אהלה ואהליבה

אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה הן שתי דמויות סמליות המתארות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה בנבואת יחזקאל בפרק כ"ג, ואחר כך גם ביצירות ספרותיות נוספות.

בנבואת יחזקאל

המשל

ה' מספר ליחזקאל על שתי אחיות שגדלו במצרים וכביכול נישאו לה'. בתחילה זנתה אהלה והעדיפה את אשור ומצרים ולכן ה' נתנה ביד אשור שהרגו אותה ולקחו לעבדים את בניה ובנותיה. לאחר מכן, ראתה אהליבה אחותה ועשתה כאהלה. גם היא העדיפה את אשור וכשדים. לכן ה' אומר לאהליבה שכל מאהביה - עמי בבל ואשור - יבואו וישפטוה, יפילו אותה בחרב, וייקחו את בניה ובנותיה לגלות וכך היא לא תוכל לזנות יותר. בנוסף הנביא אומר שכך כל הנשים תלמדנה לא לעשות כמעשיהם.

הנמשל

אהלה היא ממלכת ישראל שיש לה את האוהל (=המקדש) שלה, ואהליבה היא ממלכת יהודה שנמצא בה אהלו של ה' (=בית המקדש). ה' הוציא את שתיהן ממצרים ובחר בהן. תחילה, ממלכת ישראל בראשות ירבעם התחילה לעבוד לעגלים, ולאחר מכן, בהנהגת אחאב, גם לבעל. הנביא מזכיר גם עבירות נוספות כמו חילול שבת, שחיטת בנים ועבודה זרה בתוך המקדש שמחללת את קדושתו. לכן הנביא אומר שבבל ואשור ישפטו את ממלכת יהודה כדין נואפים ורוצחים (הריגת ילדיהם ושריפת בתיהם), ויחריבו את יהודה. כתוצאה מכך, כל העמים בעולם ידעו לא לחטוא יותר.

ככלל, המשלת עם ישראל או ממלכת יהודה לאשה והמשלת עבודה זרה לזנות של אותה אשה, היא מוטיב נפוץ בנבואות של יחזקאל ונביאים אחרים (בעיקר הושע).

שימושים מאוחרים

הכינויים אהלה ואהליבה משמשים בפי הפייטנים ככינויים לממלכת ישראל ויהודה או אף לעם ישראל סתם. לא כל שימוש כזה הוא גם שימוש במשל של יחזקאל או האנשת הדמויות, ולעיתים מדובר בכינוי סתם. כך למשל בפיוט המפורסם "אל נורא עלילה" שחיבר רבי משה אבן עזרא לתפילת נעילה ביום כיפור.

אולם, פיוטים אחרים משתמשים בכינויים אלו כהאנשה של ממלכת ישראל וממלכת יהודה, בעקבות נבואת יחזקאל. דוגמה מפורסמת לכך היא הקינה "שומרון קול תתן" שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, המתארת "ויכוח" בין אהלה לאהליבה. ויכוח דומה, קדום יותר, מתואר בקינה של רבי אלעזר בירבי קליר המופיעה בנוסח איטליה.

לקריאה נוספת

• יואל רפל, אהלה ואהליבה, מועדי ישראל: אנצקלופדיה שימושית לשבת ולחג, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990

קישורים חיצוניים

שומרון קול תתן, באתר ויקיטקסט

• 2057, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"