אופיר טריינין

במאי קולנוע תיעודי ישראלי
אין תמונה חופשית

אופיר טריינין (נולד ב-29 בינואר 1974) הוא במאי קולנוע תיעודי ישראלי[1]. זוכה דוקאביב 2010[2] וזוכה דוקאביב 2018 ("משפחה בטרנס").

ביוגרפיהעריכה

משפחתו וצעירותועריכה

אופיר טריינין נולד לאילנה ורני טריינין, שכיהן כסגן ליושב-ראש הסוכנות היהודית וכראש מועצה אזורית יואב. אופיר גדל בקיבוץ בית ניר. הוא מתגורר בתל אביב, נשוי לאיילת גוטליב טריינין ולהם שלושה בנים.

קריירהעריכה

סרטו הראשון היה "מישהי לאהוב" (2005), סרט קצר שנבחר לייצג את ישראל בפסטיבל זאגרב ברטרוספקטיבה ל-10 הסרטים הטובים ביותר בקולנוע התיעודי הישראלי בעשרים השנים האחרונות. סרטו הראשון באורך מלא "גם כשעיני פקוחות" (2010) תיעד את מסעו המוזיקלי-נפשי של היוצר גבריאל בלחסן. הסרט זכה במקום הראשון בפסטיבל דוק אביב 2010 ובפרס הביכורים ובפרס המוזיקה בתחרות של "פורום היוצרים הדוקומנטריים". "גם כשעיני פקוחות" היה גם בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר. סרטו הבא "השבת שלי" (2015) היה ניסיוני באופיו ותיקשר עם עולם הניו מדיה. הסרט בתמיכת yes דוקו תיעד את המדינה דרך הפריזמה של השבת הישראלית באמצעות צילומי סמרטפון של הציבור.

סרט נוסף שטריינין ביים ב-2015 היה "אפולוניה". סרט זה היה סרטו האחרון של מיכה שגריר כמפיק. הסרט סיפר את סיפורו של ויקטור גרייבסקי שהביא לעולם את נאום חרושצ'וב ובהמשך את פועלו של גרייבסקי כסוכן של השב"כ שפעל מול הרוסים. הסרט השתתף בפסטיבל חיפה והוקרן במסגרת רצועת "הסיפור האמיתי" בערוץ הראשון.

בשנת 2017 ביים שני סרטים: "צבעים של שנאה" ו"ילדים של החיים". הסרט "צבעים של שנאה" מספר על הגזענות בכדורגל הישראלי ושודר ברצועת "הסיפור האמיתי", ערוץ 1. הסרט "ילדים של החיים", שנעשה במסגרת תוכנית התחקירים זמן אמת (תוכנית טלוויזיה), שודר במהלך 2017 בערוץ כאן 11 וב־2018 בערוץ 8.

ב-2018 יצא סרטו "משפחה בטרנס". הסרט בתמיכת yes דוקו מתעד משפחה מנהריה המתמודדת עם הפיכתו של אב המשפחה לאישה טרנסג'נדרית. "משפחה בטרנס" נבחר לסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוק אביב 2018. כתוצאה מזכייה זאת היה Qualified לאוסקר האמריקאי. בהמשך נרכש להפצה מסחרית בארצות הברית על ידי חברת Abramorama והוקרן ברחבי ארצות הברית. הסרט זכה בשנת 2021 בפרס ציון לשבח ב Sima Awards-(Social Impact Media Awards) . מדובר בתחרות החשובה ביותר של סרטים אשר להם השפעה משמעותית על החברה בעולם. בנוסף זכה בפרס ציון לשבח בפסטיבל Meditaranian, נבחר לסרט הפתיחה בפסטיבל "סיאטל" והשתתף בלמעלה מ־70 פסטיבלים ברחבי העולם.

בשנת 2020 ביים שתי כתבות ארוכות עבור תוכנית התחקירים "זמן אמת" : "מסע חייהם" (50 דק') סיפורו של זיו גרשוני ופנימיית "נירים" לנוער בסיכון ו" לב פתוח" (50 דק') על מנתחי הלב בתל השומר, ביניהם המנתחת הראשונה והיחידה בישראל. "מסע חייהם" זכתה בתחרות הקולנוע התיעודי בפרס הכתבה הארוכה הטובה ביותר לשנת 2020.

הוראהעריכה

טריינין מרצה לקולנוע דוקומנטרי במכללה האקדמית "ספיר" ובמכללת "תורת החיים". בשנים קודמות לימד ווידאו תרפיה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב וייסד קורס חברתי בו משתפים פעולה סטודנטים ממכללת "מנשר" וחברי "עמיתים" (עמותה לנפגעי נפש) המשלב יצירה קולנועית משותפת.

פרסים והכרהעריכה

  • "מישהי לאהוב" – הסרט נבחר על ידי פסטיבל "Zagreb Dox" 2006 לייצג את ישראל ברטרוספקטיבה של עשרת הסרטים הישראלים הטובים ביותר בעשרים השנים האחרונות.
  • "גם כשעיני פקוחות" – פרס הסרט הטוב ביותר, דוקאביב 2010. פרס סרט הביכורים ופרס המוזיקה בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים. נבחר לחמישייה הסופית לתחרות האוסקר הישראלי לסרט תיעודי.
  • "משפחה בטרנס" – פרס הסרט הטוב ביותר, דוקאביב 2018. היה Qualified לאוסקר האמריקאי. בהמשך נרכש להפצה מסחרית בארצות הברית על ידי חברת Abramorama והוקרן ברחבי ארצות הברית. פרס ציון לשבח בפסטיבל Meditaranian.הסרט זכה בשנת 2021 בפרס ציון לשבח ב Sima Awards-(Social Impact Media Awards) . מדובר בתחרות החשובה ביותר של סרטים אשר להם השפעה משמעותית על החברה בעולם.
  • "מסע חייהם" – פרס הכתבה הארוכה הטובה ביותר בתחרות הקולנוע התיעודי הישראלי 2020.

פילמוגרפיהעריכה

  • 2005 – "מישהי לאהוב" (20 דק'), "קשת" ערוץ 2, במאי
  • 2010 – "גם כשעיני פקוחות" (55 דק'), "קשת" ערוץ 2, במאי
  • 2015 – "השבת שלי" (48 דק'), יס דוקו, במאי
  • 2015 – "אפולוניה" (60 דק'), ערוץ 1, במאי
  • 2017 – "צבעים של שנאה" (60 דק'), ערוץ 1 במאי
  • 2017 – "ילדים של החיים" (50 דק), "זמן אמת", כאן 11, במאי
  • 2018 – "משפחה בטרנס", (70 דק') יס דוקו, מפיק ובמאי
  • 2019 – "מסע חייהם"[2] (50 דק') – "זמן אמת" כאן 11, במאי
  • 2020 – "לב פתוח",(50 דק') "זמן אמת", כאן 11, במאי

קישורים חיצונייםעריכה

על הסרט "משפחה בטרנס"

על הסרט "גם כשעיני פקוחות"

על הסרט "השבת שלי"

על הסרט "צבעים של שנאה"

הערות שולייםעריכה