פתיחת התפריט הראשי

אגתו

האפיפיור ה-79, בין השנים 678-681.

ביוגרפיהעריכה

טרם נבחר לאפיפיורעריכה

לא רבות ידוע על חייו של אגתו לפני שהיה לאפיפיור. ככל הנראה נולד בפרובינקיה סיקיליה שבאימפריה הביזנטית,[1] והגיע לרומא כחלק מבני סיקיליה רבים שהיו חלק מהכמורה הרומאית באותו זמן, בשל קרבות בין כוחות האימפריה המוסלמית לסיקיליה באמצע המאה השביעית.[2] שימש כמה שנים כגזבר הכנסייה, עד שנבחר לאפיפיור לאחר דונוס ב-678.

כאפיפיורעריכה

מעט לאחר שנבחר לאפיפיור הגיע לרומא וילפריד, הארכיבישוף מיורק, כדי להפעיל את סמכות הכס הקדוש לטובתו שלו. וילפריד היה מעוניין לחזור למשרתו כבישוף יורק, לאחר שהודח מכיסאו על ידי תיאודור מטרסוס, הארכיבישוף מקנטרברי, שחילק את הדיוקסיה של וילפריד לשלוש חלקות והעניק אותן לשלושה בישופים שונים. בסינוד שארגן אגתו בלטראנו כדי לחקור את המקרה, הוחלט שהדיוקסיה של וילפריד אכן תחולק, אך וילפריד ימנה את הבישופים.

האירוע המרכזי במהלך כהונתו כאפיפיור היה ועידת קונסטנטינופוליס השלישית (680–681), שגינתה את המינות המונותליטית, שעד אז גילו האפיפיורים כלפיה סובלנות (ביניהם הונוריוס הראשון). הוועידה החלה כשקונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית, כתב לאפיפיור דונוס, קודמו של אגתו, במטרה ליישב את הסכסוך ולאחות את הקהילה הנוצרית בעקבות הפילוג לתומכי המונותליטים ולמתנגדיהם, על ועידה שברצונו לארגן בנושא. דונוס נפטר בעת הגעת המכתב, ולכן הוטלה הקמת הוועידה על אגתו שעשה זאת במהרה.

הוועידה התכנסה בארמון הקיסר ב-7 בנובמבר 680. תחילה הציגו המונותליטים את עמדתם. אז הוצג מכתבו של אגתו, שהציג את עמדת הכנסייה המסורתית, לפיה לישו, על שני טבעיו, אלוהי ואנושי, היו שני רצונות (thelema) ושתי פעולות (energia), אלוהית ואנושית, אשר התקיימו בהסכמה מלאה זו לצד זו. לבסוף השתכנעו רוב הנוכחים בוועידה ממכתבו של אגתו, והחליטו לדחות את הדוקטרינה המונותליטית כמינות.

כשהסתיימה הוועדה ב-16 בספטמבר 681 נשלחו מסקנותיה לאפיפיור, אך אגתו נפטר כבר טרם נגמרו דיוני הוועידה, בינואר אותה שנה.

כמו כן ניהל את המשא ומתן בין הכס הקדוש לקונסטנטינוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית, בדבר התערבות האימפריה הביזנטית בתהליך הקונקלווה. קונסטנטינוס הבטיח לבטל או להפחית את המס שהאפיפיורים חויבו לשלם לאוצר הקיסר הביזנטי על מינויים שעשו בכנסייה.

קדוש נוצריעריכה

מוכר כקדוש הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הכנסייה האורתודקסית המזרחית. יום החג שלו בקרב הקתולים הוא 10 בינואר, יום פטירתו.[3] בני הכנסיות המזרחיות, בהם הכנסייה האורתודוקסית והכנסייה המזרחית הקתולית, חוגגים את חגו ב-20 בפברואר.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אגתו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ John Moorhead, The Popes and the Church of Rome in Late Antiquity, Routledge, 2014, p. 236
  2. ^ Jeffrey Richards, The Popes and the Papacy in the Early Middle Ages (Routledge Revivals): 476-752, Routledge, 2014, p. 270
  3. ^ MARTYROLOGIUM ROMANUM: 10 Januarii
  4. ^ St Agathon the Pope of Rome


הקודם:
דונוס
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
לאו השני