אוגוסט מייסנר

אַוּגוסט אֶדלר פון מייסנרגרמנית: August Edler von Meyszner; ‏3 באוגוסט 1886, גראץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית27 בינואר 1947, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה קצין אס אס בדרגת גרופנפיהרר, אשר פיקד על משטרת הסדר ובהמשך בין 19421944 כיהן כמפקד האס אס והמשטרה בסרביה הכבושה. נחשב לאחד מקציני האס אס הברוטליים ביותר.[1] הכוחות שהיו תחת פיקודו הפעילו את משאיות הגז בהן נרצחו 8,000 נשים וילדים יהודים שנכלאו במחנה הריכוז סיימישטה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוסגר ליוגוסלביה, הועמד לדין על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, הורשע והוצא להורג בתלייה.

אוגוסט מייסנר
August Meyszner
August Meyszner.jpg
אוגוסט מייסנר
לידה 3 באוגוסט 1886
גראץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
הוצאה להורג 27 בינואר 1947 (בגיל 60)
בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה
השתייכות אס אסאס אס  אס אס
שנות הפעילות 19061945 (כ־39 שנים)
דרגה גרופנפיהרר (אס אס) גרופנפיהרר
תפקידים בשירות
מפקד האס אס והמשטרה בסרביה הכבושה (1944-1942)
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה
עיטורים
צלב הברזל דרגה ראשונה
פור לה מריט

קורות חייועריכה

אוגוסט מייסנר נולד בגראץ למשפחה בעלת מסורת צבאית. אביו, רודולף מייסנר, היה אוברסט-לויטננט בצבא האוסטרו-הונגרי ודודו פרדיננד מייסנר שירת בצבא בדרגת גנרל-לויטננט. הוא רכש השכלה יסודית ותיכונית בעיר הולדתו ונשלח לאקדמיה הצבאית בווינה. ב-1908 סיים את לימודיו בדרגת לויטננט ובהמשך הועבר לתפקיד בז'נדרמריה האוסטרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוצב בחזית האיטלקית, נפצע ועוטר במספר עיטורים על גילוי אומץ לב.

לאחר המלחמה מונה למפקד הז'נדרמריה ביודנבורג וכיהן בתפקידו עד 1933. במקביל הצטרף לתנועה הנאצית באוסטריה והיה פעיל בחיים הפוליטיים במדינה. ב-1934 הצטרף לאס אה בשטיריה, נעצר ונכלא בגין פעילותו. בהמשך, שוחרר, קיבל אזרחות גרמנית, וב-1 בספטמבר 1935 התגייס למשטרת הסדר. באוקטובר 1937 הצטרף לאס אס וכיהן בשורת תפקידי פיקוד משטרתיים באזורים שונים. ב-1940, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר כיבוש נורווגיה על ידי גרמניה הנאצית, מונה על ידי היינריך הימלר למפקד כוחות משטרת הסדר בנורווגיה.

ב-1 בינואר 1942 הועלה מייסנר לדרגת גרופנפיהרר, וב-20 בינואר מונה לראש משטרת הביטחון בסרביה. לסגנו מונה עמנואל שפר. עד מהרה נקלע לחיכוכים עם האראלד טורנר, שהיה נרפה מדי בעיניו. מנגד, האשים טורנר את מייסנר בגריפת רווחים אישיים מהכספים שנשדדו מיהודי סרביה. אף על פי שמבחינת ההיררכיה הצבאית היה מייסנר כפוף לפאול באדר המושל הצבאי של סרביה, הוא נקט מדיניות עצמאית ולא העביר לבאדר דיווחים מלאים על פעילותו. הכוחות שהיו תחת פיקודו הפעילו את משאיות הגז בהן נרצחו 8,000 נשים וילדים יהודים שנכלאו במחנה הריכוז סיימישטה. עוד מתועד כי היה אחראי לשליחת 70,000 סרבים לעבודות כפייה. בהמשך, הסתכסך מייסנר עם כל שדרת הפיקוד הגרמני בסרביה, ובאפריל 1944 הועבר מתפקידו והוצב בתפקיד מטה בברלין.

לאחר המלחמה הוסגר ליוגוסלביה. ב-31 באוגוסט 1946 נחקר מייסנר בבלגרד וציין כי קיבל הנחיות ישירות מאדולף אייכמן. בפני בית הדין היוגוסלבי ציין להגנתו כי במשאיות הגז הומתו "רק" יהודים ולא אף בן לאום אחר. ב-22 בדצמבר 1946 הורשע ונדון למוות, וב-24 בינואר 1947 הוצא להורג בתלייה.[2][3]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוגוסט מייסנר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jonathan Steinberg, All or Nothing: The Axis and the Holocaust, 1941-1943 ,Routledge, London, 2002, ISBN 9780415290692, page 101.
  2. ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 48, 70.
  3. ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמוד 335.