אורדן תעשיות
אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ היא חברה (תאגיד) ישראלית העוסקת בייצור יציקות פלדה וברזל לשוק האזרחי והצבאי[1]. בעבר הייתה חלק מתשלובת חברות בתעשיית המתכת, שהחזיקה בכעשרה מפעלים ברחבי ישראל, והייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "אורדן" הייתה ועודה במשך שנים רבות קבלן מרכזי בייצור טנק המרכבה, ונגמ"ש הנמר[2][1].
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1949–הווה (כ־76 שנים) |
| מיקום המטה |
נתניה  |
| משרד ראשי | נתניה |
| ענפי תעשייה | מתכת |
|
urdan | |
  | |
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות
עריכההיוזמה להקמת המפעל החלה בשנת 1949 על ידי קבוצה של משקיעים בריטיים, במטרה להקים מפעל למוצרים מיצקת חשילה (תהליך של טיפול בחום, המשמש להגברת הקשיחות של סגסוגות על בסיס ברזל), בתחילה בעיקר צינורות[3]. בקיץ 1950 הצטרפו להשקעה במפעל קבוצה של סוחרי מתכת, שביקשו להחליף יבוא בייצור מקומי[4]. המפעל החל לפעול בקיץ 1951 באזור התעשייה נתניה, בשם "אורדן מפעלי מתכת בע"מ"[5]. במפעל עבדו כ-150 פועלים והוא היה המעסיק הפרטי הגדול ביותר בנתניה[6]. זמן קצר לאחר הקמתו רכשה "החברה הישראלית המרכזית למסחר ולהשקעות" את המפעל[7]. בשנת 1959 הורחב כושר הייצור במפעל[8], ושוב ב-1963, והוא הפך לאחד ממפעלי המתכת הגדולים בישראל[9].
בשנת 1967 החליטה החברה להיכנס לתחום של ייצור פלדה עבור כלים משוריינים, הקימה מיזם משותף עם משקיעים מארצות הברית, בשם "החברה המשותפת ליציקות פלדה". בשנת 1972 נבחרה החברה לפתח ולספק את השריון של טנק המרכבה[10]. באותה שנה רכש קונצרן "כלל" את "החברה הישראלית המרכזית למסחר ולהשקעות", כולל את הבעלות על "אורדן"[11].
גידול והתרחבות
עריכהבתחילת שנת 1977 החליט קונצרן "כלל" לאחד את כל מפעלי המתכת שבבעלותו לתשלובת אחת, המנוהלת באופן מרכזי, חברת האם של התשלובת הייתה "החברה המשותפת ליציקות פלדה", ששמה שונה ל"אורדן תעשיות בע"מ"[12]. במסגרת איחוד הפעילות עברו מפעל "קופפר" בראשון לציון, לייצור צינורות וחלקי חילוף לרכב[13] ומפעל "אוטוקרס" לייצור כלי רכב בטירת כרמל (שנמכר לקונצן "כלל" בשנת 1971 ופעל בשם "תעשיות רום כרמל") לפעול תחת קבוצת "אורדן תעשיות"[14]. באפריל 1977 חנכה החברה שני מפעלי מתכת באזור התעשייה מחניים, אחד היה בית יציקה לברזל והשני מפעל לגילוון ועיבוד שבבי[15], במסגרת תוכנית ממשלתית לעידוד התעשייה בפריפריה[16].
בסוף 1978 ביצע החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניות והחלה להיסחר בבורסת תל אביב[18]. באותה עת העסיקה הקבוצה כ-1,200 עובדים, ומחזור המכירות השנתי היה כ-400 מיליון ל"י[19].
ב-1979 רכשה את חברת "מפעלי תעשייה חקלאיים", שהייתה ממוקמת במפרץ חיפה, ועסקה בייצור מוצרי מתכת לשוק החקלאי והצבאי[20].
בשנות ה-80 הרחיבה החברה את פעילותה מחוץ לישראל לאירופה וארצות הברית[21], כולל רכישת מפעלים בארצות הברית[22]. וזכתה במספר מכרזים של צבא ארצות הברית[23]. החברה גם המשיכה לרכוש מפעלים בישראל, בהם את מפעל "בית יציקה וולקן" במפרץ חיפה, מידי חברת כור תעשיות[24]. בשנת 1985 העסיקה הקבוצה כ-1,750 עובדים, אך נקלע למספר שנים של הפסדים כספיים, שהביאו ליישום תוכנית הבראה שכלל פיטורי עובדים וסגירת מפעלים[25]. עד שנת 1990 ירד מספר העובדים בקבוצה לכ-750[26]. בשנות ה-90 המשיכה החברה להיות קבלן מרכזי בייצור טנק המרכבה[27].
כחברת החזקות
עריכהבשנת 1995 רכשה חברת ההשקעות "דוברת, שרם ושות'", שבבעלות אנשי העסקים אהרן דוברת ויצחק שרם את החברה[28], ובאמצעותה רכשו בשנת 1996 את השליטה בחברת ההשקעות של בנק הפועלים ("פועלים השקעות")[29], ושבהמשך שונה שמה ל"פולאר השקעות"[30]. "פועלים השקעות" עצמה הייתה בעלת מניות בשורה של חברות. כך הפכה "אורדן תעשיות" להיות לחלק ממבנה של פירמידת שליטה שכלל מספר חברות ציבוריות.
בשנת 2001 שינתה הקבוצה את מבנה פירמידת השליטה שלה, שהיה בו ארבע שכבות, לאחר ש"אורדן תעשיות" העבירה את החזקותיה ב"פועלים השקעות" ("פולאר השקעות") לבעלי מניותיה, והיא הפכה לחברת אחות[31]. בנוסף קבוצת "אורלייט תעשיית", שהייתה במקור בבעלות "פועלים השקעות", עברה לבעלות "אורדן תעשיות"[32][33]. "אורלייט תעשיית" (שפעלה אחר כך בשם "אינרום תעשיות") שלטה במספר חברות בתחום מוצרי הבנייה, בהן "איטונג תעשיות", "נירלט" ו"שיש אלוני"[34]. ב-2003 הפכה גם הפעילות התעשייתית של "אורדן" לחברה בת של "אורלייט תעשיית"[35].
באותן השנים סבלה הפעילות המסורתית של אורדן ממשבר, עקב התחרות הגוברת מול ייבוא זול[36]. רוב מפעלי החברה נמכרו או נסגרו[37], כולל המפעל ההיסטורי של "בתי יציקה וולקן" במפרץ חיפה שנסגר בתחילת 2007[38]. הפעילות הביטחונית לייצור פלדה עבור כלים משוריינים, גם סבלה מירידה בהזמנות, בתחילת שנות ה-2000 אף נשקלה האפשרות להפסיק את המשך ייצור טנק המרכבה[39]. עם זאת זכתה החברה למספר הזמנות ממשרד הביטחון[40], כולל עבור פרויקט "טנק הסברה" הטורקי[41].
בשנת 2005 מכרה "אורדן" את שטח המפעל שלה לחברת "דורסל" (חברת בת של סינאל מלל פייוויי) תמורת 13 מיליון דולר וחכרה אותו מחדש ממנה[42]. בנובמבר 2018, מכרה דורסל את מתחם אורדן בנתניה תמורת כ-134 מיליון שקל, לאחר שרכשה אותו במקור תמורת 54 מיליון שקל ב-2005[43].
בבעלות קרן פימי
עריכהבדצמבר 2007 רכשה קרן ההשקעות הפרטית "קרן פימי" 50% מ"אינרום תעשיות" מ"אורדן תעשיות" (ששמה שונה ל"גרינסטון תעשיות")[44]. ושנה אחר כך רכשה את מלוא הבעלות[45].
המפעל ההיסטורי של אורדן ממשיך לפעול בנתניה בשם "אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ". בשנת 2016 זכה המפעל בחוזה לייצור של חלפים, מערכות ורכיבים המשמשים להרכבת ה"נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה), ולהמשך הייצור של טנקי מרכבה "סימן 4"[46].
בשנת 2019 הודיע קרן פימי כי מפעל "אורלייט" מנס ציונה, שגם בבעלותה, יעבור לפעול במתחם "אורדן" בנתניה[47], אך התוכנית בוטלה עקב התנגדות עיריית נתניה להגדלת הפעילות התעשייתית המזהמת במקום[48].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אורדן תעשיות- חטיבת מפעלי "אורדן" מעשירה את חרושת ישראל, מעריב, 14 באוגוסט 1980
- אורה קורן, אחרי שמכרו את השליטה בפולאר: איציק שרם ויאיר פודים בגישושים לקראת מכירת אורדן תעשיות, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 סמדר סלטון, יוצקים איכות בפלדה עם כוחות היבשה לאורך כל הדרך, באתר TheMarker, 2 במרץ 2023
- ^ אמנון ברזילי, נחשף בצריח, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2006
- ^ "אורדן" - מפעל יציקה חדש, הארץ, 11 במאי 1949
- ^ סוחרים מצטרפים לתעשייה כבדה, הַבֹּקֶר, 14 ביולי 1950
- ^ ראית שמעתי - פסולת, הארץ, 5 ביוני 1951
- ^ מפלה ניצחת למפא"י בביח"ר "אורדן" בנתניה, קול העם, 8 בספטמבר 1957
עסקני מפא'" הכשילו שביתת פועלי "אורדן" בנתניה, קול העם, 9 בנובמבר 1955 - ^ מח' ליציקה חשמלית של פלדה ב"אורדן", הארץ, 19 ביולי 1957
- ^ הרחבת מפעלי <<אורדן>> בנתניה, הארץ, 12 במאי 1959
- ^ אורדן מקים מפעל יציקה, הארץ, 30 באוקטובר 1963
- ^ ההתמחות: פלדה לטנק המרכבה, חדשות, 24 ביוני 1986
- ^ "כלל" מנהלת מו״מ לרכישת חלק מן "החברה המרכזית", על המשמר, 16 באוקטובר 1972
- ^ "כלל" מיזגה מפעלי המתכת, דבר, 5 בדצמבר 1977
- ^ מפעל קופפר - ותיק וחדש כאחד, מעריב, 29 בנובמבר 1979
- ^ 45 מ' שקל הפסידה' אורדן' ב'רום כרמל', דבר, 31 באוגוסט 1981
- ^ שמעון וייס, נחנכו שני מפעלי מתכת במחניים, דבר, 7 באפריל 1977
- ^ "כלל" משקיעה 65 מיליון ל"י בהקמת מפעל "אורדן" בגליל, דבר, 28 בינואר 1976
- ^ "אורדן" תגייס הון בבורסה, דבר, 19 בדצמבר 1977
- ^ "אורדן תעשיות" תצטרף לבורסה, מעריב, 9 בנובמבר 1978[17]
- ^ תוכניות הרחבה במפעלי "כלל", דבר, 14 באוגוסט 1978
- ^ אורדן רכשה "מפעלי תעשייה חקלאיים", דבר, 27 במרץ 1979
- ^ אורדן תעשיות בעע"מ, מעריב, 16 ביוני 1987
- ^ אמנון שלכטר, אורדן תשקיע 57 מיליון דולר במפעל בארה״ב, חדשות, 12 ביולי 1985
- ^ צחי נגה, אורדן זכתה במכרז של 14 מיליון דולר לצבא ארה״ב, חדשות, 22 בינואר 1987
יואב יצחק, אורדן זכתה במכרזים בהיקף כולל של 40 מיליון דולר, מעריב, 30 במרץ 1987 - ^ אריה שימרון, כור מתכחשת לסיכום עם עובדי "וולקן", חדשות, 2 באוקטובר 1984
- ^ שלמה פרנקל, עלי לא השחינו, אוחי לא נלאו, חדשות, 11 בספטמבר 1987
- ^ אודי נחשון, אורדן פיטרה עוד 75 עובדים, מעריב, 5 בנובמבר 1990
- ^ מירב ארלוזורוב, אורדן תמשיך לספק ערכות מרכבה למערכת הביטחון, חדשות, 28 בפברואר 1992
- ^ לידר - גייסה 17.5 מ' שקל ממשקיעים פרטיים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
- ^ אמיר אייזנברג, אורדן: איך הופכים תוך שנה מחברה תעשייתית לקונצרן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
- ^ שי שלו, בעקבות דרישת בנק הפועלים: פועלים השקעות נאלצת לשנות את שמה לפולאר, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2001
- ^ TheMarker digital, אורדן תעשיות מציעה בדרך של זכויות את אחזקותיה בפועלים השקעות לבעלי מניותיה ובעלי האג"ח, באתר TheMarker, 21 באוקטובר 2001
- ^ פועלים השקעות תחלק לבעלי מניותיה את אורלייט כדיבידנד בעין, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2001
- ^ רותם שטרקמן, לידר תרכוש את מניות אורדן בפועלים השקעות, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2001
- ^ אורה קורן, אחרי שמכרו את השליטה בפולאר: איציק שרם ויאיר פודים בגישושים לקראת מכירת אורדן תעשיות, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2006
- ^ המכשולים הוסרו - אורדן ואורלייט בדרך למיזוג, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2003
- ^ גולן פרידנפלד, הפסדי אורדן הסתכמו בכ-153 מיליון שקל ב-2001 לעומת רווח של 24 מיליון שקל ב-2000, באתר TheMarker, 26 במרץ 2002
- ^ ירון פרידמן, אורדן תעשיות מקבוצת שרם-פודים-קלנר מכרה 6% מאחזקתה בסקופ ב-14 מיליון שקל, באתר גלובס, 22 באפריל 2004
- ^ נתן שבע, התחרות ביבוא הכריעה את וולקן: המפעל ייסגר בתחילת 2007 לאחר הפסדים של כ-16 מיליון שקל ב-2004 ו-2005, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2006
אמיר כידן, אורדן מוותרת על וולקן: החליטה על הפסקת פעילות החברה הבת בעיקבות הפסדיה המתמשכים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2006 - ^ הארץ, משרד הביטחון: פרויקט המרכבה ייסגר ויפוטרו אלפי עובדים - בתקציב הנוכחי, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2003
- ^ סער ורדי, אורדן תעשיות חתמה על חוזה המשכי עם משרד הביטחון בשווי 200 מיליון שקלים, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2003
- ^ דרור מרום, קבוצת אורדן תספק לתע"ש מערכות להשבחה בתורכיה בכ-28 מיליון ד', באתר גלובס, 11 באפריל 2002
- ^ אריק מירובסקי, 10% תשואה במתחם אורדן בנתניה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
רותם שטרקמן, סינאל תרכוש מאורדן 56 דונם בנתניה ב-13 מיליון דולר ותחכיר לה אותו מחדש, באתר הארץ, 14 במרץ 2005 - ^ ערן אזרן, ישראל קנדה רוכשת קרקע בנתניה ב-134 מיליון שקל; דורסל תרשום רווח עצום, באתר TheMarker, 4 בנובמבר 2018
- ^ אבי שאולי, עסקת אורדן הושלמה: פימי תשלם 144 מ' ש' תמורת 50% מהפעילות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2007
TheMarker digital, קרן פימי נכנסת לשותפות אסטרטגית עם אורדן תעשיות; תרכוש מחצית מהשליטה תמורת כ-144 מיליון שקל, באתר TheMarker, 23 בדצמבר 2007רותם סלע, קרן פימי תשיג שליטה באינרום בעקבות מכירתה על ידי גרינסטון, באתר TheMarker, 19 ביוני 2008 - ^ יובל מ., קרן פימי של ישי דוידי רוכשת את השליטה באינרום תמורת 105 מיליון שקל, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2008
- ^ יובל אזולאי, משרד הביטחון "עושה שופינג" בעלות של 350 מ' ש', באתר גלובס, 16 בפברואר 2016
- ^ ערן אזרן, קרן פימי מוכרת את הקרקע של מפעל אורלייט בנס ציונה בכ-55 מיליון שקל, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2019
- ^ עומר שרביט, הטייקונים חדשים, התעלולים פחות: קרן פימי כמשל, באתר זמן ישראל, 93 ביולי 2020