אגודת משוררי הרחוב

אגודת משוררי הרחוב הוא ספר ילדים מאת נורית זרחי. הספר יצא לאור בשנת 2022 בתל אביב בהוצאת "צלטנר" ואויר על ידי עובדיה בנישו.[1][2]

תקציר הספר

עריכה

הספר מספר את סיפורם של שמוליק ונוליק, שני גורי חתולים אשר ננטשו על ידי בעליהם, שיוצאים למסע בו הם מקווים למצוא מישהו שיאהב אותם. במהלך המסע, שמוליק ונוליק מתארחים בסדנת כתיבה במחסן המשמש להם גם כקורת גג ומשתתפים בתחרות כתיבת שירים שעליה הכריז ראש העיר.[3]

בסופו של דבר, שמוליק ונוליק מוצאים דר רחוב חסר שם המסייע להם לעשות את דרכם לבית העירייה, בו הם שרים את שירם "מי יאהב אותי?" להפתעתם הרבה, כל עובדי העירייה, העוברים ושבים ואף ילדי סדנת הכתיבה מצטרפים ושרים יחדיו את השיר. כך מתגלה המסר של הסיפור, שכל אחד מחפש מישהו שיאהב אותו. לבסוף, ראש העיר מכריז שכולם זוכים ומנמק את החלטתו בכך ש'יש משוררים נסתרים, שאף אחד לא מכיר'. השירים שכתבו זוכים בתחרות ודר הרחוב מקבל קורת גג.[2]

הדמויות

עריכה

במהלך הסיפור, כל אחת מן הדמויות עוברת שינוי מקצה לקצה:

איה, שבתחילת הסיפור אימצה את שמוליק ונוליק, נוסעת ונוטשת מאחוריה את שני החתולים, בודדים כשהיו לפני שמצאה אותם. מאותו רגע, שמוליק ונוליק שבים להיות חסרי אונים, אולם בסוף הסיפור הם מנצחים בתחרות וזוכים להכרה ולאהבה שתמיד חפצו בה. ראש העיר תחילה מפגין אדישות כלפי החתולים, אך לבסוף מכריז כי "כולם זוכים" בטענה כי "יש משוררים נסתרים, שאף אחד לא מכיר". גבירה, מנחת סדנת הכתיבה, מוצגת לראשונה כדמות מנוכרת ומתנשאת, אולם בסוף הסיפור היא הראשונה להציע לדר הרחוב קורת גג. הדמות היחידה בסיפור שלא עוברת שינוי ומתנהגת באותו אופן מתחילת העלילה ועד סופה היא דר הרחוב הצנוע, אשר מראה חמלה רבה כלפי החתולים ומחליט בסוף הסיפור להשמיע את קולו, ומקבל קורת גג.[2]

איורי הספר

עריכה

בראיון למגזין "פורטפוליו" מציין עובדיה בנישו, מאייר הספר, כי באיוריו השתדל "להראות את הלא יפה", כפי שמוצג בעלילה. בדבריו הוא מדבר על הצללים באיורי הספר, שנעשו כולם באמצעות מריחות פחם באופן שאינו מדויק ושאינו שואף לשלמות. עוד הוסיף כי ניסה להעביר תחושה של ספר שנתרם. כאשר נשאל על דמיון האיורים בספר לרחובות תל אביב ציין כי הוא מתגורר בסמוך לבניין עיריית תל אביב, שכתובתו ככתובת בניין העירייה בספר, וכי הרחוב היווה השראה עבורו באיור רחובות העיר בספר.[4]

ביקורות ספרותיות

עריכה

ביקורות רבות ציינו את האופן בו הספר מכניס אל השיח ואל תודעת הילדים את נושא דרי הרחוב, שלרוב לומדים עם החיים בגיל מבוגר יותר. לדברי עטרה אופק, סופרת ישראלית, המסרים בספר מוגשים בדרך נעימה לאוזן וידידותית לילדים ומדגים בדרך ייחודית כיצד כישרון כדוגמת שירה מסוגל לרכוש אהבה, אותה אהבה ששמוליק ונוליק, גיבורי הספר, חיפשו כל הסיפור.

גלית לוי משבחת בביקורתה את הדרך שבה הנגישה נורית זרחי אל הילדים את הדברים שאליהם אנו לא תמיד שמים לב. בדבריה, היא מציינת את אופן השימוש במצלול "מיאו" בשירי החתולים. [5]

הערות שוליים

עריכה