1975 בישראל
1975 בישראל (ה'תשל"ה - ה'תשל"ו) הייתה השנה בה חגגה מדינת 27 שנה מיום היווסדה.
| ««« 1974 1973 1972 |
 |
1975
בישראל |
»»» 1976 1977 1978 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1975 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1975 | |||
הנהגה עריכה
פוליטיקה עריכה
- אהרן ברק ממונה ליועץ המשפטי לממשלה.
- מועבר חוק יסוד: משק המדינה.
- מועבר חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
יחסי חוץ עריכה
- ב-1 בספטמבר נחתם הסכם הביניים בין מצרים לישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים.
- שפל קשה ביחסי ישראל עם האו"ם, לאחר שב-10 בנובמבר מתקבלת החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, המשווה את הציונות לגזענות, ההחלטה בוטלה בשנת 1991.
צבא וביטחון עריכה
בשנת 1975 המשיך גל פיגועי הטרור הקשים ובהם:
- 6 במרץ – הפיגוע במלון סבוי בתל אביב.
- 4 ביולי התפוצצות מקרר תופת בכיכר ציון בירושלים.
- 13 בנובמבר מטען חבלה הוטמן בתוך עגלת סבלים והתפוצץ בשעות הערב הסואנות ברחוב יפו בירושלים. בפיצוץ נהרגו שבעה אזרחים ו-46 נפצעו. הארגון לשחרור פלסטין קיבל עליו אחריות לפיגוע.
כלכלה ותשתיות עריכה
- בקריית צאנז שבנתניה פותח בית חולים לניאדו את שעריו.
- נחנכת כיכר אתרים בתל אביב.
- 29 בדצמבר אושר חוק המע"מ בכנסת.
תרבות וחברה עריכה
- אמנות - מעבודות התקופה - "יד ענוגה", מיצב של משה גרשוני; מסתיימת העבודה על אנדרטה לשואה ולתקומה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב שיצר יגאל תומרקין; מוצב גם "עקלתון" של יצחק דנציגר
- טלוויזיה - עולים לשידור: טלפלא ו"ראש כרוב" (תוכניות לילדים); "זה הסוד שלי", השעשועון הראשון בתולדות הטלוויזיה; "עלי כותרת" (אירוח, עם ירון לונדון); "עברית בסימן טוב" (הוראת עברית, עם דודיק סמדר)
- מוזיקה - יוצאים כמה מן האלבומים החשובים בתולדות המוזיקה המזרחית בישראל: אלבומי הבכורה של צלילי הכרם ושל צלילי העוד; חוה אלברשטיין מוציאה את אלבומה "כמו צמח בר", אחד המצליחים באלבומיה; כוורת מוציאה את "צפוף באוזן"; אבנר קנר ויוני רכטר יוצאים במופע (ומוציאים את האלבום) "ארבע-עשרה אוקטבות"; אריק איינשטיין מוציא את האלבום "שירים"; יוסי פיאמנטה מקים את "להקת פיאמנטה"; שמוליק קראוס וג'וזי כץ מוציאים תקליט משירי מרים ילן שטקליס; יגאל בשן מוציא את האלבום "יגאל בשן וחברים טובים"; מוקמת להקת "הכל עובר חביבי"; יוצא אלבומה של אהובה עוזרי, "היכן החייל?". דורי בן זאב מוציא את האלבום "הכיוון מערב"
- שלמה ארצי מייצג את ישראל באירוויזיון 1975 עם השיר "את ואני" ומוציא בהמשך השנה אלבום באותו שם (השיר מגיע למקום 11 בתחרות)
- פסטיבל הזמר והפזמון לא מתקיים. במקומו מתקיים פסטיבל חלופי (בו זכה ניסים סרוסי). המופע החלופי לא משודר בטלוויזיה ובמקומו משודר "אנחנו שרים לך", אשר סיכם את סדרת הטלוויזיה "שרתי לך ארצי".
- ראיון שערך ירון לונדון עם הזמר ניסים סרוסי בתוכנית הטלוויזיה "טנדו" מעורר שערורייה זוטא, מכיוון שלונדון נתפס כמתנשא על עדות המזרח ועל המוזיקה המזרחית (אף על פי שסגנונו של סרוסי כלל אינו מזרחי).
- ספורט - אחד משיאי המאבק נגד שחיתות בענף הכדורגל בא לידי ביטוי במאבק שמנהלים חברי הכנסת אהוד אולמרט, יוסי שריד ורובי ריבלין יחד עם כוכב הפועל חיפה ונבחרת ישראל בכדורגל, יוחנן וולך. וולך מופיע בפני הכנסת וכעד ראשי בפני ועדת עציוני ודיווחיו על מסכת של מכירות משחקים, איומים ואלימות מובילים להקפאת הירידות בליגה. בתחום האלימות, בולט הירצחו של הכדורגלן מוטי קינד במהלך משחק בליגה ג', על ידי אוהד היריבה מכבי כפר גבירול. הקבוצה פורקה על ידי ההתאחדות לכדורגל בעקבות המקרה. באירועים אלימים אחרים בולטת מהומה אלימה שיזמו אנשי קבוצת מכבי יפו נגד שחקני הפועל חיפה בדרך למשחק בראשון לציון, חיקוי של שיטה להטלת אימה על קבוצות מתחרות שהייתה נפוצה בקבוצת בני יהודה תל אביב.
- ספרות, שירה וספרים - יוצא לאור הספר "זו ארץ זו" של החבורה באותו שם; חיים גורי הוא חתן פרס ביאליק לספרות יפה; בנימין טנא זוכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער על ספרו "בצלו של עץ הערמון"; אלונה פרנקל מפרסמת את הספר המצליח לפעוטות "סיר הסירים"
- הפילוסוף משה קרוי מפרסם את ספרו "החיים על פי השכל", שזוכה לפופולריות רבה, מתקרב לחוגים אזוטריים השואפים לטענתם להקמת "אטלנטיס חדשה" ובסופו של דבר מהגר לאוסטרליה
- רות סירקיס מפרסמת את ספר הבישול הנודע שלה, "מהמטבח באהבה", שהופך במהרה לרב-מכר
- קולנוע: יוצא סרט הבורקס "חגיגה בסנוקר"; יוצאים לאקרנים גם "חגיגה לעיניים", "יהיה טוב סלומוניקו", "יום הדין", "יופי של צרות", "מיכאל שלי" על פי ספרו של עמוס עוז.
- תיאטרון ובידור - יהונתן גפן יוצא בתוכניתו המצליחה "מכתבים למערכת"; בתיאטרון חיפה עולים "קרום" ו"שיץ" של חנוך לוין; ניקו ניתאי מתחיל להעלות את הצגת היחיד "הנפילה"
חינוך ומדע עריכה
- בין חתני וכלות פרס ישראל: ברוך בן-יהודה (חינוך), אהרן ברק ויואל זוסמן (מדעי המשפט), שמעון הלקין (ספרות יפה)
נולדו עריכה
(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1975)
- 19 בפברואר – נטלי עטיה, דוגמנית ושחקנית ישראלית
- 2 במרץ – מוקי, זמר מגיש ושחקן ישראלי
- 7 במרץ – מיכל אמדורסקי, זמרת, רקדנית ומנחת טלוויזיה ישראלית
- 12 במרץ – צחי הלוי, שחקן וזמר ישראלי
- 23 במרץ – עדי אשכנזי, סטנדאפיסטית ושחקנית ישראלית
- 28 באפריל – ענת מגן-שבו, שחקנית ישראלית
- 22 במאי – נועה תשבי, שחקנית, זמרת, דוגמנית, מנחת טלוויזיה ומפיקה ישראלית
- 17 ביוני – אלי פיניש, שחקן ובדרן ישראלי
- 8 ביולי – סקאזי, יוצר טרנס פסיכדלי ישראלי
- 28 ביולי – אורי פפר, שחקן ישראלי
- 10 באוגוסט – יעל שרוני, שחקנית ישראלית
- 30 באוגוסט – עמיר בניון, זמר-יוצר ישראלי
- 30 באוגוסט – טל מוסרי, שחקן, מנחה, מדבב וזמר ישראלי
- 16 בספטמבר – גל פרידמן, גולש רוח ישראלי ואלוף אולימפי (אולימפיאדת 2004)
- 26 באוקטובר – מיה דגן, שחקנית ישראלית
- 26 באוקטובר – סופי צדקה, שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית ממוצא שומרוני, שהתגיירה
- 28 באוקטובר – קובי פרץ, זמר ישראלי
- 16 בנובמבר – אמיר דדון, זמר ויוצר ישראלי
- 16 בדצמבר – חנוך דאום, עיתונאי ישראלי
נפטרו עריכה
(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1975)
- 21 בפברואר – מרדכי-חיים שטרן, חבר הכנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1914)
- 22 בפברואר – מרדכי נמיר, מזכ"ל ההסתדרות, ראש עיריית תל אביב, שר וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1897)
- 25 באפריל – מייק בראנט, זמר ישראלי, התאבד (נולד ב-1947)
- 8 ביוני – שמואל הוגו ברגמן, פילוסוף ישראלי ממוצא צ'כי-גרמני, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, הרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים (נולד ב-1883)
- 2 ביולי – מיכאל חזני, שר וחבר הכנסת, מראשי המפד"ל (נולד ב-1913)
- 11 באוגוסט – רחל כצנלסון-שזר, עורכת "דבר הפועלת" ואשת נשיא מדינת ישראל זלמן שזר (נולדה ב-1885)
- 12 באוגוסט – פנחס ספיר, מראשי מפא"י (נולד ב-1906)
- 25 בספטמבר – יהושע בר-הלל, פילוסוף ישראלי, נודע במיוחד במחקרו החלוצי בתחום תרגום באמצעות מכונה (נולד ב-1915)
- (ספטמבר) - משה מוקדי, צייר (נולד ב-1902)
- 24 בנובמבר – בנו כהן, חבר הכנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1894)
- 6 בדצמבר – מרדכי קינד, שחקן כדורגל (נדקר במהלך משחק על ידי אוהד היריבה, נולד ב-1951)
- דן אבן, מפקד חזית המרכז במלחמת העצמאות (נולד ב-1912)
- שמואל ביקלס, אדריכל (נולד ב-1909)
- שמואל ברקאי, אדריכל (נולד ב-1898)
- יעקב טימן, שחקן בתיאטרון המטאטא (נולד ב-1903)
- יונה חיים קרוננברג, סופר עברי, מתרגם ומדפיס (נולד ב-1897)
- ישראל רייכרט, מדען וחתן פרס ישראל (נולד ב-1891)
- מתתיהו שלם, מלחין (נולד ב-1904)
קישורים חיצוניים עריכה
