עין שמר

עין שמר
	חדר-האוכל בקיבוץ
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	מנשה
גובה ממוצע	‎43 מטר
תאריך ייסוד	1927
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020
- אוכלוסייה	584 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.3% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת הכרמל רגילה) עין שמר32°27′49″N 35°00′26″E / 32.4636196138659°N 35.007241475389°E מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה; באדום - עין שמר; בירוק - מיקום בניין המועצה
	http://www.ein-shemer.com

עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

עין שמר מבט מעל.

היסטוריהעריכה

חצר עין שמר ב-1937

ניסיונות התיישבות במקום נעשו ב-1913 ומ-1921 ואילך. ב-1927 הוקם היישוב על אדמות קק"ל. מייסדי הקיבוץ היו קבוצת "עין גנים", חניכי השומר הצעיר בפולין. עין שמר הוא אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו את תנועת הקיבוץ הארצי.

במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט סבל הקיבוץ מהתקפות ירי ומהתנכלויות.^[2]^[3]^[4] ב-28 באפריל 1938 נרצחו שני חברים בהתקפה על הקיבוץ.^[5]

בשנת 1942 הוקם בסמוך לקיבוץ עין שמר שדה תעופה צבאי בריטי בשם RAF Ein Shemer, אשר תושבי הקיבוץ השתתפו בהקמתו. שדה תעופה זה הפך למנחת בשם מנחת עין שמר.^[6]

באפריל 1953 הוצאו מהקיבוץ 21 חברים אשר הזדהו עם משה סנה ומק"י.^[7]

שם היישוב יכול להתפרש מצד אחד כרמז לתנועת השומר הצעיר ומצד שני ניתן להתייחס לכך שהיישוב נקרא על שמו של שמר שממנו קנה עמרי המלך את שטח העיר שומרון.

בקיבוץ קיים מוזיאון לתולדות ההתיישבות ובמסגרתו מצויה "החצר הישנה" - בה גרו מייסדי המקום.

בשנותיו הראשונות התבסס הקיבוץ כלכלית בעיקר על ענפים חקלאיים. בשנת 1959 פותח זן של תפוח בשם "ענה" על ידי חבר הקיבוץ אבא שטיין.

כיום הקיבוץ מתבסס בין היתר ממתחם אלון עין שמר אשר נמצא בקרבת הקיבוץ והוא בבעלות שווה של הקיבוץ וחברת הדלק דור אלון.

אישיםעריכה

אישים בולטים חברי הקיבוץ או התחנכו בקיבוץ:

יעקב ריפתין (1907–1978) - איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 1949–1965.
צבי לוריא (1906-1968) - פעיל ציוני ממייסדי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ומחותמי מגילת העצמאות.
דוד (דדו) אלעזר (1925-1976) - איש צבא ישראלי, רמטכ"ל צה"ל בזמן מלחמת יום הכיפורים.
דייוויד בן אברהם (1928-2009) - הבן הראשון של עין שמר ואיש מאגרי המים של הקיבוץ
ציבי גבע (1951) - צייר, פסל, מכהן כראש המחלקה לאמנות במדרשה לאמנות, בית ברל.
אדם זרטל (1936 - 2015) - ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה.
אורי חופי (1935) - נפח ואומן בינלאומי. הקים בית ספר לנפחות בקיבוץ.
עמוס בן אברהם (1955) - תת-אלוף במילואים בצה"ל.
רקפת זהר (1960) - סופרת, עיתונאית ואשת חינוך ישראלית. עברה לקיבוץ לאחר שנישאה לבן הקיבוץ.
עלי אלון (2018-1935) - משורר עברי ועורך.
אריה שמרי (1907-1978) - משורר יידיש, עורך ומתרגם. [1]
צבי ארד (1909-1994) - סופר, משורר ומתרגם, ממייסדי הקיבוץ. [2]
עזריאל אוכמני (1907-1978) - משורר עברי, ממייסדי הקיבוץ [3]
רבקה גורפיין (1908-1983) - סופרת עברית, סופרת ילדים [4]
יוסף בן-פורת (1906-1993) - ממייסדי משטרת ישראל וחבר מטה המשטרה בדרגת ניצב, ומנכ"ל משרד המשטרה. ממייסדי הקיבוץ.
אבישי גרוסמן (1937) - מחנך, מורה וסופר ישראלי.
פרופסור עִדית זֶרְטַל (1945) - היסטוריונית, חוקרת תרבות, מסאית ומתרגמת ישראלית.
משה זֶרטָל (1909-1993) - ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך.
דונלד סנפורד (1987) - אתלט אמריקאי-ישראלי.
יונה אלון (2013-1935) - משורר, סופר ופילוסוף עברי.
רן חדוותי (2021-1936) - מדליק משואה ב-2013.
רן אדליסט (1943) - סופר ועיתונאי.
נרדו זלקו (2011-1941) - עיתונאי, סופר והיסטוריון

כדורעףעריכה

ערך מורחב – הפועל עין שמר

הקיבוץ היה ממובילי ענף הכדורעף בארץ ובשנות החמישים והשישים עמדו קבוצות הגברים והנשים שלו בראש הליגה הלאומית (הליגה הבכירה דאז). אחד משיאי הספורט המקומי היה המפגש שהתקיים בשנת 1960 בין "הפועל עין שמר" לבין הקבוצה "גלטאסראיי" הטורקית. הפועל עין שמר הייתה לאלופה הראשונה בליגת הנשים בסיומה של עונת הבכורה 1960/61. זאת האליפות היחידה של עין שמר שגם זכתה שלוש פעמים בגביע המדינה. כיום שותף הקיבוץ בקבוצת כדורעף ("המעפיל-עמק חפר-מנשה") אשר בליגת העל והמשחקים נערכים באולם בית הבנים אשר בקיבוץ.

"מוזיאון חצר ראשונים" בקיבוץעריכה

ערך מורחב – מוזיאון החצר הישנה עין שמר

דגם מוקטן של חצר עין שמר במוזיאון

המוזיאון מתאר את ראשית ההתיישבות בקיבוץ וממוקם בחצר ההיסטורית בה הוקם הקיבוץ, בין חומות האבן המקוריות. במקום ניתן לראות שחזורים של החצר המקורית: בית האבן, צריף המגורים, סככת כלים חקלאיים, מגדל המים, באר מים וחדר האוכל המקורי. המוזיאון מציע מגוון פעילויות לקהל הרחב, משפחות ובתי ספר הבא להעביר את משמעות הקיבוץ והחיים בו בדרכים חווייתיות. כמו סיור רכוב בטרקטור ועגלה ברחבי הקיבוץ, אפיית לחמניות בתנור היסטורי, ביקור במוזיאון הטרקטורים, המכיל אוסף של טרקטורים וכלים חקלאיים מראשית המאה ה-20, בית בד וטחנת קמח היסטוריים בני למעלה מ-100 שנים, בהם המשפחות מתנסות בתהליך הפקת שמן הזית וטחינת הקמח ממש כמו פעם.

רכבת האלונים

רכבת האלוניםעריכה

ב"מוזיאון חצר ראשונים" בקיבוץ, קיים מסלול של רכבת האלונים החוצה את שדות הקיבוץ. הנסיעה בקרון הרכבת ליד מרעה הסוסים, הרפת ועל גשרון מעל נחל קטן, היא מעין סיור מודרך ברכבת הטורקית, מסילת הרכבת החיג'אזית.

הקשר של עין שמר לרכבת החיג'אזית אשר שימשה את הטורקים בימי מלחמת העולם הראשונה הוא במיקום יער האלונים בסביבה, ששרידים ממנו אפשר למצוא עד היום בשמורת אלון.

האנגר מיכאלעריכה

ההאנגר הוא מבנה קשתי מפח גלי הבנוי בסגנון ההאנגרים למוסכים ומיכון שניבנו בראשית המאה העשרים בישראל. במבנה תצוגה ייחודית של כ-30 טרקטורים וציוד חקלאי מראשית המאה העשרים^[8].

פעילויות ואתרים נוספים במוזיאוןעריכה

בשנת 2017 נערך בקיבוץ פסטיבל קולנוע קיבוצי הראשון.

תצוגת מכונות חקלאיות
ילדים בפעילות
בית בד
בית האבן במוזיאון (חזית)
בית האבן במוזיאון (עורף)
מגדל השמירה
פסיפס בבית העם
חדר האוכל, 2017
מגדל המים
דגם החצר

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא עין שמר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של עין שמר
אתר החצר הישנה בעין שמר
נקודות בשומרון "עין שמר", דבר, 1 ביולי 1936
בישובי עובדים "עין שמר", דבר, 9 בספטמבר 1937
אלי אלון, סיפורו של מקום- בית הקברות בעין שמר באתר themarker

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
^ יריות על עין שמר, דבר, 3 ביוני 1936
^ יריות, דבר, 9 במאי 1938
^ הוצת שדה חיטה של עין-שמר, דבר, 29 במאי 1938
^ לויתם של חללי עין שמר, דבר, 30 באוגוסט 1938
^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
^ אנשי סנה הוצאו מעין שמר, דבר, 1 באפריל 1953
^ האנגר הטרקטורים “מיכאל” באתר אינטרנט של מוזיאון חצר ראשונים

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.

[2] יריות על עין שמר, דבר, 3 ביוני 1936

[3] יריות, דבר, 9 במאי 1938

[4] הוצת שדה חיטה של עין-שמר, דבר, 29 במאי 1938

[5] לויתם של חללי עין שמר, דבר, 30 באוגוסט 1938

[6] Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889

[7] אנשי סנה הוצאו מעין שמר, דבר, 1 באפריל 1953

[8] האנגר הטרקטורים “מיכאל” באתר אינטרנט של מוזיאון חצר ראשונים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

חדר-האוכל בקיבוץ
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	מנשה
גובה ממוצע^[1]	‎43 מטר
תאריך ייסוד	1927
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020^[1]
- אוכלוסייה	584 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.3% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת) עין שמר (למפת הכרמל רגילה) עין שמר (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין שמר (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין שמר 32°27′49″N 35°00′26″E / 32.4636196138659°N 35.007241475389°E / 32.4636196138659; 35.007241475389 מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה באדום - עין שמר בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.ein-shemer.com