אורדן תעשיות

חברה מסחרית

אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ היא חברה (תאגיד) ישראלית העוסקת בייצור יציקות פלדה וברזל לשוק האזרחי והצבאי[1]. בעבר הייתה חלק מתשלובת חברות בתעשיית המתכת, שהחזיקה בכעשרה מפעלים ברחבי ישראל, והייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "אורדן" הייתה ועודה במשך שנים רבות קבלן מרכזי בייצור טנק המרכבה, ונגמ"ש הנמר[2][1].

אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1949–הווה (כ־76 שנים)
מיקום המטה נתניה עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי נתניה
ענפי תעשייה מתכת
 
urdan.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

השנים הראשונות

עריכה

היוזמה להקמת המפעל החלה בשנת 1949 על ידי קבוצה של משקיעים בריטיים, במטרה להקים מפעל למוצרים מיצקת חשילה (תהליך של טיפול בחום, המשמש להגברת הקשיחות של סגסוגות על בסיס ברזל), בתחילה בעיקר צינורות[3]. בקיץ 1950 הצטרפו להשקעה במפעל קבוצה של סוחרי מתכת, שביקשו להחליף יבוא בייצור מקומי[4]. המפעל החל לפעול בקיץ 1951 באזור התעשייה נתניה, בשם "אורדן מפעלי מתכת בע"מ"[5]. במפעל עבדו כ-150 פועלים והוא היה המעסיק הפרטי הגדול ביותר בנתניה[6]. זמן קצר לאחר הקמתו רכשה "החברה הישראלית המרכזית למסחר ולהשקעות" את המפעל[7]. בשנת 1959 הורחב כושר הייצור במפעל[8], ושוב ב-1963, והוא הפך לאחד ממפעלי המתכת הגדולים בישראל[9].

בשנת 1967 החליטה החברה להיכנס לתחום של ייצור פלדה עבור כלים משוריינים, הקימה מיזם משותף עם משקיעים מארצות הברית, בשם "החברה המשותפת ליציקות פלדה". בשנת 1972 נבחרה החברה לפתח ולספק את השריון של טנק המרכבה[10]. באותה שנה רכש קונצרן "כלל" את "החברה הישראלית המרכזית למסחר ולהשקעות", כולל את הבעלות על "אורדן"[11].

גידול והתרחבות

עריכה

בתחילת שנת 1977 החליט קונצרן "כלל" לאחד את כל מפעלי המתכת שבבעלותו לתשלובת אחת, המנוהלת באופן מרכזי, חברת האם של התשלובת הייתה "החברה המשותפת ליציקות פלדה", ששמה שונה ל"אורדן תעשיות בע"מ"[12]. במסגרת איחוד הפעילות עברו מפעל "קופפר" בראשון לציון, לייצור צינורות וחלקי חילוף לרכב[13] ומפעל "אוטוקרס" לייצור כלי רכב בטירת כרמל (שנמכר לקונצן "כלל" בשנת 1971 ופעל בשם "תעשיות רום כרמל") לפעול תחת קבוצת "אורדן תעשיות"[14]. באפריל 1977 חנכה החברה שני מפעלי מתכת באזור התעשייה מחניים, אחד היה בית יציקה לברזל והשני מפעל לגילוון ועיבוד שבבי[15], במסגרת תוכנית ממשלתית לעידוד התעשייה בפריפריה[16].

בסוף 1978 ביצע החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניות והחלה להיסחר בבורסת תל אביב[18]. באותה עת העסיקה הקבוצה כ-1,200 עובדים, ומחזור המכירות השנתי היה כ-400 מיליון ל"י[19].

ב-1979 רכשה את חברת "מפעלי תעשייה חקלאיים", שהייתה ממוקמת במפרץ חיפה, ועסקה בייצור מוצרי מתכת לשוק החקלאי והצבאי[20].

בשנות ה-80 הרחיבה החברה את פעילותה מחוץ לישראל לאירופה וארצות הברית[21], כולל רכישת מפעלים בארצות הברית[22]. וזכתה במספר מכרזים של צבא ארצות הברית[23]. החברה גם המשיכה לרכוש מפעלים בישראל, בהם את מפעל "בית יציקה וולקן" במפרץ חיפה, מידי חברת כור תעשיות[24]. בשנת 1985 העסיקה הקבוצה כ-1,750 עובדים, אך נקלע למספר שנים של הפסדים כספיים, שהביאו ליישום תוכנית הבראה שכלל פיטורי עובדים וסגירת מפעלים[25]. עד שנת 1990 ירד מספר העובדים בקבוצה לכ-750[26]. בשנות ה-90 המשיכה החברה להיות קבלן מרכזי בייצור טנק המרכבה[27].

כחברת החזקות

עריכה

בשנת 1995 רכשה חברת ההשקעות "דוברת, שרם ושות'", שבבעלות אנשי העסקים אהרן דוברת ויצחק שרם את החברה[28], ובאמצעותה רכשו בשנת 1996 את השליטה בחברת ההשקעות של בנק הפועלים ("פועלים השקעות")[29], ושבהמשך שונה שמה ל"פולאר השקעות"[30]. "פועלים השקעות" עצמה הייתה בעלת מניות בשורה של חברות. כך הפכה "אורדן תעשיות" להיות לחלק ממבנה של פירמידת שליטה שכלל מספר חברות ציבוריות.

בשנת 2001 שינתה הקבוצה את מבנה פירמידת השליטה שלה, שהיה בו ארבע שכבות, לאחר ש"אורדן תעשיות" העבירה את החזקותיה ב"פועלים השקעות" ("פולאר השקעות") לבעלי מניותיה, והיא הפכה לחברת אחות[31]. בנוסף קבוצת "אורלייט תעשיית", שהייתה במקור בבעלות "פועלים השקעות", עברה לבעלות "אורדן תעשיות"[32][33]. "אורלייט תעשיית" (שפעלה אחר כך בשם "אינרום תעשיות") שלטה במספר חברות בתחום מוצרי הבנייה, בהן "איטונג תעשיות", "נירלט" ו"שיש אלוני"[34]. ב-2003 הפכה גם הפעילות התעשייתית של "אורדן" לחברה בת של "אורלייט תעשיית"[35].

באותן השנים סבלה הפעילות המסורתית של אורדן ממשבר, עקב התחרות הגוברת מול ייבוא זול[36]. רוב מפעלי החברה נמכרו או נסגרו[37], כולל המפעל ההיסטורי של "בתי יציקה וולקן" במפרץ חיפה שנסגר בתחילת 2007[38]. הפעילות הביטחונית לייצור פלדה עבור כלים משוריינים, גם סבלה מירידה בהזמנות, בתחילת שנות ה-2000 אף נשקלה האפשרות להפסיק את המשך ייצור טנק המרכבה[39]. עם זאת זכתה החברה למספר הזמנות ממשרד הביטחון[40], כולל עבור פרויקט "טנק הסברה" הטורקי[41].

בשנת 2005 מכרה "אורדן" את שטח המפעל שלה לחברת "דורסל" (חברת בת של סינאל מלל פייוויי) תמורת 13 מיליון דולר וחכרה אותו מחדש ממנה[42]. בנובמבר 2018, מכרה דורסל את מתחם אורדן בנתניה תמורת כ-134 מיליון שקל, לאחר שרכשה אותו במקור תמורת 54 מיליון שקל ב-2005[43].

בבעלות קרן פימי

עריכה

בדצמבר 2007 רכשה קרן ההשקעות הפרטית "קרן פימי" 50% מ"אינרום תעשיות" מ"אורדן תעשיות" (ששמה שונה ל"גרינסטון תעשיות")[44]. ושנה אחר כך רכשה את מלוא הבעלות[45].

המפעל ההיסטורי של אורדן ממשיך לפעול בנתניה בשם "אורדן תעשיות מתכת ויציקות פלדה בע"מ". בשנת 2016 זכה המפעל בחוזה לייצור של חלפים, מערכות ורכיבים המשמשים להרכבת ה"נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה), ולהמשך הייצור של טנקי מרכבה "סימן 4"[46].

בשנת 2019 הודיע קרן פימי כי מפעל "אורלייט" מנס ציונה, שגם בבעלותה, יעבור לפעול במתחם "אורדן" בנתניה[47], אך התוכנית בוטלה עקב התנגדות עיריית נתניה להגדלת הפעילות התעשייתית המזהמת במקום[48].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 סמדר סלטון, יוצקים איכות בפלדה עם כוחות היבשה לאורך כל הדרך, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2023
  2. ^ אמנון ברזילי, ‏נחשף בצריח, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2006
  3. ^ "אורדן" - מפעל יציקה חדש, הארץ, 11 במאי 1949
  4. ^ סוחרים מצטרפים לתעשייה כבדה, הַבֹּקֶר, 14 ביולי 1950
  5. ^ ראית שמעתי - פסולת, הארץ, 5 ביוני 1951
  6. ^ מפלה ניצחת למפא"י בביח"ר "אורדן" בנתניה, קול העם, 8 בספטמבר 1957
    עסקני מפא'" הכשילו שביתת פועלי "אורדן" בנתניה, קול העם, 9 בנובמבר 1955
  7. ^ מח' ליציקה חשמלית של פלדה ב"אורדן", הארץ, 19 ביולי 1957
  8. ^ הרחבת מפעלי <<אורדן>> בנתניה, הארץ, 12 במאי 1959
  9. ^ אורדן מקים מפעל יציקה, הארץ, 30 באוקטובר 1963
  10. ^ ההתמחות: פלדה לטנק המרכבה, חדשות, 24 ביוני 1986
  11. ^ "כלל" מנהלת מו״מ לרכישת חלק מן "החברה המרכזית", על המשמר, 16 באוקטובר 1972
  12. ^ "כלל" מיזגה מפעלי המתכת, דבר, 5 בדצמבר 1977
  13. ^ מפעל קופפר - ותיק וחדש כאחד, מעריב, 29 בנובמבר 1979
  14. ^ 45 מ' שקל הפסידה' אורדן' ב'רום כרמל', דבר, 31 באוגוסט 1981
  15. ^ שמעון וייס, נחנכו שני מפעלי מתכת במחניים, דבר, 7 באפריל 1977
  16. ^ "כלל" משקיעה 65 מיליון ל"י בהקמת מפעל "אורדן" בגליל, דבר, 28 בינואר 1976
  17. ^ "אורדן" תגייס הון בבורסה, דבר, 19 בדצמבר 1977
  18. ^ "אורדן תעשיות" תצטרף לבורסה, מעריב, 9 בנובמבר 1978[17]
  19. ^ תוכניות הרחבה במפעלי "כלל", דבר, 14 באוגוסט 1978
  20. ^ אורדן רכשה "מפעלי תעשייה חקלאיים", דבר, 27 במרץ 1979
  21. ^ אורדן תעשיות בעע"מ, מעריב, 16 ביוני 1987
  22. ^ אמנון שלכטר, אורדן תשקיע 57 מיליון דולר במפעל בארה״ב, חדשות, 12 ביולי 1985
  23. ^ צחי נגה, אורדן זכתה במכרז של 14 מיליון דולר לצבא ארה״ב, חדשות, 22 בינואר 1987
    יואב יצחק, אורדן זכתה במכרזים בהיקף כולל של 40 מיליון דולר, מעריב, 30 במרץ 1987
  24. ^ אריה שימרון, כור מתכחשת לסיכום עם עובדי "וולקן", חדשות, 2 באוקטובר 1984
  25. ^ שלמה פרנקל, עלי לא השחינו, אוחי לא נלאו, חדשות, 11 בספטמבר 1987
  26. ^ אודי נחשון, אורדן פיטרה עוד 75 עובדים, מעריב, 5 בנובמבר 1990
  27. ^ מירב ארלוזורוב, אורדן תמשיך לספק ערכות מרכבה למערכת הביטחון, חדשות, 28 בפברואר 1992
  28. ^ לידר - גייסה 17.5 מ' שקל ממשקיעים פרטיים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
  29. ^ אמיר אייזנברג, ‏אורדן: איך הופכים תוך שנה מחברה תעשייתית לקונצרן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
  30. ^ שי שלו, ‏בעקבות דרישת בנק הפועלים: פועלים השקעות נאלצת לשנות את שמה לפולאר, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2001
  31. ^ TheMarker digital, אורדן תעשיות מציעה בדרך של זכויות את אחזקותיה בפועלים השקעות לבעלי מניותיה ובעלי האג"ח, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2001
  32. ^ פועלים השקעות תחלק לבעלי מניותיה את אורלייט כדיבידנד בעין, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2001
  33. ^ רותם שטרקמן, לידר תרכוש את מניות אורדן בפועלים השקעות, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2001
  34. ^ אורה קורן, אחרי שמכרו את השליטה בפולאר: איציק שרם ויאיר פודים בגישושים לקראת מכירת אורדן תעשיות, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2006
  35. ^ המכשולים הוסרו - אורדן ואורלייט בדרך למיזוג, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2003
  36. ^ גולן פרידנפלד, הפסדי אורדן הסתכמו בכ-153 מיליון שקל ב-2001 לעומת רווח של 24 מיליון שקל ב-2000, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2002
  37. ^ ירון פרידמן, ‏אורדן תעשיות מקבוצת שרם-פודים-קלנר מכרה 6% מאחזקתה בסקופ ב-14 מיליון שקל, באתר גלובס, 22 באפריל 2004
  38. ^ נתן שבע, התחרות ביבוא הכריעה את וולקן: המפעל ייסגר בתחילת 2007 לאחר הפסדים של כ-16 מיליון שקל ב-2004 ו-2005, באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2006
    אמיר כידן, ‏אורדן מוותרת על וולקן: החליטה על הפסקת פעילות החברה הבת בעיקבות הפסדיה המתמשכים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2006
  39. ^ הארץ, משרד הביטחון: פרויקט המרכבה ייסגר ויפוטרו אלפי עובדים - בתקציב הנוכחי, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2003
  40. ^ סער ורדי, ‏אורדן תעשיות חתמה על חוזה המשכי עם משרד הביטחון בשווי 200 מיליון שקלים, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2003
  41. ^ דרור מרום, ‏קבוצת אורדן תספק לתע"ש מערכות להשבחה בתורכיה בכ-28 מיליון ד', באתר גלובס, 11 באפריל 2002
  42. ^ אריק מירובסקי, 10% תשואה במתחם אורדן בנתניה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
    רותם שטרקמן, סינאל תרכוש מאורדן 56 דונם בנתניה ב-13 מיליון דולר ותחכיר לה אותו מחדש, באתר הארץ, 14 במרץ 2005
  43. ^ ערן אזרן, ישראל קנדה רוכשת קרקע בנתניה ב-134 מיליון שקל; דורסל תרשום רווח עצום, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2018
  44. ^ אבי שאולי, ‏עסקת אורדן הושלמה: פימי תשלם 144 מ' ש' תמורת 50% מהפעילות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2007
    TheMarker digital, קרן פימי נכנסת לשותפות אסטרטגית עם אורדן תעשיות; תרכוש מחצית מהשליטה תמורת כ-144 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2007רותם סלע, קרן פימי תשיג שליטה באינרום בעקבות מכירתה על ידי גרינסטון, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2008
  45. ^ יובל מ., קרן פימי של ישי דוידי רוכשת את השליטה באינרום תמורת 105 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2008
  46. ^ יובל אזולאי, ‏משרד הביטחון "עושה שופינג" בעלות של 350 מ' ש', באתר גלובס, 16 בפברואר 2016
  47. ^ ערן אזרן, קרן פימי מוכרת את הקרקע של מפעל אורלייט בנס ציונה בכ-55 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2019
  48. ^ עומר שרביט, הטייקונים חדשים, התעלולים פחות: קרן פימי כמשל, באתר זמן ישראל, 93 ביולי 2020