אבחזים
אַבְּחָזִים (באבחזית: Аҧсуа; בגאורגית: აფხაზები) הם קבוצה אתנית קווקזית, אשר רוב חבריה מתגוררים באבחזיה, רפובליקה בדלנית הדורשת עצמאות מגאורגיה. פזורה אבחזית גדולה נמצאת גם בטורקיה, והם צאצאי האבחזים שהיגרו מאבחזיה במאה ה-19 כחלק מגלות הצ'רקסים[4]. כמו כן יש אבחזים רבים גם ברוסיה, סוריה ואוקראינה ומעטים גם בלטביה, נצר לאבחזים שהיגרו לתוככי האימפריה הרוסית וברית המועצות קודם לכן.
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-150,000 איש (הערכה) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
 לטביה 22-29 (2021) | |
| שפות | |
| אבחזית | |
| דת | |
|
אסלאם סוני, נצרות אורתודוקסית | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| אבזינים, צ'רקסים ועמים אחרים מצפון מערב הקווקז | |
  |
מוצא
עריכהמוצא האבחזים אינו ברור לגמרי, ונתון לפרשנויות שונות של המקורות המתייחסים אליהם. השפה האבחזית שייכת לשפות הצפון-מערב קווקזיות, שהיא שונה לחלוטין מהגאורגית[5]. למרות זאת, מקורות קלאסיים מחזיקים בדעה כי האבחזים הם צאצאי אחד השבטים ששכנו באזור, אם כי המיקום המדויק של השבט וזהותו נתונים במחלוקת. האבסקי (Αβασκοι), הנזכרים בכתבי היוונים, והאבסגי (Αβασγοι), הנזכרים בכתבי הביזנטים של ימי הביניים, מזוהים כאבות הקדמונים של האבחזים של אותם ימים, אלא שזיהוי זה אינו מוכר בקרב החוקרים בעולם. הסברה היותר מקובלת היא, שהאיגוד השיבטי של ההניוצ'י, שהגיע מקולכיס לצפון הקווקז, והיה כנראה מעורב אתנית פרוטו-גאורגים ואבסגים.
המיזוג של מספר תת-קבוצות אתניות לתוך האבחזים של ימינו הושלם ביסודו של דבר בסוף המאה ה-19. חלק מאותם קבוצות נעקרו ממולדתם, כאשר כבשו הרוסים את צפון-מערב הקווקז, והכריחו אותם להפוך למוג'היר[4] ומהגרים לשטחי האימפריה העות'מאנית.
דת
עריכה
ערך מורחב – אסלאם באבחזיה
האבחזים מחולקים דתית לשתי קהילות, נוצרים אורתודוקסיים ומוסלמים סונים, אולם מרכיבים פגניים מקומיים היו תמיד חזקים בקרבם. הנצרות הגיעה לראשונה במאה ה-6 על ידי הקיסר הביזנטי, יוסטיניאנוס הראשון, ולאחר מכן נאכפה על ידי המלכים הגאורגיים בימי הביניים.
מאוחר יותר, הפלישה העות'מאנית לאבחזיה במאה ה-16 ולחץ השבטים האדיגים מהצפון שאוסלמו[6], זירזו את שקיעת הנצרות, ואבחזיה הפכה ברובה למוסלמית. עד לשנות ה-60 של המאה ה-19 המוג'היריזם[4] הותיר את אבחזיה נוצרית ברובה.
למרות האסלאמיזציה בתקופה שאבחזיה הייתה בשליטה של האימפריה העות'מאנית, חלק ניכר מהאוכלוסייה לא המיר את דתו הנוצרית. בנוסף, גם בקרב האבחזים שהפכו למוסלמים האסלאם לא השתרש עמוק, והאנשים המשיכו לקיים חלק ממצוות הנצרות לצד מצוות האסלאם. כל זה הקל מאוד על המסיונרים הנוצרים, שהגיעו אחרי השתלטות של האימפריה הרוסית על אבחזיה, להחזיר את האבחזים-המוסלמים לחיק הנצרות האורתודוקסית.
היסטוריה
עריכה| השפעת ה"טיהור האתני של הגאורגים" על הדמוגרפיה של אבחזיה (באלפים) | ||||
|---|---|---|---|---|
| 1989 | 1997 | |||
| אבחזים | 93.2 | 17,8% | 53.9 | 36,9% |
| גאורגים | 239.8 | 45,7% | 43.4 | 29,7% |
| רוסים | 74.9 | 14,3% | 18.1 | 12,4% |
| ארמנים | 76.5 | 14,6% | 17.7 | 12,1% |
| אחרים | 40.6 | 6,7% | 12.6 | 8,7% |
| סה"כ | 525.061 | 145.986 | ||
שושלת אנצ'בדזה ייסדה את הממלכה האבחזית בשנות השמונים של המאה השמינית, ושחרר אותה מההגמוניה הביזנטית. בגרט השלישי, בנו הביולוגי של גורגן מכארתלי, עוצר כארתלי, קיבל, בשנת 978, את כס המלוכה בממלכת אבחזיה, בעזרתו של אביו החורג, דוד השלישי. עם מותו של אביו החורג, בשנת 1000, ושל אביו הביולוגי, בשנת 1008, הופך בגרט למלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, שהתקיימה עד למאה החמש עשרה, וכך הופכת בעצם אבחזיה לחלק מהעולם התרבותי הגאורגי. האצולה המקומית, הכמורה והמשכילים השתמשו בשפה הגאורגית כשפת המעמד הגבוה. השפה הגאורגית נותרה כשפה שנייה בפי אבחזים רבים עד שהוחלפה ברוסית בתחילת המאה ה-20. עם התפוררותה של הממלכה הגאורגית המאוחדת, הוקמה באבחזיה נסיכות אבחזיה, שנכבשה מיידית על ידי העות'מאנים.
בשנות השישים של המאה התשע עשרה, אבחזיה סופחה על ידי האימפריה הרוסית. במהלך אותה תקופה ומיד אחריה, חלק ניכר של האוכלוסייה האבחזית (תערובת של מוסלמים, נוצרים, ועובדי אלילים) גורש או עזב מרצונו החופשי לאימפריה העות'מאנית הסמוכה, בעקבות הנהגת הרוסיפיקציה.
לאחר מהפכת אוקטובר 1917, הפכה אבחזיה חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, אבל נכבשה על ידי הצבא האדום מיד לאחר מכן ובסופו של דבר נכללה בתוך גאורגיה הסובייטית כרפובליקה ריבונית בשם, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה, בתוך הקומפוזיציה שנקראה הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז. הסטטוס המיוחד של עצמאות, שהוכר גם על ידי גאורגיה, התקיים עד לפברואר 1931.
במהלך השלטון הסובייטי (במיוחד תחת שלטונו של סטלין), אבחזיה חוותה קולקטיביזציה כפויה, והאליטה הקומוניסטית המקומית טוהרה. מצד שני, נתמכה הגירה של ארמנים, גאורגים ורוסים, למדינה שהייתה בתהליך פיתוח של חקלאות ותיירות. האבחזים באופן כללי סבלו מאפליה. בתי הספר האבחזים נסגרו. לברנטי בריה, מגרלי יליד אבחזיה בעצמו, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הגאורגית בשנת 1930, שיחק תפקיד פעיל ביישום מדיניות זו. כתוצאה מכך, אוכלוסיית אבחזיה השתנתה באופן חד, ובמהלך שתי הדורות הבאים. עד לשנת 1989, בשיאו של התהליך, מספר האבחזים באבחזיה עמד על 93,000 איש (18% מאוכלוסיית הרפובליקה), כאשר מספר התושבים הגאורגים הוערך ב-240,000 איש (45%). מספר הארמנים הוערך ב-78,000 איש (15%) והרוסים ב-73,000 איש (14%) והיה בתהליך גידול בולט.
בשנת 1993, לאחר מלחמת אבחזיה, שהייתה חלק ממלחמת האזרחים הגאורגית, ובה קיבל חבל אבחזיה עצמאות דה פקטו מהממשל המרכזי בגאורגיה גורשו רוב הגאורגים מאבחזיה, בידי בדלנים אבחזים בתמיכה רוסית כפי הנראה, בתהליך שכונה לאחר מכן הטיהור האתני של הגאורגים מאבחזיה. כך שלאחר שנה זו, האבחזים היו לקבוצה הגדולה ביותר (45%). ישנם כ-150,000 שהם אתנית אבחזים בסך הכול, ומתוכם כ-95,000 חיים באבחזיה, שסך כל אוכלוסייתה מונה 340,000 איש.
למרות זאת, הדעות על המספרים הדמוגרפיים העיקריים של המחוז עדיין חלוקות וישנם גם נתונים אחרים[7].
לקריאה נוספת
עריכה- וחטנג חולביה, מבוך אבחזיה, באתר הפרלמנט של גאורגיה, (אנגלית)
- דויד מרשל לנג (1964), Caucasian studies, University of London, Vol.1
- רוגר רוסן, Abkhazia, Library of Congress Catalogue, 2004, ISBN 9622177484
קישורים חיצוניים
עריכה
- אבחזים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי אתר אתנולוג התגוררו באבחזיה 39,000 אבחזים בשנת 2001, כשהוא מסתמך על Johnstone and Mandryk. על פי טענה אחרת התגוררו בטורקיה כ- 400,000 אבחזים
- ^ על פי סטטיסטיקת מפקד האוכלוסין, 2002 (רוסית)
- ^ על פי אתר הסטטיסטיקה של ממשלת אוקראינה, 2001 (אנגלית). מתוכם רק כ- 22% דוברי אבחזית
- ^ 1 2 3 מוהאג'ר (مهاجر) - הגירה של ילידי הקווקז לתחומי האימפריה העות'מאנית, שנבעה מהמלחמה הרוסית-צ'רקסית (1763-1864)
- ^ הגאורגית היא חלק ממשפחת השפות הכרתווליות
- ^ אסלאמיזציה (Islamization) - תהליך של המרת דת לאסלאם לקהילות שלמות
- ^ Georgians and Abkhazians. The Search for a Peace Settlement (Notes and References section), by various authors, Vrije Universiteit Brussel, August 1998.