אברהם אביש מפרנקפורט

רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט. שמו מפורסם כאחד מראשי האוסרים בפרשת הגט מקליווא.

אברהם אביש מפרנקפורט
לידה 1690 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1768 (בגיל 78 בערך)
י"א בתשרי ה'תקכ"ט
פרנקפורט
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט
מקום פעילות ליסא, פרנקפורט
תקופת הפעילות ? – 1769 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי שמואל מפיורדא, רבי נפתלי כ"ץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בערך בשנת ת"נ (1690) במזריטש דליטא (כיום בפולין), שם כיהן אביו, ר' צבי הירש, כאב בית דין. אביו היה נינו של רבי אברהם חיים שור. מסופר כי בצעירותו לא נודע כבעל כישרון יוצא דופן, אך לאחר שהִרבה בתחנון ותפילה נפתחו לו שערי תורה ומאז לא פסק מלשפוע דברי תורה[1]. למד אצל רבי שמואל מפיורדא (ה"בית שמואל"), ולאחר מכן נסע לפרנקפורט ללמוד אצל רבי נפתלי כ"ץ שהיה רב המקום באותה עת, אצלו למד גם קבלה. לאחר השרפה הגדולה שפרצה בעיר בכ"ד בטבת ה'תע"א (1711), שבגינה הושם רבי נפתלי כ"ץ במאסר, התפזרו תלמידיו של רבי נפתלי וגם רבי אברהם חזר לפולין. שם התפרנס תקופה ממכירת שמנים, עד שהחל לשמש ברבנות. בשלב כלשהו למד כנראה גם אצל רבי צבי הירש ביאלה.

נישא לבתו של רבי אליהו הכהן מזריטש (חתן רבו רבי שמואל מפיורדא)

ברבנותעריכה

כיהן ברבנות בכמה קהילות עד לשנת ה'תקי"ג. האחרונה שבהן הייתה עיר הולדתו מזריטש, שבה ירש את כיסא אביו. בשנת ה'תקי"ג נפטר אחיו, רבי מרדכי, והוא נקרא לכהן תחתיו ברבנות העיר ליסא שבפולין גדול. את כהונתו כרבה של פרנקפורט החל בשנת ה'תקי"ט (1759), כמה שנים לאחר פטירתו של הרב הקודם רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע"). בפרנקפורט כיהן כמרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה עד לפטירתו בי"א בתשרי ה'תקכ"ט (1768).

עמד לימינו של רבי יהונתן אייבשיץ בפולמוס הקמיעות.

ביחד עם שאר רבני פרנקפורט, היה רבי אברהם אביש מעורב בפרשת הגט מקליווא, וכרב העיר היה מראשי האוסרים, כנגד עמדת רוב רבני הדור. אולם, יש המפקפקים במידת מעורבותו של רבי אברהם אביש מליסא בפולמוס בפועל, למרות שחתמו בשמו על כל הכרוזים הוא חתום בעצמו בפועל רק על המכתב הראשון, וגם על חתימה זו הודיע רבי שמעון קופנהגן כי הוא חזר בו מיד לאחר החתימה וכעס על אלו שהפעילו נגדו לחץ כבד כדי שיחתום, על ידי סילוף סיפור המעשה[2].

מאמריועריכה

  • אילו היה יודע אדם כמה גדול כוחה של האמת לא היה משקר לעולם[3]

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עיינו בתולדותיו שבספר אהל אברהם.
  2. ^ (ראו במאמרו של שלמה טל בירחון "סיני).
  3. ^ תורת המידות בשמו.
  4. ^ קטעים מהחיבור העוסקים להלכות תפילין נדפסו בצירוף תולדותיו בעץ חיים (צאנז), ו (טבת תשס"ג), עמ' נז–סב, באתר אוצר החכמה.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.