עין שמר
עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.
חדר-האוכל בקיבוץ | |
מדינה | ![]() |
מחוז | חיפה |
מועצה אזורית | מנשה |
גובה ממוצע[1] | 43 מטר |
תאריך ייסוד | 1927 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
- אוכלוסייה | 584 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.3% בשנה |
http://www.ein-shemer.com |
היסטוריהעריכה
ניסיונות התיישבות במקום נעשו ב-1913 ומ-1921 ואילך. ב-1927 הוקם היישוב על אדמות קק"ל. מייסדי הקיבוץ היו קבוצת "עין גנים", חניכי השומר הצעיר בפולין. עין שמר הוא אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו את תנועת הקיבוץ הארצי.
במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט סבל הקיבוץ מהתקפות ירי ומהתנכלויות.[2][3][4] ב-28 באפריל 1938 נרצחו שני חברים בהתקפה על הקיבוץ.[5]
בשנת 1942 הוקם בסמוך לקיבוץ עין שמר שדה תעופה צבאי בריטי בשם RAF Ein Shemer, אשר תושבי הקיבוץ השתתפו בהקמתו. שדה תעופה זה הפך למנחת בשם מנחת עין שמר.[6]
באפריל 1953 הוצאו מהקיבוץ 21 חברים אשר הזדהו עם משה סנה ומק"י.[7]
שם היישוב יכול להתפרש מצד אחד כרמז לתנועת השומר הצעיר ומצד שני ניתן להתייחס לכך שהיישוב נקרא על שמו של שמר שממנו קנה עמרי המלך את שטח העיר שומרון.
בקיבוץ קיים מוזיאון לתולדות ההתיישבות ובמסגרתו מצויה "החצר הישנה" - בה גרו מייסדי המקום.
בשנותיו הראשונות התבסס הקיבוץ כלכלית בעיקר על ענפים חקלאיים. בשנת 1959 פותח זן של תפוח בשם "ענה" על ידי חבר הקיבוץ אבא שטיין.
כיום הקיבוץ מתבסס בין היתר ממתחם אלון עין שמר אשר נמצא בקרבת הקיבוץ והוא בבעלות שווה של הקיבוץ וחברת הדלק דור אלון.
לאחר מאבק מתמשך בין המחנות האידאולוגיים והפרגמטיים בקרב חברי הקיבוץ, עין שמר הופרט בינואר 2012 וכיום מוגדר כ"קיבוץ מתחדש".
אישיםעריכה
אישים בולטים חברי הקיבוץ או שהתחנכו בקיבוץ:
- רן אדליסט (1943) - סופר ועיתונאי
- עזריאל אוכמני (1907-1978) - משורר עברי, ממייסדי הקיבוץ [1]
- עלי אלון (1935-2018) - משורר עברי ועורך
- דוד (דדו) אלעזר (1925-1976) - איש צבא ישראלי, רמטכ"ל צה"ל בזמן מלחמת יום הכיפורים
- צבי ארד (1909-1994) - סופר, משורר ומתרגם, ממייסדי הקיבוץ. [2]
- דייוויד בן אברהם (1928-2009) - הבן הראשון של עין שמר ואיש מאגרי המים של הקיבוץ
- עמוס בן אברהם (1955) - תת-אלוף במילואים בצה"ל
- יוסף בן-פורת (1906-1993) - ממייסדי משטרת ישראל וחבר מטה המשטרה בדרגת ניצב, ומנכ"ל משרד המשטרה. ממייסדי הקיבוץ
- אביטל גבע (1941) - אמן, יוצר ומחנך; מקים חממת עין שמר אשר ייצגה את ישראל בתערוכת הביאנלה של ונציה שבאיטליה ב-1993
- ציבי גבע (1951) - צייר, פסל, מכהן כראש המחלקה לאמנות במדרשה לאמנות, בית ברל
- רבקה גורפיין (1908-1983) - סופרת עברית, סופרת ילדים [3]
- קורט הרץ, אחד ממקימי ומנהיגי ההסתדרות
- אבישי גרוסמן (1937) - מחנך, מורה, וסופר ישראלי
- רקפת זהר (1960) - סופרת, עיתונאית ואשת חינוך ישראלית. עברה לקיבוץ לאחר שנישאה לבן הקיבוץ
- נרדו זלקו (1941-2011) - עיתונאי, סופר והיסטוריון
- אדם זֶרְטַל (1936-2015) - ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה
- משה זֶרטָל (1909-1993) - ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך
- פרופסור עִדית זֶרְטַל (1945) - היסטוריונית, חוקרת תרבות, מסאית ומתרגמת ישראלית
- רן חדוותי (1936-2021) - מחלוצי השימור הטכנולוגי בארץ; מדליק משואה ב-2013
- אורי חופי (1935) - נפח ואומן בינלאומי. הקים בית ספר לנפחות בקיבוץ
- צבי לוריא (1906-1968) - פעיל ציוני ממייסדי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ומחותמי מגילת העצמאות
- דונלד סנפורד (1987) - אתלט אמריקאי-ישראלי
- יעקב ריפתין (1907–1978) - איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 1949–1965
- אבא שטיין (1909-2008) - מפתח תפוח ענה ועוד פירות נשירים
- אריה שמרי (1907-1978) - משורר יידיש, עורך ומתרגם. [4]
כדורעףעריכה
- ערך מורחב – הפועל עין שמר
הקיבוץ היה ממובילי ענף הכדורעף בארץ ובשנות החמישים והשישים עמדו קבוצות הגברים והנשים שלו בראש הליגה הלאומית (הליגה הבכירה דאז). אחד משיאי הספורט המקומי היה המפגש שהתקיים בשנת 1960 בין "הפועל עין שמר" לבין הקבוצה "גלטאסראיי" הטורקית. הפועל עין שמר הייתה לאלופה הראשונה בליגת הנשים בסיומה של עונת הבכורה 1960/61. זאת האליפות היחידה של עין שמר שגם זכתה שלוש פעמים בגביע המדינה. כיום שותף הקיבוץ בקבוצת כדורעף ("המעפיל-עמק חפר-מנשה") אשר בליגת העל והמשחקים נערכים באולם בית הבנים אשר בקיבוץ.
מוזיאון החצר הישנה בקיבוץעריכה
- ערך מורחב – מוזיאון החצר הישנה עין שמר
המוזיאון מתאר את ראשית ההתיישבות בקיבוץ וממוקם בחצר ההיסטורית בה הוקם הקיבוץ, בין חומות האבן המקוריות. במקום ניתן לראות שחזורים של החצר המקורית: בית האבן, צריף המגורים, סככת כלים חקלאיים, מגדל המים, באר מים וחדר האוכל המקורי. המוזיאון מציע מגוון פעילויות לקהל הרחב, משפחות ובתי ספר הבא להעביר את משמעות הקיבוץ והחיים בו בדרכים חווייתיות. כמו סיור רכוב בטרקטור ועגלה ברחבי הקיבוץ, אפיית לחמניות בתנור היסטורי, ביקור במוזיאון הטרקטורים, המכיל אוסף של טרקטורים וכלים חקלאיים מראשית המאה ה-20, בית בד וטחנת קמח היסטוריים בני למעלה מ-100 שנים, בהם המשפחות מתנסות בתהליך הפקת שמן הזית וטחינת הקמח ממש כמו פעם.
רכבת האלוניםעריכה
ב"מוזיאון חצר ראשונים" בקיבוץ, קיים מסלול של רכבת האלונים החוצה את שדות הקיבוץ. הנסיעה בקרון הרכבת ליד מרעה הסוסים, הרפת ועל גשרון מעל נחל קטן, היא מעין סיור מודרך ברכבת הטורקית, מסילת הרכבת החיג'אזית.
הקשר של עין שמר לרכבת החיג'אזית אשר שימשה את הטורקים בימי מלחמת העולם הראשונה הוא במיקום יער האלונים בסביבה, ששרידים ממנו אפשר למצוא עד היום בשמורת אלון.
האנגר מיכאלעריכה
ההאנגר הוא מבנה קשתי מפח גלי הבנוי בסגנון ההאנגרים למוסכים ומיכון שניבנו בראשית המאה העשרים בישראל. במבנה תצוגה ייחודית של כ-30 טרקטורים וציוד חקלאי מראשית המאה העשרים[8].
פעילויות ואתרים נוספים במוזיאוןעריכה
בשנת 2017 נערך בקיבוץ פסטיבל קולנוע קיבוצי הראשון.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של עין שמר
- אתר החצר הישנה בעין שמר
- נקודות בשומרון "עין שמר", דבר, 1 ביולי 1936
- בישובי עובדים "עין שמר", דבר, 9 בספטמבר 1937
- אלי אלון, סיפורו של מקום - בית הקברות בעין שמר באתר themarker
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ יריות על עין שמר, דבר, 3 ביוני 1936
- ^ יריות, דבר, 9 במאי 1938
- ^ הוצת שדה חיטה של עין-שמר, דבר, 29 במאי 1938
- ^ לויתם של חללי עין שמר, דבר, 30 באוגוסט 1938
- ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
- ^ אנשי סנה הוצאו מעין שמר, דבר, 1 באפריל 1953
- ^ האנגר הטרקטורים “מיכאל” באתר אינטרנט של מוזיאון חצר ראשונים