רדאמל פלקאו

כדורגלן קולומביאני

רדאמל פלקאו גרסיה סארטהספרדית: Radamel Falcao García Zárate; נולד ב-10 בפברואר 1986), הידוע גם כרדאמל פלקאו, פלקאו גרסיה או רק פלקאו, הוא כדורגלן קולומביאני המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת מיונאריוס ובנבחרת קולומביה. כינויו El Tigre ("הטיגריס" בספרדית).

רדאמל פלקאו
Radamel Falcao
פלקאו, 2019
פלקאו, 2019
מידע אישי
לידה 10 בפברואר 1986 (בן 38)
סנטה מרתה שבקולומביה
שם מלא רדאמל פלקאו גרסיה סארטה
גובה 1.77 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
19992001
2001–2005
לאנסרוס בויאקה
ריבר פלייט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19992001
20052009
2009–2011
2011–2013
2013–2019
20142015
2015–2016
2019–2021
2021–2024
2024–
לאנסרוס בויאקה
ריבר פלייט
פורטו
אתלטיקו מדריד
מונקו
מנצ'סטר יונייטד
צ'לסי
גלאטסראיי
ראיו ואיקאנו
מיונאריוס
8 (1)
90 (34)
51 (41)
68 (52)
107 (65)
26 (4)
10 (1)
34 (19)
71 (9)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2007 נבחרת קולומביה בכדורגל קולומביה 104 (36)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-22 ביוני 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-25 ביוני 2023

בעונת 2010/2011 הוא כבש 17 שערים במדי פורטו במסגרת הופעותיה בליגה האירופית, ושבר את שיאו של יורגן קלינסמן לשיא כיבושים בקמפיין אירופי אחד[1]. באותה עונה, פורטו בהובלתו של פלקאו זכתה בליגה האירופית, וזכתה באליפות הליגה הפורטוגזית מבלי שהפסידה. פלקאו קיבל את פרס הכדורגלן המצטיין של הליגה הפורטוגזית, והיה הקולומביאני הראשון שעושה זאת (שנה לאחר מכן חאמס רודריגס זכה בתואר המצטיין, גם כן במדי פורטו). פלקאו סיים במקום החמישי במועמדות לפרס כדור הזהב של פיפ"א לשנת 2012.

בשלוש העונות הראשונות שלו באירופה פלקאו הבקיע יותר מ-100 שערים[2]. הוא היה חלק בלתי נפרד מהזכייה של אתלטיקו מדריד בליגה האירופית בעונת 2011/2012, כשהוא הופך לשחקן הראשון שזוכה במפעל זה עם שתי קבוצות שונות שנתיים ברציפות. הוא סיים בשתי הפעמים כמלך השערים של הטורניר. בסופר קאפ האירופי של 2012 הוא כבש שלושער, והיה השחקן הראשון שעושה זאת מאז ההחלטה ב-1998 לקיים משחק אחד בלבד במסגרת המפעל[3]. ב-9 בדצמבר 2012 פלקאו כבש חמישייה בניצחון אתלטיקו 0–6 על דפורטיבו לה קורוניה. בגמר גביע המלך הספרדי של שנת 2013 פלקאו עזר לאתלטיקו לנצח את ריאל מדריד, ובכך לסיים רצף של 14 שנה בו לא ניצחה את יריבתה העירונית[4].

פלקאו הוא מלך השערים של נבחרת קולומביה בכל הזמנים.

קריירה

עריכה

תחילת הקריירה

עריכה

פלקאו החל את דרכו כשחקן כבר בגיל 13, כשערך הופעת בכורה בקבוצת לאנסרוס בויאקה מהליגה השנייה בקולומביה ב-28 באוגוסט 1999. למעשה, הוא השחקן הקולומביאני שערך את הופעת הבכורה בגיל הצעיר ביותר אי פעם בקבוצה ברמת כדורגל מקצועני[5]. בשנת 2000, בגיל 14, שיחק שבעה משחקים, וב-25 ביולי הבקיע את שערו היחיד בקבוצה שבה שיחק במשך שנתיים.

לאחר מכן, פלקאו החל להתאמן עם מיונאריוס מהליגה הראשונה בקולומביה, אך הקבוצה החליטה לא לרכוש את כרטיס השחקן שלו והוא נמכר לריבר פלייט הארגנטינאית בפברואר 2001 תמורת כ-500,000 דולר. פלקאו שיחק במדי קבוצת הנוער של ריבר פלייט במשך ארבע שנים, עד שקיבל הזדמנות מהמאמן לאונרדו אסטרדה לשחק בקבוצה הבוגרת. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקלאוסורה של שנת 2005 בגיל 19, במשחק שבו ריבר הפסידה 1–2 לחימנסיה לה פלאטה. באפרטורה בהמשך השנה תחת הדרכת המאמן ריינלדו מרלו, פלקאו השתלב בהרכב הקבוצה, וכבש צמד שערי בכורה ב-2 באוקטובר בניצחון ריבר 1–3 על אינדפנדיינטה. הוא הספיק לכבוש שבעה שערים עד שנפגע ברצועות הברך הימנית במשחק נגד סן לורנסו, והחמיץ את יתר המשחקים של האפרטורה.

בינואר 2006, במהלך אימונים שלפני תחילת המשחקים, נפצע פלקאו שוב באותו אזור, ונזקק לניתוח שהשבית אותו למשך חצי שנה. הוא חזר בחודש ספטמבר לתחילת האפרטורה של 2006, ונטל חלק ב-12 משחקים בתור מחליף. הוא הצליח לכבוש רק פעם בניצחון של ריבר 0–2 על רוסאריו סנטראל שהעלה אותה לראש הטבלה. לפני כן, הוא גם השתתף לראשונה במפעל בין-יבשתי בגביע סודאמריקנה כשריבר הגיעה לשלב שמונה האחרונות, ושיחקה מול אתלטיקו פרנאאנסה מברזיל. במשחק זה הוא הוחלף במחצית, ואף על פי שהמשחק הסתיים בתיקו 2-2, הודחה ריבר מהמשך הטורניר. בפברואר 2007 הורחק פלקאו במהלך משחקה של ריבר נגד הקבוצה הצ'יליאנית קולו-קולו במסגרת גביע ליברטדורס 2007. ב-28 בספטמבר הוא כבש את השלושער הראשון שלו במסגרת מקצוענית, כשריבר הצליחה לבצע מהפך מול בוטפוגו ולעבור שלב בסודאמריקנה של 2007. שבוע לאחר מכן, הוא גם כבש לראשונה בסופר קלאסיקו הארגנטינאי בניצחון ריבר 0–2 על בוקה ג'וניורס.

פלקאו זכה בתואר הקבוצתי הראשון שלו בקריירה, בקלאוסורה של 2008, כשריבר זכתה באליפות תחת המאמן דייגו סימאונה. במקביל, החלו להתפרסם דיווחים על מעבר אפשרי שלו לקבוצות אחרות, ופלקאו אף ביטא את רצונו לעבור לאירופה בעתיד[6]. באפרטורה של 2008, לאחר התפטרותו של סימאונה, ריבר נכשלה וחוותה את אחת ההופעות הגרועות שלה במפעל, כשסיימה אחרונה לראשונה בהיסטוריה. על אף שהקשיים של ריבר המשיכו גם ב-2009, והיא הודחה מהליברטדורס בשלב הבתים וניצחה מספר משחקים מועט בקלאוסורה, פלקאו המשיך לכבוש. סה"כ הוא כבש 45 שערים ב-110 הופעות במדי ריבר פלייט (בכל המסגרות)[7].

 
פלקאו במדי פורטו

המעבר לאירופה

עריכה

פורטו

עריכה

ב-15 ביולי 2009 חתם פלקאו בפורטו, אלופת פורטוגל באותה עת, ששילמה 3.93 מיליון אירו עבור 60% בעלות על כרטיס השחקן שלו[7]. כמה ימים לפני כן גם בנפיקה ליסבון הייתה קרובה להחתימו, אך המשא ומתן על שכרו לא הגיע לכדי מיצוי[7]. ב-16 באוגוסט פלקאו כבש את שער הבכורה שלו בפורטו כבר במחזור הראשון של עונת 2009/2010, בתיקו 1-1 עם פאסוס די פריירה. הוא המשיך ביכולת הטובה גם במשחקים שלאחר מכן, וכבש ארבעה שערים בארבעת המחזורים הראשונים.

ב-15 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת האלופות בהפסד חוץ לצ'לסי. ב-30 בספטמבר כבש את שערו הראשון במסגרת המפעל, בניצחון פורטו על אתלטיקו מדריד. ב-17 בפברואר 2010 כבש את שער הניצחון במשחק הפלייאוף הראשון בשלב שמינית הגמר נגד ארסנל, אך בגומלין פורטו הפסידה 0–5 והודחה. בסך הכל כבש פלקאו ארבעה שערים במסגרת ליגת האלופות בעונה זו. את עונת הליגה הפורטוגזית הוא סיים עם 25 שערים, שני לאוסקר קרדוסו מבנפיקה שכבש 26 שערים. פלקאו כבש גם בגמר הגביע הפורטוגזי במשחק האחרון של העונה, ועזר לפורטו לזכות בו. סה"כ פלקאו סיים עונה זו עם 34 שערים ב-43 הופעות בכל המסגרות שהקבוצה השתתפה בהן.

עונת 2010/2011 התחילה טוב עבור פלקאו, כאשר הוא כבש בסופר קאפ הפורטוגזי בניצחון של פורטו (מחזיקת הגביע) 0-2 על בנפיקה (האלופה). ב-22 באוקטובר 2010 במחזור השני של הליגה, כבש צמד שערים נגד ביירה מאר. ב-7 בנובמבר כבש צמד נוסף בניצחון הגדול של פורטו 0–5 שוב נגד בנפיקה[8]. ב-2 בדצמבר כבש שלושער נגד ראפיד וינה במסגרת הליגה האירופית, וב-7 באפריל 2011 שלושער נוסף נגד ספרטק מוסקבה במשחק הפלייאוף הראשון של שלב רבע הגמר במפעל. פורטו הציגה יכולת מצוינת בליגה המקומית והייתה ברמה אחת מעל שאר הקבוצות, וזכתה באליפות כבר במחזור ה-25 במשחק הכתרה באצטדיון האור נגד האלופה היוצאת בנפיקה[9]. במשחק זה פלקאו אומנם לא כבש, אך הוא סחט את הפנדל לזכות פורטו שהביא לה את הניצחון, כאשר האלק כבש מהנקודה ופורטו ניצחה 1–2. ב-28 באפריל, במשחק הפלייאוף הראשון בחצי גמר הליגה האירופית נגד ויאריאל, פלקאו כבש רביעייה בניצחון פורטו 1-5[10]. במשחק הגומלין הוא כבש שער נוסף והגיע ל-16 שערים בסך הכל, ובכך שבר את שיאו של יורגן קלינסמן שעמד על 15[1].

בגמר הליגה האירופית 2011 הוא כבש לזכות פורטו את השער היחידי במשחק, בניצחון 0–1 על בת ארצה בראגה. הוא עשה זאת בנגיחה לאחר מסירה של חברו לקבוצה הקולומביאני פרדי גוארין. בכך הוא שיפר את השיא בשער אחד נוסף, וסיים עם 17 שערים ב-14 הופעות בליגה האירופית. את הליגה הפורטוגזית הוא סיים עם 16 שערים, שני לחברו לקבוצה האלק. בסך הכל כבש פלקאו 38 שערים ב-42 הופעות בכל המסגרות של הקבוצה באותה עונה, וזכה עם פורטו בארבעה תארים: הסופר קאפ, הגביע הפורטוגזי (שנה שנייה ברציפות), אליפות הליגה והליגה האירופית.

אתלטיקו מדריד

עריכה

עונת 2011/2012

עריכה

ב-18 באוגוסט 2011 הודיעה פורטו כי הגיעה לסיכום עם אתלטיקו מדריד מליגת העל הספרדית על מכירתו של פלקאו תמורת כ-40 מיליון אירו. סכום זה היה גדול עוד יותר יחד עם סעיפי בונוסים עתידיים בחוזה של פלקאו, מה שהפך אותו לשחקן היקר ביותר שאתלטיקו רכשה אי פעם[11]. פלקאו ערך את הופעת הבכורה במדי הקבוצה ב-10 בספטמבר בהפסד 0–1 לולנסיה. ב-3 בנובמבר כבש בניצחון של אתלטיקו 0-4 על אודינזה בשלב הבתים של הליגה האירופית, שערו ה-19 ב-18 ההופעות האחרונות שלו במפעל.

תחילת העונה של אתלטיקו לא הייתה טובה, אך לאחר שדייגו סימאונה שאימן את פלקאו גם בריבר פלייט מונה למאמן הקבוצה, היא החלה להשתפר. פלקאו כבש שלושער ב-21 בינואר 2012 בניצחון 0–4 על ריאל סוסיאדד. ב-16 בפברואר הוא כבש צמד ובישל שער בניצחון על לאציו, שהעלה את אתלטיקו לשלב שמינית הגמר של הליגה האירופית. בשמינית הגמר אתלטיקו פגשה את בשיקטש הטורקית, ופלקאו כבש את אחד השערים במשחק הראשון בין הקבוצות שהסתיים בניצחון אתלטיקו 0–3. ב-21 במרץ כבש צמד בניצחון של אתלטיקו 1–2 על אתלטיק בילבאו, שהשאיר אותה קרוב לצמרת הליגה הספרדית. במשחקי רבע הגמר של הליגה האירופית, שהתקיימו ב-29 במרץ וב-5 באפריל, פלקאו כבש שני שערים ואתלטיקו ניצחה בסיכום שני המשחקים 2–4 את הנובר 96 והעפילה לחצי הגמר. פלקאו שיחק לראשונה בדרבי של מדריד ב-11 באפריל, וכבש את השער היחידי לזכות אתלטיקו בהפסד 1–4, לאחר שכריסטיאנו רונאלדו כבש שלושער לזכות ריאל. את המשחק הראשון בין הקבוצות בליגה בסנטיאגו ברנבאו פלקאו החמיץ עקב פציעה. הוא כבש את שערו ה-22 בליגה במשחק נגד ראיו ואיקאנו בניצחון חשוב של אתלטיקו 0–1. בחצי גמר הליגה האירופית נגד ולנסיה, אתלטיקו ניצחה בשני המשחקים ופלקאו כבש צמד במשחק הראשון. בכך אתלטיקו השיגה את הניצחונות העשירי והאחד עשר שלה ברציפות בליגה האירופית באותה עונה[12].

במשחק הגמר שהתקיים בארנה נציונאלה בבוקרשט ב-9 במאי, אתלטיקו ניצחה 0–3 את אתלטיק בילבאו, והשיגה את ניצחונה ה-12 ברציפות, כשפלקאו כובש את שני השערים הראשונים. פלקאו סיים את הטורניר עם 12 שערים, והוכתר פעם שנייה ברציפות למלך השערים שלו. כמו כן, פלקאו היה לשחקן השני שזוכה בליגה האירופית או גביע אופ"א עם שתי קבוצות שונות שנתיים ברציפות. בליגה פלקאו כבש 24 שערים באותה עונה (אתלטיקו סיימה חמישית), ובסך הכל רשם 36 שערים ב-50 הופעות, כמות השערים הגדולה ביותר של שחקן אתלטיקו בשנה הראשונה בקבוצה.

 
פלקאו חוגג את הזכייה של אתלטיקו מדריד בליגה האירופית עם דגל קולומביה. לידו עומד דייגו סימאונה.

עונת 2012/2013

עריכה

בתחילת עונת 2012/2013 פלקאו כבש פעמיים שלושער, במשחק הליגה נגד בילבאו, וב-31 באוגוסט 2012 בסופר קאפ האירופי כשאתלטיקו אלופת הליגה האירופית פגשה את צ'לסי שזכתה בליגת האלופות[3]. בכך פלקאו היה השחקן הראשון שכובש שלושער בסופר קאפ האירופי מאז שינוי הפורמט למשחק בודד ב-1998. ב-16 בספטמבר פלקאו כבש בפנדל את שער הניצחון מול ראיו ואיקאנו במשחק שהסתיים בתוצאה 3–4 לאתלטיקו, ושבוע לאחר מכן כבש בפנדל נוסף מול ואיאדוליד. פלקאו כבש צמד מול בטיס בניצחון חוץ 2–4, שהעלה אותו לראש טבלת השערים של הליגה הספרדית עם שבעה שערים. ב-21 באוקטובר כבש בדקה ה-90 בבעיטה חופשית בניצחון אתלטיקו 0–1 על סוסידאד, הניצחון השביעי ברציפות שלה בליגה[13]. במשחק נגד סביליה כבש את שערו ה-50 בסך הכל במדי אתלטיקו. ב-9 בדצמבר כבש חמישייה נגד דפורטיבו לה קורוניה במשחק שהסתיים בתוצאה 0–6. חמישייה זו הייתה החמישייה הראשונה בתולדות אתלטיקו, והראשונה מזה 10 שנים בליגה הספרדית[14]. פלקאו כבש את השער האחרון שלו ב-2012 במשחק העונה נגד ברצלונה בקאמפ נואו, בהפסד 1–4.

פלקאו פיספס את משחק הליגה הראשון ב-2013 בגלל פציעה, אך כבש כבר במשחק שלאחר מכן בפנדל נגד סרגוסה. ברבע גמר גביע המלך הספרדי מול בטיס כבש בנגיחה, ואז שוב הושבת בגלל פציעה למשך שלושה שבועות. הוא חזר ב-3 בפברואר במשחק נגד בטיס אך לא הצליח לכבוש. שבוע לאחר מכן, כבש בדקה ה-94 ביום הולדתו במשחק ההפסד לראיו ואיקאנו. בעקבות פציעותיו ובהחלטת המאמן, פלקאו לא שותף באף משחק בבית המוקדם של אתלטיקו בליגה האירופית, כולל שני המשחקים נגד הפועל תל אביב. על אף חסרונו הצליחה אתלטיקו להעפיל לשמינית הגמר, ופלקאו שיחק בשני משחקי הפלייאוף נגד רובין קאזאן ב-14 בפברואר וב-21 בפברואר. במשחק הראשון אתלטיקו הפסידה בבית 0–2, ובמשחק השני הצליחה לנצח בחוץ 0–1 משער של פלקאו, אך הודחה מהמפעל בסיכום שני המשחקים. אלה היו שתי ההופעות היחידות של פלקאו בליגה האירופית באותה עונה, לאחר הצלחתו הגדולה במסגרת המפעל בשתי העונות הקודמות. לעומת זאת, בשאר המפעלים הוא כן המשיך להצליח. הוא כבש בפנדל בניצחון של אתלטיקו על אספניול במשחק שבו אתלטיקו הייתה בעשרה שחקנים רוב הזמן, וכבש גם בחצי גמר גביע המלך נגד סביליה, שבסיומו אתלטיקו העפילה לגמר. במשחק הליגה נגד גרנדה הוא כבש צמד, וציין את שערו ה-200 ‏ בקריירה בכל המסגרות, כולל בנבחרת הלאומית[15].

ב-27 באפריל כבש פלקאו בדרבי של מדריד, אך אתלטיקו שוב לא הצליחה לנצח את ריאל והפסידה 1–2 בוויסנטה קלדרון. פלקאו כבש את השער האחרון של אתלטיקו בניצחון חוץ על סלטה ויגו, שהבטיח את השתתפותה של אתלטיקו בליגת האלופות בעונה הבאה, לאחר שנעדרה מהמפעל ארבע שנים. פלקאו כבש גם שוב נגד ברצלונה בהפסד הבית 1–2. בגמר גביע המלך אתלטיקו פגשה את ריאל, במשחק שנערך בסנטיאגו ברנבאו ב-17 במאי. לאחר שכריסטיאנו רונאלדו העלה את ריאל ליתרון 0–1 בדקה ה-14, בדקה ה-35 פלקאו שלח כדור עומק לדייגו קוסטה שנכנס לרחבה וכבש. בתוספת הזמן של המשחק ז'או מיראנדה כבש שער נוסף לזכות אתלטיקו, והיא ניצחה 1–2. היה זה הניצחון הראשון של אתלטיקו על ריאל מאז שנת 1999[16]. פלקאו סיים את העונה בליגה עם 28 כיבושים ואתלטיקו סיימה במקום השלישי. סה"כ היו לפלקאו 34 שערים ב-41 הופעות.

מונקו

עריכה

ב-31 במאי 2013 הודיעה מונקו מהליגה הצרפתית שהיא הגיעה להבנות עם אתלטיקו על מכירתו של פלקאו. על אף שהסכום המדויק אינו ידוע, ההערכות הן שמונקו שילמה עבורו בסביבות ה-60 מיליון אירו[17][18]. פלקאו חתם בקבוצה על חוזה לחמש שנים. אחד מן ההסברים שניתנו להחלטה של פלקאו לחתום במונקו, היה מעורבותה של חברת השקעות פרטית שהשקיעה כספים במעבר של פלקאו מפורטו לאתלטיקו מדריד, וכעת הרוויחה סכום כסף גדול[19]. פלקאו מצידו אמר שהוא הביע רצון לשחק עבור מונקו, מאז שהכדורגלן הנערץ עליו תיירי הנרי שיחק שם[20]. דמיטרי ריבולובלב, הבעלים של מונקו, אמר שהשאיפה היא לבנות את הקבוצה סביב פלקאו, יחד עם כוכבים אחרים שהגיעו לקבוצה וביניהם חברו של פלקאו לנבחרת ופורטו לשעבר, הקולומביאני חאמס רודריגס.

 
פלקאו במדי מונקו

פלקאו ערך את הופעת הבכורה שלו במונקו במחזור הראשון במשחק נגד בורדו, בו הבקיע גם את שער הבכורה בקבוצה בדקה ה-88 בניצחון 0–2. פלקאו המשיך לכבוש גם נגד מונפלייה בפנדל בניצחון 1–4, נגד מרסיי בניצחון 1–2, ושוב בפנדל נגד לוריאן בניצחון 0–1. ב-22 בספטמבר במשחק העונה במחזור השישי נגד האלופה פריז סן-ז'רמן בפארק דה פראנס, הוא הצליח להשוות בנגיחה במשחק שהסתיים בתיקו 1-1, שהשאיר את מונקו בראש הטבלה[21]. כמה ימים לאחר מכן, הוא כבש צמד נגד בסטיה בניצחון 0–3 שהביא אותו לראש טבלת מלך השערים עם שבעה כיבושים בשבעה משחקים. פלקאו חזר לכבוש רק כעבור ארבעה מחזורים, במשחק נגד ליון שהסתיים בניצחון מונקו 1–2. ב-27 בנובמבר דווח כי פלקאו סובל מפציעה, והוא נאלץ להחמיץ את ארבעת משחקי הליגה הבאים. פלקאו חזר לשחק במחזור ה-19 ב-20 בדצמבר, כשמונקו אירחה את ולנסיאן. פלקאו עלה מהספסל במחצית השנייה, אך החמיץ פנדל ומונקו הפסידה 1–2[22].

פלקאו פתח את שנת 2014 במשחק במסגרת הגביע הצרפתי, כשהוא כובש שער ומבשל אחד נוסף בניצחון של מונקו 2–3 על קבוצת ואן מהליגה השלישית בצרפת. ב-22 בינואר מונקו שיחקה שוב במסגרת הגביע נגד קבוצת מונט אור אזרגה מהליגה הרביעית. פלקאו פתח בהרכב והצליח לכבוש בדקה ה-29. בדקה ה-40 של המשחק הוא ניסה להיכנס לרחבה, ושחקן היריבה סונר ארטק גלש לעברו ופגע ברגלו[23]. יום למחרת התברר כי פלקאו קרע את הרצועה הצולבת בברכו השמאלית. פלקאו נותח ימים ספורים לאחר מכן, כשתהליך השיקום עומד על חצי שנה. פציעתו של פלקאו, כמה חודשים לפני מונדיאל 2014 עוררה הדים רבים, ואף היו טענות כלפי המאמן קלאודיו ראניירי שאיפשר לפלקאו לשחק במשחק זה. ראיינרי מצידו האשים את שופט המשחק שאיפשר לקבוצה היריבה לשחק באגרסיביות. שחקן היריבה שפצע את פלקאו הביע צער על המקרה, והיו דיווחים כי הוא קיבל איומים על חייו[24][25].

ב-2 באוגוסט במשחק הכנה של מונקו נגד ולנסיה במסגרת טורניר גביע האמירויות, פלקאו נכנס כמחליף בדקה ה-72 ושיחק לראשונה אחרי חצי שנה[26]. יממה לאחר מכן, פתח בהרכב במשחק מול ארסנל מארחת הטורניר, וכבש בדקה ה-36 במשחק שהסתיים בניצחון מונקו 0-1[27]. ב-10 באוגוסט במחזור הראשון של עונת 2014/2015 בליגה הצרפתית, עלה כמחליף וכבש בפנדל לזכות מונקו, אך הקבוצה הפסידה 1–2 ללוריין. ב-24 באוגוסט, במחזור השלישי, כבש שער בניצחון 0-1 על נאנט[28].

מנצ'סטר יונייטד

עריכה

אף על פי שהיו דיווחים על משא ומתן מתקדם בין פלקאו וריאל מדריד[29], פלקאו חתם בסופו של דבר ב-1 בספטמבר 2014, ביום האחרון של חלון ההעברות, במנצ'סטר יונייטד מהליגה האנגלית. יונייטד הגיעה לסיכום עם מונקו על השאלתו של פלקאו לעונה אחת תמורת 6 מיליון ליש"ט, עם אופציה לרכישה בתום העונה תמורת 55 מיליון יורו[30][31]. פלקאו התבטא כי הוא מעוניין לשחק עבור יונייטד שנים רבות[32].

ב-14 בספטמבר ערך פלקאו את הופעת הבכורה שלו במדי יונייטד, כשעלה כמחליף בניצחון קבוצתו 0–4 על קווינס פארק ריינג'רס במסגרת המחזור הרביעי של הפרמייר ליג[33]. במחזור שלאחר מכן פתח בהרכב הקבוצה, ובישל את אחד השערים של יונייטד בהפסד 3–5 ללסטר סיטי. ב-5 באוקטובר כבש פלקאו את שער הבכורה שלו במדי יונייטד, בניצחון הקבוצה 1–2 על אברטון במסגרת המחזור השביעי בפרמייר ליג[34]. בעקבות פציעה הושבת פלקאו למשך כל חודש נובמבר, ולאחריה לא מצא את מקומו בהרכב ועלה לשחק כמחליף מהספסל[35][36]. ב-20 בדצמבר פתח בהרכב יונייטד בפעם הרביעית בלבד מאז שהגיע לקבוצה, וכבש את שערו השני בתיקו 1-1 עם אסטון וילה[35][37]. ב-10 במרץ 2015 נשלח פלקאו על ידי מאמן יונייטד, לואי ואן חאל, לשחק בקבוצת המילואים של יונייטד[38].

 
פלקאו במדי צ'לסי ב-2015

פלקאו סיים את עונת 2014/2015 עם 4 שערים ב-26 הופעות ליגה, מתוכן 14 בהרכב הפותח. בסיום העונה הודיעה יונייטד כי היא מחליטה לא להאריך את חוזה ההשאלה של השחקן[39].

צ'לסי

עריכה

ב-3 ביולי 2015 הושאל לצ'לסי מהפרמייר ליג לעונה אחת[40]. ב-2 באוגוסט ערך פלקאו את הופעתו הבכורה בקבוצה, כשעלה כמחליף בהפסד 0–1 נגד ארסנל במסגרת מגן הקהילה, בו צ'לסי הפסידה את התואר לארסנל[41]. ב-8 באוגוסט ערך פלקאו את הופעתו הבכורה בליגה במדי צ'לסי, כשעלה כמחליף בתיקו 2-2 נגד סוונסי סיטי[42]. ב-29 באוגוסט 2015 כבש את שערו הראשון בקבוצה, בהפסד 1–2 לקריסטל פאלאס[43]. בעקבות פציעה בנובמבר 2015 מיעט פלקאו לשחק בעונה זו וסיים אותה עם 10 הופעות ליגה בלבד. בסיום העונה נגמרה תקופת ההשאלה והשחקן חזר למונקו.

מונקו

עריכה

עונת 2016/2017

עריכה

ב-27 ביולי 2016 כבש פלקאו את שער החוץ של מונקו בהפסדה 1–2 לפנרבחצ'ה במסגרת סיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות[44]. במשחק הגומלין כעבור שבוע כבש בפנדל בדקה ה-18 והעלה את מונקו ליתרון 0–1. המשחק נגמר בתוצאה 1–3 לטובת מונקו והקבוצה העפילה לשלב הבא[45]. את שערו הראשון בליגה בעונה זו כבש ב-17 בספטמבר 2016 בניצחון מונקו 0–3 על סטאד רן[46]. ב-3 בנובמבר 2016 כבש צמד בניצחון מונקו 0–3 על צסק"א מוסקבה במסגרת המחזור השלישי בשלב הבתים של ליגת האלופות. אלה היו שעריו הראשונים בשלב הבתים של ליגת האלופות מזה כמעט שבע שנים, כששיחק במדי פורטו[47].

ב-10 בדצמבר 2016 כבש שלישייה במשחק הליגה נגד בורדו ובכך עלה ל-10 שערי ליגה ב-12 משחקי ליגה[48]. ב-21 בפברואר 2017 כבש פלקאו צמד במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר סיטי (אחד מהם בצ'יפ מעל השוער וילפרדו קבאז'רו), אך החמיץ גם פנדל[49]. במשחק הגומלין ניצחה מונקו 1–3 והעפילה לרבע גמר ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד. ב-19 באפריל כבש פלקאו את אחד השערים במשחק הגומלין נגד דורטמונד ועזר למונקו להעפיל לחצי הגמר לראשונה מאז 2004[50]. מונקו הודחה על ידי יובנטוס בחצי הגמר ופלקאו סיים את עונת 2016/2017 בליגת האלופות עם חמישה שערים בשמונה משחקים. ב-18 במאי זכתה מונקו רשמית באליפות הליגה הצרפתית לראשונה מזה 17 שנים[51]. פלקאו סיים את העונה עם 21 שערים ב-29 הופעות ליגה (מקום שלישי בטבלת מלך השערים של הליגה הצרפתית לעונה זו).

עונת 2017/2018

עריכה

במשחק הראשון של העונה של הליגה הצרפתית, כבש פלקאו את השער השני לזכותה של מונקו בניצחון 2–3 על טולוז[52]. שבועיים לאחר מכן, ב-13 באוגוסט 2017, כבש את השלושער הראשון לעונה בליגה הצרפתית בניצחון מונקו 1–4 על דיז'ון[53]. ב-27 באוגוסט כבש צמד בניצחון מונקו 1–6 על מרסיי[54].

גלאטסראיי

עריכה

ב-2 בספטמבר 2019 חתם פלקאו לשלוש שנים בגלאטסראיי הטורקית. את הבכורה הוא ערך ב-13 בספטמבר מול קסימפאשה ואף כבש את שער הניצחון.

ראיו ואיקאנו

עריכה

ב-31 באוגוסט 2021 חתם בראיו ואיקאנו מלה ליגה.

ב-18 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה וגם כבש שער בניצחון 0–3 על חטאפה.

מיונאריוס

עריכה

ב-20 ביוני 2024 חזר לאחר 23 שנה לקולומביה וחתם במיונאריוס.

נבחרת קולומביה

עריכה

ב-2005 פלקאו החל לייצג את נבחרת קולומביה עד גיל 20. הוא היה חלק מהנבחרת שזכתה באליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20 של שנת 2005, שאותה אירחה קולומביה. פלקאו כבש בטורניר זה שער אחד נגד ארגנטינה. באותה שנה, הוא גם השתתף בטורניר של גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 שהתקיים בהולנד, וכבש בניצחון 0–2 על קנדה ובניצחון 0–2 על סוריה במסגרת הבית המוקדם. קולומביה סיימה בראש הבית והעפילה לשלב שמינית הגמר, אך הפסידה 1–2 לארגנטינה (שזכתה בהמשך בטורניר) והודחה.

 
אוהדי נבחרת קולומביה חוגגים במהלך משחקי מונדיאל 2014 עם הפרצוף של פלקאו

פלקאו זומן לנבחרת הבוגרת ב-2007 כשהוא בן 21. את שער הבכורה שלו בנבחרת הוא כבש ב-3 ביוני במשחק נגד מונטנגרו במסגרת גביע קירין שנערך ביפן. הוא כבש את השער השני שלו בנבחרת בהמשך השנה במשחק ידידות מול פרו. ב-19 בנובמבר 2008 כבש בניצחון 0–1 על ניגריה, גם כן במשחק ידידות. פלקאו כבש שער אחד בלבד במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, ב-10 ביוני 2009 בניצחון 0–1 על פרו, אך קולומביה סיימה רק במקום השביעי ולא הצליחה להעפיל למונדיאל.

בקופה אמריקה 2011 כבש צמד מול בוליביה בניצחון 0–2 בבית המוקדם. קולומביה סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לסיבוב הבא, אך הופתעה מול פרו והפסידה 0–2 בהארכה לאחר שפלקאו החמיץ פנדל קודם לכן.

במוקדמות מונדיאל 2014 פלקאו סיים ככובש המצטיין של קולומביה. ב-11 באוקטובר 2011 כבש בדקה ה-93 והעניק לקולומביה את הניצחון 1–2 מול בוליביה. ב-7 בספטמבר 2012 כבש מול אורוגוואי בניצחון 0–4, וארבעה ימים לאחר מכן כבש מול צ'ילה בניצחון 1–3. ב-12 באוקטובר כבש צמד מול פרגוואי, וב-22 במרץ ו-11 ביוני 2013 כבש בניצחונות על בוליביה ופרו. ב-11 באוקטובר במחזור הלפני אחרון של הטורניר במשחק מול צ'ילה, פלקאו כבש צמד בשני פנדלים בדקות ה-75 וה-83 שהשוו את התוצאה לשוויון 3-3, שהבטיח את העפלתה של קולומביה למונדיאל לאחר שנעדרה ממנו מאז מונדיאל 1998[55]. פלקאו סיים את קמפיין המוקדמות עם תשעה שערים, וסה"כ הגיע ל-20 שערים בנבחרת. בכך הוא השתווה לחלוץ העבר פאוסטינו אספרייה, במקום השני בטבלת מלכי השערים של נבחרת קולומביה בכל הזמנים.

בעקבות הפציעה שלו ב-22 בינואר 2014 במדי מונקו והניתוח שעבר, פלקאו החמיץ את המונדיאל בו קולומביה העפילה לשלב רבע הגמר לראשונה בתולדותיה. לפני כן, פלקאו עוד הביע את תקוותו להשתקם לפני המונדיאל, וב-13 במאי הוא אף נכלל בסגל המורחב של 30 שחקנים שפרסם המאמן חוסה נסטור פקרמן לקראת המשחקים[56]. ב-3 ביוני במסיבת עיתונאים רשמית שקיימה ההתאחדות הקולומביאנית, נודע באופן סופי כי פלקאו לא ייקח חלק במשחקי המונדיאל[57].

ב-5 בספטמבר 2014, ערך הופעה ראשונה במדי הנבחרת מאז פציעתו, במשחק ידידות נגד ברזיל שהסתיים בהפסד קולומביה 1-0[58]. ב-10 באוקטובר כבש במשחק ידידות בין קולומביה לאל סלוודור, לאחר כמעט שנה מאז שערו האחרון במדי הנבחרת[59]. ב-26 במרץ 2015 כבש צמד ובישל שער נוסף בניצחון קולומביה 0–6 על בחריין במשחק ידידות[60]. ארבעה ימים לאחר מכן, כבש שער נוסף בניצחון קולומביה 1–3 על כווית[61]. ב-6 ביוני כבש את השער היחידי לזכות קולומביה בניצחון 0–1 על נבחרת קוסטה ריקה במשחק הכנה לקראת קופה אמריקה 2015. בכך הגיע פלקאו ל-25 שערים בנבחרת, והשווה את שיאו של ארנולדו איגוארן[62].

בקופה אמריקה 2015 פתח פלקאו בשלושת משחקי הבית המוקדם של קולומביה, אך לא הצליח לכבוש. קולומביה סיימה במקום השלישי בבית ועלתה לשלב רבע הגמר נגד נבחרת ארגנטינה. פלקאו נכנס כמחליף במשחק זה בדקה ה-74 במקומו של ג'קסון מרטינס. המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 ועבר לדו-קרב פנדלים; פלקאו כבש את הפנדל השני לזכות קולומביה, אך בסיום הדו-קרב קולומביה הוכרעה 4–5 והודחה מהטורניר[63].

בעקבות היכולת החלשה שהציג במדי צ'לסי ופציעה שעבר, פלקאו לא נטל חלק במשחקי קופה אמריקה 2016 במדי קולומביה.

 
פלקאו בדו-קרב הפנדלים מול אנגליה במונדיאל 2018

ב-4 בנובמבר 2016 זומן פלקאו לסגל קולומביה לקראת משחקי הנבחרת בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 נגד צ'ילה וארגנטינה, לאחר שלא שיחק במדיה מעל שנה. משחקו האחרון בנבחרת לפני כן היה ב-13 באוקטובר 2015 במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018 בהפסד קולומביה 0–3 לאורוגוואי[64][65][66]. במשחק נגד צ'ילה שהסתיים בתוצאה 0-0 הוא נכנס כמחליף, ובהפסד לארגנטינה 0–3 הוא פתח בהרכב הנבחרת[67]. ב-7 ביוני 2017 כבש פלקאו בתיקו 2-2 במסגרת משחק ידידות של קולומביה נגד נבחרת ספרד. זה היה שערו ה-26 במדי הנבחרת והראשון מאז יוני 2015[68]. פלקאו כבש שני שערים בארבעת המשחקים הנותרים של קולומביה בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018, ב-5 בספטמבר נגד ברזיל במסגרת משחקי המחזור ה-16, וב-5 באוקטובר נגד פרגוואי במסגרת משחקי המחזור ה-17[69]. במחזור האחרון של הקמפיין, פתח פלקאו בהרכב במשחק של קולומביה נגד פרו. המשחק הסתיים בתוצאה 1-1, תוצאה שהספיקה לקולומביה כדי להעפיל למונדיאל 2018 ולפרו כדי להגיע לשלב הפלייאוף הבין-יבשתי נגד ניו זילנד. לקראת סיום המשחק, נראה פלקאו משוחח עם שחקני פרו; דבר שהוביל לטענות בתקשורת כי פלקאו עדכן אותם בתוצאות המשחקים האחרים, כדי שהמשחק יסתיים בתוצאת התיקו הרצויה לשתי הנבחרות[70][71]. הוא נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 2018 ופתח בכל ארבעת המשחקים של קולומביה, שהודחה בשלב שמינית הגמר על ידי אנגליה בדו-קרב פנדלים. עוד קודם לכן בשלב הבתים, כבש פלקאו את השער השני מול פולין בניצחון 0–3 ב-24 ביוני באק בארס ארנה שבקאזאן.

חיים אישיים

עריכה

אביו של פלקאו, רדאמל גרסיה, היה אף הוא כדורגלן ששיחק באופן מקצועני בעמדת המגן בקולומביה. הוא החליט להוסיף לבנו רדאמל את שמו האמצעי, "פלקאו", כהוקרה לכדורגלן העבר הברזילאי פאולו רוברטו פלקאו. פלקאו נשוי ללורליי טארון, זמרת ארגנטינאית[72]. לזוג יש שלוש בנות. פלקאו הוא נוצרי אדוק[73].

תארים

עריכה

קבוצתיים

עריכה
ריבר פלייט
פורטו
אתלטיקו מדריד
מונקו

בינלאומיים

עריכה
נבחרת קולומביה עד גיל 20

אישיים

עריכה

הישגים ראויים לציון

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רדאמל פלקאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 עקף את קלינסמן: פלקאו שבר שיא שערים אירופי, באתר ONE‏, 6 במאי 2011
  2. ^ Falcao scores 100th goal and puts Atletico Madrid into semi-finals באתר colombiareports,‏ 6 באפריל 2012 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 צפו ב-1:4 של אתלטיקו על צ'לסי בסופרקאפ. שלושער לפלקאו, באתר ערוץ הספורט, 31 באוגוסט 2012
  4. ^ אתלטיקו מדריד זכתה בגביע המלך, באתר וואלה, 18 במאי 2013
  5. ^ פרופיל השחקן, באתר colombiareports,‏ 7 במרץ 2013 (באנגלית)
  6. ^ Falcao Wants Madrid Or Milan Move, באתר goal‏, 23 בדצמבר 2008 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 Official: FC Porto buy Columbian hotshot Falcao, באתר portugoal.net,‏ 15 ביולי 2009 (באנגלית)
  8. ^ לפני הפועל ת"א: בנפיקה הובסה מול פורטו, באתר ynet, 7 בנובמבר 2010
  9. ^ אליפות הכסף: פורטו לקחה תואר 25 בפורטוגל, באתר ONE‏, 4 באפריל 2011
  10. ^ 1-5 ענק לפורטו על ויאריאל עם רביעייה של פלקאו, באתר ONE‏, 28 באפריל 2011
  11. ^ פלקאו עבר לאתלטיקו תמורת 40 מיליון יורו, באתר ערוץ הספורט, 19 באוגוסט 2011
  12. ^ Falcao shines again as Atletico rule Europa, באתר פיפ"א, 9 במאי 2012 (באנגלית)
  13. ^ ספרד: פלקאו ואתלטיקו שוב ניצחו בדקה ה-90, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
  14. ^ זה לא נורמלי: צפו בחמישייה של פלקאו ב-0:6 של אתלטיקו באתר ערוץ הספורט, 9 בדצמבר 2012  
  15. ^ Falcao roars to 200-goal mark, באתר מארקה, 15 באפריל 2013 (באנגלית)
  16. ^ שי נמרודי, אתלטיקו זכתה בגביע אחרי 1–2 ענק על ריאל, באתר הארץ, 18 במאי 2013
  17. ^ גלאקטיקוס 2.0: פלקאו בדרך למונקו עבור 60 מיליון יורו באתר ערוץ הספורט, 25 במאי 2013
  18. ^ עכשיו זה רשמי: רדאמל פלקאו חתם במונקו, באתר ONE‏, 31 במאי 2013
  19. ^ The Strange Story Behind Falcao’s Blockbuster Move to Monaco, באתר grantland, ‏ 3 ביוני 2013 (באנגלית)
  20. ^ הפרידה של פלקאו מאתלטיקו, באתר metro.co.uk,‏ 2 ביוני 2013 (באנגלית) 
  21. ^ הכוכבים באו לעבודה: 1:1 בין פ.ס.ז' ומונקו, באתר ONE‏, 22 בספטמבר 2013
  22. ^ 1:2 סנסציוני לוולנסיאן במונקו, 60 דק' למליקסון, באתר ONE‏, 20 בדצמבר 2013
  23. ^   הפציעה של פלקאו, סרטון באתר יוטיוב
  24. ^ החשש אומת: פלקאו יחמיץ את המונדיאל, באתר ynet, 23 בינואר 2014
  25. ^ פלקאו גמר את העונה ויחמיץ את המונדיאל, באתר ערוץ הספורט, 23 בינואר 2014
  26. ^ פלקאו חזר אחרי חצי שנה, 1:5 לארסנל על בנפיקה, באתר ONE‏, 2 באוגוסט 2014
  27. ^ צ'לסי הושפלה, פלקאו כבש ב-0:1 מול ארסנל, באתר ערוץ הספורט, 3 באוגוסט 2014
  28. ^ צפו ב-0:1 של מונקו על נאנט, 28 דק' לשכטר, באתר ONE‏, 24 באוגוסט 2014
  29. ^ אוריאל דסקל, שכונת פלורנטינו, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2014
  30. ^ Radamel Falcao to move to Manchester United on season-long loan, באתר הגארדיאן, 1 בספטמבר 2014 (באנגלית)
  31. ^ סופית: רדאמל פלקאו חתם במנצ'סטר יונייטד, באתר nrg‏, 2 בספטמבר 2014
  32. ^ פלקאו הוצג ביונייטד: "תמיד חלמתי לשחק בקבוצה כזאת", באתר ערוץ הספורט, 11 בספטמבר 2014
  33. ^ מגש הכסף: 0:4 ליונייטד על ק.פ.ר, בכורה לפלקאו, באתר ONE‏, 14 בספטמבר 2014
  34. ^ פלקאו כבש: 1:2 למנצ'סטר יונייטד על אברטון, באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2014
  35. ^ 1 2 Radamel Falcao was Manchester United's star signing.., באתר דיילי מייל, 18 בדצמבר 2014 (באנגלית)
  36. ^ עידן ויניצקי‏, השד די נורא: על הקשיים של רדאמל פלקאו במנצ'סטר יונייטד, באתר וואלה, 4 באפריל 2015
  37. ^ הרצף נקטע: 1:1 למנצ'סטר יונייטד מול אסטון וילה, באתר ONE‏, 20 בדצמבר 2014
  38. ^ מנצ'סטר יונייטד: פלקאו נשלח לקבוצת המילואים, באתר ynet, 10 במרץ 2015
  39. ^ מנצ'סטר יונייטד ויתרה על פלקאו, באתר ynet, 25 במאי 2015
  40. ^ תחנה שנייה בפרמייר ליג: רדאמל פלקאו הושאל לצ'לסי לעונה, באתר וואלה, 3 ביולי 2015
  41. ^ שיעור בחשבון: ארסנל זכתה במגן הקהילה, באתר ONE‏, 2 באוגוסט 2015
  42. ^ ברגל שמאל: רק 2:2 לצ'לסי בבית מול סוואנזי, באתר ערוץ הספורט, 8 באוגוסט 2015
  43. ^ הלם: צ'לסי הפסידה 2:1 בביתה לפאלאס, באתר ynet, 29 באוגוסט 2015
  44. ^ פלקאו כבש, אך מונקו הפסידה 2:1 לפנרבחצ'ה, באתר ‏מאקו‏, 27 ביולי 2016
  45. ^ מוק' האלופות: מהפך אדיר ליאנג בויז מול שחטאר, סלטיק עלתה במזל, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2016
  46. ^ שוב למעלה: מונקו שבה לפסגה אחרי 0:3 על ראן, באתר ONE‏, 17 בספטמבר 2016
  47. ^ בן גולדפריינד, פלקאו חזר!, באתר ynet, 3 בנובמבר 2016
  48. ^ 0:4 למונאקו בבורדו. שלושער לפלקאו. צפו, באתר ערוץ הספורט, 10 בדצמבר 2016
  49. ^ לפנתיאון, באתר ערוץ הספורט, 21 בפברואר 2017
  50. ^ עוד צעד לחלום: מונקו בחצי גמר האלופות, באתר ערוץ הספורט, 19 באפריל 2017
  51. ^ ז'רדים: מונאקו אלופה זה כמו 4 תארים של פ.ס.ז', באתר ONE‏, 18 במאי 2017
  52. ^ צרפת: מונאקו ניצחה 2:3 את טולוז, באתר ynet, 4 באוגוסט 2017
  53. ^ צפו: שלושער לפלקאו ב-1:4 של מונאקו, באתר ערוץ הספורט, 13 באוגוסט 2017
  54. ^ הכבש ה-16: מונאקו ריסקה 1:6 את מארסיי, באתר ערוץ הספורט, 27 באוגוסט 2017
  55. ^ ארגנטינה הבטיחה את המקום הראשון, קולומביה עלתה, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2013
  56. ^ למרות הפציעה: פלקאו בסגל קולומביה למונדיאל, באתר ynet, 13 במאי 2014
  57. ^ תומר גנור, סופית: פלקאו מחוץ לסגל קולומביה, באתר ynet, 3 ביוני 2014
  58. ^ שוב חד: ניימאר סידר לברזיל 0:1 על קולומביה, באתר ערוץ הספורט, 6 בספטמבר 2014
  59. ^ Radamel Falcao scores as Colombia beat El Salvador 3-0, באתר zeenews.india‏, 11 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  60. ^ מאותת לוואן חאל: צמד לפלקאו ב-0:6 של קולומביה, באתר ONE‏, 26 במרץ 2015
  61. ^ Falcao still short of my record, says Iguaran, באתר goal‏, 31 במרץ 2015 (באנגלית)
  62. ^ יעקב זיו, ‏‏לא רק ברזיל וארגנטינה: הלהיט של הקיץ עוד רגע מתחיל, באתר ספורט1, 9 ביוני 2015
  63. ^ ארגנטינה בחצי הגמר אחרי 4:5 בפנדלים על קולומביה, באתר ערוץ הספורט, 27 ביוני 2015
  64. ^ Falcao gets Colombia recall, באתר supersport‏, 5 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  65. ^ Falcao earns Colombia return after impressing for Monaco, באתר goal.com‏, 4 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  66. ^ דור הופמן, שובו של הנמר: הקאמבק הגדול של רדאמל פלקאו, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2016
  67. ^ סיקור משחק, באתר פיפ"א, 15 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  68. ^ ידידות: 2:2 לספרד מול קולומביה, באתר ערוץ הספורט, 8 ביוני 2017
  69. ^ המונדיאל בסכנה: רק 1:1 לארגנטינה מול ונצואלה, באתר ONE‏, 6 בספטמבר 2017
    עלולה להישאר בבית: רק 0:0 לארגנטינה מול פרו, באתר ONE‏, 6 באוקטובר 2017
  70. ^ Colombia striker Radamel Falcao accused of telling Peru players to go easy during World Cup qualifier in order for both teams to progress, באתר דיילי מייל, 11 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  71. ^ פלקאו עורר סערה, שחקן פרו: "שיחקנו כמו שהיינו צריכים לשחק", באתר וואלה, 11 באוקטובר 2017
  72. ^ נשות הכדורגלנים: לורליי טארון של ראדמל פלקאו באתר וואלה, 28 בנובמבר 2012
  73. ^ שרון בורנשטיין, ‏אהבה קולומביאנית, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2012
  74. ^ Falcao scoops GQ’s ‘Sportsman of the Year’ award, באתר colombiareports,‏ 20 בנובמבר 2012 (באנגלית)
  75. ^ הרשימה המלאה באתר הגארדיאן, 24 בדצמבר 2012 (באנגלית)


הרכבי נבחרת קולומביה
נבחרת קולומביהקופה אמריקה 2011

1 נ. ראמוס • 2 ספאטה • 3 יפס • 4 בוליבאר • 5 אנצ'יקו • 6 סאנצ'ס • 7 ארמרו • 8 אגילאר • 9 פלקאו • 10 קוואדראדו • 11 רודאייגה • 12 נ. מרטינס • 13 גוארין • 14 פראה • 15 ולנסיה • 16 סוטו • 17 מורנו • 18 סונייגה • 19 גוטיירס • 20 ראמוס • 21 ג'. מרטינס • 22 מוסקרה • 23 קסטייו • מאמן: גומס

קולומביה 
נבחרת קולומביהקופה אמריקה 2015

1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 פרנקו • 4 אריאס • 5 ולנסיה • 6 סאנצ'ס • 7 ארמרו • 8 קרדונה • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 אנדרדה • 14 ואלדס • 15 מחייה • 16 איברבו • 17 באקה • 18 סונייגה • 19 גוטיירס • 20 מוריאל • 21 מרטינס • 22 מוריו • 23 בוניה • מאמן: פקרמן

קולומביה 
נבחרת קולומביהמונדיאל 2018

1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 מוריו • 4 אריאס • 5 בריוס • 6 ק. סאנצ'ס • 7 באקה • 8 אגילאר • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 ח. ג. קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 מינה • 14 מוריאל • 15 אוריבה • 16 לרמה • 17 מוחיקה • 18 דיאס • 19 בורחה • 20 קינטרו • 21 איסקיירדו • 22 ח. פ. קוואדראדו • 23 ד. סאנצ'ס • מאמן: פקרמן

קולומביה 
נבחרת קולומביהקופה אמריקה 2019

1 אוספינה • 2 כ. ספאטה • 3 מדינה • 4 אריאס • 5 בריוס • 6 טסיו • 7 ד. ספאטה • 8 קרדונה • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 מינה • 14 דיאס • 15 אוריבה • 16 לרמה • 17 בורחה • 18 קואיאר • 19 מוריאל • 20 מרטינס • 21 לוקומי • 22 מונטרו • 23 סאנצ'ס • מאמן: קיירוש

קולומביה