אהרן עמרם
אהרן עמרם (2 בפברואר 1934[1] – 1 ביוני 2025) היה זמר, משורר ומלחין ישראלי. עמרם, חוקר יהדות תימן, היה מהזמרים הבולטים המזוהים עם העדה התימנית בישראל.
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1934 צנעא, ממלכת תימן |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 2025 (בגיל 91) ה' בסיוון ה'תשפ"ה  פתח תקווה, ישראל |
| מקום קבורה |
ראש העין  |
| מדינה |
ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום מגורים |
פתח תקווה |
| שפה מועדפת |
עברית |
| ילדים |
לירון עמרם |
| מספר ילדים |
5 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהעמרם נולד בבירת תימן צנעא לרומיה ולרבי שלמה (סלימאן) עמרם. אביו שימש כשליח אב בית דין וכראש חבורת ”קוראי התהלים“ בבית כנסת אלדמארי, והתפרנס ממסחר בשוקי העיר צנעא. אימו, רומיה בת הרב יוסף, גידלה נוסף לשבעת ילדיה גם יתומים שהוברחו מן הכפרים לצנעא מחשש שיאולצו להתאסלם. נקרא על שם הרב אהרן הכהן, מחכמי תימן, שהיה האורח המכובד הראשון בברית המילה שלו.
כרבים מילדי הקהילה היהודית בצנעא החל אהרן ללמוד אצל המורי בגיל צעיר וכשהיה בן שלוש עלה לתורה. לאחר מכן נשלח ללמוד אצל מורים בעיר ולמד מקרא, משנה והלכה. ב־1949, כאשר נפתח בית הספר העברי בצנעא הוא החל ללמוד שם, ולמד שם שנה גם עברית, חשבון והיסטוריה.[2]
עמרם סיפר שבמקום לשחק היה מסתופף בצילם של רבנים וחכמים ולומד מהם. כשהיה בן שמונה או תשע החל לשיר ולתופף על פח.[3]
ב־1950 עלה לישראל[2] עם משפחתו במבצע מרבד הקסמים.[2] תחילה גר עם משפחתו במחנות עולים בראש העין ובעין שמר. את לימודיו החל בבית הספר נצח ישראל בפתח תקווה, שאליו היה צועד ברגל בכל יום מראש העין מאחר שהוריו לא יכלו לשלם תמורת הנסיעה באוטובוס.[2] בבית הספר התגלה כישרונו למוזיקה: הוא השתתף כאורח קבוע בתוכנית הרדיו של סעדיה דמארי, ”קול ישראל לעולי תימן“, בקוראו את פרשת השבוע ואת ההפטרה עם התרגום, ושר שירי קודש של יהודי תימן מהדיוואן.
בצעירותו, בסיועו של ישראל ישעיהו־שרעבי, קיבל עמרם מלגה לקונסרבטוריון בתל אביב.[3] בסטודיו למוזיקה של אלי קורץ בתל אביב הוא למד פיתוח קול, סולפג', שירה קלאסית, אריות איטלקיות ועוד. מוריו בסטודיו הפנו אותו לתיאטרון אהל, שבו השתתף במחזה ”המכשפה“. המורים שלו יעצו לו לבחור ולהתמקד באחד משני הסגנונות: שירה קלאסית או שירה תימנית. עמרם החליט לבחור בשירה התימנית ולפעול למען שימור המורשת התרבותית והרוחנית של יהדות תימן.[2]
כעבור שנתיים הפסיק את לימודיו כדי שיוכל להתפרנס מהופעות בחתונות.[3]
עמרם התלווה כזמר לעצרות שערכה הרשימה ”בני תימן“ כשהתמודדה בבחירות לכנסת השלישית (היושב בראשה היה אביו של מרדכי יצהרי, אשר חנך את עמרם בנעוריו).[3]
ב־1956 הקליט את שירו הראשון, ”אם נסגרו פתחי שערים“, באולפני ”רדיו דוקטור“ בתל אביב,[4] כאשר הוא מלווה את עצמו בתיפוף על פח. כשנה לאחר מכן פנה לאחים אזולאי ושילם להם כדי שיקליטו את שיריו, משום שפקפקו בסיכויי ההצלחה של מוזיקה תימנית.[4] הוא הקליט אצלם אלבום ו־24 תקליטונים במשך שנתיים או שלוש, אך עזב כשביקשו ממנו מוזיקה שתפנה לקהל רחב יותר.[4] אחרי שהד ארצי סירבה לתת לעמרם להשתמש באולפניה כדי להקליט בתימנית, הוא הקליט במקולית.[4] ב־1960 פתח את ”צלילי תימן“, חברת תקליטים משלו, והחל לנהל את עצמו.
ב־1961 הקליט את השיר ”לדמע עיני“. יזהר כהן הקליט גרסה אנגלית לשיר ושמה Illusions,[5] שהופיעה ב־1978 על צד ב' של הסינגל זוכה האירוויזיון, אבניבי. ב־1984 הקליטה עפרה חזה את השיר בשם ”גלבי“ לאלבומה שירי תימן. גרסה זו, בעיבודו של יזהר אשדות, הפכה ללהיט בבריטניה.
בשנת 1961 סיים עמרם את שֵירותו הצבאי בחטיבת גולני ובחטיבה 7 של חיל השריון. בשירות המילואים בשנים הבאות נלחם בכמה מלחמות ישראל, והשתתף במלחמת ששת הימים ובצליחת תעלת סואץ.
אף שעמרם לא התקבל על הממסד בישראל, הוא הופיע גם מחוץ למדינה, וב־1962 נסע לפריז עם להקת המחול ”הפעמונים“.[3] באותה נסיעה היה היחיד שהופיע לבדו במופע צדקה באולם אולימפיה[6] שכלל בין השאר את שארל אזנבור.[3]
בשנת 1990 החל עמרם בפרויקט נרחב של הקלטה ותיעוד של קריאת התורה והתרגום, קריאה בתהילים, שיר השירים ומגילת אסתר, וכן של תפילות רבות, לפי הנוסח והמסורת המקוריים של יהדות תימן. המיזם הצריך 12 שנות מחקר ושנתיים של הקלטות,[3] והניב שישים קלטות.[4] עמרם סיפר כי החל אותו לבקשתן של נשים מהעדה, שרצו כי בניהן ילמדו לקרוא בתורה כהלכה באין מארים.[3] בשנת 2005 הוציא לאור תאג' (כתר תורה) ששמו ”וזאת התורה“.
לאורך חייו הוציא כ־150 תקליטים ותקליטורים, בהם הקלטות של נעימות מתוך תפילות וספרי התורה, אריכי נגן נדירים שחלקם קובצו לאוספים ”זאהי אלשִפאת“, ”איומה הַמשי“ ו”יום אזכרה“, ועוד.
ב־2011 זכה בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם למלחין ומשורר, על שימורה של מורשת השירה התימנית, טיפוחה והחייאתה.[7]
בדצמבר 2020 זכה בפרס שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לתרבות יהודית על מפעל חיים ועל תרומה משמעותית בתחום התרבות היהודית בישראל לשנת ה'תש"ף.[8]
סגנון והשפעה
עריכהעמרם עמד על כך שהשירה התימנית אינה שייכת למסורות המזרח או המערב, אלא עומדת בפני עצמה.[4] הוא היה חרד למסורת של יהודי תימן וחשש שתיעלם אם לא ינציח אותה.[3] עם זאת, בצעד חלוצי, בתפר שבין שנות ה־50 לשנות ה־60 של המאה ה־20 החל לחרוג מהמסורת ולשיר בליווי כלי נגינה מלבד פח לתיפוף.[3][6] למרות התנגדותם של אנשי קול ישראל, הם קיבלו את השינוי לבסוף. עמרם אף ערער את ההפרדה בין שירי הקודש (שירת הדיוואן, שיוחדה לגברים) לשירי החול (שיועדו לנשים). הוא פרץ את הדרך לשירת דיוואן בחתונות, הביא לכך שגברים ישירו שירת נשים, ומאוחר יותר גם חיבר מוזיקה כזאת בעצמו.[3]
בשנת 1971 פעל עמרם עם הרקדנית והכוראוגרפית זוכת פרס ישראל גורית קדמן להקמת מפעל משותף עם משרד החינוך והמחלקה לפולקלור באוניברסיטה העברית בירושלים להקמת להקות ריקוד תימני אותנטי במטרה לטפח תחום זה של ריקודי עדות. באותה שנה הוקמו ביישובים ובערים שונות ברחבי הארץ 13 להקות. הלהקות צוידו בתלבושות ובאביזרים מקוריים, וחלקן נשארו פעילות בארץ וברחבי העולם ומופיעות בפסטיבלי ריקוד שונים. עמרם וקדמן חקרו את הריקוד התימני המקורי וקיימו בבית ליסין כנס בנושא התלבושות והתכשיטים התימניים.[2]
המוזיקה של עמרם השפיעה על זמרים ישראלים ששרו בסגנון מסוף שנות ה־70 של המאה ה־20, כמו גילה בשארי, אהרון ירימי, מוטי נהרי, משה גיאת ובראש ובראשונה ציון גולן.[6] מוזיקאים ידועים אחרים הם אביהו מדינה, מרגלית צנעני, ישי לוי (שכינה אותו ”אליל נעוריי“), עופרה חזה, חיים משה, רמי דנוך ויהודה קיסר מלהקת צלילי העוד ועוד.[3] עמרם גם כתב את הלחן לשיר ”אהבת רעיה רצוני“ שביצע זוהר ארגוב, שקיבל מעמרם הזדמנות להופיע על הבמות בתחילת דרכו.[3] כשגברה הפופולריות של המוזיקה המזרחית דחה עמרם ניסיונות להשתלב בה, ”כי ראיתי במה שאני עושה ייעוד, שכאילו נוצרתי רק בשבילו“.[3]
ב־2020 הופצו יצירותיו של עמרם ביישומון ”צלילי תימן“ שבנה אחד מבניו.[9]
חיים אישיים
עריכהב־1967 נישא לשרה משרקי, מורה ילידת ראש העין, ונולדו להם חמישה בנים – בהם המוזיקאים לירון עמרם ושחר עמרם – ובת. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה.[3]
דיסקוגרפיה
עריכהמקרא
עריכהסך הכול 79 אריכי נגן
- חמישה חומשי תורה (60 תקליטורים)
- ספר תהילים השלם (עשרה תקליטורים)
- שיר השירים (תקליטור אחד)
- ספר קהלת (שישה תקליטורים)
- מגילת אסתר, תיקון פורים ושירי פורים (שני תקליטורים)
תפילות בית הכנסת
עריכהסך הכול 36 אריכי נגן
- אשמורות (סליחות), תפילות ראש השנה וכיפורים (12 תקליטורים)
- פזמוני שמחת תורה (שני תקליטורים)
- תפילות והושענות לסוכות (ארבעה תקליטורים)
- תפילות לפסח (שלושה תקליטורים)
- הגדה של פסח (שני תקליטורים)
- תפילות שבועות, כולל אזהרות (שני תקליטורים)
- תשעה באב: מגילת איכה וקינות ט' באב (שני תקליטורים)
- תפילות החול והשבת (חמשה תקליטורים)
- שירי שבת (שני תקליטורים)
- תפילות ראש חודש (תקליטור אחד)
- תיקון חצות (תקליטור אחד)
תקליטי שירים
עריכהסך הכול 15 אריכי נגן
אוספי שנות ה־50 וה־60 (ארבעה אריכי נגן שקובצו מעשרות תקליטים ישנים שיצאו באותן שנים)
עריכה- זאהי אלשפאת
- איומה המשי
- יום אזכרה חטאי
- אצבר יא קלבי / אם נסגרו
תקליטי שנות ה־60 (ארבעה אריכי נגן שקובצו מעשרות תקליטים ישנים שיצאו באותן שנים)
עריכה- לבבי יחשקה עפרה
- שגׂאני בארק אלקבלה
- אם ננעלו דלתי נדיבים
אריכי נגן משנות ה־70 עד שנות ה־90 (עשרה אריכי נגן)
עריכה- קריה יפהפייה
- שובי יפהפייה
- אסאלך יא חור אלגׂנאני
- אודיעך מורי; אם נסגרו
- בהדרת חתנים
- שמע קולי
- שוכן מרומים
אריך נגן משנות ה־2010
עריכה- אקום חצות ליל
קישורים חיצוניים
עריכה
אהרן עמרם, ברשת החברתית פייסבוק
אהרן עמרם, סרטונים בערוץ היוטיוב
אהרן עמרם, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אהרן עמרם, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אהרן עמרם (אתר אינטרנט)
- קטלוג יצירותיו (אורכב 16.12.2014 בארכיון Wayback Machine)
- אפליקציית אהרן עמרם - צלילי תימן. (אנדרואיד, Google play)
- בן שלו, גלריה, אהרן עמרם שם את המוסיקה התימנית על המפה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2010
- אבי שושן, אהרן עמרם: "הגעתי לגראמי אבל לא דיברו איתי", באתר ynet, 9 בינואר 2012
- "הזוכים בפרס אקו"ם": פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם לאהרן עמרם על שימור, טיפוח והחייאת מורשת השירה התימנית (אורכב 03.03.2011 בארכיון Wayback Machine), 28 בפברואר 2011
ריאיון עם אהרן עמרם, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, 2016- דודי פטימר, הזמר התימני והלהיט הגדול ביותר שיצא מישראל: אהרן עמרם מסכם קריירה, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2019
בן שלו, בגיל 83 מקבל אהרון עמרם סוף סוף מעמד של גיבור תרבות, באתר הארץ, 29 באפריל 2021- רענן בן צור, אהרן עמרם, מגדולי זמרי תימן, הלך לעולמו בגיל 86, באתר ynet, 1 ביוני 2025
- בן שלו, אהרן עמרם היה מעבר למוזיקאי גדול, הוא היה חלוץ תרבותי, באתר הארץ, 2 ביוני 2025
הערות שוליים
עריכה- ^ התאריך משוער, ועמרם הזכיר גם את שנת 1937 כשנת לידה אפשרית – תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – אהרן עמרם (הגרסה הארוכה), סרטון באתר יוטיוב, 4 בפברואר 2019
- ^ 1 2 3 4 5 6 וויקי אהרן עמרם קורות חיים, באתר Google Docs
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 בן שלו, בגיל 83 מקבל אהרון עמרם סוף סוף מעמד של גיבור תרבות, באתר הארץ, 28 באפריל 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מת אהרן עמרם, מגדולי זמרי המוזיקה התימנית בישראל, באתר הארץ, 1 ביוני 2025
- ^ מילים: רוני בראון
- ^ 1 2 3 בן שלו, גלריה, אהרן עמרם שם את המוסיקה התימנית על המפה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2010
- ^ ליה פן, הוכרזו זוכי פרס אקו"ם למוזיקה פופולרית, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
- ^ חדשות כיפה, אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2020
- ^ rivki, אפליקצית - צלילי תימן, באתר נוסח תימן • המרכז להפצת יהדות תימן, 23 בינואר 2020