פתיחת התפריט הראשי

תותח מתנייע M-109

תותח הוביצר מתנייע תוצרת ארצות הברית

M-109 הוא תותח מתנייע תוצרת ארצות הברית שנמצא בשירות צבא ארצות הברית, צבא ההגנה לישראל וצבאות מערביים רבים נוספים. תותח מתנייע M-109 מורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן על מרכב זחלי ממוגן הכולל תא צוות משוריין. התותח פותח בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי United Defense (אנ') (כיום חלק מ-BAE סיסטמס) ומאז פותחו לו מספר דורות מתקדמים יותר הנמצאים בשירות גם היום.

M-109
Artillery Corps Fires Practice Cannon3.jpg
"דוהר" צה"לי יורה באימונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן ג'נרל מוטורס עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכה מלחמת וייטנאם, מלחמת יום כיפור, מלחמת איראן-עיראק, מלחמת שלום הגליל, מלחמת המפרץ, מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה
קליבר 155 מ"מ
אורך 9.10 מטרים
רוחב 3.10 מטרים
גובה 3.30 מטרים
משקל 23.8 טון (ללא זיווד), 28.2 טון (עם זיווד)
צוות 7 אנשי צוות - מפקד, כוון, אחראי מערום קרקע, טען, מכניס חומר נפץ הודף (חנ"ה) סוגר סדן, נהג, רץ קווי (צה"ל)
4 אנשי צוות ב"פלאדין" - מפקד צוות, נהג, מקלען-קשר ו 1-3 תותחנים
קצב אש 4 פגזים לדקה, ב"פלאדין" 6 פגזים לדקה
טווח מקסימלי 19.8 ק"מ עם תחמושת רגילה, 29.8 ק"מ עם תחמושת לטווח רחוק
מנוע ג'נרל מוטורס 8V71T בעל 450 כ"ס
מהירות 56 קמ"ש
טווח פעולה 350 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

מבנה והנדסהעריכה

ה-M-109 הוא תותח מתנייע (תומ"ת) המורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן בתוך תובה משוריינת המגנה על הצוות שבו ועל מערכת הירי מפני פגיעה מנשק אויב כמו גם מפני נשק אב"כ ופגעי מזג אוויר. התובה זהה לזו של תותח מתנייע M-108 (אנ').

בניגוד לתותחים נגררים, ה-M-109 מסוגל להתנייד בכוחות עצמו. הכלי כולו בנוי על יסוד רכב קרבי משוריין עם מנוע, מזקו"ם ומערכות היגוי. הוא יכול לנסוע הן על כביש והן בשטח פתוח, במהירות מקסימלית של כ-50 קמ"ש. תכונה זו מאפשרת לתומ"ת לשנות את מיקומו באופן מהיר יחסית ולהתקדם בצמוד לטנקים של חיל השריון המסתער ובכך לספק חיפוי ארטילרי רציף מבלי לנטשם או לעכבם.

התותח שעל הכלי הוא "הוביצר", כלומר: תותח המסוגל לירות הן בכינון ישיר (כמו תותח של טנק) והן בכינון עקיף על ידי ירי תלול מסלול. שינוי זווית הירי מאפשר להוביצר לכסות טווח רחב ולפגוע במטרות בטווחים שונים. ירי בכינון ישיר טוב בעיקר כנגד מטרות קרובות, ולמרות שזהו לא ייעודו המקורי שלשמו פיתחו את ה-M-109 אפשרות זו נמצאה שימושית-כך למשל נעשה שימוש כזה כנגד שריון במלחמת ששת הימים ויום כיפור (על ידי הכלים שקדמו ל-M-109) וכנגד מבנים במלחמת לבנון הראשונה ומבצע צוק איתן. ה-M-109 יורה בעיקר בכינון עקיף ולכן אינו מושפע מהמכשולים על פני השטח (כגון יערות או גבעות נמוכות) ויכול להגיע לטווחים של 3.5–29.8 ק"מ.

גרסאותעריכה

גרסאות מקורעריכה

  • ארצות הברית  M109
  • ארצות הברית  M109A1
  • ארצות הברית  M109A1B
  • ארצות הברית  M109A2
  • ארצות הברית  M109A3
  • ארצות הברית  M109A3B
  • ארצות הברית  M109A4
  • ארצות הברית  M109A5
  • ארצות הברית  M109A5+
  • ארצות הברית  M109A6 "פאלאדין" (Paladin): הדגם החדש ביותר המהווה את עמוד השדרה של הגדודים הארטילריים האמריקאים היום. בעל 4 אנשי צוות וטעינה אוטומטית. ה"פאלאדין" הוא תותח עצמאי המסוגל לנווט, לקבל ולחשב תוכניות אש ללא עזרה תוכנית מבחוץ ולשחרר פגז ראשון תוך 60 שניות בלבד. קצב אש 6 פגזים לדקה. טווח עד לכ-30 ק"מ. יכולת להתחבר לנגמ"ש "אלפא" למילוי תחמושת.
  • ארצות הברית  M109A7

גרסאות זרותעריכה

  • שווייץ  M109L47 "קאווסט" (KAWEST)
  • גרמניה  M109L52
  • נורווגיה  M109A3GNM
  • קוריאה הדרומית  M109K55
  • קוריאה הדרומית  M109K55A1
  • אוסטריה  M109A5Ö
  • ישראל  M109AL "רוכב" (Rochev): שיפור של ה-M109 האמריקאי. קצב אש של 4 פגזים לדקה. 6 אנשי צוות + מפקד. מהירות 56 קמ"ש. אפשרות למקלע בראונינג 0.3 או מא"ג על צריחון מפקד צוות. טווח עד 19.8 ק"מ עם סוגי התחמושת הקיימים בארץ. הגיע לארץ עם קנה קצר ואחר כך הוסב לקנה ארוך. כיום בשימוש בצה"ל בגדודי מילואים בלבד. השתתף במלחמת יום הכיפורים (גדוד סדיר וגדוד מילואים), במלחמת שלום הגליל, ובמבצעי צה"ל בלבנון בשנות ה-90 כולל מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם.
  • ישראל  M109AL "דוהר" (Doher): שיפור של ה"רוכב" שנכנס לשירות צה"ל בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומאז החליף את כל התותחים בשירות סדיר. בעל מערכות של הגנה מאב"כ ושריפות לשיפור שרידות אנשי הצוות. עם אפשרות למקלע נוסף בצריחון טען. טווח עד 19.8 ק"מ ועד 29.8 ק"מ עם סוג מסוים של תחמושת לטווח ארוך. השיפור העיקרי הוא במערכת ניווט וכינון עצמאי, וחיבור למערכת ה-GPS. נמצא בשימוש סדיר.
  • ישראל  M109AL "דורס" (Dores): שיפור נוסף של סדרת ה-M-109 בצה"ל. דומה ל"רוכב" אך מצויד במערכת איכון ובקרת אש מתקדמת. שיפורים נוספים הם מערכת ניווט עצמאית, מחשב פיקוד הכולל מפות ומחשב לבקרת מלאי. חיל התותחנים הישראלי החל להצטייד ב"דורס" בשנת 2004, אך כיום דגם זה נמצא בשימוש גדודי המילואים[דרוש מקור].

צבאות מפעיליםעריכה

 
תומ"ת M-109 בצבאות ברחבי העולם נכון לשנת 2010:
  מפעילים נוכחיים
  מפעילים לשעבר
מדינה סה"כ לפי גרסה
2/A1 A3 A4 A5 A6
קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית 1,040 1,040[1]
ארצות הברית   ארצות הברית 950 950[2]
מצרים   מצרים 601 401[3] 200[3]
ישראל   ישראל 600 600[4][5]
איראן   איראן 440 440[6]
יוון   יוון 408 135[דרוש מקור: מקור] 273[דרוש מקור: מקור] 12[דרוש מקור: מקור]
איטליה   איטליה 283 283[7]
ערב הסעודית   ערב הסעודית 280 280[8]
פקיסטן   פקיסטן 265 150[9] 115[9]
טיוואן   טיוואן 225 197[דרוש מקור: מקור] 28[דרוש מקור: מקור]
מרוקו   מרוקו 183 123[10] 60[10]
שווייץ   שווייץ 133 133[11]
ספרד   ספרד 102 6[דרוש מקור: מקור] 96[דרוש מקור: מקור]
ירדן   ירדן 122 122[12]
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות 85 85[13]
אוסטריה   אוסטריה 83 83[14]
ברזיל   ברזיל 76 40[דרוש מקור: מקור] 36[דרוש מקור: מקור]
נורווגיה   נורווגיה 56 56[15]
צ'ילה   צ'ילה 48 48[16][17]
לטביה   לטביה 47 47[18]
מלזיה   מלזיה 24 24[19]
עיראק   עיראק 24 24[20]
דנמרק   דנמרק 24 24[21]
פורטוגל   פורטוגל 24 6[22] 18[22]
כווית   כווית 23 23[23]
אינדונזיה   אינדונזיה 20 20[24]
תאילנד   תאילנד 18 18[25]
אתיופיה   אתיופיה 17 17[26]
עומאן   עומאן 15 15[דרוש מקור: מקור]
לבנון   לבנון 12 12[27]
פרו   פרו 12 12[דרוש מקור: מקור]
תוניסיה   תוניסיה 11 11[26]
ג'יבוטי   ג'יבוטי 10 10[דרוש מקור: מקור]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "K55 (155mm Self Propelled Howitzer)", Army Equipment, GlobalSecurity.org
  2. ^ "M109A6 Paladin", Artillery, Military-Today.com
  3. ^ 3.0 3.1 "מצרים", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2013
  4. ^ "ישראל", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 26 בנובמבר 2014
  5. ^ "Israeli SP Artillery", SELF-PROPELLED ARTILLERY, Paul Mulcahy’s Pages
  6. ^ "איראן", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2 בינואר 2013
  7. ^ "Italian SP Artillery", SELF-PROPELLED ARTILLERY, Paul Mulcahy’s Pages
  8. ^ "ערב הסעודית", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
  9. ^ 9.0 9.1 "Artillery: Cold War Bargains Still To Be Had", StrategyPage, 22 February 2010
  10. ^ 10.0 10.1 "מרוקו", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
  11. ^ "Die Armee in Zahlen: Heer", Armee, Eidgenössisches Departement für Verteidigung, Bevölkerungsschutz und Sport
  12. ^ "ירדן", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
  13. ^ "איחוד האמירויות הערביות", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 27 באוגוסט 2012
  14. ^ "Das Bundesheer in Zahlen", heute, 20.01.2013
  15. ^ Christian E. Bergheim, "Gammelt skyts treffer blink", Forsvarets Forum, 21 November 2006
  16. ^ "Chile Requests a Mechanized Artillery Battalion", Defense Industry Daily, 6 october 2011
  17. ^ "Chile’s armed forces receive 12 M109A5 155mm self-propelled howitzers", Defence Blog, 18 Feb 2015
  18. ^ "UPDATED: Latvia to buy Austrian howitzers", LSM.lv. – Public broadcasting of Latvia, 22 february 2017
  19. ^ "Malaysia Army will receive 24 units M109A6 «Paladin» SPH", Defence Blog, 2 March 2016
  20. ^ "עיראק", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 5 בנובמבר 2012
  21. ^ Steffen McGhie, "Stort set intet fungerende dansk artilleri tilbage", Ingeniøren, 22. okt 2015
  22. ^ 22.0 22.1 "M-109 A5", AreaMilitar
  23. ^ "כווית", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
  24. ^ "Indonesia seems to buy 20 M109 howitzers self-propelled", Defence Blog, 22 August 2016
  25. ^ Sompong Nondhasa, "MilSim Asia: Thailand relies on M109 simulators", Shephard, 11 January 2017
  26. ^ 26.0 26.1 "BAE Systems show-cases latest Paladin upgrade", defenceWeb, 25 January 2010
  27. ^ i24 news, "Lebanon receives US artillery, ammunition", ynet, 08.02.15