אברהם ביכלר

חוקר יהודי

אברהם ביכלר (Adolph Büchler;‏ 18 באוקטובר 18671939) היה חוקר במקצועות היהדות.

אברהם ביכלר
Adolph Büchler
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוקטובר 1867
פריקובה, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1939 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

נולד בפריקובה (אנ'), הונגריה (היום סלובקיה). בשנת 1887 החל את לימודי התאולוגיה בבית המדרש לרבנים בבודפשט, והיה תלמידם של בנימין זאב בכר ודוד קאופמן. ביכלר המשיך את לימודיו בבית המדרש לרבנים בברסלאו ולמד אצל ישראל לוי וצבי גרץ. ב -1890 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג בנושא "תולדות טעמי המקרא". לימים נדפסה עבודתו זה בספר.

ביכלר חזר לבודפשט כדי לסיים את לימודי הרבנות שלו, וסיים את לימודיו כרב בשנת 1892. אחר כך נסע לאוקספורד במשך שנה, שם השתלם תחת דודו אדולף נויבאואר, ופרסם חיבור (באנגלית) בנושא "קריאת התורה וההפטרה במחזור תלת שנתי". באותה שנה קיבל משרה כמורה בבית המדרש לרבנים בווינה, שם שימש כמרצה לתלמוד ותולדות ישראל במשך שלוש עשרה שנה.

ב-1906 נתמנה לסגן מנהל בבית המדרש לרבנים בלונדון (Jews' College) (אנ') ומ-1907 היה למנהל המוסד. במשרה זו כיהן עד סוף ימיו.

ביכלר פרסם ספרים (בעיקר בגרמנית) ומאמרים רבים בכתבי עת, ובספרי יובל.

שימש כאחד מחברי הוועד המפקח של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.

ארכיון הכולל תכתובות שלו שמור בספרייה הלאומית[1].

ספריו (רשימה חלקית)

עריכה
  • Die Priester und der Cultus im Letzten Jahrzehnt des Tempelbestandes (הכהנים ועבודתם בעשר השנים האחרונות של בית שני), וינה 1895

תורגם בידי נפתלי גינתון, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ו

  • Die Tobiaden und die Oniaden (משפחות טוביה ובני חוניו), וינה, 1899
  • Das Grosse Synedrion in Jerusalem und das Beth-Din in der Quaderkammer des Jerusalemischen Tempels (הסנהדרין בירושלים ובית הדין הגדול בלשכת הגזית של בית המקדש), וינה, 1902

אחד מספריו שתורגם לעברית – "עם הארץ הגלילי", (תרגם מגרמנית:ישראל אלדד), מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
כתביו

הערות שוליים

עריכה