נמרים (מלחמת ההתשה)

כינויים של אנשי מילואים ישראלים

ה"נמרים" היה כינויים של אנשי מילואים בדרגות סגן עד סא"ל, אשר התנדבו לשרת במילואים במשך חודשיים עד שלושה חודשים בתעלת סואץ במהלך מלחמת ההתשה, שנמשכה מ-11 ביוני 1967 עד 7 באוגוסט 1970.

מלחמת ההתשה נמשכה למעלה משלוש שנים לאורך החזית המצרית, הירדנית והסורית. עיקר האבדות ופציעות הלוחמים, היו בחזית תעלת סואץ שבה צבא מצרים וצה"ל ניהלו מלחמת התשה אחד כנגד השני. הצבא המצרי ביצע הפגזות חוזרות ונשנות על המוצבים לאורך תעלת סואץ.

בחזית המצרית המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של ארטילריה מצרית על עמדות צה"ל ובפשיטות קומנדו מצריות. בעקבות ההפגזות המסיביות בנתה ישראל לאורך תעלת סואץ את קו המעוזים ("קו בר-לב"), שבו 32 מוצבים מבוצרים לאורך קו חזית של כ-160 ק"מ. מוצבים אלה נחשבו אז, בעיני המתכננים וראשי צה"ל, עמידים בפני התקפות ארטילריה.

את המעוזים איישו מפקדים וחיילים של חרמ"ש, הנח"ל, נח"ל מוצנח, צנחנים, גולני, סיירת שקד וסיירת צנחנים.

גיוס הנמרים

עריכה

תופעת ה"נמרים" נוצרה עקב מצוקה של המפקדים הצעירים בצבא הסדיר. ככל שמלחמת ההתשה נמשכה וצברה תאוצה גברה המצוקה. הקשיים היו בעיקר אצל מפקדים צעירים שפיקדו על המעוזים והתקשו להתמודד עם המלחמה המתישה, עם המארבים ופשיטות הקומנדו המצרי, הירי הארטילרי המסיבי ועם הצליפות. המצב הנפשי הקשה של הלוחמים והמפקדים שלא יכלו לצאת לחופשות וחוו עשרות אירועים של פצועים והרוגים, חייב שינוי. בעקבות כך הועלתה על ידי מפקדים בכירים בשטח הצעה בפני הרמטכ"ל ושר הביטחון, להביא למעוזים אזרחים, קצינים מדרגות סגן עד סא"ל עם ניסיון קרבי אשר שרתו בסיירות, בחרמ"ש, בגולני ובצנחנים כדי לסייע בפיקוד על המעוזים, ולתת עידוד ללוחמים[1][2] ולאפשר למפקדים מהמערך הסדיר לצאת לחופשות.

שר הביטחון משה דיין נענה לאתגר ויזם מערך התנדבות של קציני מילואים, ללחימה של חודשים אחדים בחזית התעלה, תוך שהם מעניקים מניסיונם ומבגרותם ללוחמים הצעירים. ה"נמרים" הראשונים נכנסו למעוזים באפריל 1969[3]. בכנס שערך שר הביטחון לקציני מילואים, באוגוסט 1969, שבו קרא להם להתנדב למחזור השני של "נמרים", דיבר דיין על מטרותיה של ישראל וניתח את המצב הביטחוני בחזיתות השונות[4], ובסיכום הכנס קרא להם להתגייס בהתנדבות לשירות המילואים[5][6].

הקצינים הצעירים בשירות החובה, היושבים כיום במוצבים - בחורים זהב כולם, הם קורצו מן החומר שאתם קורצתם, אבל אתם - קציני מילואים - בוגרים מהם ומנוסים מהם. ולכן, אנו פונים אליכם שתתנדבו לשבת שם במוצבים ולהשפיע את הבגרות והנסיון שלכם.

עשרות קצינים לא נרתעו ובאו לשרת במעוזים. המתנדבים כונו "נמרים" ועל פי שלמה להט (צ'יץ') היה זה הוא אשר קבע את השם "נמר" למתנדבים:

באחד הימים נסעתי עם ששון יצחקי שהיה מח"ט 401, וכל היום הטריד אותו בקשר אחד המילואימניקים שהגיע במחזור הראשון. ששון צעק עליו בקשר: "תפסיק להיות נמ"ר - נודניק ממדרגה ראשונה". אני אמרתי לו, זה רעיון טוב, ניתן למילואימניקים את השם נמר, מלשון ההסתערות. הנמרים היו מפקדי מעוזים יוצאים מן הכלל ואין ספק שחלק גדול מההצלחה של המלחמה היא הודות להם.

בריאיון באתר ynet, עם צאת ספרו "ירח מעל סואץ" אמר יוסי עוזרד על הנמרים:

התחושה האישית שלי הייתה שזו קבוצת אנשים שעשו את המעשה האלטרואיסטי הכי מטורף שהיה במדינת ישראל בעת החדשה, ואף אחד לא יודע עליהם. כי אלטרואיזם זה כבר לא דבר נחשב בישראל היום - כשאדם הולך לסכן את נפשו ומתנדב לשלושה חודשים במקום הכי מסוכן שיכול להיות, כי הוא מאמין שזו הדרך הנכונה ביותר למען ארצו ומדינתו. המושג פראייר עוד לא היה קיים.

רשימת שמות הנמרים

עריכה

מובאת בזאת רשימה של שמות נמרים ודרגתם בעת שירותם כנמרים[7]:

  1. סרן דן אבידן
  2. סרן עמוס אונגר
  3. סגן גדעון אורון
  4. סגן אורי ארבל
  5. סרן שמואל ארז
  6. סגן יעקב ארקין
  7. סרן רן בג
  8. סגן חיים בן ארי לזבניק ז"ל
  9. רב-סרן יונתן בלינקוב
  10. סגן מוטי בן עמי
  11. סגן מרדכי (מוטי) ברגר
  12. סגן רפי בר לב
  13. סגן מיכאל ברמן
  14. רב-סרן יהושע בן שחל (ישו)
  15. סגן אורי גבע
  16. סרן אוריאל (אורי) גולד
  17. סגן אורי גולדפרב
  18. סגן יוסף עידו דיסנצ'יק
  19. סגן יוסי דישון
  20. סגן ברוך דסברג
  21. רב-סרן שמעון דרור
  22. סגן דוד הלוי
  23. סגן גבריאל הלר
  24. סגן משה וייס
  25. סגן משה זהבי
  26. סרן יעקב זמר
  27. סגן און חוטר ישי
  28. סרן שי חולדאי
  29. סגן מוטי חיימוביץ
  30. רב-סרן אליהו חן - ציון
  31. סרן עודד טירה
  32. סגן פנחס טייטלבוים ז"ל
  33. סגן ניר כהן
  34. סגן עזרא כהן
  35. סגן אבנר לוין
  36. סרן יוסף לונץ (לונצי)
  37. סגן אמנון לזר
  38. סגן דוד מלכוב
  39. סגן יואל מרשק
  40. סגן יצחק נדן
  41. סגן דורון נחמני
  42. סגן דוד מלכוב
  43. סגן מרדכי סיון
  44. סגן אברהם סנפירי
  45. סרן דוד עמית
  46. סגן עשהאל(עשי) פשחור
  47. סגן דוד קורן (וקסנר)
  48. סרן ישעיהו קורן
  49. רב-סרן אליהו קידר
  50. סגן שבתאי קייזר
  51. סגן אברהם קלוג
  52. סגן אריה קליין
  53. סגן אורי קלס
  54. סרן יואב קציר
  55. רב-סרן עמירם קרוגליק
  56. סגן חנן קרפ
  57. סרן שמואל ראם
  58. סגן בצלאל רובין
  59. סגן מיכה רודני
  60. סגן יוסי רון
  61. סרן מיכאל רכס
  62. סגן טיבי רם
  63. סגן יוסי שדה
  64. רב-סרן עמי שחם
  65. סגן איתן שילוני
  66. סגן אלוף אלישע שלם
  67. סגן אלוף גיורא שנאן
  68. סגן יחיעם ששון
  69. סגן מרדכי תובל שולמן
  70. סרן יוסף תמיר

מפקד האוגדה שלמה להט (צ'יצ') היה נוהג להעניק לנמרים בסיום תקופת השרות שלהם תעודת ההוקרה או מדליה של האוגדה ועליה מילות הערכה. לא כל הלוחמים המתנדבים זכו לקבל את מכתב ההוקרה או המדליה.[8] הייתה זו קבוצת אנשים שעשו את מעשה אלטרואיסטי כשסיכנו את נפשם והתנדבו לשרות צבאי מעבר לחובת שרות המילואים כי הם האמינו שזו הדרך הנכונהלהתנדב למעןהמדינה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ לאתר את כלל הנמרים ששירתו בתעלה במהלך מלחמת ההתשה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ האלוף שלמה להט, מלחמת ההתשה - עדות אישית, באתר ynet, 11 באפריל 2006
  2. ^ אבי שמואלביץ', טכנאי קשר במרחבי סיני ובמעוזים, במלחמת ההתשה 1967–1970, מקנטרה ועד המזח בפורט תאופיק, ישראל: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2014, עמ' 176, מסת"ב 978-965-92085-0-0
  3. ^ יואב גלבר, התשה - המלחמה שנשכחה, פארק תעשיות חמן: דביר, 2017, עמ' 359, מסת"ב 978-965-566-445-4
  4. ^ יואב גלבר, התשה - המלחמה שנשכחה, פארק תעשיות חמן: דביר, 2017, עמ' 373, מסת"ב 978-965-566-445-4
  5. ^ דיין קורא לקציני מילואים להתגייס לשירות נוסף בתעלה, למרחב, 19 באוגוסט 1969, עמ' 1
  6. ^ בקוראו לקציני מילואים להתנדב לשירות "לתקופה מסויימת" - דיין: המלחמה למניעת מלחמה תקבע יכולתנו להחזיק בעמדותינו, מעריב, 19 באוגוסט 1969, עמ' 3
  7. ^ עופר דרורי, "נמרים בתעלה", באתר הגבורה, ‏2022
  8. ^ יובל פלוטקין, "הם עשו את המעשה האלטרואיסטי הכי מטורף בישראל, ולא יודעים עליהם כלום", באתר ynet, 24 באוגוסט 2019
  9. ^   שי רודין, "ירח מעל סואץ": מבט מפוכח על חיילי צה"ל במלחמת ההתשה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2019
  10. ^ איציק ברתנא, המלחמה שנשכחה, המלחמה שהושכחה, כנס מדיה, 11 בספטמבר 2019
  11. ^ טל בשן, ‏זרעי הפורענות של מחדל יום כיפור נטמנו כבר במלחמת ההתשה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2017;
      אהוד עין-גיל, "התשה": זה לא ספר על המלחמה, אלא על המגעים בין ישראל לארה"ב, באתר הארץ, 13 בפברואר 2018