אולימפיאדת סיאול (1988)
אולימפיאדת סיאול (1988) היא האולימפיאדה ה-24 בעת החדשה. היא נמשכה 15 ימים, מ-17 בספטמבר עד 2 באוקטובר 1988. השתתפו בתחרויות 8,391 ספורטאים מ-159 מדינות.
עיר מארחת | סיאול, קוריאה הדרומית |
---|---|
מדינות משתתפות | 159 |
ספורטאים משתתפים |
8,391 (6,197 גברים, 2,194 נשים) |
תחרויות | 237 תחרויות ב-25 ענפים |
טקס הפתיחה | 17 בספטמבר 1988 |
טקס הנעילה | 2 באוקטובר 1988 |
נפתח רשמית על ידי | רו טאהוו, נשיא קוריאה הדרומית |
השביע את המשתתפים | הור ג'אה |
השביע את השופטים | לי האקראה |
הדליק את הלפיד האולימפי | שון קי צונג', צ'ונג סומן, קים וונטק, שון מיצ'ונג |
האצטדיון הראשי | האצטדיון האולימפי |
הערים שהתמודדו על האירוח | נגויה |
אירועים בולטים
עריכהאתלטיקה
עריכה- ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת סיאול (1988)
אתלטיות
עריכה- פלורנס גריפית' ג'וינר ( ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב, בתחרויות היוקרתיות ביותר, ריצת 100 מטר בשיא אולימפי חדש של 10.54 שניות (השיא הנוכחי 2012) ובריצת 200 מטר בשיא עולם חדש של 21.34 שניות (השיא הנוכחי 2016).
- ג'קי ג'וינר קרסי ( ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב, בקפיצה לרוחק בשיא אולימפי חדש של 7.40 מטר (השיא הנוכחי 2012) ובקרב שבע בשיא עולם חדש של 7291 נקודות (השיא הנוכחי 2016).
- אולגה בריזגינה ( ברית המועצות), זכתה בשתי מדליות זהב בריצת 400 מטר ובריצת שליחות 4x400 מטר בשיא עולם חדש של 3:15.17 דקות (השיא הנוכחי 2016).
אתלטים
עריכה- בן ג'ונסון ( קנדה), שבר את שיא העולם בריצת 100 מטר והעמיד אותו על 9.79 שניות. אולם, פחות מ-48 שעות לאחר מכן התגלה כי השיא המדהים הושג בעזרת שימוש בסמים ממריצים ומדליית הזהב שבה זכה ג'ונסון הועברה לקרל לואיס ( ארצות הברית), ושיאו הוכר כשיא עולם (9.92 שניות).
- קרל לואיס ( ארצות הברית), הגן על תואריו הן בריצת 100 מטר והן בקפיצה לרוחק וזכה גם במדליית כסף בריצת 200 מטר.
- סטיב לואיס ( ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב בריצת 400 מטר ובריצת שליחים 4x400 מטר לאחר שהרביעייה האמריקאית השוותה את שיא העולם ממקסיקו סיטי 1968.
- רוג'ר קינגדום ( ארצות הברית), הגן על תוארו בריצת 110 מטר משוכות.
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
התעמלות
עריכהנשים
עריכה- דניאלה סיליבאש ( רומניה), זכתה ב-6 מדליות מהן 3 זהב.
- ילנה שושונובה היהודייה ( ברית המועצות), זכתה ב-4 מדליות מהן 2 זהב, כולל בתחרות הקרב-רב אישי.
גברים
עריכה- ולדימיר ארטיומוב ( ברית המועצות), זכה ב-5 מדליות מהן 4 זהב, כולל בתחרות הקרב רב.
טניס
עריכהלאחר 64 שנים, חזר ענף הטניס למשחקים האולימפיים.
- שטפי גראף ( מערב גרמניה), זכתה במדליית זהב בנוסף לזכייה בכל ארבעת טורנירי גראנד סלאם אותה שנה, לאחר ניצחון על גבריאלה סבטיני ( ארגנטינה).
כדורגל
עריכה- ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת סיאול (1988)
ברית המועצות זכתה במדליית הזהב בכדורגל לגברים לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ברזיל 1-2. נבחרת מערב גרמניה זכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על איטליה 0-3.
מקום | נבחרת |
---|---|
ברית המועצות | |
ברזיל | |
מערב גרמניה |
כדוריד
עריכה
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
כדורמים
עריכהנבחרת יוגוסלביה זכתה במדליית הזהב בכדורמים לגברים לאחר ניצחון על ארצות הברית 7–9. במדליית ארד זכתה נבחרת ברית המועצות לאחר ניצחון על מערב גרמניה 13–14.
מקום | נבחרת |
---|---|
יוגוסלביה | |
ארצות הברית | |
ברית המועצות |
כדורסל
עריכהנשים
עריכהארצות הברית זכתה במדליית הזהב בכדורסל לנשים לאחר ניצחון במשחק הגמר על יוגוסלביה 70-77. במדליית הארד זכתה ברית המועצות לאחר ניצחון על אוסטרליה 53-68.
גברים
עריכהברית המועצות זכתה במדליית הזהב בכדורסל לגברים לאחר ניצחון במשחק הגמר על יוגוסלביה 63–76. במדליית הארד זכתה ארצות הברית לאחר ניצחון על אוסטרליה 49–78.
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
כדורעף
עריכה
נשיםעריכה
|
גבריםעריכה
|
סיף
עריכה- קרסטין פאלם ( שוודיה), השתתפה ב-7 אולימפיאדות יותר מכל ספורטאית אחרת.
קפיצה למים
עריכה- גרג לוגניס ( ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, בקפיצה ממשטח מ-10 מטר ובקפיצה ממקפצה מ-3 מטר פעם שנייה ברציפות (היחיד שזכה בשני סוגי הקפיצות). זאת תוך כדי שהוא שובר שיאי ניקוד כוללים. הוא זכור לא רק בזכות הישגיו הספורטיביים, אלא גם בשל תקרית שארעה לו תוך כדי קפיצה בתחרות ה-3 מטר, פגע ראשו של לוגניס בקרש הקפיצה וגרם לו לדמם. לוגניס ידע בשלב זה, שהוא נושא את נגיף האיידס, אך הדבר לא היה ידוע בציבור ולוגניס החליט שלא לגלות זאת לרופאים שטיפלו בו בבריכת הקפיצות ולקופצים האחרים.
שחייה
עריכה- ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת סיאול (1988)
שחייניות
עריכה- קריסטין אוטו ( מזרח גרמניה), זכתה ב-6 מדליות זהב, מספר מדליות הזהב הגדול ביותר בין כל הספורטאים ומספר מדליות זהב הרב ביותר שזכתה בה ספורטאית כל שהיא במשחקים האולימפיים (נכון ל-2012).
- ג'נט אוונס ( ארצות הברית), זכתה ב-3 מדליות זהב וקבעה שני שיא עולם, אחד מהם במשחה ל-400 מטר החזיק מעמד כ-18 שנים.
שחיינים
עריכה- מאט ביונדי ( ארצות הברית), זכה ב-7 מדליות מהן 5 זהב, כולל המשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי.
- ולדימיר סלניקוב ( ברית המועצות), זכה פעם שנייה במדליית זהב במשחה ל-1500 מטר חופשי, לאחר 8 שנים. הוא לא השתתף במשחקים האולימפיים שנערכו בלוס אנג'לס ארבע שנים קודם לכן לאחר שמדינתו החרימה אותם ובכך נמנעה ממנו זכייה שלישית רצופה.
- תמאש דארני ( הונגריה), זכה בשתי מדליות זהב תוך קביעת שיא עולם בכל אחד ממשחי המעורב אישי בהם זכה.
מדליות
עריכה
|
המשלחת הישראלית
עריכה- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סיאול (1988)
לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל משלחת בת 19 ספורטאים בלבד. שני השייטים יואל סלע ואלדד אמיר היו קרובים מאוד להשיג את המדליה הראשונה לישראל. תחרות שיט המפרשיות מדגם ההולנדי המעופף, בהן התחרו סלע ואמיר, התפרסה על שבעה שיוטים. עם זאת, השיוט השני התרחש במהלך יום הכיפורים, בו נאסר עליהם להתחרות, ובעקבות זאת קטנו סיכוייהם לזכות במדליה. לבסוף, סיימו סלע ואמיר במקום הרביעי, הישג שיא לנציג ישראלי במשחקים האולימפיים. בניגוד אליהם, השייטים והאחים רן ודן טורטן שהתחרו בדגם ה-470 החליטו כן להשתתף ביום השיוטים ביום הכיפורים, ועל כן נופו מהמשלחת הישראלית במהלך האולימפיאדה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת סיאול (באנגלית)
- אתר הוועד האולימפי
- הדו"ח הרשמי - 1
- הדו"ח הרשמי - 2
- אולימפיאדת סיאול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)