ארצות הברית במשחקים האולימפיים
ארצות הברית משתתפת במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). היא נעדרה מהם מאז רק פעם אחת, כשהחרימה את אולימפיאדת מוסקבה (1980), במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. לחרם זה הצטרפו 64 מדינות נוספות. במשחקי החורף השתתפה ארצות הברית ברציפות מאז היווסדם, באולימפיאדת שאמוני (1924).
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת האמריקאית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני (2000) | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | USA | |||||
| שם | הוועד האולימפי של ארצות הברית | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
לאורך השנים צברו הספורטאים האמריקאים 2,656 מדליות, מהן 1,070 מדליות זהב, וארצות הברית מוליכה את טבלת המדליות של כל הזמנים בהפרש ניכר מהבאות אחריה. מבין 26 האולימפיאדות בהן השתתפה, ב-18 דורגה במקום הראשון, ב-8 דורגה במקום השני ובשתיים דורגה במקום השלישי.
הענפים בהם השיגו הספורטאים האמריקאים את מירב המדליות הם אתלטיקה (828 מדליות, מהן 342 מדליות זהב) ושחייה (609 מדליות, מהן 268 מדליות זהב). בשני ענפים אלה מוליכה ארצות הברית את טבלאות המדליות של כל הזמנים, כמו גם ב-15 ענפים נוספים: קליעה (116 מדליות, מהן 57 מדליות זהב), קפיצה למים (144, 49), איגרוף (114, 50), חתירה (89, 33), כדורסל (30, 25), טניס (39, 21), כדורעף חופים (10, 6), כדורגל (8, 4), גולף (13, 5), סופטבול (5, 3) רוגבי (2 מדליות, שתיהן מזהב), קרוקט (3,1) וז'ו דה פאם (1). בתשעה ענפים נוספים מדורגת במקום השני בטבלאות המדליות של כל הזמנים: היאבקות והתעמלות מכשירים (אחרי ברית המועצות), שיט ומשיכת חבל (אחרי בריטניה), קשתות (אחרי קוריאה הדרומית), שחייה צורנית (אחרי רוסיה), בייסבול (אחרי קובה), לקרוס (אחרי קנדה). בהרמת משקולות, טאקוונדו, כדורעף ופולו מדורגת ארצות הברית במקום השלישי, ברכיבה במקום הרביעי, ובאופניים ובכדורמים במקום החמישי.
חמשת הענפים האולימפיים היחידים שנערכים בהם תחרויות כיום, ושהאמריקאים טרם זכו בהם במדליות הם בדמינטון, התעמלות אמנותית, טניס שולחן, טרמפולינה וכדוריד.
במשחקי החורף מדורגת ארצות הברית במקום השני בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי נורווגיה, עם 305 מדליות, מהן 105 מדליות זהב. הענף הבולט ביותר הוא החלקה מהירה (68 מדליות, מהן 29 מדליות זהב), בו מדורגת ארצות הברית במקום השני אחרי הולנד. הענף הבולט השני הוא סקי אלפיני (47 מדליות, מהן 17 מדליות זהב), ובו מדורגת ארצות הברית במקום השלישי, אחרי אוסטריה ושווייץ. בארבעה ענפים מוליכה ארצות הברית את טבלת המדליות: החלקה אומנותית (51 מדליות, מהן 15 מדליות זהב), גלישת שלג (31 ו-14), סקי חופשי (25 ו-9) וסקלטון (8 ו-3). בשני ענפים מדורגת ארצות הברית במקום השלישי - מזחלות (אחרי גרמניה ושווייץ) והוקי קרח (אחרי קנדה וברית המועצות), ובענף נוסף, החלקה מהירה במסלול קצר, היא מדורגת במקום הרביעי. ענף החורף היחיד בו מתקיימות תחרויות כיום, ושאף ספורטאי אמריקאי לא זכה בו במדליה אולימפית הוא ביאתלון.
אירוח המשחקים
עריכהארצות הברית אירחה את המשחקים האולימפיים שמונה פעמים: ארבע פעמים אירחה את משחקי הקיץ וארבע פעמים אירחה את משחקי החורף.
| אולימפיאדה | עיר מארחת | מועד | משלחות | משתתפים | אירועים |
|---|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדת הקיץ 1904 | סנט לואיס, מיזורי | 1 ביולי - 23 בנובמבר | 12 | 651 | 91 |
| אולימפיאדת החורף 1932 | לייק פלאסיד, ניו יורק | 4 - 5 בפברואר | 17 | 252 | 14 |
| אולימפיאדת הקיץ 1932 | לוס אנג'לס, קליפורניה | 30 ביולי - 14 באוגוסט | 37 | 1332 | 117 |
| אולימפיאדת החורף 1960 | סקוו ואלי, קליפורניה | 18 - 28 בפברואר | 30 | 665 | 27 |
| אולימפיאדת החורף 1980 | לייק פלאסיד, ניו יורק | 13 - 24 בפברואר | 37 | 1072 | 38 |
| אולימפיאדת הקיץ 1984 | לוס אנג'לס, קליפורניה | 28 ביולי - 12 באוגוסט | 140 | 6829 | 221 |
| אולימפיאדת הקיץ 1996 | אטלנטה, ג'ורג'יה | 18 ביולי - 4 באוגוסט | 197 | 10318 | 271 |
| אולימפיאדת החורף 2002 | סולט לייק סיטי, יוטה | 8 - 24 בפברואר | 77 | 2399 | 78 |
אירוח משחקי הקיץ
עריכה
העיר האמריקנית הראשונה שאירחה את משחקי הקיץ הייתה סנט לואיס, ב-1904. בתחילה נבחרה העיר שיקגו, אלא שבאותה שנה נערכה בסנט לואיס תערוכת רכישת לואיזיאנה, לציון מאה שנים לרכישת לואיזיאנה. מארגני התערוכה, הודיעו כי בכוונתם לקיים תחרות ספורט בינלאומית משל עצמם, וכדי שלא לפגוע במשחקים החליט פייר דה קוברטן להעבירם לסנט לואיס. בשל התמשכות המשחקים על פני חודשים רבים ובשל עלויות הנסיעה הכבדות, כ-80% מהספורטאים שהשתתפו במשחקים היו אמריקאים, ורק 11 מדינות נוספות שלחו ספורטאים למשחקים.
לוס אנג'לס אירחה את המשחקים פעמיים, ב-1932 וב-1984. בשני המקרים הייתה מועמדת יחידה: בפעם הראשונה היה זה בשל השפל הכלכלי הגדול, שהרתיע ערים מלהציג את מועמדותן, ובפעם השנייה היה זה לאחר שהמועמדת השנייה, טהראן, הסירה את מועמדותה. אטלנטה נבחרה לארח את המשחקים של 1996, לאחר שגברה על אתונה, טורונטו, מלבורן, מנצ'סטר ובלגרד.
ערים אמריקניות רבות התמודדו על אירוח המשחקים לאורך השנים, אך לא נבחרו:
- אטלנטה. בטרם זכתה באירוח משחקי 1996, התמודדה אטלנטה על אירוח המשחקים ב-1920, לצד שש מועמדות נוספות שהפסידו לאנטוורפן.
- בולטימור. בולטימור הציגה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1948, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה.
- דטרויט. דטרויט התמודדה על אירוח המשחקים 8 פעמים ברציפות בין שנות ה-40 לשנות ה-70, אך נכשלה בכולן. בהתמודדות הראשונה, על אירוח המשחקים של 1944 (שבוטלו בסופו של דבר, בשל מלחמת העולם השנייה), דורגה במקום השלישי, אחרי לונדון ורומא. ב-1948 התמודדה בשנית, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה. ב-1952 התמודדה בשלישית, ודורגה במקום החמישי, אחרי הלסינקי, לוס אנג'לס, מינאפוליס ואמסטרדם. ב-1956 דורגה במקום הרביעי, אחרי מלבורן, בואנוס איירס ולוס אנג'לס. במכרז לאירוח המשחקים של 1960 דורגה דטרויט במקום השלישי, אחרי רומא ולוזאן, ובשתי ההתמודדויות הבאות דורגה במקום השני, אחרי טוקיו (1964) ומקסיקו סיטי (1968). התמודדותה האחרונה, והשמינית ברציפות, הייתה על אירוח המשחקים של 1972. היא דורגה במקום הרביעי, אחרי מינכן, מדריד ומונטריאול.
- לוס אנג'לס. בטרם זכתה באירוח משחקי 1932, התמודדה לוס אנג'לס על אירוח המשחקים ב-1924, לצד ארבע מועמדות נוספות שהפסידו לפריז, וכן על אירוח המשחקים ב-1928, התמודדות בה הפסידה לאמסטרדם. היא הגישה את מועמדותה פעם נוספת, לאירוח משחקי 1948, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה. ב-1952 דורגה במקום השני (יחד עם מינאפוליס), אחרי הלסינקי וב-1956 דורגה במקום השלישי אחרי מלבורן ובואנוס איירס. אחרי 20 שנה ניסתה שוב להתמודד, על אירוח המשחקים של 1976, אך דורגה במקום השלישי, אחרי מונטריאול ומוסקבה. ב-1980 הייתה המועמדת היחידה לצדה של מוסקבה, שזכתה באירוח. בשנת 2015 הציגה את מועמדות לאירוח המשחקים בשלישית, ב-2024.
- מינאפוליס. מינאפוליס הציגה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1948, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה. ב-1952 דורגה במקום השני (יחד עם לוס אנג'לס), אחרי הלסינקי, וב-1956 קיבלה קול אחד בלבד.
- ניו יורק. ניו יורק התמודדה על אירוח משחקי 2012, ודורגה במקום הרביעי, אחרי לונדון, פריז ומדריד.
- סן פרנסיסקו. סן פרנסיסקו התמודדה על אירוח המשחקים פעם אחת, במכרז לאירוח משחקי 1956, אך לא קיבלה אף קול.
- פילדלפיה. פילדלפיה התמודדה על אירוח המשחקים ב-1920, לצד שש מועמדות נוספות שהפסידו לאנטוורפן. בהצבעה על אירוח המשחקים של 1952 לא קיבלה אף קול, ובהצבעה על אירוח משחקי 1956 קיבלה קול אחד בלבד.
- קליוולנד. קליוולנד התמודדה על אירוח המשחקים של 1916 (שלא נערכו לבסוף, בשל מלחמת העולם הראשונה), לצד חמש מועמדות נוספות שהפסידו לברלין, וכן על אירוח משחקי 1920, שנערכו בסופו של דבר אנטוורפן.
- שיקגו. שיקגו הייתה אמורה לארח את משחקי 1904, אך אלה הועברו לסנט לואיס. היא התמודדה על אירוח משחקי 1952 ו-1956, אך בשני המכרזים דורגה במקום השישי, עם קול אחד בלבד. במכרז על אירוח משחקי 2016 דורגה במקום הרביעי, אחרי ריו דה ז'ניירו, מדריד וטוקיו.
אירוח משחקי החורף
עריכהלייק פלאסיד הייתה העיר האמריקנית הראשונה שאירחה את משחקי החורף, משחקי החורף של 1932. לייק פלאסיד גברה על שישה מועמדים אמריקנים נוספים (חלקם לא ערים אלא אתרי טבע) - אגם טאהו, דלות', דנוור, פארק הר בר (אנ'), יוסמיטי ואלי ומינאפוליס, וכן על אוסלו ומונטריאול. לייק פלאסיד אירחה גם את משחקי החורף של 1980, לאחר שהייתה המועמדת היחידה. סקוו ואלי אירחה את משחקי החורף של 1960 לאחר שהועדפה על פניהן של אינסברוק (בהפרש של שני קולות), גרמיש-פרטנקירכן, סנט מוריץ וקראצ'י. סולט לייק סיטי אירחה את משחקי החורף של 2002, לאחר שגברה על סיון, אסטרסונד וקוויבק סיטי. דנוור נבחרה לארח את המשחקים ב-1976, לאחר שהועדפה על פניהן של סיון, טמפרה וונקובר, אך במשאל עם שנערך בקולורדו ב-1972 הצביעו רוב התושבים נגד עריכת המשחקים בעיר, והוועד האולימפי הבינלאומי החליט להעבירם לאינסברוק.
לייק פלאסיד התמודדה על אירוח מספר פעמים בהן נכשלה. במכרז לאירוח משחקי החורף של 1948 הפסידה לסנט מוריץ, במכרז לאירוח משחקי החורף של 1952 דורגה במקום השלישי, עם קול אחד בלבד, אחרי אוסלו וקורטינה ד'אמפצו. גם במכרז לאירוח משחקי החורף של 1956 קיבלה קול אחד בלבד, ודורגה במקום הרביעי, אחרי קורטינה ד'אמפצו, מונטריאול וקולורדו ספרינגס. במכרז לאירוח משחקי החורף של 1968 דורגה במקום השישי, אחרי גרנובל, קלגרי, להטי, סאפורו ואוסלו. גם סולט לייק סיטי ידעה כישלונות בטרם נבחרה לאירוח המשחקים. במכרז לאירוח משחקי 1972 דורגה במקום השלישי, יחד עם להטי, אחרי סאפורו ובאנף. במכרז לאירוח משחקי החורף של 1998 דורגה במקום השני, אחרי נאגנו.
ערים אמריקניות נוספות שהתמודדו על אירוח משחקי החורף ללא הצלחה:
היסטוריה
עריכה
ערכים מורחבים – ארצות הברית במשחקים האולימפיים (1896–1948), (1952 - 1988), (1992 ואילך)
עד אמצע המאה ה-20 נהנתה ארצות הברית מדומיננטיות רבה במשחקים האולימפיים, ואף מדינה אחרת לא הצליחה להתחרות בה בהישגיה באופן עקבי. מתוך 11 אולימפיאדות שנערכו עד 1948, דורגה ארצות הברית 8 פעמים בראש טבלאות המדליות, ו-3 פעמים דורגה במקום השני, אחרי המדינה שאירחה את המשחקים (צרפת באולימפיאדת פריז (1900), בריטניה באולימפיאדת לונדון (1908) וגרמניה באולימפיאדת ברלין (1936).
השתתפותה הראשונה של ברית המועצות במשחקים האולימפיים, באולימפיאדת הלסינקי (1952), לאחר שנים ארוכות בהן סירבה לעשות כן, סימנה את סופו של עידן הדומיננטיות האמריקנית במשחקים. היריבות בין המדינות בתקופת המלחמה הקרה הגיעה גם לזירה האולימפית, שנתנה לכל אחת מהן הזדמנות להפגין את עליונותן, ולעיתים גלשה לתקריות שונות, ששיאן בחרמות ההדדיים על אולימפיאדת מוסקבה (1980) ואולימפיאדת לוס אנג'לס. בעשר האולימפיאדות שנערכו מאז החלה ברית המועצות להשתתף במשחקים ועד התפרקותה, ניצבה ארצות הברית ארבע פעמים בראש טבלת המדליות, לעומת שש פעמים שברית המועצות עשתה זאת.
עם התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה הגיעו לקצם ארבעה עשורים של יריבות בין-גושית במשחקים האולימפיים, והיריבות בין ארצות הברית לבין רוסיה, המדינה הגדולה ביותר שנוצרה מהתפרקות ברית המועצות, הייתה מעתה על רקע ספורטיבי. מאפיין נוסף של חילופי המשטר בגוש המזרחי היה הפסקת השימוש הממוסד בסמים (בפרט סטרואידים אנאבוליים). כתוצאה מהתפתחויות אלה, שבה ארצות הברית להיות המעצמה האולימפית העיקרית. בתוך כך, צמחה במהירות מעצמה אולימפית חדשה, סין, שאף הצליחה לחלוף על פניה באולימפיאדה אותה אירחה, אולימפיאדת בייג'ינג (2008).
-
ג'יימס קונולי, האלוף האולימפי הראשון בעת החדשה (קפיצה משולשת, אולימפיאדת אתונה) -
השחיינים ג'וני וייסמילר ודיוק קהנמוקו, מבכירי השחיינים באולימפיאדות בשנות ה-20 וה-30 -
-
השחיין מארק ספיץ, שהיה הראשון שזכה ב-7 מדליות זהב באולימפיאדה אחת (מינכן 1972) -
השחיין מייקל פלפס לאחר זכייתו במדליית הזהב השמינית שלו באולימפיאדת בייג'ינג; פלפס היה הראשון שרשם הישג כזה, והוא גם מחזיק בשיא מספר מדליות הזהב האולימפיות הכולל - 23 -
המחליק המהיר אריק היידן, הספורטאי היחיד שזכה בחמש מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדת חורף אחת (לייק פלאסיד 1980) -
השחיינית דארה טורס, שזכתה ב-12 מדליות אולימפיות בין 1984 ל-2008 -
האתלט קארל לואיס שזכה ב-9 מדליות זהב אולימפיות, וניצח ארבע פעמים ברציפות בקפיצה לרוחק, בין 1984 ל-1996 -
-
האתלט ראלף רוז, שזכה בשש מדליות אולימפיות בין 1904 ל-1912 ונשא את הדגל האמריקאי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (1908) -
המחליק המהיר אפולו אונו, שזכה ב-8 מדליות אולימפיות בין 2002 ל-2010, יותר מכל ספורטאי אמריקאי אחר במשחקי החורף -
גולשות הסקי האלפיני ג'וליה מנקוסו (משמאל) ולינדזי ווהן (במרכז), באולימפיאדת ונקובר
משחקי החורף
עריכה- ערך מורחב – ארצות הברית במשחקי החורף
מדליות
עריכה  |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה
עריכהלפי ענף
עריכה|
בענפי הקיץ:[2]
|
בענפי החורף:[2]
|
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
- ביאור
מדליות אולימפיות במשחקי הקיץ, לפי אולימפיאדה
רשימת נושאי הדגל
עריכה| אולימפיאדה | בטקס הפתיחה | בטקס הסיום | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ספורטאי | ענף | הערות | ספורטאי | ענף | הערות | |
| אולימפיאדת לונדון (1908) | ראלף רוז |  אתלטיקה |
זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל, במדליית כסף בזריקת דיסקוס ובמדליית ארד ביידוי פטיש באולימפיאדת סנט לואיס | |||
| אולימפיאדת סטוקהולם (1912) | ג'ורג' בונהג | אתלטיקה |
זכה במדליית כסף בריצת 3 מייל קבוצתית באולימפיאדת לונדון | |||
| אולימפיאדת אנטוורפן (1920) | פאט מקדונלד | אתלטיקה |
זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל ובמדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בשתי ידיים באולימפיאדת סטוקהולם | |||
| אולימפיאדת פריז (1924) | פאט מקדונלד | אתלטיקה |
זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל ובמדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בשתי ידיים באולימפיאדת סטוקהולם ובמדליית זהב בזריקת 56 ליברות באולימפיאדת אנטוורפן | |||
| אולימפיאדת אמסטרדם (1928) | באד האוזר | אתלטיקה |
זכה במדליות זהב בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס באולימפיאדת פריז | |||
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) | מורגן טיילור | אתלטיקה |
זכה במדליית זהב בריצת 400 מטר משוכות באולימפיאדת פריז ובמדליית ארד באולימפיאדת אמסטרדם | |||
| אולימפיאדת ברלין (1936) | אל יוכים | _pictogram.svg){kind=small} התעמלות |
יליד ברלין, זכה במדליות כסף בתרגיל סוס הקפיצות ובתחרות הקבוצתית באולימפיאדת לוס אנג'לס | |||
| אולימפיאדת לונדון (1948) | רלף קרייג | אתלטיקה |
זכה במדליות זהב בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר באולימפיאדת סטוקהולם | |||
| אולימפיאדת הלסינקי (1952) | נורמן ארמיטאג' |  סיף |
זכה במדליית ארד באולימפיאדת לונדון | |||
| אולימפיאדת מלבורן (1956) | נורמן ארמיטאג' | סיף |
זכה במדליית ארד באולימפיאדת לונדון | |||
| אולימפיאדת רומא (1960) | רייפר ג'ונסון | אתלטיקה |
זכה במדליית כסף בקרב עשר באולימפיאדת מלבורן | |||
| אולימפיאדת טוקיו (1964) | פרי אובריאן | אתלטיקה |
זכה במדליות זהב בהדיפת כדור ברזל באולימפיאדות הלסינקי ומלבורן, ובמדליית כסף ברומא | |||
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | ג'ניס רומרי | סיף |
רומרי בת ה-41 הייתה לאישה הראשונה שמשתתפת בשש אולימפיאדות, והראשונה שנשאה את הדגל האמריקני בטקס פתיחה | |||
| אולימפיאדת מינכן (1972) | אולגה פיקוטובה | אתלטיקה |
פיקיטובה ייצגה את מולדתה צ'כוסלובקיה באולימפיאדות קודמות, וזכתה במדליית זהב בזריקת דיסקוס באולימפיאדת מלבורן. במהלך המשחקים התאהבה במיידה הפטיש האמריקני האל קונולי, נישאה לו, והייתה לאזרחית אמריקאית | |||
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | גארי הול |  שחייה |
זכה במדליית כסף ב-400 מטר מעורב אישי באולימפיאדת מקסיקו סיטי ובמדליית כסף ב-200 מטר פרפר באולימפיאדת מינכן | |||
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | אדוארד ברק | אתלטיקה |
ברק התחרה ביידוי פטיש באולימפיאדת טוקיו וסיים במקום השביעי. הוא נפסל בתחרות המוקדמות לאולימפיאדת מקסיקו סיטי, והחליט לפרוש. ב-1980 החליט לחזור להתאמן, והצליח להגיע להישגים שאפשרו את השתתפותו, 20 שנה אחרי הופעתו האולימפית הקודמת ובגיל 44, באולימפיאדת לוס אנג'לס | |||
| אולימפיאדת סיאול (1988) | אוולין אשפורד | אתלטיקה |
זכתה במדליית זהב בריצת 100 מטר ובמרוץ שליחים ל-100X4 מטר באולימפיאדת לוס אנג'לס | |||
| אולימפיאדת ברצלונה (1992) | פראנסי לאריו-סמית' | אתלטיקה |
לאריו-סמית' בת ה-40 השתתפה במשחקים בפעם החמישית. הישג השיא שלה היה המקום החמישי בריצת 10000 מטר באולימפיאדת סיאול | פיטר וסטברוק | סיף |
זכה במדליית ארד באולימפיאדת לוס אנג'לס |
| אולימפיאדת אטלנטה (1996) | ברוס באומגרטנר |  היאבקות |
זכה במדליות זהב באולימפיאדות לוס אנג'לס וברצלונה ובמדליית כסף באולימפיאדת סיאול | מייקל ר. מאץ |  רכיבה |
מאץ בן ה-45 זכה במדליית כסף בתחרות הקפיצות הקבוצתית |
| אולימפיאדת סידני (2000) | קליף מיידל | _pictogram.svg){kind=small} קיאק |
מיידל נפצע קשה בתאונה באתר בנייה כשהיה בן 20, וכמעט איבד את רגליו. הוא השתקם והפך לחותר קיאק אולימפי שייצג את ארצות הברית באטלנטה ובסידני | רולון גארדנר | היאבקות |
גארדנר זכה במדליית זהב לאחר שגבר בקרב הגמר על המתאבק הרוסי אלכסנדר קרלין, שלא הפסיד קרב מזה 13 שנים, לא איבד נקודה מזה 6 שנים, והיה האלוף האולימפי בשלוש האולימפיאדות הקודמות. |
| אולימפיאדת אתונה (2004) | דון סטיילי |  כדורסל |
זכתה במדליות זהב עם נבחרת ארצות הברית באטלנטה ובסידני | מיה האם |  כדורגל |
זכתה במדליות זהב עם נבחרת ארצות הברית באטלנטה ובאתונה, ובמדליית כסף בסידני |
| אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | לופז לומונג | אתלטיקה |
לומונג, יליד סודאן, איבד את הוריו במלחמת האזרחים, נחטף כשהיה בן 6, והצליח להימלט. הוא שהה במשך עשר שנים במחנה פליטים בקניה, וב-2001 הגיע, כפליט לארצות הברית. | חטונה לוריג |  קשתות |
זכתה במדליית ארד עם המשלחת המאוחדת באולימפיאדת ברצלונה, ייצגה את גאורגיה באולימפיאדות אטלנטה וסידני, והשתתפה במשחקים בפעם הרביעית, כאמריקנית |
| אולימפיאדת לונדון (2012) | מריאל זגוניס | סיף |
זכתה במדליות זהב בחרב באולימפיאדות אתונה ובייג'ינג | בריישון נלון | אתלטיקה |
נלון נורה ברגליו ב-2008, והרופאים סברו כי לא יוכל לרוץ יותר. באולימפיאדת לונדון זכה במדליית כסף עם נבחרת השליחים האמריקנית ל-400X4 מטרים |
| אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | מייקל פלפס | שחייה |
זכה ב-23 מדליות אולימפיות בין 2000 ל-2016, יותר מכל ספורטאי אחר בהיסטוריה | סימון ביילס | התעמלות |
זכתה ב-5 מדליות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, מהן 4 מדליות זהב |
| אולימפיאדת טוקיו (2020) | אדי אלווארז | 
בייסבול
|
סו זכתה עם נבחרת ארצות הברית בחמש מדליות זהב אולימפיות ובארבע אליפויות עולם. | קארה וינגר | אתלטיקה
|
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- זוכי מדליות אולימפיות, באתר הוועד האולימפי הבינלאומי
- הוועד האולימפי של ארצות הברית באתר הוועד האולימפי הבינלאומי
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)