים מוטים במידה זו או אחרת, או הבוסים שלהם מוטים. יש עיתונאים שמוטים לאג'נדה מסוימת, ולעיתים משתפים פעולה עם פוליטיקאים וגופים שונים, ויש שופרות שמשרתים את נתניהו, שהם עוד יותר מוטים. כלי התקשורת בישראל אינם אמינים (והבאתי דוגמאות רבות בנושא), ולכן אסור להסתמך על מקורות מסוג אחד, אלא יש להצליב מידע ממקורות מגוונים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן23:49, 1 במאי 2022 (IDT)
הייתי מוסיף את הנושא של האיזון. כיצד להתמודד עם ניסיונות להכניס לערכים מסוימים מקסימום מידע שלילי, כולל רכילותי ולא מוכח ממקורות מוטים, ומינימום מידע חיובי, או להפך. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן01:16, 2 במאי 2022 (IDT)
נקודת ההסתכלות שלך היא בחינת כל פרט ופרט וזה נכון, אבל אני רוצה להוסיף שצריך להסתכל גם בראיה כוללת, האם הערך מאוזן או לא. למשל, האם מכניסים לערך סוג מידע שלא מכניסים בערכים אחרים ולהפך. למשל בערך בן כספית יש פסקה לא קטנה של "פרסומים שנויים במחלוקת", וזה לא ממש מקובל בערכים של עיתונאים אחרים. קשה למצוא עיתונאי שלא פרסם מידע "שנוי במחלוקת". זה בולט במיוחד בפוליטיקה האמריקאית. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן01:45, 2 במאי 2022 (IDT)
איך נכנס לכאן מארב נגד חיילי צה"ל על אדמת לבנון? ב-1982 הייתה מלחמה בלבנון. הפגיעה בחיילים הייתה ללא ספק טרגית, אבל אי אפשר להציג אותה כפיגוע שעשו מחבלים בישראל.שלומית קדם - שיחה20:06, 7 במאי 2022 (IDT)
מעניין! אני רק אציין שבאתרים כמו winworldpc ו-archive.org יש מספר לא גדול של תוכנות ומערכות הפעלה ישנות בגרסה עברית. יכול להיות שיהיה שווה להיעזר בהם אם הדבר אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים לפי החוק בישראל. TheStriker - שיחה11:53, 4 במאי 2022 (IDT)
האתר הוא כרגע בשלב התחלתי, ונראה כאוסף מקרי למדי של פריטים. אשמח לראות בו את כל הגיליונות של "מעשה חושב" ואת כל הכרכים של כנס איל"א (ולא רק דוגמיות), וכמובן יכולת חיפוש בטקסט המלא, כפי שמספק אתר "עיתונות יהודית היסטורית". המדור "אנשים וסיפורים" כמעט ריק, ובוודאי ראוי להרחיבו. גם ויקיפדיה אינה עשירה במידע על ראשית המחשוב בישראל, אבל בהחלט אפשר לקשר מהאתר אל הערכים המעטים שמופיעים בה, כגון אלה שבקטגוריה:חלוצי המחשוב בישראל. בשלב זה תוכן האתר הוא בעיקר הצהרת כוונות, אבל, כידוע, גם ויקיפדיה העברית התחילה עם ערך אחד, ולא עם 300,000 ערכים. דוד שי - שיחה05:03, 5 במאי 2022 (IDT)
על הליכות ג'יין שמעתם? זה בחינם! אז לכו ותרשמו, או תגיעו חופשי בהליכות שלא צריך להירשם להןעריכה
הליכות ג'יין נשר, סיור של צמחים "יותר מעשבים שוטים" במאי 2021
בושה וחרפה פתחתי ערך על הפיגוע קודם ודווקא הערך של העורך המאחר נשארעריכה
בושה וחרפה פתחתי ערך על הפיגוע קודם ודווקא הערך של העורך המאחר נשאר, וטענו נגדי שפתחתי מוקדם מדי אבל הוא פתח כולה דקה אחרי ככה שזה לא באמת הסיבה, פשוט בושה מי שלא רשום ופעיל פה מוחקים ערכים שלו? הבאתי לכם מידע בשיא המהירות וככה אתם גומלים ―2.53.185.236 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
החיפזון לכתוב ערך על אירוע שטרם הסתיים איננו מצדיק שבח והערכה. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא אתר חדשות. יואב ר. - שיחה21:41, 5 במאי 2022 (IDT)
יש קבוצת עורכים עיקשת שמדביקה לכל ערך שפגשתי על ערבי ישראלי, את התיאור "פלסטיני". לא משנה אם הוא אזרח ישראל או תושב הרשות. אפילו לכתוב שהוא אזרח ישראלי לא אפשרו לי. או אזרח ישראלי שמגדיר את עצמו כפלסטיני. הוא פלסטיני וזהו. בר 👻 שיחה14:01, 6 במאי 2022 (IDT)
"Mansour Abbas (Arabic: منصور عباس, Hebrew: מַנְסוּר עַבַּאס; born 22 April 1974)[1] is an Israeli Arab politician." שנילי - שיחה14:49, 6 במאי 2022 (IDT)
בערך האנגלי המקביל לערביי ישראל (Arab citizens of Israel), הערבים שאינם דרוזים או בדואים, נקראים פלסטינים- Palestinians, למעט אלה שלא מזדהים כפלסטינים. לא ניתן לשנות זאת, משום שהוויקיפדיה שם לא באמת חופשית, אלא שולט שם הנרטיב של הניו יורק טיימס ושות'. אחמד טיבי מוגדר Palestinian-Israeli politician אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן14:55, 6 במאי 2022 (IDT)
איפה יש קישור לדיון רלוונטי שם? (אחמד טיבי זה לא מי שבארץ מאשימים אותו תמיד שהוא היה יועץ של ערפאת? הוא לא פלסטיני?) Tzafrir - שיחה16:49, 6 במאי 2022 (IDT)
פעם, לפני שנים, בזמן ביקור בארה"ב, הבעתי את זעמי בפני חבר יהודי מבוגר ממני וידידו היהודי גם כן, על כתבה קטנטונת בטיימס שדיווחה על עקירת עצי זית על ידי מתנחלים. זה היה בשיא של מהומות ורציחות של יהודים. קראתי את זה והרגשתי שהעיתון מתאמץ למצוא סיפור שיאזן את הדיווחים על האלימות נגד יהודים. טענתי שהעיתון הזה ללא ספק עוין את ישראל. שני היהודים (תומכי ישראל) פרצו בצחוק, והסבירו לי שהטיימס ידוע כמאוד פרו-ישראלי, בניגוד לעיתונים אמריקאים אחרים. אבל זה היה מזמן. אגב, הצעיר מביניהם, לא האמין לידידו המבוגר יותר, שבישראל יש ביטוח בריאות ממלכתי. זה נשמע לו כמו אוטופיה ודרש לשמוע ישירות מהאורח הישראלי שהסיפור הזה אמיתי כדי להאמין. Liadmalone - שיחה16:19, 7 במאי 2022 (IDT)
שנילי לא כתבתי שאין ערכים כאלה אלא "לכל ערך שפגשתי". אגסי בערכים Tamer Nafar ו-DAM (band) ניסיתי להסביר שמדובר בערבים ישראלים המגדירים את עצמם כפלסטינים. לא היו מוכנים לשמוע - הם פלסטינים וזהו. בחלק מהערכים כתבו שהם בעלי אזרחות ישראלית, כאילו היו פורטוגלים כמו רומן אברמוביץ'. בר 👻 שיחה16:59, 7 במאי 2022 (IDT)
ישראלים בקושי כותבים בויקיפדיה העברית, כל שכן בויקי-האנגלית ואחר כך הישראלים בוכים למה דעת הקהל בעולם היא מקרה אבוד. ולמה התקשורת הזרה (שצורכת את הידע שלה מויקיפדיה) לא מבינה מה היא סחה. מי-נהר - שיחה19:54, 7 במאי 2022 (IDT)
בוויקיפדיה האנגלית לא קובעים דברים בהצבעות. וכך מונעים גיוסים פוליטיים כמו שיש אצלנו.
אני מציע לכם לא להתערב שם. זה רק יוביל לחסימות נושא (שאסור יהיה למתערב לכתוב בכל נושא שקשור לישראל - גם לא עגבניות שרי). דרור - שיחה23:59, 8 במאי 2022 (IDT)
לא הכל נקבע אצלנו בהצבעות. אני נגד הצבעות בוויקיפדיה העברית, משום שזו שיטה עם המון חסרונות, אבל צריך להקפיד שהאלטרנטיבה תהיה ראויה. כמובן שדיקטטורה דורסנית זה אפילו יותר גרוע. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן03:08, 9 במאי 2022 (IDT)
לפי ההיסטוריה של הערך אילן גילאון, אנונימי הוסיף שהוא נפטר מסיבוכי הקורונה. אז כנראה אתר כיפה העתיק מוויקיפדיה, ולאחר מכן אנונימי הוסיף זאת כמקור בערך בוויקיפדיה, אבל אחרי זמן קצר זה בוטל. העמדה שלי היא, שכאשר אדם נפטר או חלה, או פלט איזה אמירה שערורייתית וכד' והוא בכותרות, צריך להגן על הערך שלו לא רק מפני השחתות, אלא גם מפני הכנסת מידע מוטעה או לא אנציקלופדי. זאת, גם כדי שגורמים צהובים בתקשורת לא יפרסמו אייטמים שליליים על ויקיפדיה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן15:45, 8 במאי 2022 (IDT)
מצד אחד, מקור המילה citogenesis ממילה אחרת באנגלית, cytogenesis, שמתורגמת לרוב לעברית כציטוגנזה (ר' מילון אבניאון) ולכן ניתן לרשום ציטוגנזה (עיתונאות) או משהו דומה, אך מצד שני, מכיוון שזו מילה שהומצאה בשנים האחרונות ולפי ידיעתי, לא נמצאת בהרבה מילונים באנגלית (אם בכלל), ניתן לרשום חלופות דומות לאלה שהצעת. בכל מקרה, לדעתי עדיף לשאול קודם כל את האקדמיה ללשון העברית. Byc63 • שיחה21:30, 8 במאי 2022 (IDT)
היה כאן מעגל: אתר העתיק שגיאה מוויקיפדיה, ואחר כך הוסיפו לוויקיפדיה את הדיווח המועתק מהאתר כמקור לוויקיפדיה. אגב האתר פרסם "פייק ניוז" בטעות ואפשר להגיד ברשלנות, ואולי אפילו עצימת עיניים, זה לא גרוע כמו פייק ניוז זדוני. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן01:32, 9 במאי 2022 (IDT)
אוקיי, מצאתי את התשובה. רק להזכירכם, תוכנית להקמת מסילת רכבת לאילת הייתה כשהייתי בגן, אם אינני טועה. והרכבת התחתית בתל אביב הייתה בתכנון מאז שאני זוכרת את עצמי, עד שהתחילו בהקמתה והפכו את ערי המרכז למחפורת אחת גדולה. אולי פעם...שלומית קדם - שיחה19:57, 25 במאי 2022 (IDT)
כתמיכה בתושבי אוקראינה, חשבתי על דרך לתגמל ויקיפדים אוקראינים עבור כתיבה (בעיקר כנראה תרגום מוויקיפדיה האנגלית) באוקראינית ערכים על ישראל.
אני בכוונה לא מערב את השפה העברית כדי לאפשר ליותר עורכים להשתתף וכמובן שיהיה צורך בדובר אוקראינית לשיפוט.
אני משער שתשלום ישיר יהיה בעייתי אז אפשר ליצור תחרות עם הרבה פרסים קטנים. המימון יהיה מתרומות - אני אשמח לתרום לפרוייקט כזה. האם פרוייקט כזה ישים: איך כדאי לנהל אותו ועם אלו בעיות יעלו? הנדב הנכון - שיחה17:38, 14 במאי 2022 (IDT)
לא ברור מי מסוגל ויסכים לנסות להרים פרויקט כזה, ואם יזכה לשיחוף פעולה מהאוקראינים. בכל מקרה, לא כדאי להציע לתרגם ערכים שעוסקים בפוליטיקה או בהיסטוריה, בגלל הטיות, אלא ערכים בתחומים אחרים, כגון, בידור, ספורט, תחבורה וכד'. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן14:33, 15 במאי 2022 (IDT)
ברור לי איך תחרות כזו תתרום לוויקיפדיה האוקראינית. לא ברור לי עד כמה היא תתרום לאוקראינים: התגמול הצנוע שתשיג רק לפרס הראשון כנראה שלא יכסה את עלות העבודה שהושקעה בכתיבת הערך. וזה רק הפרס הראשון, שבו לא יזכו רוב הכותבים.
נראה לי שבתחום עריכת התוכן, הכנסת תשלומים די בעייתית. לעומת זאת, בתחום התוכנה, כולל גם תוכנה חופשית, מקובל יותר לשלם על עבודה במגוון מודלים. אולי יש מקום לעזור ליצור את התשתיות? Tzafrir - שיחה15:30, 15 במאי 2022 (IDT)
שלום לכולם. הבחירות ה-26 לתפקיד בודק נפתחות היום. ההצבעה תחל בעוד שבוע ותסתיים בעוד שבועיים. מועמדים שרואים את עצמם מתאימים, מוזמנים להגיש את מועמדותם במהלך השבוע הקרוב. תאו הארגמן - שיחה08:23, 17 במאי 2022 (IDT)
על הדובר: יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, ומכהן כיועץ המשפטי של עמותת ויקימדיה ישראל.
תאריך ושעה: ה24 במאי בשעה 7:45 בערב. ההרצאה תתקיים בזום.
תוכן ההרצאה: בהרצאה נדבר על הדרכים בהן מוגדרת אמת, כיצד האמת מקבלת תוקף בידי המשפט ומה הרמה בה צריך להוכיח "אמת" במשפט, והכל כדי לייצר ערכים, היסטוריה והווה משותף. כמו כן, נדבר על חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות והערכים המוגנים שצריך לשמור עליהם, וכיצד צריך להשיג מידע בצורה ראויה.
לכל סוג של ערך יש מבנה מאוד מוגדר שלא זזים ממנו מילימטר, אם כותבים אפילו פרט קטן בלי מקור אז ישר מוחקים אותו, הרבה יותר מוחקים אולטרה-קצרמרים. למשל פה אני רק הוספתי דגלים לרשימה וישר מחקו את זה וכתבו לי: don't think if we wanted flags there, they'd already be there?. למה בעצם הם ככה? בויקיפדיה העברית הרבה פחות מתקטננים על דברים כאלה. ישרול - דברו איתי • כ"א באייר ה'תשפ"ב • 08:10, 22 במאי 2022 (IDT)
גם אני נתקלתי בזה כשאיחדתי את עוצמה יהודית ואת תקומה לציונות הדתית ומחקו לי. הייתי צריך להבהיר שהוספתי מקור. בוויקיפדיה האנגלית הם מתנהלים אך ורק על פי מקורות, לא חשיבות ולא נעליים, זה מאוד שונה שמה. יש לזה יתרונות ולעיתים אפילו חסרונות. אקסינו - שיחה13:03, 22 במאי 2022 (IDT)
מה הקשר למרובעות? זה שפה יש כמה אנשים שבמקום לחשוב איך תבניות הדגלים יכולות לשרת (או לא) ערכים, הם חושבים איך הערכים צריכים לשרת את תבניות הדגלים, ומציפים את הוויקיפדיה בתבניות דלגים שיצאו מכל פרופורציה, לא מחייב ויקיפדיות אחרות. טוב שהסירו את זה שם, והגיע הזמן שנעשה את זה יותר גם פה. eman • שיחה • ♥13:37, 22 במאי 2022 (IDT)
זה ויקיפדיה האנגלית. אין לי מה לעשות איתם, וגם לא לך. להם יש החלטות משלהם. לנו יש החלטות משלנו. זה הכל. PRIDE! - שיחה18:17, 22 במאי 2022 (IDT)
לדעתי, זו תוצאה של עורכים עם משיכה לחקיקה וליצירת כללים חדשים. כשאין מי שיאבק בנטייה הטבעית שלנו להפוך כל דבר לכלל, נוצר עודף רגולציה שמרחיק משתמשים חדשים, מה שהופך את הקהילה לעוד יותר הומוגנית ורגולטורית, וחוזר חלילה. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ב באייר ה'תשפ"ב • 09:16, 23 במאי 2022 (IDT)
יש בעולם 1.5 מיליארד דוברי אנגלית ו-9 מיליון דוברי עברית. הבדל זניח. רשומים בוויקי האנגלית יותר מ-43 מיליון יוזרים ויש עוד הרבה שעורכים בלי חשבון. עם כל כך הרבה עורכים פוטנציאליים יש אפשרות להקפיד יותר על מקורות (שזה חשוב) ויש גם צורך לשלוט טוב יותר בתוספות מידע. מאחל לויקי העברית שתגיע למצב שבו מידע בלי מקור לא שורד. (בלי קשר, ישרול, התגובה לניסיון שלך לשפר נשמעת גסת רוח). פוליתיאורי - שיחה09:26, 23 במאי 2022 (IDT)
במקרים מסוימים הדרישה למקורות בוויקיפדיה האנגלית, נועדה לצורכי הטיה, משום שהם פסלו לגמרי או חלקית מקורות שלא מתאימים לאג'נדה הרצויה להם, מה שאני מקווה שלא יקרה בוויקיפדיה העברית. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן11:55, 23 במאי 2022 (IDT)
פתחתי דיון שינוי שם על הפיגוע באלעד (2022 El'ad stabbing) שהם עדיין מתעקשים לקרוא לו "stabbing" ולא "axe attack", כמקובל בערכים דומים. קיבלתי תשובה כמעט רובוטית ממשתמש שטוען כי עליי לספק "מקור אמין" לכך שהפיגוע בוצע באמצעות גרזן, ותשובה שנייה ממשתמש אחר (שכנראה לא טרח לקרוא את המקורות שהוספתי לערך) שטענה כי קיימת מחלוקת בקרב "מקורות אמינים" (מעניין מי...) על אופן ביצוע הפיגוע. TheStriker - שיחה13:06, 23 במאי 2022 (IDT)
אני מזמן התייאשתי מוויקיפדיה האנגלית. פעם הוספתי לתבנית פרט שכבר הופיע באותו ערך, ושוחזרתי. אני מכיר מישהו שהציע לשנות שם של ערך על אדם, לאיות שבו נשוא הערך עצמו משתמש, ואף סיפק לכך מקור. הצעתו סורבה מאחר שזו "מחלוקת בין מקורות שונים". מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג באייר ה'תשפ"ב • 19:34, 23 במאי 2022 (IDT)
האמת שתמיד תהיתי איך בכלל ניתן לקבוע ולהחיל מדיניות על מיליוני ערכים ועורכים, יש גם יתרונות לויקיפדיה קטנה וקהילתית כמו שלנו 😉. אגב, ישרול, האופן הבוטה בו הגיבו לך לא קשור למדיניות לדעתי – סתם חוסר כבוד בסיסי. – עוז גבריאל 😃 בואו נשוחח!20:20, 23 במאי 2022 (IDT)
הם באמת ממש בוקים. הם מתעקשים על כך שערך שבתחילתו יש שני מקורות די סבירים שמכנים את הפיגוע „דקירה״ (stabbing) הוא באמת פיגוע דקירה. ואם מישהו טוען שזה לא כך, זה כנראה לא נכון. למה זה לא נכון? כי ככה כתוב בערך. למה זה מה שכתוב בערך? כי כתבים במקורות זרים שונים שמעו שיש פיגוע והניחו אוטומטית שמדובר על דקירה, על סמך ניסיון העבר. למה זה עדיין כתוב בערך? כי אף אחד לא תיקן את הערך. אז אם מבקשים ממך מקורות אתה לא הולך ומקטר כאן שמבקשים ממך מקורות. אתה מספק מקורות. כי אתה אמור לדעת איך לחפש אותם. Tzafrir - שיחה04:32, 24 במאי 2022 (IDT)
צבאן כתב "לדעתי, זו תוצאה של עורכים עם משיכה לחקיקה וליצירת כללים חדשים. כשאין מי שיאבק בנטייה הטבעית שלנו להפוך כל דבר לכלל, נוצר עודף רגולציה שמרחיק משתמשים חדשים, מה שהופך את הקהילה לעוד יותר הומוגנית ורגולטורית, וחוזר חלילה."
דברים כדורבנות, אבל התיאור המדויק הזה מתאים לוויקיפדיה בעברית הרבה יותר משהוא מתאים לוויקיפדיה באנגלית. "חקיקה ויצירת כללים חדשים" היא לחם חוקנו, בעוד שבוויקינגליש זה דבר נדיר שכמעט אינו קיים. לגבי "מרובעות" - מי ייתן ונגיע ביום מן הימים ל"מרובעות" כמו בוויקינגליש. קיפודנחש17:19, 24 במאי 2022 (IDT)
ההרצאה: "כל מה שחשוב לדעת על ויקידאטה, מיזם האחות החדשני של ויקיפדיה".
על הדוברת: שני אבנשטיין-סיגלוב היא אשת חינוך, מרצה, חוקרת, ופעילת תוכן חופשי ופתוח.
במסגרת פעילותה האקדמית באוניברסיטת תל אביב, שני עוסקת בחדשנות בהוראה ושילוב טכנולוגיות ככלי ללמידה פעילה. החל מ- 2018 מעבירה את הקורס "מווב 2.0 לווב 3.0, מוויקיפדיה לוויקידאטה", הקורס האקדמי הראשון בעולם העוסק באופן מובהק בוויקידאטה ופתוח לכלל הסטודנטים לתואר ראשון בקמפוס.
במסגרת הדוקטורט שלה בביה"ס לחינוך באוני' ת"א היא חוקרת רשתות סמנטיות כפלטפורמת למידה, ומתמקדת במקרה הבוחן של ויקידאטה.
שני מכהנת כסגנית יו"ר חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית, אשר מפעילה את ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה בכל העולם.
תאריך ושעה: ה31 במאי בשעה 8 בערב. ההרצאה תתקיים בזום.
תוכן ההרצאה: כולם מכירים את ויקיפדיה, אך פחות מכירים את מיזם האחות הצעיר ביותר שלה, ויקידאטה (או בעברית: ויקינתונים) - מאגר עולמי ורב לשוני של נתונים מובנים ומקושרים, שהוקם בסוף שנת 2012.
בשנים האחרונות ויקידאטה הפך לנושא "חם" כי הוא משנה את פני המחקר ופותח צוהר לאפליקציות ושימושים חדשים. היכולת לתשאל את מאגר הנתונים הזה, מאפשרת לנו לענות על שאלות שלא היה ניתן לקבל עליהן תשובה משמעותית בעבר, וכן להציג מידע באופן ויזואלי, ובכך הוא משנה את יחסי הגומלין בין האדם לידע.
במסגרת ההרצאה נשוחח על דוגמאות שימוש מהעולם, ועל האפשרויות החדשות שהמיזם טומן בחובו הן ככלי לניהול המידע בוויקיפדיה, הן כלי לימודי, אקדמי ומחקרי, והן כבסיס לאפליקציות חדשות בתעשיה.
אני משער, שכמות הקלוריות ביחס לגרם פוחתת אחרי הבישול, כיוון שבכל גרם מזון יש יותר אחוזי מים, ובהתאמה פחות קלוריות. david7031 • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"ב • 01:16, 26 במאי 2022 (IDT)
ליש, התל אביבים יצאו בהמוניהם לראות את האקשן, ולא נטרלו את המחבל יותר טוב מהבני ברקים. רק הערה צדדית. יהודית1000 - שיחה - 💜 22:43, 7 באפריל 2022 (IDT)
בעד, אוסיף ואומר שהתמונה נוגדת את ההלכה היהודית - זאת תמונה פרוצה, חובה להחליף!! המאו"ר - שיחה 22:42, 6 באפריל 2022 (IDT)
המאו"ר - שיחה 22:42, 6 באפריל 2022 (IDT)
.jpg)
נראית לי מתאימה, עונה על כל הקריטריונים שמניתי. בתשובה למה שכתבת, Benderbr, לא זיהות האנשים בתמונה חשובה וברור שאין צורך או סיבה לביים צילום קבוצתי של עורכי וקיפדיה. התכוונתי לתחושה שהתמונה נותנת - בצילום של כיכר התזמורת יש תחושה של חיים, של חילופי דברים. התמונה של כיכר המגינים בבת ים אומנם יפה כשלעצמה, אבל מעבירה תחושת בדידות וקדרות, המנוגדת לחלוטין לכוונה של "כיכר העיר" שלנו. הכיכר הזאת היא אכן מעגל תנועה תכליתי, שלא נועד להתקבצויות של אנשים לצורך התרועעות. שלומית קדם - שיחה 17:56, 10 באפריל 2022 (IDT)
נגד החלפת התמונה, כי התמונה הפנורמית הנוכחית היא רבת פרטים והתרחשויות, היא מעניינת ומגלמת היטב את המושג "כיכר העיר". אני לא חושבת שהחלפה לשם החלפה היא דבר נחוץ, כשיצוצו תמונות שמשתוות לה אפשר לעשות רוטציה ביניהן. La Nave Partirà 08:20, 11 באפריל 2022 (IDT)
הכוונה היא שזה יכול להיות מסובך עבור אנשים שלא מכירים את ויקיפדיה מקרוב ויודעים איך לערוך בה. אני אומר זאת משום שכבר נתקלתי בתלמידים שהיו צריכים לערוך בויקיפדיה ולא ידעו ממש איך להתעסק עם תבניות, הערות שוליים וכו'. בלי קשר, אני תמיד שמח מכתיבה בצוותא. ארז האורז • שיחה 15:51, 28 באפריל 2022 (IDT)
ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 16:59, 28 באפריל 2022 (IDT)
עומר בן יעקב, סוכנים רוסים, רשת בשירות אוליגרכים - ואנשי יח"צ: מי עורך את ויקיפדיה?, באתר הארץ, 29 באפריל 2022. דוד שי - שיחה 14:41, 29 באפריל 2022 (IDT)
איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:30, 2 במאי 2022 (IDT)
.jpg)
wikimedia.org.il
💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 14:48, 12 במאי 2022 (IDT)
יהודית1000 - שיחה - 💜 12:46, 16 במאי 2022 (IDT)
תאו הארגמן - שיחה 12:53, 16 במאי 2022 (IDT)
