ישראל אלדד

ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה. נודע כמתרגם כתבי פרידריך ניטשה לעברית.

ישראל אלדד

ישראל אלדד
לידה	11 בנובמבר 1910 ט' בחשוון ה'תרע"א פידבולוצ'יסק, אוקראינה
פטירה	22 בינואר 1996 (בגיל 85) א' בשבט ה'תשנ"ו ירושלים, ישראל
שם לידה	ישראל שַייב
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תאריך עלייה	1941
מקום מגורים	רחביה
שם עט	ישראל אחידב, ישראל אחידוב
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	1941–1996 (כ־55 שנים)
צאצאים	אריה אלדד
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1988) פרס טשרניחובסקי יקיר ירושלים
www.israeleldad.co.il

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40

חייו ופועלו

אלדד נולד בשם ישראל שַייבּ (Scheib) בעיירה פודבולוצ'יסק שבגליציה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום במחוז טרנופול שבאוקראינה). בצעירותו למד בישיבה בווינה, ולאחר מכן באוניברסיטת וינה, שבה קיבל ב-1933 תואר דוקטור בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "Der Voluntarismus Eduard von Hartmanns in der Abhängigkeit von Schopenhauer" (הוולונטריזם של אדוארד פון הרטמן בתגובה לשופנהאואר).

לאחר לימודיו שב לפולין כדי ללמד בסמינר המורים היהודי בווילנה. שייב היה מנהיג בבית"ר, וכתב כתבות פילוסופיות, ספרותיות ופוליטיות לעיתונות היהודית בפולין.

בלח"י

שלט על הברחתו של "אלדד", ברחוב הנביאים 48 בירושלים

שלט הנצחה ברמת גן ליד המקום בו הוסתר אלדד לאחר חילוצו

לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת 1941, הצטרף ללח"י ושימש כהוגה דעות וכפובליציסט בארגון. שם בחר את כינויו המחתרתי "סמבטיון" על שם הנהר האגדי, משום שהיה סוער כמותו. לאחר שנפל בידי הבריטים מסמך שהזכיר את כינויו זה, שינה את כינויו לאלדד (על פי הקשר האסוציאטיבי לנוסע הקדום אלדד הדני, המתאר בסיפוריו את נהר הסמבטיון). לאחר צאתו מהמחתרת אימץ שם זה כשם משפחתו.

בשנת 1942, לאחר שנרצח מנהיג לח"י אברהם שטרן (יאיר), נבחר צוות של שלושה אנשים להנהיג את הארגון: היו אלו ישראל אלדד, יצחק שמיר ונתן (פרידמן) ילין-מור.

בשנת 1944 נפצע אלדד קשה בגבו כשנפל מקומה רביעית בעת ניסיון בריחה כאשר שוטרים בריטיים הגיעו לעצרו בבית הספר התיכון "גימנסיה בן יהודה" בו לימד. הוא נכלא בבית הסוהר המרכזי בירושלים ובמחנה המעצר בלטרון כשגבו נתון בגבס; אך גם לאחר שהוסר הגבס נזקק לטיפולים רפואיים. וכך, ב-7 ביוני 1946 הובא למרפאתו של האורתופד ד"ר יוסף טרוי ברחוב הנביאים, תחת משמר בריטי כבד. בפעולה נועזת, קבוצת אנשי לח"י בפיקודו של יעקב (דב) גרנק (שכונה בפי הבריטים 'הבלונדיני הגבוה') רצו למרפאה מחופשים לסניטרים, השתלטו על המשמר, פרקו את נשקו, וברחו עם אלדד. הוא הוסתר זמן מה בבונקר של לח"י בפאתי רמת גן ליד נחל איילון. במקום זה, ליד כיכר עלית, נמצא שלט הנצחה.

לאחר קום המדינה

ישראל אלדד במהלך מסע בחירות, גבעת שאול, ירושלים, 1969

לאחר קום המדינה הוציא ישראל אלדד ירחון בשם "סולם", שבו ביקר את ממשלת ישראל ודגל בהקמת מלכות ישראל במקום המדינה שהוקמה, ובהרחבתהּ לתחומי גבולות הארץ כפי שהם מתוארים בתנ"ך. ב-1952 גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב קנס של 5 ל"י לאחר שהורשע בניסיון להסית לגרימת חבלה לאורי אבנרי מעל דפי "סולם". בנוסף לירחון "סולם" שימש אלדד עורך עיתון "דברי הימים - חדשות העבר", שבו תוארו מאורעות מההיסטוריה של עם ישראל כאילו הם מופיעים בעיתונות מודרנית. העיתון נוסד על ידי פאולה פנינה ואן-ליר, שמינתה את אלדד לעורך על פי המלצת יוסף קלאוזנר. בנוסף כתב אלדד מאמרים פובליציסטיים בעיתונים 'הבוקר', 'היום', 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות', עד יומו האחרון. הצטרף למפלגת הלוחמים שרבים מיוצאי לח"י נמנו עם חבריה והיה מועמד במקום העשירי ברשימתה בבחירות לאספה המכוננת.

בשנת 1950 כתב דוד בן-גוריון בתפקידו כשר הביטחון למשרד החינוך ואמר כי עליו למנוע את העסקתו של אלדד כמורה בגימנסיה עקב הטפתו, לטענת בן-גוריון, "להשתמש בנשק נגד צבא הגנה לישראל וממשלת ישראל במקרים הנראים לך", אולם אלדד עתר לבג"ץ וזכה. בג"ץ הורה למשרד החינוך להימנע מלהתערב, שאם לא כן, "ייעשה שלטון החוק פלסתר" הואיל וההוראה שלא להעסיק את אלדד ניתנה תוך חריגה מסמכות.

במשך 15 שנה לימד לימודים הומניים בטכניון, וזאת במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, שמאפשרת לסטודנטים למדעים מדויקים לספוג תוכני העשרה בתחום מדעי הרוח והחברה והאמנויות. את התוכנית יזם פרופ' חיים חנני, איש האצ"ל.

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".

בשנים 1966–1971 ערך את כתב העת "החזית", בטאון החוגים הלאומיים.

בשנת 1969 ניסה ישראל אלדד לרוץ לכנסת ברשימה שנקראה "נאמני ארץ ישראל", אך לא עבר את אחוז החסימה. שנים לאחר מכן, הציע לו חבר הכנסת רחבעם זאבי לעמוד בראשות רשימת מולדת, אולם אלדד סירב, ורק הסכים ששמו יופיע במקום ה־120 ברשימה לאות כבוד, ואף יהיה אחד מאנשי הצוות של מטה ההסברה של מולדת.

אלדד חיבר ספרים רבים, חלקם יחד עם בנו אריה. כן חיברו השניים יחד את השיר "שני אליהו". בנוסף, תרגם לעברית (בעיקר מגרמנית) יצירות רבות, בהן כתבי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, וכן ספרים ומחקרים משל יצחק בער, משה שטיינשניידר (רמש"ש), יום-טוב ליפמן צונץ, פרנץ ורפל, דוד קויפמן, שמחה בנימין הוניג, אברהם ביכלר, ויליאם ג'יימס דוראנט ועוד.

החל משנת 1963 ועד 1982 שימש מרצה בטכניון בחיפה ולימד, במסגרת "הלימודים הומניסטיים", קורסים בשירת אצ"ג, ההיסטוריה של הציונות, משיחיות, השואה ותולדות המחתרות, וזכה מדי שנה בתואר "המרצה המצטיין" בטכניון.

בשנת 1977 זכה אלדד בפרס טשרניחובסקי לתרגום, וב-1988 בפרס ביאליק על מפעל חייו בחכמת ישראל. בשנת 1990 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

החל משנת 1982 שימש מרצה במכללת יהודה ושומרון (כיום אוניברסיטת אריאל).

ישראל אלדד נפטר ב-1996, בגיל 85, ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים שבירושלים, לצד המשורר אורי צבי גרינברג. על שמו היישוב כפר אלדד בגוש עציון ורחובות בירושלים, באר שבע, פתח תקווה וקריית ארבע. אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית.

משפחתו

נשא לאישה את בתיה לבית ושיץ, עובדת סוציאלית שלימים כיהנה כחברת מועצת עיריית ירושלים. נולדו להם בת - נעמה, ובן - אריה אלדד.

אריה אלדד, פרופסור לרפואה ששירת כקצין רפואה ראשי בצה"ל וכחבר הכנסת, ממשיך את דרכו הפוליטית והספרותית של אביו. מבחינה פוליטית, הוא כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגות מולדת וסיעות האיחוד הלאומי והאיחוד הלאומי-מפד"ל ועוצמה לישראל, שנמצאות בימין ודוגלות בארץ ישראל השלמה. מבחינה ספרותית, הוא ערך את כתבי אביו ואף חיבר איתו מספר ספרים במשותף. אחרי פטירתו של אביו ופרישתו מהכנסת חיבר אלדד ספרי עיון ופרוזה, וכן כותב פובליציסטיקה באופן קבוע ומגיש תוכניות ברדיו.

ספריו

• המוצא: ממשלת חירום, מלחמת שחרור, נייטרליות פוליטית / מאת ישראל אלדד (שייב), ירושלים: סולם, תשט"ז.
• מעשר ראשון: פרקי זכרונות ומוסר השכל / ישראל שייב (אלדד), תל אביב: המתמיד, תש"י. (מהדורה ב': חוג ותיקי לח"י, תשכ"ג; מהדורה ג: הדר, תשל"ו-1975; מהדורה ד': יאיר, תשנ"ט-1999.) זכרונות על תקופת המחתרת והשנים הראשונות במדינת ישראל.
• דברי הימים / ד"ר ישראל אלדד, כרך א' בהוצאת "ארוא" כרך ב' הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן.
• מנשרים קלו מאריות גברו: מפי המבצעים / על ידי אלדד, תל אביב: שלח (ספרית המרד; ו), תש"י. (הדפסה נוספת: הדר, תשל"ה.)
• פצצנו מטוסים בריטיים: מפי המבצעים / על ידי אלדד, תל אביב: שלח (ספרית המרד; ז), תשי"א.
• מדינת ישראל ראש גשר למלכות ישראל / מאת ישראל אלדד, ירושלים: סולם, תשי"ח.
• הגיונות מקרא / ישראל אלדד, ירושלים: סולם, תשי"ט-1958. (מהדורה ב': תשכ"א-1961; הדפסה ג': כרטא, 1972; מהדורה ג מאוירת: כרטא, 1984; מהדורה ו מאוירת: תל אביב: "יאיר" ע"ש אברהם שטרן, תשס"א-2001.) פירוש על התורה.
• הקדשת נביא על רקע תקופתו ואפיו / מאת ישראל אלדד, תל אביב: החברה לחקר המקרא בישראל סניף תל אביב: על ידי הוצאת ניב, [תשכ"ד], מתוך: ספר קורנגרין, תשכ"ד.
• ירושלים - אתגר: בין הסבך והמזבח / ישראל אלדד ואריה אלדד, ירושלים: כרטא, 1978. (תורגם לאנגלית.)
• קובצי מאמרים בעיתון "הארץ":
  • הגיונות ישראל / ישראל אלדד (הביא לדפוס: א. שפילמן), תל אביב: המדרשה הלאומית והוצאת יאיר, תשמ"א-1980.
  • הגיונות יהודה / ישראל אלדד, תל אביב: המדרשה הלאומית: הוצאת יאיר, תשמ"א-1981.
  • הגיונות חג / ישראל אלדד (הביא לדפוס: א. שפילמן), תל אביב: המדרשה הלאומית והוצאת יאיר, תשמ"א-1981.
• פולמוס - החורבן ולקחיו: כיצד נתייחס לחורבן הבית ולמרד בר כוכבא / ישראל אלדד. עיון היסטורי / דוד רוקח, ירושלים: מוסד ון ליר, 1982.
• דגש חזק / ישראל אלדד, ירושלים: שוקן, תשמ"ט-1989. לקט מאמרים בנושאי ציונות, יהדות וישראליות.
• דמע ונוגה, דם וזהב: עיונים בשירת אורי צבי גרינברג / ישראל אלדד (איסוף החומר ועריכתו: קרני ואריה אלדד), ירושלים: הוצאת שוקן, תשס"ג-2003.
• הלילה יוצאים ממצרים! / הגדה של פסח בעריכת יהודה עציון (איורי ההגדה: שוש ציוני; רישומים בחלק השני: רוני אלדד; הקדמה: אריה אלדד) (א. הגדה והגדים: הגדת ישראל אלדד; ב. מאמרים: הגיונות פסח), בית אל: שילה/ברכץ, תשס"ט.
• מכתבים נבחרים - 1944 - 1995, בעריכת זאב גולן, הוצאת יאיר, תשע"ה/2015. אוסף איגרות שכתב ישראל אלדד למגוון אישים

• The Jewish revolution; Jewish statehood / Translated from Hebrew by Hannah Schmorak, New York: Shengold Publishers, 1970 - ספר שפורש את השקפתו האידאולוגית וההיסטורית, שנכתב עבור יהדות ארצות הברית.
  • The Jewish revolution, Jewish statehood / Israel Eldad; updated with an introduction, afterword and notes by Arieh Eldad (translated from Hebrew by Hannah Schmorak, Jerusalem: Gefen Pub. House, 2007 5767.
• The challenge of Jerusalem: Betwixt thicket and altar / Israel Eldad, Arieh Eldad (translated by Eleora Eldad), Tel Aviv: Simanei Dfus, [1992?].
• The first tithe: memoirs and edifying discourses of the Hebrew war for freedom / Israel Eldad; translated with a foreword and notes by Zev Golan, Tel Aviv: Jabotinsky Institute in Israel, 2008.

בעריכתו או בהשתתפותו

• ספר רמת גן: תרפ"ו-תשט"ו / העורכים: ישראל אלדד, יוסף נדבה), רמת גן: הוצאת עירית רמת-גן, תשט"ו.
• חיילים אלמונים: ספר מבצעי לח"י / מאת יעקב בנאי (מזל); בעריכת ישראל אלדד, תל אביב: הוצאת חוג ידידים, תשי"ח.
• ספר תהלים / עם פירוש מאת רבי שמשון רפאל הירש; תרגם מגרמנית: הרב יחיאל זאב ליפשיץ; ערך והביא לדפוס: י. אלדד), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ב.
• מבצעים במחתרת (התוכן: [א]. פצוץ הבולשת הבריטית/ אריה מליץ [=מנחם מלצקי] -- לילה במחתרת/ אליעזר פדהצור (גד) -- מטוסים עולים באש/ י. אלדד -- [ב]. המסתנן ליפו/ ס. דרוד -- נשק בריטי למחסני אצ"ל/ ס. דרור -- רכבת הכסף/ אריה מליץ [=מנחם מלצקי] -- [ג]. כבוש המבצר/ י. חורגין -- בני ערובה/ ש. אלידן -- 17 בג’יפ/ אליעזר פדהצור (גד)), תל אביב: הדר, תשכ"ה.
• ספר ראשוני רמת גן (1923–1965) / העורכים: ישראל אלדד, יוסף פפר, רמת גן: עירית רמת גן, תשכ"ה.

תרגומים

כתבי ניטשה

• מעבר לטוב ולרוע: לגניאלוגיה של המוסר / פרידריך ניטשה (תרגם: ישראל אלדד), ירושלים ותל אביב: שוקן, תשכ"ח-1967.
• דמדומי שחר: כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים / פרידריך ניטשה ; (תרגם ישראל אלדד), ירושלים ותל אביב: שוקן, תשכ"ח.
• הולדת הטרגדיה; המדע העליז / פרידריך ניטשה (תרגם: ישראל אלדד), ירושלים ותל אביב: שוקן, תשכ"ט.
• כה אמר זרתוסטרא / פרידריך ניטשה; (תרגם: ישראל אלדד), ירושלים ותל אביב: שוקן, תש"ל.
• שקיעת האלילים (התוכן: פרשת ואגנר. - שקיעת האלילים. - הנה האיש. - אנטיכריסט. - אגרות.) / פרידריך ניטשה (תרגם: ישראל אלדד), ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל"ג.
• הרצון לעצמה / פרידריך ניטשה (תרגם: ישראל אלדד), בשני כרכים, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל"ט-1978.

תרגומים נוספים

• קשר השתיקה: רוסיה בכור ההיתוך של הטיהור / אלכסנדר ווייסברג-ציבולסקי (עברית: ישראל אחידוב), רמת גן: דרור, תשי"ג.
• פילוסופיה בדרכי נועם / וויל דוראנט (מאנגלית: י' אלדד), שני כרכים, תל אביב: המתמיד, תשי"ז.
• כינוס הבוגרים: רומן / פרנץ וורפל; עברית: י' אלדד, תל אביב: המתמיד, תשט"ז.
• שמחה בנימין הוניג, סנהדרין גדולה: תולדותיו ופעולותיו של בית דין הגדול בימי הבית השני (תרגם מאנגלית: ישראל אלדד), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"א.
• רובספייר והמהפכה הצרפתית / מאת י"מ [ג'יימס מתיו] תומפסון (עברית: י' אלדד; עריכה מדעית: גבריאל כהן), תל אביב: הדר (ספרי מופת להיסטוריה; הוצאה מקוצרת), תשכ"א.
• חכמת ישראל בראשיתה: 1918-1823: (שלשה מאמרים / מאת ל. צונץ וע. וולף); תרגם: ישראל אלדד, ירושלים: האוניברסיטה העברית - החוג להיסטוריה של עם ישראל (קֻנטרסים לתלמידים: מקורות ומחקרים; 9), תשל"ג. (נדפס לראשונה באוניברסיטה בשנת תשכ"ג.)
• אברהם ביכלר, עם הארץ הגלילי (תרגם מגרמנית: ישראל אלדד), ירושלים: מוסד הרב קוק (ספרית יעקב מיכאל; יב), תשכ"ד.
• הרצאות על כתבי יד עבריים / משה שטיינשניידר; תרגם מגרמנית: ישראל אלדד; ערך: א"מ הברמן, ירושלים: מוסד הרב קוק (ספרית יעקב מיכאל; טו), תשכ"ה.
• דוד קויפמן, מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים (תרגם מגרמנית: ישראל אלדד) (כולל ביוגרפיה של המחבר מאת שמואל קרויס), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ב. (הדפסה ב': תשכ"ה.)
• גלות / יצחק בער; תרגם מגרמנית: ישראל אלדד, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"מ-1980.
• קיצה של מהפכה ראשיתה של מהפכה / פנחס האלר (תרגם מגרמנית: ישראל אלדד), תל אביב: יאיר, תש"ם.
• ניטשה: פילוסוף, פסיכולוג, אנטכריטס / ואלטר קאופמן (תרגם: ישראל אלדד), ירושלים: שוקן, תשמ"ג-1982.

לקריאה נוספת

• יעקב אגמון, שאלות אישיות - מבחר ראיונות - ריאיון עם ישראל אלדד (שייב) שנערך בתאריך 10 בפברואר 1979, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 39-50
• עדה אמיכל ייבין, סמבסטיון - אידאולוגיה במבחן תמיד: ביוגרפיה של ד"ר ישראל אלדד, הוצאת "בית-אל", תשנ"ה 1995.
• שי חורב, פובליציסט ולוחם - השקפת עולמו ומקומו האידאולוגי של ישראל אלדד (שייב), הוגה דעות וחולם, מימי הנהגת לח"י לרעיון מלכות ישראל, דוכיפת הוצאה לאור, 2013.
• נחמיה בן-תור, נושאי לפיד החירות, קיצור תולדות חייהם של ראשי לח"י; עמ' 367 - 461, הוצאת "יאיר", 2008(הספר בקטלוג ULI)
• יצחק פס, מורשת לח"י: ישראל אלדד, נתן ילין־מור והמערכה על הזהות, ההיסטוריה והזיכרון, מוסד הרצל לחקר הציונות באוניברסיטת חיפה, 2021

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ישראל אלדד (בעברית ובאנגלית)

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר ישראל אחידוב (שייב)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1449
• ד"ר אלדד (שייב) ישראל-"אלדד", אתר העמותה למורשת לוחמי חירות ישראל
• הערוץ הרשמי של אתר ישראל אלדד - מחשבת מלכות ישראל, באתר יוטיוב
• חיים חרמון, ישראל אלדד
• כרטיס הקבר של ישראל אלדד, באתר הר הזיתים
• ד"ר ישראל אלדד על האבות בספר בראשית, הרצאה בערוץ "זאב גולן ", באתר יוטיוב (אורך: 58:07), כ"ב בסיון תשנ"ד, 1.6.94, בבית הכנסת המסורתי, רחוב אגרון, ירושלים
• מירב קריסטל, "אני אפסיק להופיע איתך!", באתר ynet, 24 בינואר 2007
• ארכיון ישראל אלדד, בספרייה הלאומית

פרי עטו

• רשימת הפרסומים של ישראל אלדד, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של ישראל אלדד באתר רמב"י
• הספרים של ישראל אלדד, באתר "סימניה"
• כתבי ישראל אלדד בפרויקט בן-יהודה
• ספריו של ישראל אלדד בנושא לח"י בספריה הדיגיטלית של אתר העמותה למורשת לוחמי חירות ישראל
• הגיונות מקרא, ‏ירושלים, תשי"ט, באתר היברובוקס
• באתר דעת:
  • דברי הימים - חדשות העבר: מאברהם אבינו ועד הנביא ירמיהו
  • י, מתי נברא העולם?, מחניים פ"ד, תשכ"ג
  • פשר מדיני למגילת אסתר, מחניים, גיליון ס"ז, תשכ"ב
• מי ומה היו יאיר ולחי, מתוך: חוברת סֻלָּם למחשבת מלכות ישראל, גיליון קמה-קמו, טבת-שבט תשכ"ב
• ישראל אלדד, ‏ציונות כנגד דמוקרטיה, נתיב 1, ינואר 1989
• "ויתעצב אל לבו", נתיב 46, ספטמבר 1995
• ישראל אלדד, דף שער בספרייה הלאומית
• ישראל אלדד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה