שמואל קאיידנובר

רב ליטאי

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים. רבן של ערים רבות במרכז אירופה ובמזרח אירופה.

הרב שמואל קאיידנובר
לידה 1614
דזיארז'ינסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1676 (בגיל 62 בערך)
חמילניק, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1 בדצמבר 1676 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יעקב מלובלין, רבי השיל מקראקא
בני דורו רבי משה לימא, רבי שבתי כהן, רבי שמואל הלוי סגל (בעל נחלת שבעה)
חיבוריו תפארת שמואל, ברכת הזבח
צאצאים צבי הירש קאיידנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיבור ספרים רבים, בהם: ברכת הזבח על סדר קדשים ותפארת שמואל על פסקי הרא"ש.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם אהרן לרב ישראל בעיר קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק) הסמוכה למינסק (בלארוס), ומכאן שם משפחתו "קאיידנובר". בילדותו חלה, והיה בסכנת חיים, ועל כן הוסיף לו אביו את השם "שמואל". בצעירותו למד אצל רבי יעקב מלובלין ולאחר פטירתו אצל בנו רבי השיל מקראקא.

היה דיין בבית דינו של רבי משה לימא, מחבר ספר "חלקת מחוקק" על שולחן ערוך אבן העזר, ביחד עם רבי אפרים הכהן מחבר ספר "שער אפרים", והש"ך.

בזמן גזירות ת"ח ת"ט, נאלץ לעזוב את מקומו ונמלט ביחד עם משפחתו, אך הפרעות לא פסחו עליו, והקוזאקים רצחו את שתי בנותיו, ואיבד את רוב כתביו, והוא נותר חסר כל ונכה בשתי רגליו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר, מחבר הספר קב הישר[1].

כיהן ברבנות בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה, ולאחר מכן בגלוגאו (שלזיה), רישא (פולין), ובפיורדא (בוואריה - גרמניה) (ה'ת"כ - ה'תכ"ז), כן שימש ברבנות בערים בריסק (ליטא) (ה'תכ"ט - ה'תל"ג), פפד"מ (הסן - גרמניה) ולבסוף בקרקוב (פולין).

בהיותו בקרקוב, נסע לוועד הגליל בענייני ארבע ארצות שהתקיים בעיירה חמלניק, בהשתתפות כל רבני ומנהיגי הגליל, ותוך כדי כך נפטר בי"ט בתמוז ה'תל"ו, (20 ביוני 1676). שם נקבר[2].

התאפיין בשיטת כתיבה קצרה. הגהותיו על הרא"ש, והשגותיו על המהרש"א הודפסו בתוך הש"ס.

החיד"א כתב עליו: "הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה"[3]. היעב"ץ העיד שרבי אהרן שמואל, ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה[4]. רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) מצטט את מהר"ש קאיידנובר, בספרו "טורי זהב". וכן המגן אברהם מביאו וקורא לו בתואר 'גאון'.

מספריו

עריכה

בפרעות ת"ח ת"ט בעת שכל רכושו נבזז, אבדו לרבי אהרן שמואל כמה כתבי יד אשר כתב. להלן, חיבוריו שנותרו והודפסו:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קב הישר.
  2. ^ נוסח מצבתו נדפס בשנת ה'תצ"ג (1733) על ידי ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), Bibliotheca Hebræa כרך רביעי, עמ' 1204. אבל כתב יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו עיר הצדק, לבוב 1874, עמ' 63-64, שלא נמצא המצבה בעיר קראקא. וביאר ר' בנימין שלמה המבורגר, בהישיבה הרמה בפיורדא, א, עמ' 190 שהוקמה מצבה נוספת בבית העלמין בקראקא לכבודו, אף שלא נקבר בה.
  3. ^ מערכת ספרים ב', קכ"ב
  4. ^ ראו ספרו של רבי יעקב עמדן "מגילת ספר" פרק ראשון (עמ' ו' במהדורת ה'תשעב)
  5. ^ נוסח מצבתו נדפס בשנת ה'תצ"ג (1733) על ידי ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), Bibliotheca Hebræa כרך רביעי, עמ' 1204. אבל כתב יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו עיר הצדק, לבוב 1874, עמ' 63-64, שלא נמצא המצבה בעיר קראקא.