אברהם והצלמים
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
מדרש אברהם והצְלמים מופיע בבראשית רבה, פרשה לח, ומספר על ראשית דרכו של אברהם (שבשלב מוקדם זה של חייו עדיין קרוי אברם) כמי ששולל את עבודת האלילים שבה היה שטוף דורו.
האגדה בנוסחה המקורי ובתרגום לעבריתעריכה
| מקור (ארמית) | תרגום לעברית |
|---|---|
|
"וימת הרן על פני תרח אביו" – נסביה ומסריה לנמרוד. |
"וימת הרן על פני תרח אביו" –
נטלו [תרח את אברהם] ומסרו לנמרוד. |
הבסיס לאגדהעריכה
את האגדה תולה המדרש בפסוק "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו" (ספר בראשית, פרק י"א, פסוק כ"ח). יוסף בן מתתיהו הסביר בספרו "קדמוניות היהודים" כי אבלו של תרח על הרן גרם לו לשנוא את ארץ כשדים וזו הסיבה שהחליט לעזוב לחרן שבארם נהריים,[1] אולם יוסף לא ציין מה היו נסיבות מותו של הרן. אלו נזכרות בספר היובלים, בגרסה הקדומה ביותר לסיפור על מלחמתו של אברהם באלילות:[2] אברהם שרף את "בית האלילים" והרן נשרף למוות בניסיונו להציל את הפסילים.[3]
המדרש בבראשית רבה מסביר את מותו של הרן בסיפורו של אברהם, שעקב התנגדותו לעבודת האלילים הושלך לכבשן האש אך ניצל. ראה זאת הרן ואמר 'משל אברהם אני', ולכן הושלך גם הוא לכבשן, אך לא זכה להינצל.
נוסף לכך, לפי רש"י, בבראשית י"א כ"ח, מדרש זה מסביר את משמעות השם "אור כשדים" ("אור" = אש, "כשדים" = עובדי אלילים).
מבנה האגדהעריכה
הפרשן יעקב צ. מאיר רואה באגדה מחזה בארבע מערכות:
- את המערכה הראשונה מביים אברם על מנת לשכנע את תרח שאין טעם באמונתו בצלמים. תרח אינו משתכנע, ומוסר את אברם לנמרוד. מאיר מציין: "תרח הוא השחקן הראשי בהצגה, ואברם הוא הבמאי שלה, אך הוא גם הקהל שלה. ההצגה איננה נכשלת מפני שהיא לא הייתה אמורה לשנות את דעתו של תרח, אלא להגחיך אותה בעיני הצופה (שאינו אלא אברם עצמו). אברם רוצח, מטאפורית, את אביו ואמונותיו ועתה הוא יכול לצאת לדרכו."[4]
- את המערכה השנייה מביים נמרוד, ומעמיד את אברם במבחן האש, שאברם עומד בו בהצלחה.
- במערכה השלישית הרן, שצפה במערכה השנייה, מחליט לאור תוצאותיה, להתייצב לצדו של אברם.
- במערכה רביעית ואחרונה, שגם אותה מביים נמרוד, נדרש הרן לעבור מבחן דומה לזה שעבר אברם במערכה השנייה. הרן אינו זוכה לחסדי האל, ומת. מאיר מעיר על כך: "רצח הרן הוא קריקטורה של מחזותיו של אברם. באמצעות רצח זה מבהיר נמרוד לאברם שהקב”ה איננו רוצה שיאמינו בו או שיזנחו את הצלמים, למעשה לא מדובר כאן כלל על אמונה. הקב”ה רוצה באברם ותו לא."[4]
קישורים חיצונייםעריכה
- אברהם ניצל מכבשן האש והרן מת, בראשית רבה ל"ח י"ג, באתר "דעת"
- אגדת אברהם והצלמים, באתר ספר האגדה
- אמנון בזק, אברהם והפסילים: בבואה מדרשית לסיפור מקראי, באתר בית המדרש הווירטואלי
- יעקב צ. מאיר, הצגת התיאטרון של פרשת "לך לך", באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
הערות שולייםעריכה
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, פרק ו, פסקה ה, סעיפים 151–152.
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק טו: מה הייתה ראשיתו של אברהם?, עמ' 132–133.
- ^ ספר היובלים, פרק יב, פסוקים יב–יד.
- ^ 4.0 4.1 יעקב צ. מאיר, הצגת התיאטרון של פרשת "לך לך", באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013