אהרן שמעון שפירא

רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג

רבי אהרן שמעון שפירא (ה'ש"ס, 1600 - כ"ט בכסלו ה'ת"מ, 3 בדצמבר 1679), המכונה מהרא"ש מפראג או מהר"ש מפראג או הרא"ש, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג ארבעים שנה. כתב חיבורים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו.

רבי אהרן שמעון שפירא
קברו של ר' אהרן שמעון שפירא משנת 1900 בבית הקברות היהודי העתיק בפראג
קברו של ר' אהרן שמעון שפירא משנת 1900 בבית הקברות היהודי העתיק בפראג
לידה 1600
ה'ש"ס
פראג
פטירה 3 בדצמבר 1679 (בגיל 79 בערך)
כ"ט בכסלו ה'ת"מ
פראג
כינוי מהרא"ש
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בפראג
מקום פעילות 1640-1679
תקופת הפעילות ? – 3 בדצמבר 1679 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי ישעיה הלוי הורוביץ, רבי שלמה אפרים לונטשיץ
תלמידיו נכדו רבי אליה שפירא
רבי יעקב ריישר
רבי יעקב פופרש[1]
הרב בצלאל הדרשן
ר' יחזקאל קינדלש אב"ד נאחוד
הרב אבי עזרי זעליג מרגליות מקאליש, (בעל "כסף נבחר")
בני דורו רבי מנחם מנדל קרוכמל, רבי יהושע העשיל (מגיני שלמה), רבי אפרים הכהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד בפראג לרבי בנימין וואלף (הנקרא "ר' וואלף סלאוויש"[2] (או: סלאוועס), ב"ר יחיאל מיכל ירושלמי שפירא), ולאמו, חוה בת ר' אשר אנשיל, ב"ר מנחם מן, אב"ד פראג. אביו ושני סביו היו כולם דיינים בפראג. בתחילה נקרא שמעון בלבד, והשם אהרן נוסף לו רק בהמשך כאשר חלה.

בילדותו למד תורה מפי המהר"ל מפראג[דרוש מקור], ולאחר מכן אצל חכמי פראג רבי ישעיה הלוי הורוביץ (בעל של"ה)[דרוש מקור] ורבי שלמה אפרים לונטשיץ (בעל כלי יקר)[דרוש מקור]. פנה בשאלה אל רבי יואל סירקיש (הב"ח)[3][4].

נשא את חיה בן ר' שמעון נייאהויז (נפטרה בכ"ו בטבת תל"ו, 1676).

לאחר פטירת אביו בז' בחשון ה'שצ"א מילא את מקומו כדיין בפראג[4]. בשנת ה'ת' נתמנה להיות אב"ד פראג (מרא דאתרא), ראש הישיבה, ורב מדינת בוהמיה. יריביו ביקשו למנות את המהר"ם שיף לכהן כרבה של פראג, אך הוא נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א. סבל רדיפות בעירו בעד יושרו וצדקתו בענייני מיסים, ואף הלשינו עליו לשלטונות שאסרו אותו לתקופה קצרה, ועינו אותו, עד שהקיסר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שחררו, ונתן לו כתב הגנה שנכתב באותיות מוזהבות.

כנראה שמעולם לא עזב את פראג[5], אבל קיבל עליו משרת של כמה קהלות אחרות, כגון פרנקפורט, לבוב, בריסק, לובלין, וינה.

תיקן תקנות בנוגע לחלוקת נטל המיסים הכבד שרבץ על יהודי פראג, ונדפסו בפראג, בערך בשנת תי"ד, בשם "תקונים הגונים טובים וישרים".

ספריו

עריכה

חיבר הרבה ספרים, תלמוד, בהלכה, וספר שו"ת וגנבוהו וקרעוהו[6]. בשנת תנ"ה הודפס בפראג ספר בשם "מראה יחזקאל קטן" מר' יחזקאל קינדלש אב"ד נאחוד (אנ') מתלמידי ר' אהרן שמעון, יש אומרים שר' יחזקאל הוא המחבר, ויש אומרים שהוא מרבו ר' אהרן שמעון[7].

גם חיבר סליחות ותפילת הזכרת נשמות מיוחדת להרוגי גזרות ת"ח ות"ט[8].

משפחתו

עריכה
רבי אליה שפירא.
ר' אהרן יחיאל מיכל.
בנו - רבי משה יצחק שפירא שכיהן כאב בית הדין בעיר ליסא בומסלא בבוהמיה, ולימים נעשה רבה של בוהמיה כולה (נפטר י"ז בטבת תק"י). חתנו הוא ר' יהונתן אייבשיץ[11].
בנותיו היו:
א. יטטעל אשת רבי יעקב ריישר. ב. שפרה אשת רבי דוד אופנהיים.
  • בנו - הרב אשר אנשיל - אשתו יארית בת ר' משה מירל'ס מנהיג ופרנס בווינא (גיסו בזיווג ראשון היה ר' יצחק מאיר תאומים-פרנקל). כיהן אף הוא כדרשן וראש ישיבה בפראג.
בנו ר' בנימין זאב שפירא (השלישי) היה נשוי שני פעמים א. מרת סלאווע[12] בת ר' מנחם ב"ר יצחק הנקרא "מענדלי בס"[13] אב"ד פרנקפורט. (בתם סלאווה[14] נישא לר' יונה לנדסופר).
ובנישואיו השניים, מרת אסתר בת ר' יעקב קופיל סג"ל פרנקל מווינא, (והיה נקרא על שם חותנו שפירא-פרנקל). מזיווג השני היה לו שלשה בנים. א. ר' יעקב קאפיל. ב. ר' אנשיל. ג. ר' שמעון. ובת הילדה עלקלה.
  • בתו - מרת מלכה אשת הדיין "מורה שוה", ר' כתריאל ב"ר הירש מקרוטושין
  • אחיו הרב חיים - כיהן כאב"ד בפוזנן
  • אחיו הרב מנחם מן - כיהן כאב"ד בבריסק דקויא

מתלמידיו

עריכה
  • נכדו רבי אליה שפירא
  • בעל נכדתו רבי יעקב ריישר
  • רבי בצלאל הדרשן (בעל "עמודיה שבעה")
  • רבי יחזקאל קינדלש אב"ד נאחוד
  • רבי אבי עזרי זעליג מרגליות מקאליש (בעל "כסף נבחר")
  • רבי יעקב פופרש (בעל "שב יעקב")
  • רבי חיים קרוכמל (בעל "מקור החיים")

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

תמונת מצבתו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרב צבי לרר, "תולדות הגאון רבי יעקב פאפרש", ישורון מא (תשע"ט), עמ' תתנט.
  2. ^ על שם אשתו, כן כתב ר' שמואל לייב פורית מפראג דיין וספרא דמתא בבומסלא בשנת תצ"ד, בתוך: קובץ קרן ישראל, א, עמ' קיב, ומקורו ב: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 1911, עמ' 350–351.
  3. ^ שו"ת הב"ח החדשות, סימן נ"ט.
  4. ^ 1 2 הרב צבי לרר, "לתולדות רבי אליהו שפירא בעל אליה רבה", ישורון לה (תשע"ז), עמ' תשכא–תשכג.
  5. ^ חוץ מפעם אחת, שהה בעיר ווינה, כמו שהוא חתם בהסכמה לספר "אור חדש", כ' בתשרי תל"א: "בהיותי מתגורר לפי שעה בק"ק ווינא".
  6. ^ כנוסח מצבתו
  7. ^ לפי מרדכי וייץ, מיחסים בני העיר ותלמידי רבינו ספר זה על שם רבו ר' אהרן שמעון, ור' יחזקאל הוא רק המלקט. וראה מה שכתוב בדפוס ברגסס, תרפ"ג בהקדמת המו"ל ר' אברהם יהודה שוורץ: "ועיין מה שהעיר עליהם החכם שמעון האק שם, ובמשפחת פראג, וטעה בזה וכן נמשכו אחריו החכמים ר"י פירסט ומנחם ציון שיחסו הס' למהרא"ש ז"ל, ולשון השער הראשון הביא אותם לזה, כמו שתעיר בצדק רמש"ש, כי גם המראה יחזקאל הגדול הוא מתלמידו הותיק, כמו שנראה בהקדמתו, וכן הוא באוצר הספרים". וראובן מרגליות הביא ב"לתולדות אנשי שם בלבוב", עמ' טז, שהספר הגדול "מראה יחזקאל" היה ביד חבירו ר' יצחק מאיר אינגבר, וכתוב שם במפורש שר' יחזקאל חיברו
  8. ^ לפי סופרו של ר' אהרן שמעון, ר' יהודה ליב בן יושע בספרו "מלחמה בשלום", פראג, תי"ט: "על פי הסליחות שתיקן לאומרם הגאון הרב רבי שמעון נרו... ריש מתיבתא ואב"ד דקהילתינו... מלבד הסליחות שיסד הוא נרו על המאורע ועל הנסי' ועל הפורקן שנעשה בעזר האל, והובאו אותם הסליחו' לבית הדפוס", אבל כבר כתב אליעזר ליזר לאנדסהוטה שלא ראה אותן מעולם וכנראה אבדו.
  9. ^ נפטר בה'תע"ה.
  10. ^ נפטרה א' באדר ראשון ת"ע.
  11. ^ לפי לאזארוס (גר') ב"neue beiträge zur geschichte der familie frankel spira", MGWJ 1912 , pp . 334-354, ומרדכי וייץ, עטרת פז, קאליש תרצ"ח, עמ' 31.
  12. ^ נפטרה ט' באלול תל"ב.
  13. ^ נפטר ערב סוכות תכ"ו, ונקבר בפפד"מ, ראו: אבני זכרון נו' 939.
  14. ^ נולדה ט' באלול תל"ב.