אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה)
רבי אהרן אריה לייב לייפר (ה'תק"פ - י"ד בשבט ה'תרנ"ח, 1820- 1898) היה אדמו"ר ואב"ד בנדבורנה.
 | |
| לידה |
1820 ה'תק"פ נדבורנה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1898 (בגיל 78 בערך) י"ד בשבט ה'תרנ"ח |
| מקום קבורה | נדבורנה |
| תקופת הפעילות |
? – 6 בפברואר 1898 |
| רבותיו | רבי שלום רוקח מבעלז, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי ישראל מרוז'ין |
| חיבוריו | יד אהרן |
| בת זוג | בת רבי חיים משה מסטעפאן |
| אב | רבי ישכר בער לייפר |
| אם | הרבנית רחל |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בנדבורנה בשנת ה'תק"פ (1820), לרבי ישכר בער לייפר, האדמו"ר הראשון בשושלת נדבורנה, ולרבנית רחל.
נישא לבת רבי חיים משה הלוי מסטעפאן - המגיד מגריידינג, בנו של רבי דוד הלוי מסטעפאן חתנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
לאחר נישואיו עבר לעיר קאליש. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ח (1848), חזר לנדבורנה והחל לכהן כאב בית דין[1] וכאדמו"ר לצד אחיו רבי מרדכי לייפר.
רבותיו
עריכהלמד אצל גדולי החסידות בדורו, רבי שלום רוקח מבעלזא, רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ואצל דודו רבי מאיר מפרמישלאן, כמו כן עמד בקשרים עם רבי חיים מצאנז[2].
צאצאיו
עריכהבניו
- רבי יצחק לייפר, האדמו"ר מהרץ ומרומאן.
- רבי משה לייפר, מילא את מקום אביו בנדבורנה.
- רבי זלמן בער לייפר.
חתניו
- רבי יוסף, דומ"צ בנדבורנה, מח"ס זכר צדיק[3].
- רבי ניסן חיים לאנגענאויער, חמיו של רבי אליעזר זאב רוזנבוים (קרעטשניף).
- רבי אפרים[4]
ספרו
עריכהדברי תורתו נדפסו בספר יד אהרן למברג, תרפ"ב, ושוב במהדורת צילום בירושלים, תשכ"ז.
בשנת תש"ס הוציא הרב מרדכי קוט בסיוע מכון "מים חיים" שע"י מרכז מוסדות נדבורנה את ספרו במהדורה חדשה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אהרן אריה ליב בן יששכר בר ליפר, דף שער בספרייה הלאומית- אברהם שטרן, מליצי אש - שבט, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ כך נראה משו"ת אוריין תליתאי, לבוב, (תר"ם), ראה בהיברו בוקס וכן מובא גם בספר "דרש משה", לבוב, תרכ"ט.
- ^ ראה מכתב מרבי חיים למחותנו רבי משה אריה פריינד, ראש הקהל בסיגט אודות רבי אהרן אריה, בבאר רבותינו, בני ברק (תשע"ג), חלק א עמוד פה, שם כותב עליו רבי חיים "ידידי הרב המאור הגדול בנם של קדושים וכו', ולאהבת ידידי הרב הנ"ל וכו'"
- ^ הספר 'זכר צדיק' בהיברו בוקס.
- ^ שם משפחתו לא ידוע, אבל בספר הפליאה כתב שהיה "נכד הקדוש מסטרעליסק"
