אגנוסטיות

אַגְנוֹסְטִיּוּת (מיוונית: א- שפירושו ללא וגנוסיס שפירושו ידע), היא השקפה פילוסופית לפיה אין להסיק מסקנה שמשהו קיים או לא קיים, או שתרחיש כל שהוא התרחש או לא התרחש, בלי ראיות ("ידע") לכך, אם כי לא בהכרח תהיה הסכמה על מה יהיו ראיות כאלה.

תומאס הנרי האקסלי טבע לראשונה את המושג אגנוסטי

בהקשר של האמונה באלוהים, על פי ההשקפה האגנוסטית, אין שלילה מוחלטת של הרעיון שקיים אל או שקיימים אלים, אך בהיעדר ראיות אין להאמין שאין כל אל או שיש אל אחד לפחות.
בהקשר זה, אגנוסטיקן אינו שולל קיום אלוהים ובכך נבדל מהאתאיסט, אך גם אינו מאשר קיום אלוהים, ובכך הוא נבדל מהתאיסט.
לפי אגנוסטים מסוימים, הדיון על אי-קיום או קיום של אל או אלים לא הניב עדיין הוכחות חד משמעיות לכאן או לכאן^{[דרוש מקור]}. יש המוסיפים לטעון שלא יכולות להיות הוכחות כאלה כלל^{[דרוש מקור]}. רוב האגנוסטיקנים מתייחסים בספקנות לטיעונים דתיים.

בין האגנוסטיקנים הידועים בתקופה המודרנית נמנים תומאס הנרי האקסלי, צ'ארלס דרווין, וברטראנד ראסל.

יצוין כי המונח אגנוסטיות לפעמים משמש גם בהקשרים אחרים מאלוהות. כך למשל, בפיתוח תוכנה ובעיקר באינטגרציה רציפה, לעיתים נאמר שניתן להוריד ולהתקין תוכנה באופן שהוא אגנוסטי מבחינת גרסה (version agnostic) כך שתמיד נוריד ונתקין אוטומטית את הגרסה האחרונה של תוכנה, בלי לדעת מראש מהי גרסה זו מבחינת ניהול גרסאות תוכנה (בדרך כלל הקפיצה בגרסה תהיה מינורית).

אטימולוגיה

מקור המונחים "אגנוסטיות" ו"אגנוסטיקן" בשפה היוונית:

• התחילית ἀ (א) שפירושה "לא"
• והמילה γνῶσις (גנוסיס) שפירושה "ידע"

הפילוסוף הסופיסטי הקדם-סוקרטי פרוטגורס נודע כבעל השקפה אגנוסטית. בספרו "על האלים" כתב ”אשר לאלים, אין בידי כל אמצעי לדעת אם הם קיימים, בשל אי-בהירותו של הנושא, ובשל חייהם הקצרים של בני אדם.” אך מונחים אלו הוטבעו או לכל הפחות נכנסו לשימוש נרחב בשנת 1869 על ידי תומאס הנרי האקסלי.

לעיתים המונח אגנוסטיות מוחלף במונח אגנוסטיציזם.

ואריאציות על אגנוסטיות

בפילוסופיה, האגנוסטיות סבלה יותר מהשקפות פילוסופיות אחרות מאי-בהירות מבחינה טרמינולוגית. יש שניסו לשייך אותה לאתאיזם. אתאיזם 'רך' (או 'אתאיזם שלילי') קורא לאי-אמונה בקיומן של ישויות אלוהיות (בניגוד לאתאיזם החזק, הקובע שישויות אלה אינן קיימות). על אף הדמיון, קיים הבדל בין אתאיזם רך לאגנוסטיות, כיוון שאגנוסטיות דוגלת בחוסר האפשרות האינהרנטית לדעת אם האלוהים קיים או לא, בעוד שהאתאיסט הרך טוען רק כי הוא אינו מאמין שאלוהים קיים. הגישה המשלבת בין השניים נקראת אתאיזם אגנוסטי.

ואריאציות נוספות:

אגנוסטיות חזקה

אגנוסטיות חזקה היא אמונה הגורסת כי אין לאדם כל יכולת לדעת האם קיימת אלוהות כלשהי או לא. זוהי השקפה רחבה יותר מאשר אגנוסטיות חלשה, אשר טוענת שקיומה או אי-קיומה של אלוהות כלשהי היא לא ידועה אך לא בהכרח לא ניתנת לגילוי. ההשקפה הטוענת כי הבעיה לגבי הוכחת קיומו של האל או ישות אלוהית כלשהי אינה ניתנת לפתרון במהותה, או שאין לבני האדם כלים לשפוט לגביה.

אגנוסטיות חלשה

נקראת גם "אגנוסטיות אמפירית". ההשקפה הגורסת כי הבעיה לגבי הוכחת קיומו של האל לא נפתרה עדיין, אך ייתכן כי היא פתירה, לכן אין לתת לה תשובה עד שיצטברו הוכחות לכאן או לכאן. אך קיימת אמונה חלקית בכוח עליון שאפשר לפרשו כ"אלוהים".

אגנוסטיות אפתית

נקראת גם אפתאיזם. ההשקפה הטוענת כי לשאלת קיומו של האל אין כל השפעה מעשית על המציאות, ולכן היא לא רלוונטית.

תאיזם אגנוסטי

משקף אמונה בקיומו של האל, מתוך הבנה שהאל הוא מעבר לטבע וכתוצאה, הבנה שכלי החישה והמדידה של המדע מוגבלים ולכן אי אפשר להוכיח מדעית שהאל קיים או לא. קיים ויכוח, אם השקפה זו היא אכן אגנוסטית. לפי פירוש אחר להשקפה זו, משמעותה - אמונה ב"קיום" ישות על טבעית, אך אי-ידיעה בקשר לטבע האמיתי שלה או למניעים של ישות כזו, אי-ידיעה שממנה נובע ספק לא ב"קיום" הישות אלא בשאלה: האם ישות זו היא אכן "אלוהים".

אתאיזם אגנוסטי

ערך מורחב – אתאיזם אגנוסטי

אתאיזם אגנוסטי הוא גישה של אתאיזם, הטוענת כי האפשרות הסבירה ביותר היא כי לא קיימת אלוהות, אך גם טוענת שהוכחה גורפת ואמפירית לאי-קיומה של אלוהות אינה אפשרית בכלים של היום (כלי מחקר מדעיים ו"כלים" פילוסופיים), וכי קיימת סבירות נמוכה לקיומה של אלוהות, כמו שקיימת סבירות מסוימת לכל טענה עד שתוכח חד-משמעית בכלים אמפיריים.

איגנוסטיות

ערך מורחב – איגנוסטיות

השקפה הגורסת שלפני שניתן יהיה להתייחס לשאלת קיומו של "אלוהים", צריכה להינתן קודם הגדרה ברורה ל"אלוהים". בהנחה והגדרה זו אינה קיימת, האגנוסטיקן מחזיק בדעה, כי לקיומה של ישות אלוהית אין חשיבות או אינה ניתנה להיבחן בצורה ניסיונית.

אגנוסטיות רלטיביסטית

ערך מורחב – רלטיביזם

כל אמת שמתייחסת לאלוהים מייצגת נקודת מבט מסוימת. לכל נקודת מבט כזו ניתן להגדיר נקודת מבט הפוכה שמייצגת אמת שונה וסותרת. לדוגמה, לנקודת המבט שאלוהים טוב ומיטיב ניתן להגדיר נקודת מבט הפוכה שאלוהים הוא ארכי-רמאי. שתי האמיתות הסותרות יכולות להניח שאלוהים ברא את העולם ושההתגלויות בבסיס הדתות האברהמיות הן אמתיות, אך לפרשן בצורה שונה ולהסיק מסקנות סותרות. בהיעדר אמצעים אמפיריים להפריך או לאושש נקודת מבט מסוימת על אלוהים, כל נקודות המבט הן יחסיות ולאף אחת מהן אין תוקף מחייב של אמת מוחלטת.

הגישה הרלטיביסטית חושפת, באמצעות שימוש בנקודות מבט שונות, את ההנחות הסמויות הקשורות לקיום האלוהים, ובכך מרחיבה את תחום אי הידיעה עליה מצביעה האגנוסטיות. במקרה זה, נחשפת ההנחה הסמויה על פיה אם אלוהים קיים אז כדאי להאמין לו.

ביקורת

ביקורת על אגנוסטיות בפילוסופיה ניתנה מצד תאיסטים ואתאיסטים.

דתיים רבים רואים בהטלת ספק בכל רמה שהיא מעשה כפירה. בנוסף, מוצגת כנגד הגישה האגנוסטית הטענה שעומדת בבסיס טיעון פסקל, לפיה אמונה באלוהות היא רציונליות. זאת משום שאם לא קיים אל, לפי הטענה, לא ייגרם נזק למאמין, אם כי ניתן לומר שההגבלות שאדם לקח עליו במסגרת האמונה הן נזק לאדם. אם התפיסה לפיה לא קיימת אלוהות שגויה, הכופרים באלוהות ייענשו על אי-אמונתם.

מנגד, אתאיסטים רבים טוענים שקיומה של אלוהות לא סבירה בעליל, וכי המדע המודרני יודע להסביר תרחישים רבים שבעבר קושרו לישויות תבוניות אלוהיות, וכיום יודע שאין צורך במעורבות רוחנית בשביל שתרחישים אלו יקרו.

כמו כן טוענים אתאיסטים כי ללא שימוש בהיגיון, קיומם של כל האלים וכל סוג של מציאות על טבעית או אבסורדית יכול להיות מוגדר כ"אופציונאלי" עד שהופרך אמפירית וחד-משמעית. לטיעון זה בניסוחים מעודנים יותר מצטרפים גם הוגים מהאתאיזם האגנוסטי כמו ברטראנד ראסל או ריצ'רד דוקינס שכתב בספרו "יש אלוהים?": ”אני אגנוסטי רק במידה שבה אני אגנוסטי על פיות בתחתית הגינה.”

ראו גם

• פילוסופיה
• מדע
• מדענות
• אמפיריציזם
• פוסטמודרניזם
• ביקורת האתאיזם
• אתאיזם אגנוסטי

קישורים חיצוניים

• ברטראנד ראסל, מדוע אינני נוצרי (אנגלית), 1929
• ברטראנד ראסל, מיהו אגנוסטיקן? (עברית), 1953
• אגנוסטיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אגנוסטיות, דף שער בספרייה הלאומית