פתיחת התפריט הראשי

אוכרנההמחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבוררוסית: Охрана - Отделение по охранению общественной безопасности и порядка) הייתה משטרה חשאית של רוסיה הצארית שעסקה בבילוש פוליטי באימפריה הרוסית. תפקידה העיקרי היה לשמור על שלום המשטר כנגד כוחות שמאל קיצוני וטרור פוליטי.

המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור
Отделение по охранению общественной безопасности и порядка
Okhranka group photo.jpg
תצלום של קבוצת שוטרי אוכרנה מסנקט פטרבורג, 1905.
מידע כללי
מקור סמכות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
משרד אחראי משרד הפנים
הקמה 1866
סוכנות קודמת המחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר עריכת הנתון בוויקינתונים
פירוק 1917
סוכנות מחליפה צ'קה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש קונסטנטין גלובאצ'ב (בסנקט פטרבורג)
אלכסנדר מרטינוב (במוסקבה)
אלכסנדר קרסילניקוב (בפריז) (אחרונים)
מטה מרכזי גרוחובאיה אוליצה, בית מס' 2, סנקט פטרבורג, רוסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המחלקה הייתה כפופה למשרד הפנים הרוסי ועסקה בחקירת פשעים פוליטיים ברוסיה ומחוצה לה.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

"המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור" הוקמה ב־1866 בסנקט פטרבורג כצוות חקירה בן 12 חוקרים, זאת לאחר שדמיטרי קראקוזוב נכשל בניסיונו להתנקש בחיי הצאר אלכסנדר השני ב-4 באפריל אותה שנה. לאחר ניסיון התנקשות נוסף ב־6 באוגוסט 1880 הוקמה "מחלקת המשטרה" (Департамент полиции) כיורשת המחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר.

אלכסנדר השלישי הקים משרד נוסף שנקרא "אבטחה וחקירה", שהופעל על ידי אנשי הז'נדרמריה הרוסית בשני סניפים: מוסקבה וורשה. גוף זה היה בסיס לאוכרנה.

עלייתה של התנועה המרקסיסטית ברוסיה חייבה איחוד של כוחות הביטחון - וכך נוצרה האוכרנה. רציחות של אישים בכירים ברוסיה, כגון פיוטר סטוליפין, ואירועי מהפכת 1905, חייבו הגדלה של כוחות הביטחון. כך ב־1908 היו 31 תחנות של האוכרנה, וב־1911 היו מעל ל־60 תחנות. בסתיו 1913 נסגרו כל התחנות ופעולותיה של האוכרנה נפסקו.

בקרב האוכרנה פעלו הפילורים, פילור (בצרפתית: fileur) היה בלש סוכן באוכרנה שעסק באיסוף מודיעין על פשעים פוליטיים ומפלגות פוליטיות במדינה.

ב-4 במרץ 1917 האוכרנה פורקה ובמקומה הוקם הצ'קה.

מבנהעריכה

ב-14 בדצמבר 1906, מבנה האוכרנה אורגן באופן הבא, על מנת לבזר את תפקודו במחוזות השונים במדינה:

ראשי אוכרנהעריכה

 
מעצרו של תעמולן בידי האוכרנה, ציור של איליה רפין (1880-1892)
 
כרטיס המידע של גנריך יגודה במסמכי האוכרנה של שנת 1912

ראשי האוכרנה בסנקט פטרבורגעריכה

  • פיודור קולישקין (1867-1877)
  • מיטרופן אוסטימוביץ' (1877-1878)
  • ואסילי פורסוב (1878-1880)
  • גיאורגי סודייחין (1880 - 16 בדצמבר 1883); נרצח על ידי מתנקש.
  • ק. ולביצקי (1884-1885)
  • פיוטר סקרינסקי (1889-1897)
  • ולדימיר פירמידוב (1897 - 21 ביוני 1901); נרצח
  • נ. מצ'לוב (1901)
  • א. סאזונוב (1901-1903)
  • לאוניד קרמנצקי (1903-1905)
  • אלכסנדר גראסימוב (1905-1909)
  • סרגיי קארפוב (1909); נרצח ב-19 בדצמבר 1909
  • מיכאל פון קוטן (1909-1914)
  • פ. פופוב (1914-1915)
  • קונסטנטין גלובאצ'ב (1915–פברואר 1917)

ראשי האוכרנה במוסקבהעריכה

  • אלכסנדר סקאנדרקוב (1880–1884)
  • ניקולאי ברדיאייב (1885–1896)
  • סרגיי זובּאטוב (1896–1902)
  • ואסילי ראטקו (1902–1905)
  • ולדימיר טרג'ציאק (1905)
  • יבגני קלימוביץ' (1906–1907)
  • מיכאל קוטן (1907–1910)
  • פאבל זווארזין (1910–1912)
  • אלכסנדר מרטינוב (1912–27 בפברואר 1917)

ראשי האוכרנה בחו"ל (פריז)עריכה

  • פיוטר איוואנוביץ' רצ'קובסקי (1885–1902)
  • לאוניד רטאייב (1902–1905)
  • ארקדי גארטינג (1905–1909)
  • אלכסנדר קרסילניקוב (1909–פברואר 1917)

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • The Okhrana: The Russian Secret Police. London, 1930.

קישורים חיצונייםעריכה