אוסטו דה בומאנייר

אוסטו דה בומאנייר (Oustau de Baumaniere) היא מסעדה ורלה א שאטו בפרובאנס, צרפת.

אוסטו דה בומאנייר שוכנת בעמק למרגלות הכפר בו-דה-פרובנס. מייסד המקום הוא אנדרה תוויליה ב-1945. הוא המציא את הרלה א שאטו, מלון בוטיק מפואר ובו מסעדה מעולה הממוקמים בחיק הטבע. עד אז העשירים בצרפת לנו בבתי מלון יוקרתיים כששהו בערים הגדולות וכששהו בפנים הארץ דרו באכסניות זולות.

אוסטו פירושו הוא בית כפרי בפרובנסאלית והוא מונה 22 חדרים, שוכן בבניין שהוקם במאה ה-16 ומביט על אגם ואקארס. בסמוך אליו ארמון עם גן ורדים ובצידו בית כפרי עם בריכה, ששייכים אף הם לאוסטו דה בומאנייר.

אנדרה תווילייה נולד בשלהי המאה ה-19 בשאמברי, בירת סאבואה. משמת אביו בילדותו פתחה אמו ביסטרו על מנת לפרנס את משפחתה. תווילייה היה סוכן ביטוח מצליח ובגיל 50 החליט להיות טבח, במשך 24 עמד בראש עיריית לה-בו. בשנים 1990-1954 החזיקה המסעדה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום והיווה אבן שואבת לבעלי המאה, משפחות המלוכה, אנשי תעשיית הסרטים, ספורטאים, מוזיקאים ואמנים. תווילייה הלך לעולמו ב-1993.

תווילייה מכר בעבר מותגים שונים, כולל שמפניה, תחת השם "בומאנייר" (ובכך ממשיך נכדו) ובכך היה חלוץ ושפים אחרים באו בעקבותיו. הוא פתח גם את לה קאברו ד'אור (Le Cabro d'Or; בפרובנסאלית: עז הזהב) המרוחק כמה מאות מטרים מאוסטו. זהו מלון ובו מסעדה המפוארים פחות מאוסטו וצמודים אליו גן ירק ובריכה, הכולל 31 דירות וחדרים.

נכדו של תווילייה הוא ז'אן-אנדרה שאריאל, הבעלים הנוכחי של המסעדה והמלון. ב-1967 סיים ללמוד בבית ספר למסחר בפריז, הוא התלמד אצל האחים טרואגרו, אלן שאפל והאברלן.

ב-1990 נטל את המושכות במטבח ובאותה שנה המסעדה ירדה לשני כוכבים במישלן. בשנת 2005 התמנה לתפקיד השף המבצע של אוסטו, סילבסטר וחיד, פקיסטני במוצאו שגדל בצרפת, שהתלמד אצל תיירי מרקס בבורדו ואלן דיקאס בניו יורק ויוצר מטבח ים-תיכוני יצירתי, אך עם זאת נאמן למסורת; אחיו הוא שף הקינוחים. בתו של שאריאל, מארי, שהתלמדה בטובות במסעדות אירופה, ובין היתר בדל פסקטורה, היא סגנית השף. תפריט היין של המסעדה כולל 2500 סוגי יינות והוא מכיל 100,000 בקבוקי יין. כיום (2011) מחזיקה המסעדה בשני כוכבי מישלן וב-17 נקודות בגו מיו. היא כלולה במדריך השולחנות הגדולים בעולם.

שאריאל הרחיב את עסקי סבו. ב-1988 הקים שאריאל את היקב שאטו רומאנן בפרובאנס ולבסוף נמכר היקב לשאטו מונרוז מבורדו. כיום הוא שותף ביקב קטן ומייצר יין אדום ויין רוזה. אשתו, ז'נבייב, היא המעצבת את כל נכסיו ושותפה עמו בניהולם. שאריאל רכש גם את הרלה א שאטו לה פריירה, בווילנב-לז-אוויניון. הוא הקים ספא בלה קאברו. בכפר קרב, מוסטו, פתח ביסטרו, בעיירה מונטלימאר, בצפון-מערב פרובאנס, הקים בראסרי. בחברת דומן דה בומאנייר, בבעלותו של שאריאל, עובדים 200 אנשים והיא כוללת 3 רלה א שאטו.


לקריאה נוספתעריכה

  • אביטל ענבר, התענוגות של פרובאנס, מדריכי התענוגות הוצאה לאור, עמ' 179-172.
  • אביטל ענבר, ESPRESSO TIMES, גיליון 4, אפריל-מאי 2010, עמ' 52-46.
  • Michael Steinberger, Au Revoir to All That: The Rise and Fall of French Cuisine, Bloomsbury Publishing PLC, 2010; pp. 212-218.

קישורים חיצונייםעריכה