נמרוד

דמות מקראית; בנו של כוש בן חם

נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית, פרק י', כבנו של כוש, בן חם, בן נח.

נמרוד
נִמְרוֹד
אב כוש בן חם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופה תקופת בני נח
עיסוק מונרך, צייד עריכת הנתון בוויקינתונים
בתנ"ך בראשית, י', ח'ט'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במקרא ובמדרש

עריכה

בניגוד לרוב הדמויות המוזכרות בפרשת נח, נמרוד אינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים אחדים על חייו, על-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו[1] בארץ שנער וכללה את הערים בבל, ארך, אכד וכלנה (עיר שאינה מזוהה כיום). לדעתם של הרמב"ן ופרשנים נוספים נמרוד בנה, בנוסף, גם באשור את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות-עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). בספר מיכה, פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לבבל.

לפי המדרשים, נמרוד נרצח על ידי עשו כשהלה שדד מנמרוד את הבגד המיוחד שלו[2]. לטענת ספר הישר, היה בן 215 במותו.

יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, ספר א פרק 4) מתאר את נמרוד כמציב אלטרנטיבה לכניעת האדם לאיתני הטבע ולשליטת האלהים, וכקורא לבני האדם לשלוט בטבע ואף להתגונן מפני האלהים באמצעות מגדל בבל שיגן עליהם מפני סכנת המבול. גם במדרש נחשב נמרוד לדמות שלילית, כשאפילו משמעות שמו מסמלת רצון למרוד כנגד האלוהים, ועיסוקו בציד מצייר אותו כשליט אכזר ואלים. בין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה לבניית מגדל בבל, וכן מספר עליו המדרש שציווה להשליך לכבשן את אברהם, בעודו צעיר, בשל סירובו לסגוד לאלילי בבל. במדרש אברהם והצלמים המופיע בבראשית רבה מתואר העימות התאולוגי בין אברהם המונותאיסט לנמרוד עובד האלילים: בתלמוד הבבלי[3] נאמר שנמרוד אסר את אברהם בעיר כותה במשך שלוש שנים.

נטלו ומסרו לנמרוד. אמר לו: עבוד לאש. אמר לו אברהם: ואעבוד למים, שמכבים את האש? אמר לו נמרוד: עבוד למים! אמר לו: אם כך, אעבוד לענן, שנושא את המים? אמר לו: עבוד לענן! אמר לו: אם כך, אעבוד לרוח, שמפזרת עננים? אמר לו: עבוד לרוח! אמר לו: ונעבוד לבן אדם, שסובל הרוחות [=שיש בתוכו "רוח", כלומר נשמה]? אמר לו: מילים אתה מכביר, אני איני משתחוה אלא לאוּר [=לאש] – הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו!

בראשית רבה ל"ח, יג

לעומת זאת ישנן פרשנויות המפרשות את השם נמרוד כמביע מרד נגד עובדי האלילים, ומכאן רואות אותו כדמות חיובית.[דרוש מקור]

לפי רבי אברהם אבן עזרא המפרש את הפשט של המקרא - נמרוד החל להיות גיבור ציד בכך שהיה מקריב קורבנות עולה לה'[4], אך הדרש מפרש זאת אחרת.

לפי חז"ל, אמרפל המוזכר בספר בראשית הוא נמרוד (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, עמוד א').

 
"נמרוד", פסלו של יצחק דנציגר

נמרוד באמנות

עריכה

ב"קומדיה האלוהית" של דנטה מוצג נמרוד כענק, וכנידון למדור השמיני של הגיהנום. העונש שנגזר עליו הוא ללהג באופן אינסופי, מבלי שאחרים יוכלו להבין אותו, ומבלי שהוא יוכל להבין את דברי האחרים (בדומה לרעיון בלילת השפות שבסיפור מגדל בבל).

שיר עממי בשפת הלאדינו, בשם "כאשר המלך נמרוד" או "אברהם אבינו", מתאר את העימות שבין נמרוד לאברהם. בשיר, רואה נמרוד כוכב המבשר על הולדתו המתקרבת של אברהם, ומורה על הרג כל התינוקות, אך אמו של אברהם נמלטת אל השדות ושם יולדת את בנה. כאשר אברהם גדל הוא מכריז על אמונתו באלוהים ומתעמת על כך עם נמרוד. נמרוד מצווה להעלותו על המוקד, אך אברהם יוצא ממנו ללא פגע.

האמן יצחק דנציגר יצר את הפסל "נמרוד", המגלם את האידיאלים של התנועה הכנענית, המציגים את האדם השורשי המחובר לאדמתו.

במופע אל תקרא לי שחור מופיע השיר "נמרוד" (מילים: דן אלמגור, לחן: בני נגרי), המהלל את נמרוד כאיש שחור גיבור-צייד.

האלבום "Nimrod" של להקת גרין דיי קרוי על שם דמות זו.

בווריאציות האניגמה של אלגר nimrod היא המוכרת שבהם כאשר היא מתבססת על המוציא לאור של אלגר, כאשר שם משפחתו הוא צייד. בווריאציה אלגר מוסיף חלק מן הסונטה לפסנתר מספר 13 חלק 2 של בטהובן. בנוסף היא נשמעת בסוך הסרט דנקרק של כריסטופר נולאן.

השם "נמרוד"

עריכה

במסורת היהודית יש הסתייגות משימוש בשם "נמרוד", בשל הדימוי השלילי שנקשר בו. על אף זאת, השם הוא שם פרטי מקובל בקרב חילונים. הסיפורים שנקשרו לשמו של נמרוד מופיעים גם במסורות בנצרות ובאסלאם, והוא אף מופיע כשם משפחה נוצרי. קיימים גם כתבי עת בתחומים שונים הנושאים את השם נמרוד. הדימוי החיובי של נמרוד כגיבור ציד קיבל ביטוי בשמשו כשם של ספינות מלחמה בריטיות, מטוס קרב בריטי, הוקר נמרוד, מטוס סיור בריטי, הוקר סידלי נמרוד, מבצע נמרוד של היחידות הבריטיות המיוחדות לפשיטה על שגרירות איראן בלונדון, וכן טיל נ"ט ישראלי, נמרוד.

למרגלות החרמון נמצא מבצר נמרוד, וסמוך אליו הוקם היישוב נמרוד. בחמש מדינות בארצות הברית קיימים יישובים הנושאים את השם נמרוד.

בסלנג האמריקאי משמש השם נמרוד ככינוי מלגלג לאדם טיפש. המקור לכך הוא מסרטוני באגס באני, בהם השתמש דאפי דאק בשם נמרוד ככינוי מלגלג ליריבו הצייד הבלתי מוצלח אלמר פאד[5].

לקריאה נוספת

עריכה
  • Uehlinger, Christoph. "Nimrod." Pages 627-630 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפה המציגה את הארצות שכבש נמרוד, באתר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  2. ^ בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה ט"ז; פרקי דרבי אליעזר כד. מסורת אחרת גורסת הפוך, שנמרוד רצה להרוג את עשו כדי לקחת את בגדיו (בראשית רבה, פרשה ס"ג, פסקה י"ג
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
  4. ^ אבן עזרא בראשית י' ט' מויקיטקסט
  5. ^ אתר Slang City


אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{
מקרא
הורות[א 1]
נישואין
 
גברתשפחה
גבר
אישה
אחד משולשת האבות
אחת מארבע האמהות
אבי אחד משבטי ישראל
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{ {{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{
 
[א 2]
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{ {{ {{
 
{{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
ריפת (דיפת)


 

 
{{
תרשיש (תרשישה)


 
{{
 
 

 
{{
 
{{
סבתה (סבתא)


 
{{
להבים


 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 

 
{{
מש (משך)


 
{{
 
{{
 
{{
 

 
{{
דודנים (רודנים)


 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
רעמה (רעמא)


 
{{
כפתורים


 

 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
עובל (עיבל)


 

 
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
שלף


 
{{
אבימאל


 
 
 
{{
סיני


 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
{{
 
 
 
{{
ירח


 
{{
אופר (אופיר)


 

 
{{
 
 
{{
 
{{
 
{{
הדורם


 
{{
 
 
{{
 
 
 
{{
אוזל


 
{{
יובב


 

{{
 
{{
 
{{
דקלה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
 

{{
ישבק


 
{{
שוח


 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
טבח


 
{{
חזו


 
{{
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
{{
גחם


 
{{
פלדש


 
{{
בוז


 
 
 
 
 
 
 
 
{{
עיפה


 
{{
שבא


{{
 
{{ {{
תחש


 
{{
ידלף


 
{{
קמואל


 
{{
בת בכירה


{{
בת צעירה


 
 

 
{{
 
{{ {{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
כשד


 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
{{ {{
בן־עמי


 
 
{{
 
{{
אשורים


{{
 
{{
 
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
יעקב (ישראל)
יעקב (ישראל)


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
שוע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{ {{ {{
מכיר


 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
בריעה


{{
 
{{
 
 
{{
 
{{
 
{{
מלכיאל


 
{{
חבר


הערות:

הערות שוליים:

  1. ^ כדי שהקו יסמן הורות עליו לרדת למטה
  2. ^ מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
  3. ^ הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
  4. ^ יש המזהים את יסכה בת הרן עם שרה, אשת אברהם.