אופאל

מינרל אמורפי המורכב מסיליקה ממוימת
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אוֹפּאל (Opal) הוא מינרל אמורפי (חסר-סדר) המורכב מסיליקה ממוימת ונוסחתו היא SiO2·nH2O. תכולת המים במינרל מגיעה לשיעור של בין 6% ל-10%. מקור המילה "אופאל" מהמילה הלטינית opalus, שהגיעה מיוונית – ο̉πάλλιον – אוֹפאליון, ופירושה "לראות שינוי בצבע". אבן האופאל נחשבת אבן חן.

אופאל
אופאל היאליט
אופאל היאליט
תכונות המינרל
הרכב כימי סיליקה ממוימת SiO2·nH2O
מערך קריסטלוגרפי אין, האופאל הוא מינרל אמורפי, נחשב בעבר כמינרלואיד.
צורת הגביש מסיבי. בצורה דמוית כליה או דומה. המינרל נוטה למלא חללים כדוגמת שברים או מבנים כדוגמת הגאודה
צבע לבן, חסר צבע, צהוב חיוור, אדום חיוור, אפור, חום או שחור עקב זיהומים. השתברות קרני האור תראה כתמי צבע בכל צבעי הקשת.
ברק זגוגי עד שעוותי
שקיפות האופאל שקוף עד שקוף למחצה.
פצילות אין
שבירה דמוית קונכייה.
קשיות 6.5 – 5.5 בסולם מוס
משקל סגולי 2.3 – 2.1
שרטוט לבן
אופאל לומינסנטי
טבעות אופאל

היווצרות ומבנה האופאל

עריכה

האופאל נוצר כאשר תמיסות מימיות חמות מתקררות או מתנדפות ונוצר מהן ג'ל צורני החודר לתוך סדקים של כמעט כל סוגי הסלעים, בעיקר לימוניט, אבן חול, ריוליט ובזלת. במשך הזמן, ובהשפעות חימום ולחץ, הג'ל מתקשה. לעיתים, כשהג'ל מתייבש, נוצרים בו סדקים זעירים המתמלאים בסיליקה משנית, וכך נוצרות לוחיות בתוך האופאל בזמן התמצקותו. לעיתים מחליף ג'ל זה חומרים אורגניים, וכך ניתן למצוא אופאל השומר על צורת עץ אותו החליף ומאובנים אופאליים. מאובנים מסוג זה, אף שאין בהם עניין מיוחד בגאולוגיה, מהווים מקור משיכה לאספנים.

קיימים, כאמור, שני סוגי אופאל. האופאל הרגיל הוא אופאל בעל גוון אחיד. לעומתו, אופאל יקר מתאפיין במשחק צבעים שהפך אותו לאבן חן מבוקשת. שני הסוגים אמורפיים, אבל לאופאל יקר, המשמש כאבן החן, יש מבנה פנימי מיקרוסקופי, שהתגלה רק כשנבחן האופאל הצבעוני במיקרוסקופ אלקטרונים, המסביר את משחקי הצבע באבן. אבן האופאל היקרה בנויה מכדוריות סיליקה בקוטר של 150 עד 300 ננומטר, הדחוסות יחדיו למבנה קובייתי או הקסגונלי. כדוריות הסיליקה המסודרות מחוללות את הצבעים הפנימיים כתוצאה מתופעות של שבירה והתאבכות של קרני האור העוברים דרך המבנים הזעירים שבאופאל.

נהוג להשתמש בביטוי אוֹפּאלֶסצֶנְציה על מנת לתאר תופעה ייחודית זו, אם כי הזוהר האופאלי הוא "משחקי צבעים", והביטוי "אוֹפּאלֶסצֶנְציה" מתייחס למראה החלבי העכור של האופאל הרגיל, הסוג המכונה פּוֹטץ' (Potch), שבו אין "משחקי צבעים".

אופאל בהיסטוריה

עריכה

האופאל היקר נחשב כאבן אצילה משחר ההיסטוריה [1], ורבים מאמינים[דרוש מקור] כי האבן מביאה מזל וניחנה בכוחות מאגיים.

הרומאים קבעו את האופאל כאבן חן יקרה שאותה כרו ממכרות באזור צ'כיה של היום או שקנו מסוחרים מהמזרח התיכון. פליניוס הזקן כתב כי האופאל מייצג את צירוף היופי של כל האבנים האחרות. מסופר על סנטור רומאי בשם נוניוס שהעדיף לצאת לגלות במקום למכור את אבני האופאל שלו למרקוס אנטוניוס שרצה לתת אותן מתנה לקלאופטרה.

מאות שנים אחר־כך כינה שייקספיר את האופאל "נס" ו"מלכת אבני החן".[דרוש מקור]. לבני דורו הייתה האבן אבן־מזל.[דרוש מקור] בתקופה מסוימת הייתה אמונה כי האבן דווקא מביאה מזל רע לבעליה. הסיפור הידוע ביותר על כך קשור במלך אלפונסו ה-12 מספרד שקיבל טבעת אופאל במתנה מאהובה נכזבת ובזה אחר זה מתו כל יקיריו שענדו את הטבעת ובסופו של דבר מת המלך בעצמו לאחר שענד את הטבעת.

עד למחצית המאה ה-19 הייתה האופאל נדירה יחסית אבל אז משנתגלו מקורות נוספים (בעיקר באוסטרליה) הפכה האבן למבוקשת כאבן חן.

סוגי אופאל

עריכה

קיימים שני סוגים עיקריים של אופאל, אופאל רגיל ואופאל יקר שהוא אבן חן יקרה. שני הסוגים הם אמורפיים (כלומר, אינם בנויים מגבישים) אך לאופאל יקר יש מבנה פנימי מסודר.

אופאל רגיל

עריכה
  • אופאל חלבי
  • אופאל שרף בגוונים כחלחל עד ירקרק חלבי
  • אופאל עץ בגוון צהוב־דבש עם ברק שעוותי שנוצר שעה שהחומר האורגני בעץ הוחלף באופאל
  • מניליט בגוונים של חום או אפור
  • היאליט שקוף בהיר
  • גייזריט השוקע סביב מעיינות חמים או גייזרים

אופאל יקר

עריכה

העורקים המכילים את האופאל הצבעוני דקים בדרך כלל ולכן קיימות שיטות לשימוש באופאל כאבן חן. למשל, doublet הוא שכבה דקה של אופאל צבעוני המודבקת על מינרל שחור כדוגמת אבן ברזל, בזלת או אובסידיאן המדגיש את הצבע. האופאל היא אבן עדינה יחסית ולכן קשה ללטשה על מנת ליצור ברק. החיתוך המכונה triplet פותר בעיה זו. בדומה ל-doublet מודבקת פיסת אופאל על רקע שחור ומעליה מודבקת פיסת קוורץ שקוף המגינה על האופאל ובנוסף ניתן ללטשה ברמה גבוהה.

  • אופאל שחור – אופאל שהרקע שלו שחור והוא מדגיש את משחק הצבעים. האופאל היקר ביותר.
  • אופאל שחור למחצה – דומה לאופאל שחור אלא שיש לו מראה מעורפל.
  • אופאל לבן – אופאל בעל רקע אטום.
  • אופאל בולדר – שכבת אופאל דקה על רקע של אבן ברזל כהה.

מקורות האופאל

עריכה

כ-95% מהאופאל בעולם מקורו באוסטרליה. בייחוד מהעיירה קובר פידי באוסטרליה הדרומית שהיא מקור עיקרי. הסוגים אופאל רגיל, אופאל מים, אופאל ג'לי ואופאל אש מצויים בעיקר במקסיקו ובאמריקה התיכונה. עיירה אוסטרלית נוספת לייטינג רידג' בניו סאות' ויילס היא המקור העיקרי לאופאל שחור, אופאל המכיל בעיקר רקע שחור (אפור כהה עד שחור־כחול המציג "משחק צבעים"). [2]

המקור העיקרי לאופאל בולדר הוא בקילפיי שבקווינסלנד.

העיירה ספנסר שבמדינת איידהו שבארצות הברית היא מקור לאופאל לבן. רוב האופאל המצוי שם מתהווה בשכבות דקיקות. עקב כך, מרבית התפוקה מיועדת ליצירת doublet ו-triplet.

אופאל היא אבן החן הרשמית של אוסטרליה הדרומית ושל אוסטרליה. [3] אופאל שחור היא אבן החן הרשמית של נבדה. [4]בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד אופאל הוא אבן ההולדת של חודש אוקטובר.

אופאל סינתטי

עריכה

בתנאי מעבדה וגם מסחרית הצליחו לייצר את כל סוגי האופאל. גילוי המבנה הפנימי של כדוריות מסודרות של אבן החן אופאל הוביל ליצורה בידי פיטר גילסון ב-1974. ניתן להבחין בין האופאל הסינתטי לטבעי בשל היות האופאל הסינתטי מסודר. בהגדלה רואים כי כתמי הצבע מסודרים בדוגמת "עור הלטאה" או "רשת של לולים"[דרושה הבהרה]. האופאל הסינתטי שונה מהטבעי בכך שאין בו את תופעה הפלואורסצנציה בהשפעה של קרינה אולטרה סגולה. האופאל הסינתטי הוא בדרך כלל בעל צפיפות נמוכה יותר ולעיתים קרובות הוא נקבובי ביותר.

היצרנים הידועים ביותר של אופאל סינתטי הוא החברות קיוסרה ואינאמורי מיפן. אופאל סינתטי מכיל חומרים פלסטיים מייצבים ולכן הוא חיקוי לאופאל הטבעי. אופאל של גליסון שנמכר בחנויות תכשיטים הם בעצם חיקוי המורכב משכבות של זכוכית שביניהן לוחית של אופאל סינתטי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ GemSociety.org, Opal Stones and Gems: Value, Price, and Jewelry Information
  2. ^ Australian national gemstone, www.pmc.gov.au
  3. ^ South Australia's Gemstone, web.archive.org, ‏2012-07-16
  4. ^ Minerals in Nevada - Nevada Mining Association, www.nevadamining.org, ‏2017-12-19 (באנגלית אמריקאית)