דולף שייז

אדולף "דולף" שייז (באנגלית: Adolph "Dolph" Schayes;‏ 19 במאי 1928 – 10 בדצמבר 2015) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי יהודי, ששיחק בעמדות הפאוור פורוורד והסנטר בקבוצת פילדלפיה 76' מליגת ה-NBA.

דולף שייז
Dolph Schayes

לידה	19 במאי 1928 ניו יורק
פטירה	10 בדצמבר 2015 (בגיל 87) סירקיוז, ארצות הברית
עמדה	פאוור פורוורד/סנטר
גובה	2.01 מטר
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 1973
קבוצות כשחקן
1948–1964	סירקיוז נשיונלס / פילדלפיה 76'
הישגים כשחקן
אליפות ה-NBA‏ (1955) החמישייה הראשונה של העונה ‏(1952–1955, 1957–1958)‏ חמישיית העונה השנייה ‏(1950–1951, 1956, 1959–1961)‏ 12 הופעות במשחק האולסטאר (1951–1962) אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
קבוצות כמאמן
1963–1966 1970–1972	פילדלפיה 76' באפלו ברייבס
הישגים כמאמן
מאמן השנה (1966)

שייז נחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים של תקופתו, ולאחד מגדולי הספורטאים היהודים בכל הזמנים. הוא נבחר שש פעמים בקריירה לחמישיית העונה הראשונה, שש פעמים לחמישייה השנייה, תריסר פעמיים השתתף במשחק האולסטאר וכמאמן נבחר פעם אחת למאמן השנה ב-NBA. בין השנים 1957–1963 החזיק בתואר "הקלע המוביל בתולדות ה-NBA". בשנת 1973 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל וב-1996 נבחר כאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA.

קורות חייו

שייז נולד בעיר ניו יורק להורים יהודים ממוצא רומני שהיגרו לארצות הברית. בנו, דני, הלך בעקבותיו והיה גם הוא כדורסלן ששיחק בליגת ה-NBA שנים רבות. שלוש מנכדותיו, אבי, קרלה ורייצ'ל גואץ', זכו במדליית כסף בכדורעף כחלק מהמשלחת האמריקאית במכביה השש-עשרה, ונכדו, מיקי פרי, זכה במדליית הזהב בריצת שליחים 4x100 במכביה השבע-עשרה.

קריירת הכדורסל

תחילת הדרך

בשנת 1944 החל שייז לשחק במדי קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת ניו יורק, בה למד במקביל גם הנדסה. כבר בעונת הפרשמן שלו, סייע שייז לקבוצת האוניברסיטה להעפיל עד לפיינל פור טורניר אליפות המכללות בכדורסל. בשלב חצי-הגמר של הטורניר, פגשה ניו יורק את אוניברסיטת המדינה של אוהיו במשחק שנערך במדיסון סקוור גארדן. שתי דקות לסיום המשחק, עוד הובילה אוהיו בפער של 10 נקודות, והייתה בדרך להעפלה לראשונה זה שש שנים לגמר הטורניר, אולם שייז השתלט על המשחק והצליח להשוות ולכפות הארכה בה ניצחה קבוצתו. ניו יורק העפילה למשחק הגמר, בו נכנעה לאוניברסיטת אוקלהומה A&M בהנהגתו של הסנטר בוב קורלנד בתוצאה 49-45.

שייז היה לשחקן המוביל של אוניברסיטת ניו יורק במשך ארבע שנותיו במכללות, ובעונת הסיניור רשם ממוצע נקודות של 13.7 והוביל את קבוצתו למאזן של 22 ניצחונות מול ארבעה הפסדים בלבד, וזכה ב"פרס האגרטי" לכדורסלן המכללות המצטיין של מטרופולין ניו יורק.

קריירה מקצוענית

לאחר סיום לימודיו האקדמיים, נבחר שייז בבחירה הרביעית בדראפט ה-BAA על ידי ניו יורק ניקס ובמקביל נבחר על ידי טרי-סיטיז בלאק הוקס בדראפט של ליגת ה-NBL המתחרה. לאחר שההוקס העבירו את הזכויות להחתמתו לסירקיוז נשיונלס, בחר שייז לשחק בשורות הנשיונלס לאחר שאלו הציעו לו חוזה של 7,500 דולר, גבוה ב-50% מזה שהציעו הניקס.

שייז הגיע לקבוצה, שנוסדה רק שנתיים קודם לכן, וסיימה את שתי העונות הקודמות במאזני ניצחון-הפסד שליליים. יחד איתו הגיע לקבוצה גם אל סרבי, גארד קשוח שעזב את רוצ'סטר רויאלס בעקבות סכסוך עם הבעלים, והצטרף לסירקיוז כמאמן-שחקן. שייז, הביא איתו סגנון משחק ייחודי שטרם נראה בליגה. שחקן גבוה, שנוסף על יכולת המשחק מתחת לסל, גם ידע לקלוע מבחוץ. הוא סיים את עונת הרוקי שלו עם ממוצע של 12.8 נקודות למשחק, וסייע לקבוצתו לשפר את מאזנה ל-40 ניצחונות מול 23 הפסדים בלבד.

לקראת העונה הבאה, עונת 1949/1950, מוזגו ליגת ה-BAA וליגת ה-BNL לליגה אחת שנקראה ליגת ה-NBA. סירקיוז, הממוקמת במדינת ניו יורק, שובצה לבית המזרחי. בעונתו הראשונה בליגה, קלע שייז 1,072 נקודות, היה לקלעי השישי בטיבו בליגה והחל רצף של 12 שנים בהן היה הקלעי המוביל של הקבוצה. שייז הוביל את הנשיונלס למאזן של 51 ניצחונות מול 13 הפסדים בלבד, המאזן הטוב ביותר בליגה ונבחר לחמישיית העונה השנייה. לאחר שניצחו את פילדלפיה ווריורס בשני משחקים, וגברו בגמר החטיבה על הניקס בתוצאה 1–2, העפילה סירקיוז לגמר ה-NBA באופן אוטומטי. בגמר פגשה הקבוצה את מיניאפוליס לייקרס, בהנהגתו של ג'ורג' מייקן ונכנעה לה בשישה משחקים בתוצאה 2–4.

בטרם נפתחה עונת 1950/1951, עזבו שלוש קבוצות את הליגה, מהלך שגרר שינוי מבני בליגה שעברה לשחק בשני בתים בלבד. במקביל החלה הליגה במדידת קטגוריה חדשה - ריבאונדים. שייז העלה את ממוצע הנקודות שלו ל-17.0, ועם 1,080 ריבאונדים, 16.4 בממוצע למשחק, היה למלך הריבאונדים הראשון של הליגה. הוא נבחר במהלך העונה להשתתף במשחק האולסטאר הראשון שהתקיים, בו קלע 15 נקודות, וקטף 14 ריבאונדים, ובסיום העונה נבחר פעם נוספת לחמישיית העונה השנייה. על אף יכולתו, סיימה סירקיוז עם 32 ניצחונות מול 34 הפסדים, והעפילה לפלייאוף מהמקום הרביעי במזרח. סירקיוז הדיחו פעם נוספת את הווריורס בשני משחקים בסיבוב הראשון, ופגשו את הניקס בגמר האזורי, אך הפעם הייתה ידם של הניקס על העליונה לאחר שניצחו בחמישה משחקים 3-2.‏

בעונת 1951/1952 שבר שייז את שורש כף ידו הימנית. חרף הפציעה, ועל אף שידו קובעה בתחבושת גבס, המשיך שייז להשתתף במשחקי הקבוצה, והחל לפתח זריקה לסל באמצעות ידו השמאלית. הוא תרם באותה העונה 13.8 נקודות למשחק, ובדיעבד סיפר כי פציעה זו הפכה אותו לשחקן טוב יותר, משום שכשהחלים גילה כי פיתח אמבידקסטריות שאפשרה לו מגוון התקפי רחב יותר.

בעונת 1953/1954 הצליח שייז להוביל את קבוצתו עד לגמר ה-NBA בפעם השנייה, ולראשונה זה ארבע שנים. הוא תרם 17.1 נקודות ו-12.1 ריבאונדים למשחק, והוסיף אחוזי קליעות עונשין של 82.7%, שני בליגה רק לביל שרמן, וסייע לקבוצתו לסיים את העונה עם מאזן של 42 ניצחונות מול 30 הפסדים, ובמקום השלישי בבית המזרחי. בשלב הבתים של הפלייאוף, ניצחה אמנם ניצחה סריקיוז את כל ארבעת משחקיה, אולם במשחק מול בוסטון סלטיקס נפגע שייז כשהופל אל הרצפה, ושבר את שורש כף היד פעם נוספת. בגמר האזורי הדיחה בסוויפ 0-2 את הסלטיקס, והעפילה לגמר ה-NBA בו פגשה פעם נוספת את מיניאפוליס לייקרס. בסדרת הגמר תרם שייז החבול 9.3 נקודות למשחק, אך לא הצליח לזכות באליפות הראשונה בקריירה, לאחר שמיניאפוליס גברה על קבוצתו בשבעה משחקים.

לקראת עונת 1954/1955 התקבל בליגה חוק חדש אותו הגה דני בייסון, בעליה של סירקיוז, שנועד להאיץ את קצב המשחק - שעון זריקות. שייז, שסגנון משחקו תמיד היה מלווה בתנועה רבה, בניגוד לסנטרים אחרים בזמנו, הסתגל במהירות לסגנון המשחק המהיר. הוא סיים את העונה עם 18.5 נקודות, שישי בליגה, ורביעי בריבאונדים עם 12.3. סירקיוז סיימה את העונה עם מאזן של 43 ניצחונות מול 29 הפסדים, המאזן הטוב בליגה במשותף עם פורט ויין פיסטונס. היא העפילה אוטומטית לגמר האזורי בו גברה בארבעה משחקים על בוסטון ועלתה לגמר שנה שנייה ברציפות. בגמר ה-NBA פגשה הקבוצה את פורט ויין, שגברה בתוצאה זהה בגמר המערב על מיניאפוליס. שייז היה לקלעי המצטיין של הסדרה עם 19.0 נקודות למשחק, כולל תצוגה של 28 נקודות בניצחון 102–109 במשחק השישי בסדרה, והוסיף 11.9 ריבאונדים בדרך לניצחון בשבעה משחקים, ולאליפות ראשונה בתולדות המועדון.

בשנים הבאות, המשיך שייז לשמור על יכולת אישית גבוהה. הוא נבחר לאחת מחמישיות העונה בכל עונה עד 1960/1961 והוביל את הליגה שלוש פעמים באחוזי קליעה מקו העונשין. בעונת 1957/1958 רשם שייז ממוצעי שיא של 24.9 נקודות למשחק, ובבחירה לתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA סיים שני רק לביל ראסל. בשנת 1959 קלע שיא קריירה של 50 נקודות במשחק מול בוסטון סלטיקס, בעונת 1961/1962 שבר שייז את הלסת. הוא נאלץ להיעדר ממשחקים רבים עקב פציעתו, ופינה את מקומו כקלעי המוביל של הקבוצה להאל גריר. שייז לא הצליח לשוב ולהביא את קבוצתו עד לגמר ה-NBA עד לפרישתו ממשחק פעיל.

המעבר לעמדת המאמן

בעונת 1963/1964 עברה סירקיוז לשחק בפילדלפיה ושינתה את שמה לפילדלפיה 76', ושייז הפך למאמן-שחקן במועדון. נשאר לעונת פרישה בה השתתף ב-24 משחקים בהם תרם 5.6 נקודות ופרש ממשחק פעיל. בעת פרישתו היה שייז לקלעי המוביל בכל הזמנים בליגת ה-NBA עם 19,249 נקודות והחזיק בשיא נוסף, לאחר ששיחק ב-1,059 משחקים. כמאמן הקבוצה, הוביל שייז את פילדלפיה למאזן של 34 ניצחונות מול 46 הפסדים, אך במשחקי הפלייאוף הפסיד כבר בסיבוב הראשון מול סינסינטי רויאלס.

הוא המשיך ואימן את פילדלפיה שנתיים נוספות, ואף זכה בתואר מאמן השנה ב-NBA לאחר שהוביל את הקבוצה בעונת 1965/1966 למאזן של 55 ניצחונות מול 25 הפסדים בלבד, ועד לגמר המזרח בו הפסיד לבוסטון סלטיקס בחמישה משחקים 1–4, שאחריו עזב את הקבוצה.

לאחר עזיבתו את פילדלפיה, אימן שייז במשך זמן מה את באפלו ברייבס, ושימש כמפקח על השופטים של ה-NBA. בשנת 1977 אימן את נבחרת ארצות הברית למשחקי המכביה העשירית והוביל אותה למדליית הזהב.

סטטיסטיקות קריירה

מקרא

	= הוביל את ה-NBA בעונה זו
	= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו
מודגש	= שיא קריירה

בעונה הסדירה ב-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	נקודות
1949/1950	סירקיוז	64	–	0.385	0.774	–	4.0	16.8
1950/1951	סירקיוז	66	–	0.357	0.752	16.4	3.8	17.0
1951/1952	סירקיוז	63	31.8	0.355	0.807	12.3	2.9	13.8
1952/1953	סירקיוז	71	37.6	0.374	0.827	13.0	3.2	17.8
1953/1954	סירקיוז	72	36.9	0.380	0.827	12.1	3.0	17.1
1954/1955	סירקיוז	72	35.1	0.383	0.833	12.3	3.0	18.5
1955/1956	סירקיוז	72	35.0	0.387	0.858	12.4	2.8	20.4
1956/1957	סירקיוז	72	39.6	0.379	0.904	14.0	3.2	22.5
1957/1958	סירקיוז	72	40.5	0.398	0.904	14.2	3.1	24.9
1958/1959	סירקיוז	72	36.7	0.387	0.864	13.4	2.5	21.3
1959/1960	סירקיוז	75	36.5	0.401	0.893	12.8	3.4	22.5
1960/1961	סירקיוז	79	38.1	0.372	0.868	12.2	3.7	23.6
1961/1962	סירקיוז	56	26.4	0.357	0.897	7.8	2.1	14.7
1962/1963	סירקיוז	66	21.8	0.388	0.879	5.7	2.7	9.5
1963/1964	פילדלפיה	24	14.6	0.308	0.807	4.6	2.0	5.6
קריירה		996	34.4	0.380	0.849	12.1	3.1	18.5
אולסטאר		11	24.8	0.440	0.840	9.5	1.5	12.5

בפלייאוף ה-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	נקודות
1949/1950	סירקיוז	11	–	0.385	0.733	–	2.5	17.1
1950/1951	סירקיוז	7	–	0.448	0.766	14.6	2.9	20.4
1951/1952	סירקיוז	7	35.4	0.451	0.769	12.9	2.1	20.3
1952/1953	סירקיוז	2	29.0	0.250	0.769	8.5	0.5	9.0
1953/1954	סירקיוז	13	28.8	0.457	0.741	10.5	1.8	16.0
1954/1955	סירקיוז	11	33.0	0.359	0.840	12.8	3.6	19.0
1955/1956	סירקיוז	8	38.8	0.366	0.880	13.9	3.4	22.1
1956/1957	סירקיוז	5	43.0	0.305	0.891	18.0	2.8	21.4
1957/1958	סירקיוז	3	43.7	0.391	0.833	15.0	2.0	26.7
1958/1959	סירקיוז	9	39.0	0.400	0.916	13.0	4.6	28.2
1959/1960	סירקיוז	3	42.0	0.455	0.933	16.0	2.7	29.3
1960/1961	סירקיוז	8	38.5	0.336	0.900	11.4	2.6	20.6
1961/1962	סירקיוז	5	19.0	0.364	0.692	7.0	1.0	11.4
1962/1963	סירקיוז	5	21.6	0.455	0.917	5.6	1.4	10.2
קריירה		97	34.0	0.390	0.825	12.2	2.6	19.5

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דולף שייז בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• פרופיל, באתר ESPN
• ביוגרפיה, באנציקלופדיית ה-NBA
• פרופיל, באתר היכל התהילה
• דולף שייז, באתר יד לאיש הספורט היהודי
• סטטיסטיקות קריירה, באתר basketball-reference.com
• סטיב קליין, מסיפורי המכביה: הקלע המוביל של ה-NBA שגילה את העולם היהודי, באתר הארץ, 21 ביולי 2009
• שרון דוידוביץ', אגדת הכדורסל דולף שייז הלך לעולמו בגיל 87, באתר ynet, 10 בדצמבר 2015
• בנג'מין הופמן, ניו יורק טיימס, דולף שייז: טים דאנקן הראשון היה בכלל יהודי, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2015
• דולף שייז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דולף שייז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)