אזיקים אלקטרוניים

אזיקים אלקטרונים הם אמצעי למעקב אחרי עציר או אסיר, כדי לוודא שהוא עומד במגבלות תנועה שהוטלו עליו. אזיקים אלקטרוניים משמשים לרוב לווידוא עמידת חשודים בתנאים של מעצר בית, אך יכולים לשמש גם למעקב אחר אסירים בעת חופשה או אפילו בעת המצאם בבית סוהר.

אזיק אלקטרוני כולל צמיד המוצמד לרגלו או לידו של המפוקח, כשעליו משדר אותות תכופים המודיע על מיקום הצמיד, למשל בקריאות של GPS. לעיתים, יחד עם האזיק מותקן במקום המצאו של המפוקח מקלט המקבל את התשדורות מהמשדר ומעביר אותם באמצעות קו טלפון (קווי או סלולרי, בישראל - רק קווי^[1]) או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות אחרות לגורמי האכיפה הרלוונטיים.

המטרות העיקריות בפיקוח אלקטרוני הן שימור עצירים ואסירים מתאימים, שאינם מסוכנים במיוחד, בתוך המעגל החברתי שאיננו עברייני ובהגדלת סיכויי חזרתם לחברה (צמצום תופעת הרצידיביזם). שימוש באמצעי זה מאפשר גם את יישומן של תוכניות עבודה או שיקום שונות, בתחום בית הסוהר ומחוץ לו, וכן טיפול בעברייני מין משוחררים ובנאשמים בעבירות אלימות במשפחה.

בישראל החלה לפעול בשנת 2005 תוכנית הפיקוח האלקטרוני של המשרד לביטחון פנים, בשיתוף חברה פרטית ("חברת השמירה" - כיום "G One"). כיום המערכות שנמצאות בשימוש בישראל מוודאות שהאסיר נמצא בביתו או יצא מביתו. נערך פיילוט על מערכות איזוק אלקטרוני באמצעות GPS.

קיימת ביקורת על השימוש באזיקים אלקטרוניים. הביקורת טוענת לפגיעות נפשיות שנגרמות למי שמפוקח באופן כה צמוד. כן קיימות טענות על עצם מעצר הבית, במיוחד לפני משפט.

חוק 'איזוק אלקטרוני' למניעת אלימות במשפחה

ביולי 2022, ערב פיזור הכנסת ה-24 עבר בקריאה ראשונה חוק שעשוי לאפשר לבית המשפט לקבוע שבן משפחה מאיים, שנשקפת ממנו סכנה, יסתובב עם אזיק אלקטרוני.^[2] שנה לאחר מכן, ביולי 2023, עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית (עם כמה שינויי נוסחים, כפי שהגישו חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית).^[3]

לפי הצעת החוק שאושרה, בית המשפט יוכל להורות על איזוק אלקטרוני, זאת לאחר הערכת מסוכנות של בן המשפחה ובמידה וישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. בנוסף קובע החוק חריג על פיו, במקרים קיצוניים שופט מוסמך לאפשר את האיזוק האלקטרוני מיד, ולהורות על הערכת מסוכנות בתוך 10 ימים.^[4]

יוזמת החוק ח"כ מרב בן ארי אמרה "ההחלטה להעביר את חוק האיזוק האלקטרוני היא החלטה חשובה מאוד שחיכינו לה שנים רבות. עם זאת צריך לזכור שהחוק מוגבל מבחינת מספר האזיקונים, כ-300 למרות שכיום יש כמעט אלף נשים במקלטים. בנוסף, ההחלטה להעביר לשב"ס את המעקב אחר הגברים האלימים היא החלטה לא נכונה".^[5]