ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אגרטל או ואזה הוא מכל פתוח, המשמש לעיתים קרובות כדי להחזיק פרחים. הוא עשוי ממגוון חומרים שונים, כגון זכוכית, חרס ופלסטיק. משמש ככלי פרקטי לקיבול ולעיתים גם או רק ככלי נוי.

אגרטלים מסוגים שונים, וולטר האף (אנ') בסמית'סוניאן (1922)
אגרטלים מסוגים שונים באנציקלופדיה של הוצאת לרוס (1932)
אגרטלים מסוגים שונים בבולוניה, מודלים לציור עבור ג'ורג'ו מורנדי
צילום: פאולו מונטי (איט') (1981), באוסף פרויקט BEIC (איט')

מבנה עריכה

אגרטלים מוגדרים כבעלי אנטומיה מסוימת. בסיסם הוא הרגל, המשמשת להבחנה בין אגרטלים שונים.

עיצוב האגרטל יכול להיות בולבוסי, שטוח, או עיצוב בצורה אחרת. בשלב הבא, ישנו הגוף, המהווה את החלק העיקרי ולעיתים קרובות הגדול של היצירה. על גוף האגרטל מונחת הכתף, בה הגוף מתעקם כלפי פנים. הצוואר, המעניק לו גובה. לבסוף, השפה, בה האגרטל מתעקל כלפי מעלה. לאגרטלים רבים יש ידיות, צורות האגרטלים כיום התפתחו והושפעו מהאגרטלים הקדומים וקיבלו עיצובים וצורות מודרניים.

היסטוריה עריכה

 
אגרטל - תבליט מתחילת המאה ה-20 באינדונזיה
 
אגרטלים בתצוגה במוזיאון לה פלאטה (ספ') בפרובינציית בואנוס איירס, ארגנטינה

לאורך ההיסטוריה, תרבויות עתיקות המציאו כלי קיבול, ראשית סלסלות, תיקים או שקים העשויים מעור. אולם אלה לא יכלו להכיל נוזל. לכן כשגילו את החימר החלו לייצר כלים שנועדו לאחסון נוזל, כדים או אגרטלים. כאשר פונקציונליות האגרטל הייתה בעיקר דקורטיבית, בעוד שכדים שימשו לאחסון נוזל בעל חשיבות, כדוגמת מים.

לא כל החברות הקדומות יצרו כדי חימר, אולם רוב החברות שגדלו את יבולן בתקופת המהפכה הנאוליתית, גילו את טכניקת עיבוד החימר. הדוגמאות המוקדמות ביותר לתהליך התגלו במזרח התיכון בו שרידי קדרות מתקופת 6500 לפנה"ס נמצאו בצ'טלהויוק שבטורקיה. שאריות הקדרות שנמצאו באתר היו בסיסיות, עשויות טבעות או סלילי חימר שנבנו מבסיס עגול. קירות הכלי הוחלקו והוצרו (על ידי לחיצה בו זמנית על פני השטח הפנימיים והחיצוניים) בטרם שריפתם בתנור לחם או בכבשן העשוי מחור באדמה, ומעליו מדורה דולקת.

קדרות מתקופת המהפכה הנאוליתית הייתה נעדרת עיטורים. והקישוט היחיד שהיה עליה נוצר על ידי חיתוכים שנעשו בזמן שהחימר היה לח. אולם עם הזמן יצירת האגרטל התפתחה גם כאמצעי אמנותי בפני עצמה. היוונים הקדמונים השתמשו באגרטלים כדי לתאר סצנות מורכבות הקשורות למיתולוגיה ולתרבות. שושלת סונג בסין הובילה את ייצור האגרטלים לעושר מבחינת שימוש בחומרים שונים ועיטורים רבים ליצירת מרקמים על האגרטלים. באירופה נוצרו אגרטלים מעודנים למראה, כך נוצרה החרסינה הכחולה של דלפט שבהולנד. מאז ועד לזמנים המודרניים, תחום יצירת האגרטלים התפתח ובשנת 2003 זוכה פרס טרנר היה גרייסון פרי (Grayson Perry), עבור אגרטלי הקרמיקה שיצר.

אמנות עריכה

אגרטלים עתיקים, בייחוד סיניים, מוערכים מאוד בשוק יצירות האמנות. כד סיני נמכר בשנת 2010 בסכום של 43 מיליון לירה שטרלינג[1]. סכום הנחשב לשיא עבור מכירת חפץ אמנות סיני כלשהו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה