אגורא
אגורא (בספרדית: Agora) הוא סרט קולנוע ספרדי מסוגת דרמה המבוסס על אירוע היסטורי, שבוים על ידי אלחנדרו אמנבר. הסרט דובר אנגלית ומשחקים בו שחקנים בני לאומים שונים ובהם מספר ישראלים (אשרף ברהום, אושרי כהן, יוסף סוויד סמי סמיר ואחרים).
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| בימוי | אלחנדרו אמנבר |
|---|---|
| הופק בידי |
פרננדו בווריאה אלוורו אוגוסטין |
| תסריט |
אלחנדרו אמנבר מתאו חיל |
| עריכה |
נאצ'ו רואיז קאפילאס  |
| שחקנים ראשיים |
רייצ'ל וייס מקס מינגלה אשרף ברהום |
| מוזיקה |
דאריו מרינלי |
| צילום |
שבי גמינז |
| מדינה |
ספרד |
| חברת הפקה |
Telecinco Cinema, MOD Producciones |
| חברה מפיצה | ניומרקט פילם |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 9 באוקטובר 2009  28 במאי 2010  3 ביוני 2010 |
| משך הקרנה | 126 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט היסטורי, דרמה היסטורית, סרט ביוגרפי |
| תקציב | 75 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו | agora |
| פרסים |
|
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה עריכה
הסרט מתרחש באלכסנדריה ותקופתו היא ראשיתה של הנצרות כדת האימפריה הרומית, לאחר שהייתה דת נרדפת שנים רבות. הסרט מבוסס על קורותיה של הפילוסופית והמתמטיקאית היפאטיה. היפאטיה (רייצ'ל וייס) מלמדת פילוסופיה בספרייה הגדולה של אלכסנדריה ומשתייכת לזרם הנאופלטוני[דרוש מקור]. היפאטיה אומנם פגנית, אך היא נוהגת בכבוד כלפי אנשים בעלי אמונות שונות משלה. לעומתה אביה, מנהיג בולט בקהילה, רוצה לנהוג בחומרה כלפי אנשים אשר המירו את דתם מעבודת אלילים לנצרות, אך לאחר שהיפאטיה מתערבת, הם מסולקים מהמקום. להיפאטיה מעריץ נלהב מקרב תלמידיה המנסה לשכנעה להינשא לו, אך היא מסרבת ומסבירה שאינה מושלמת. לראיה, היא מעניקה לו פיסה עם דם הווסת שלה. המעריץ הנכלם זורק את פיסת הבד אך העבד של היפאטיה דאבוס, המאוהב בה בסתר, מרים אותה לאחר מכן.
מספר הפגאנים הולך ופוחת בעוד מספר הנוצרים הולך ועולה כתוצאה מהמרות דת מרובות. הנוצרים הופכים יותר ויותר תוקפניים כלפי אנשים בעלי אמונות אחרות כגון היהודים והפגאנים. ראשון המסיתים לפגיעה בפגאנים הוא הנזיר אמוניוס (אנ') (אשרף ברהום) כאשר הפגאנים מגיבים על התוקפנות הנוצרית מתפתחת מהומה שבמהלכה הנוצרים מטילים מצור על הפגנים בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. נציג הקיסר הנוצרי תאודוסיוס הראשון מצווה לחון את הפגאנים, אולם מסלקם מן הספרייה, וזו מועברת לרשות הנוצרים, שבהתקף ברבריות משמידים אותה על אוסף הספרים המקיף שלה. במהלך ההתקפה על ספריית אלכסנדריה, נפגע אביה של היפאטיה ונפטר. היפאטיה הלומת הצער מנסה להציל כמה שיותר מכתבי היד העתיקים אשר נמצאים בספרייה אולם מצליחה להציל רק קומץ.
חלקו השני של הסרט עוקב אחר חקירותיה של היפאטיה וניסיונה ליצור תאוריה על מסלול כדור הארץ והשמש לאחר שהיא מבינה את הבעיות הקיימות בתאוריה של תלמי. היא יוצרת מודל הליוצנטרי ומגיעה למסקנות דומות לחוקי קפלר. בד בבד היפאטיה נקלעת לעימות בין השלטון החילוני של מעריצה לשעבר וידידה כיום, נציב מצרים פלביוס אורסטס (אנ') (אוסקר אייזק) לשאיפתו של פטריארך אלכסנדריה קירילוס (סמי סמיר) להרחיב את שלטונו. אורסטס הפך לנוצרי יחד עם רבים מתלמידיה לשעבר של היפאטיה והוא עדיין רוחש לה חיבה, אולם לאור התערבותו של קירילוס, נאלץ לנהוג בהיפאטיה בנוקשות ולדרוש ממנה להודות כי היא אינה מבינה דבר, בהתחשב בעובדה שהיא אישה, בהתאם לחוקי הנצרות באותה תקופה. אורסטס מפציר בהיפאטיה להמיר את דתה אולם היא מסרבת.
הנזיר אמוניוס מצהיר על היפאטיה כאויבת הנצרות ומצהיר שהיא מכשפה. דאבוס, עבד שלה לשעבר ופגאני אשר המיר את דתו, שומע על העניין ומנסה להזהיר את היפאטיה אולם מאחר. היפאטיה נלכדת על ידי הנזירים ומיועדת להיות מופשטת מבגדיה ולהיסקל למוות. דאבוס מתבקש לשמור עליה עד להבאת אבנים לצורך סקילתה. דאבוס חונק את היפאטיה למוות כדי לחסוך ממנה את כאב הסקילה וכאשר ההמון חוזר, מצהיר שהיא התעלפה ומתרחק כאשר הסקילה מתחילה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אגורא
"אגורא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אגורא", באתר נטפליקס
"אגורא", באתר AllMovie (באנגלית)
"אגורא", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אגורא", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "אגורא", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אגורא", באתר אידיבי
"אגורא", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אמיר קמינר, "אנחנו עדיין הורגים בשם האלוהים", באתר ynet, 9 ביוני 2010 - ריאיון עם ריצ'ל וייס
ביקורות:
- חן חדד, אגורא: מרוב עלילות לא רואים את הסרט, באתר הארץ, 7 ביוני 2010
- יוני בינרט, מי שלא מרים "אגורא", לא שווה "אגורא", באתר nrg, 6 ביוני 2010
- ארז דבורה, פנאטים לא מתים, הם רק מתחלפים, באתר ynet, 7 ביוני 2010
- אורי קליין, אגורא: הפגאנית הגדולה מן החלומות, באתר הארץ, 3 ביוני 2010