אבל אגילאר

כדורגלן קולומביאני

אבל אנריקה אגילאר טאפיאסספרדית: Abel Enrique Aguilar Tapias; נולד ב-6 בינואר 1985 בבוגוטה) הוא כדורגלן עבר קולומביאני ששיחק בעמדת הקישור.

אבל אגילאר
Abel Aguilar
אגילאר בטורניר גביע העולם 2018
אגילאר בטורניר גביע העולם 2018
מידע אישי
לידה 6 בינואר 1985 (בן 39)
בוגוטה שבקולומביה
שם מלא אבל אנריקה אגילאר טאפיאס
גובה 1.85 מ'
עמדה קשר מרכזי/אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
20022005
20052010
2005
20072008
20082009
20092010
20102013
20122013
2013 - 2016
2016
2016 - 2018
2018
2019
סך הכול:
דפורטיבו קאלי
אודינזה
אסקולי
חרס
הרקולס
ריאל סרגוסה
הרקולס
לה קורוניה
טולוז
בלננסש
דפורטיבו קאלי
דאלאס
אוניון מגדלנה
102 (3)
2 (0)
0 (0)
48 (3)
34 (9)
27 (4)
73 (4)
28 (3)
49 (1)
9 (1)
55 (1)
4 (0)
41 (4)
475 (33)
נבחרת לאומית כשחקן
20042018 נבחרת קולומביה בכדורגל קולומביה 71 (7)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירת מועדונים עריכה

דפורטיבו קאלי עריכה

אגילאר התחיל לשחק כדורגל בליגה של בוגוטה, העיר בה גדל, לצד שחקנים כרדאמל פלקאו וסטלין מוטה. יכולותיו הטובות לא נעלמו מראשי קבוצת דפורטיבו קאלי, שהחליטו להביא את הילד למחלקת הנוער, מהטובות בקולומביה. אבל שיחק במחלקות הנוער השונות של דפורטיבו ובשנת 2002 ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת. תוך שנה הפך לאחד השחקנים החשובים במועדון, כשהגיע איתו לגמר האליפות, שם הפסידו לדפורטס טולימה. כעבור שנה הגיעה הקבוצה ביחד איתו לרבע גמר גביע ליברטדורס ואת התגמול על יכולתו המצוינת קיבל בדמות זימון לטורניר הקופה אמריקה 2004 על ידי מאמן הנבחרת דאז, ריינלדו רואדה, שאף אימן אותו בבנבחרת הצעירה. את הפרק שלו בקאלי סיים ב-2005, כשהיה חלק חשוב מהקבוצה שזכתה באליפות הפינליססיון 2005.

היציאה לאירופה עריכה

 
אגילאר במדי דפורטיבו לה קורוניה

בינואר 2006 הוא נמכר לאודינזה מהליגה האיטלקית הבכירה והושאל מיד לאסקולי ששיחקה בזמנו גם היא בליגה הראשונה, אך בעקבות קשיים טכניים בהעברה חזר בינואר 2006 לאודינזה. אגילאר קיבל מעט הזדמנויות בקבוצה וצבר במדיה 2 הופעות בלבד. בינואר 2007 הושאל לחרס מהליגה השנייה בספרד ושיחק במדיה 48 פעמים, אולם הקבוצה נכשלה וסיימה רק במקום ה-15. בעונת 2008/2009 עבר להרקולס וכבש תשעה שערים, וכמעט הצליח לעלות עם הקבוצה לליגה הבכירה כשהקבוצה סיימה במקום הרביעי. ביולי 2009 עבר לריאל סרגוסה[1] מהליגה הראשונה, וערך את הופעת הבכורה שלו ב 29 באוגוסט כשפתח בהרכב ושיחק 71 דקות בניצחון הביתי של הקבוצה על טנריפה. אגילאר שוחרר רשמית מאודינזה ביולי 2010, וחתם על חוזה ל-4 שנים שוב בהרקולס, שרכשה 10% מכרטיס השחקן שלו תמורת 1.5 מיליון דולר. בעונת 2012/2013 עבר לשחק בדפורטיבו לה קורוניה[2] ונשר איתה בסיום העונה לליגה השנייה. באוגוסט 2013 חתם על חוזה של שלוש שנים בשורות טולוז מהליגה הראשונה בצרפת[3]. ב-20 במאי 2015 נפצע והושבת למשך שלושה חודשים, מה שגרם לו להפסיד את טורניר הקופה אמריקה 2015 עם הנבחרת. ב-1 בפברואר 2016 הושאל לבלנשש[4] מליגה הפורטוגלית וערך את הבכורה בתבוסה 0-5 לבנפיקה. את השער הראשון בקבוצה כבש בניצחון 2-3 על מוריירנסה ב-13 בפברואר.

חזרה לדפורטיבו קאלי עריכה

ב-12 ביוני 2016 סגר אבל אגילאר מעגל כשחזר לקולומביה ולמדים של דפורטיבו קאלי[5], כמעט 11 שנים לאחר שעזב אותה. את הבכורה המחודשת עשה באצטדיון מנואל מוריו טורו ב-10 ביולי מול דפורטס טולימה ואת השער הראשון מאז חזרתו הבקיע בקלאסיקו מול אמריקה קאלי במסגרת שמינית גמר הגביע הקולומביאני.

הנבחרת הלאומית עריכה

אגילאר שימש כקפטן הנבחרת הצעירה של קולומביה והוביל אותה למקום השלישי באליפות העולם עד גיל 20 של שנת 2003 שנערכה באיחוד האמירויות. מאז שנת 2004 הוא משחק בנבחרת הבוגרת של קולומביה ובקופה אמריקה 2004 הוא כבש שני שערים שעזרו לנבחרת לסיים במקום הרביעי בטורניר. במוקדמות מונדיאל 2010 שיחק 7 משחקים אך כשל עם הנבחרת להעפיל. במוקדמות מונדיאל 2014 היה חלק חשוב מהנבחרת שהעפילה כששיחק 11 משחקים ואחר כך זומן להיות חלק מסגל הנבחרת במונדיאל עצמו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במפעל בניצחון של קולומביה 0-3 על יוון. במשחק של קולומביה נגד אורוגוואי במסגרת שמינית הגמר הוא בישל את השער הראשון של חאמס רודריגס בניצחון 0-2. אגילאר החמיץ את טורניר הקופה אמריקה 2015 בגלל פציעה, ולקופה אמריקה 2016 כלל לא זומן. במוקדמות מונדיאל 2018 הוא חזר לקראת החצי השני של הטורניר, שיחק 8 משחקים וכבש שער אחד והעפיל עם הנבחרת לרוסיה. למרות כושרו הירוד, הוא נבחר על ידי המאמן פקרמן לסגל הסופי לקראת מונדיאל 2018[6]. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק השני של קולומביה בטורניר מול פולין אך יצא עקב פציעה כבר במחצית הראשונה ולא שב יותר לשחק בטורניר שבו הודחה קולומביה בשלב שמינית הגמר.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אבל אגילאר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ElPeriodico, 27.7.09, Abel Aguilar pasó el reconocimiento pero aún no ha firmado el contrato
  2. ^ ElPais, 18.7.12, Abel Aguilar será nuevo jugador del Deportivo La Coruña
  3. ^ Soccer-Colombia midfielder Aguilar joins Toulouse, כתבה באתר רויטרס, 22 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  4. ^ As.Colombia, 1.2.16, Abel Aguilar es nuevo jugador del Belenenses de Portugal
  5. ^ Winsports, 12.6.16 Abel Aguilar, nuevo jugador de Cali
  6. ^ Colombiareports.com, 4.6.18, Colombia names final squad for World Cup in Russia


נבחרת קולומביהקופה אמריקה 2011

1 נ. ראמוס • 2 ספאטה • 3 יפס • 4 בוליבאר • 5 אנצ'יקו • 6 סאנצ'ס • 7 ארמרו • 8 אגילאר • 9 פלקאו • 10 קוואדראדו • 11 רודאייגה • 12 נ. מרטינס • 13 גוארין • 14 פראה • 15 ולנסיה • 16 סוטו • 17 מורנו • 18 סונייגה • 19 גוטיירס • 20 ראמוס • 21 ג'. מרטינס • 22 מוסקרה • 23 קסטייו • מאמן: גומס

קולומביה 
נבחרת קולומביהמונדיאל 2014

1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 יפס • 4 אריאס • 5 קרבונרו • 6 סאנצ'ס • 7 ארמרו • 8 אגילאר • 9 גוטיירס • 10 חאמס • 11 קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 גוארין • 14 איברבו • 15 מחייה • 16 אלברס • 17 באקה • 18 סונייגה • 19 ראמוס • 20 קינטרו • 21 מרטינס • 22 מונדראגון • 23 ואלדס • מאמן: פקרמן

קולומביה 
נבחרת קולומביהמונדיאל 2018

1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 מוריו • 4 אריאס • 5 בריוס • 6 ק. סאנצ'ס • 7 באקה • 8 אגילאר • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 ח. ג. קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 מינה • 14 מוריאל • 15 אוריבה • 16 לרמה • 17 מוחיקה • 18 דיאס • 19 בורחה • 20 קינטרו • 21 איסקיירדו • 22 ח. פ. קוואדראדו • 23 ד. סאנצ'ס • מאמן: פקרמן

קולומביה