פתיחת התפריט הראשי

חייועריכה

אהרן דוברת נולד בארגנטינה בשנת 1931. למד לקראת תואר במשפטים באוניברסיטת בואנוס איירס ובשנת 1958 עלה לישראל.

החל לעבוד כפקיד במשרד התעשייה והמסחר, והתקדם בתחילת 1963 לניהול חטיבת התעשייה במשרד[1]. בשנת 1961 נמנה עם מקימי קונצרן "כלל", יחד עם משפחת רקנאטי ובתמיכתו של שר התעשייה והמסחר, פנחס ספיר. הקונצרן נועד למשוך לישראל השקעות של יהדות אמריקה הדרומית.

בשנים 19651991 כיהן כמנכ"ל קונצרן "כלל", והפך אותו לקונצרן הגדול בישראל, תוך הגדלת ההון העצמי שלו מ-20 מיליון דולר לכ-400 מיליון דולר. ב-1973 הוביל את רכישת "החברה המרכזית" על ידי "כלל". נקלע למאבק חריף עם העיתונאי יואב יצחק, שפרסם ב"מעריב", החל מ-15 בינואר 1989, סדרת כתבות ביקורתיות על "כלל". המאבק כלל גם חרם מודעות על העיתון. באותה תקופה התנהלו חקירות אחדות נגד דוברת, אך כולן נסגרו ללא אשמה. בשנת 1990 זכה דוברת בפרס התעשייה בקטגוריה הכללית.

לאחר פרישתו מניהול כלל הקים באפריל 1991, עם יצחק שרם, שהיה המשנה שלו בכלל, את חברת ההשקעות דוברת, שרם ושות' בע"מ ואת חברת לידר, שהתמחתה בחיתום ובהשקעות. יחד עם איש העסקים אבי טיומקין הקימו דוברת ושרם את העיתון היומי "טלגרף", שניסה להתחרות בעיתון "גלובס", אך לאחר שלוש שנים נסגר לאחר שנכשל מבחינה כלכלית. דוברת ושרם הובילו את רכישת השליטה בחברת ההשקעות של בנק הפועלים, ושינו את שמה ל"פולאר".

בשנת 1998 נפרד דוברת משרם, תוך כדי סכסוך אישי חריף, והתמקד בחברת "ישאל" שבשליטתו. בשנת 2005 מכר את השליטה בחברה[2]. בשנת 1999 הקים, יחד עם בנו שלמה דוברת, אבי זאבי והראל בית-און את קבוצת ויולה, שעסקה בניהול קרנות הון סיכון.

בראיון לעיתון "כלכליסט" אמר: "החיים שלי מלאים בשורה של כישלונות. כל החיים מורכבים ככה, זה לא שחור ולבן, יש הצלחות וכישלונות, לשמחתי הרבה במקרה שלי יותר הצלחות מכישלונות." כן אמר שבעיניו הישגיו הגדולים ביותר היו אנציקלופדיה יודאיקה והשבועון "כותרת ראשית", שראו אור באמצעות כתר הוצאה לאור שהייתה בבעלות כלל בימיו.

מילא תפקידים בגופים ציבוריים, ובהם יו"ר חבר הנאמנים של האקדמיה לאמנות בצלאל וחבר עמותת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אהרן דוברת התגורר במגדלי אקירוב שבתל אביב והחזיק דירה בניו יורק. היה נשוי לדליה צור (בתו של יעקב צור), אם בנו, איש העסקים שלמה דוברת[3] ובתו המשוררת ענת דוברת בן עזרא. התחתן בשנית וחי עד סוף ימיו עם מירי דוברת (לשעבר סגל). נפטר ב-11 בדצמבר 2008, לאחר שחלה בסרטן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה