אהלה ואהליבה

(הופנה מהדף אהליבה)

אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה הן שתי דמויות סמליות המתארות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה בנבואת יחזקאל בפרק כ"ג, ואחר כך גם ביצירות ספרותיות נוספות.

בנבואת יחזקאלעריכה

המשלעריכה

ה' מספר ליחזקאל על שתי אחיות שגדלו במצרים וכביכול נישאו לה'. בתחילה זנתה אהלה והעדיפה את אשור ומצרים ולכן ה' נתנה ביד אשור שהרגו אותה ולקחו לעבדים את בניה ובנותיה. לאחר מכן, ראתה אהליבה אחותה ועשתה כאהלה. גם היא העדיפה את אשור וכשדים. לכן ה' אומר לאהליבה שכל מאהביה - עמי בבל ואשור - יבואו וישפטוה, יפילו אותה בחרב, ויקחו את בניה ובנותיה לגלות וכך היא לא תוכל לזנות יותר. בנוסף הנביא אומר שכך כל הנשים תלמדנה לא לעשות כמעשיהם.

הנמשלעריכה

אהלה היא ממלכת ישראל שיש לה את האוהל (=המקדש) שלה, ואהליבה היא ממלכת יהודה שנמצא בה אהלו של ה' (=בית המקדש). ה' הוציא את שתיהן ממצרים ובחר בהן. תחילה, ממלכת ישראל בראשות ירבעם התחילה לעבוד לעגלים, ולאחר מכן, בהנהגת אחאב, גם לבעל. הנביא מזכיר גם עבירות נוספות כמו חילול שבת, שחיטת בנים ועבודה זרה בתוך המקדש שמחללת את קדושתו. לכן הנביא אומר שבבל ואשור ישפטו את ממלכת יהודה כדין נואפים ורוצחים (הריגת ילדיהם ושריפת בתיהם), ויחריבו את יהודה. כתוצאה מכך, כל העמים בעולם ידעו לא לחטוא יותר.

ככלל, המשלת עם ישראל או ממלכת יהודה לאשה והמשלת עבודה זרה לזנות של אותה אשה, היא מוטיב נפוץ בנבואות של יחזקאל ונביאים אחרים (בעיקר הושע).

שימושים מאוחריםעריכה

הכינויים אהלה ואהליבה משמשים בפי הפייטנים (כגון ר' אלעזר הקליר) ככינויים לממלכת ישראל ויהודה, אך לא בהכרח במשל של יחזקאל או תוך האנשת הדמויות. דוגמה מפורסמת לכך היא הקינה שומרון קול תתן שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, המתארת "ויכוח" בין אהלה לאהליבה. ויכוח דומה, קדום יותר, מתואר בקינתו של רבי אלעזר הקליר המופיעה בנוסח איטליה.

קישורים חיצונייםעריכה

  •   שומרון קול תתן, באתר ויקיטקסט