שיזוף

שיזוף הוא מנגנון ההגנה של העור מפני עודף קרינה אולטרה סגולה. כאשר קרני השמש האולטרה סגולות פוגעות בעור, העור מייצר בתגובה כדורי מלנין, שהם הפיגמנט החום המהווה את השיזוף. עור כהה עמיד יותר בפני נזקי השמש, לעומת עור בהיר הסופג יותר מקרינתה. בפעם הבאה שבה ייחשף העור, שכעת שזוף, לקרינה אולטרה סגולה, ייפגע העור פחות ובכך יתמזער נזק הקרינה.

משתזפות בחוף הים

משתזפים בחוף הים בפורטוגל

"פס שיזוף" (Tan line) על אצבע עקב ענידת טבעת

לא כל סוגי העור מגיבים לקרינת השמש באותו אופן. אצל אנשים שעורם כהה מטבעו יהיה השיזוף בלתי מורגש. בעלי עור כהה פחות ישתזפו במהירות, בעלי עור בהיר ייצרבו מקרני השמש וישתזפו מעט, ולבקנים (אלבינו), אנשים חסרי פיגמנט לחלוטין, לא ישתזפו לעולם.

החשיפה לשמש נחוצה לאדם, ובייחוד לילדים, לצורך בנייה של ויטמין D, אך אין צורך להשתזף שיזוף יתר לשם כך. אצל אנשים בעלי עור בהיר ובריא, די בחשיפה לא מוגנת של 5–10 דקות ביום של פנים, זרועות ורגליים בקיץ בשעות הצהריים. לעומת זאת, בחודשי החורף בזוויות נמוכות של השמש, אין אפשרות מעשית לקבל ויטמין D באופן טבעי על ידי חשיפה לשמש.

שיזוף מבוקר הוא המרגוע היחיד לחולי מחלת העור פסוריאזיס. קופות החולים מכירות בכך, ומממנות חופשות שיזוף לחולים במחלה זו^{[דרוש מקור]}.

תרבות השיזוף

יחס לצבע העור עד לעת החדשה

טרום המהפכה התעשייתית נחשבה צחות צבע העור, בייחוד זה של האישה, למעלה חשובה בקרב תרבויות רבות. ביטויים כגון "צוואר צחור כחבצלת" או "כתפי שיש" נחשבו למחמאות. השולמית משיר השירים, למשל, חשה צורך להתנצל על שיזפונה ולהטיל את האשמה על אחיה שמינוה לשמור על כרמם ולהשתזף תוך-כדי: ”אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים” (שיר השירים א' ו'). מפסוק זה בשיר השירים התגלגלה המילה שיזוף בעברית במשמעות של צבע כהה (שזיף ועוד), על אף ששיזוף האמור בפסוק פירושו "ראייה": השמש ראתה אותי זמן רב, בדומה לביטוי "לשזוף את העיניים".

העור החיוור היה סמל סטטוס, אות לכך שבעליו יכול להרשות לעצמו את מותרות הצל. תפיסת העור הלבן כיפה נבעה ככל הנראה מן העיסוק הרווח של פשוטי העם בחקלאות, תחת כיפת השמים. אישה מפשוטי העם לא יכלה להרשות לעצמה לשמור על גון עור בהיר, אך אשה עשירה דאגה להדגיש את מעמדה באמצעי זה. בדרום-מזרח אסיה, בחברה חקלאית ברובה, עדיין נוהגות נשים לצאת עם שמשיות על מנת להגן על עורן מן השיזוף.

בעת העתיקה השתמשו נשים בגיר או במינרלים אחרים כדי לצבוע עצמן בלבן, בימי הביניים תפס ארסן (רעיל) את מקום הגיר כחומר מלבין. בימי מלכותה של המלכה אליזבת הראשונה (המאה ה-16) ציירו נשים "ורידים" כחולים דקים על מצחן לשוות לעורן מראה שקוף. נשים אריסטוקרטיות לא היו יוצאות החוצה ביום שמש ללא שמשייה שתגן על עורן.

כאשר מבקש מיגל דה סרוואנטס (בספרו דון קיחוטה) להמחיש את יופייה של עלמה שפוגשים גיבוריו, הוא נמנע מתיאור של איברי גוף ופנים ומסתפק בתיאור שיער סמיך המכסה עור לבן. "ידיה בתוך שערותיה נראו כגושי שלג חלק..." די היה במשפט זה כדי להעמיד בפני הקורא בן המאה ה-17 דמות של "אשת חמודות ואפילו היפה בנשים שחזו בה עד אז..."

שריד מוכר אחד של הערצת המראה החיוור הוא אגדת שלגיה: הסיפור ה-53 ברשימת המעשיות העממיות שליקטו האחים גרים בכפרי גרמניה בתחילת המאה ה-19.

פעם אחת באמצע החורף, כשפתיתי השלג נשרו כנוצות מן השמיים, ישבה מלכה ליד חלון שמסגרת עץ הבנה שחור לו ותפרה. בתפרה כך ובהביטה בשלג, נדקרה אצבעה במחט ושלוש טיפות של דם נפלו לשלג. מאחר שהדם נראה יפה כל כך בשלג הלבן, חשבה: הלוואי שהיה לי תינוק לבן כשלג, אדום כדם ושחור כמו העץ שבמסגרת, זמן מה לאחר מכן נולדה לה בת שהייתה לבנה כשלג, אדומה כדם ושערותיה שחורות כעץ הבנה

— אגדות האחים גרים"

אידיאל היופי האירופי לא השתנה מצידו המערבי של האוקיינוס האטלנטי: הדגשת לובן העור הייתה חשובה לנשים לבנות באמריקה שרצו להיבדל עד כמה שאפשר בהופעתן מהשפחות (ואחר כך המשרתות) השחורות. עדויות לתפיסה זו ניתן למצוא, למשל, בספר "חלף עם הרוח", כאשר מאמי גוערת בסקרלט (בשנת 1861 בחברה חקלאית) שלא תשב בחוץ ללא כיסוי, כי הכתפיים שלה יתכסו בנמשים. בספר "נשים קטנות" ג'ו חשה במצב חירום, משום שהייתה בחוץ בלי כובע, ואפה התכסה נמשים, אותם היא שוקלת להסיר באמצעות מיץ לימון.

שינוי היחס לשיזוף

מיטת שיזוף

המהפכה התעשייתית העבירה את המעמד הנמוך מעבודה בשדות לעבודה ממושכת במפעלים. בתנאים כאלה לא נחשפו העובדים הפשוטים לאור שמש. לעומתם, יכלו בעלי האמצעים להרשות לעצמם לצאת לחופשה בשפת הים או בחיק הטבע ולהשתזף. בשנת 1923 הופיעה מעצבת האופנה קוקו שאנל בקאן שזופה לאחר הפלגה ביאכטה של הדוכס מוולינגטון. הופעה פומבית שזופה של דמות משפיעה זו נתנה את האות לשינוי התפיסה האסתטית של גוון העור בציבור ונחשבת לתחילת עידן השיזוף. תפיסה זו של השיזוף כמחווה על מעמד כלכלי גבוה נשמרה עד היום.

בשל תפיסה זו של השיזוף כיפה, עמלים רבים כדי להכהות את גון עורם, במגוון אמצעים:

• שיזוף טבעי, במהלך הפעילות השגרתית במקומות שאינם מוצלים.
• "אמבטיית שמש": חשיפה מכוונת של הגוף לקרני השמש, לשם שיזופו.
• שיזוף תוך שימוש בשמן שיזוף.
• שיזוף במקומות בהירים, המחזירים את הקרינה - ים, חול, שלג.
• שיזוף תוך שימוש בלוחות קרטון מצופים מתכת, להחזרה מלאה של הקרינה מסביבת הפנים אליהם.
• מכוני שיזוף - קרינה מלאכותית בעוצמה גבוהה, ולעיתים אף מסוכנת.
• ספריי צבע - שיזוף ללא שמש, שמתבצע בצורה עצמאית, אצל קוסמטיקאית או במקלחת ספריי.

שיזוף יתר

זוג משתזף. הבחור מכוסה במגבת כדי למנוע שיזוף יתר

נזקים

שיזוף יתר עלול להביא לכוויות, אשר, בהתאם לחומרתן, עשויות להגיע לאדמומיות, כאבים, התקלפות העור ואף שלפוחיות. לשיזוף נזק מצטבר, המתבטא בהופעת "כתמי שמש" על העור ועליית הסיכוי לסרטן העור בעיקר אצל בעלי עור בהיר ונמשים.

טיפולים יעילים כנגד כוויות שמש קלות, כמו כוויות קלות אחרות, הוא קירור, לחות והרגעה. ניתן להישג תוצאות אלו באמצעות מריחת קרם לחות, בדרך כלל כזה המכיל ג'ל אלוורה או תמצית תה ירוק. ניתן להשתמש בג'ל האלוורה ישירות.

אמצעי הרגעה נוספים - לבן קר, קליפות מלפפון קרות.

מניעת נזקי שיזוף

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה:

• לא להשתזף בין השעות עשר בבוקר עד ארבע אחר הצהריים
• לא להיחשף לשמש לפרק זמן ארוך
• ללבוש בגדים מגנים ארוכים בעת השהייה בשמש
• להשתמש בקרם הגנה כנגד שיזוף בעל מקדם הגנה גבוה

קרם הגנה

Benzophenone, המרכיב בולע UVA בקרם הגנה מהשמש

קרם הגנה הוא קרם המכיל חומרים הבולעים או מפזרים את קרינת ה-UV המזיקה. משמעותו של מקדם ההגנה (SPF= Sun Protection Factor) היא פי כמה יותר זמן חולף עד שמופיעה אדמומית בעור בתגובה לקרינה אולטרה סגולה תוך שימוש בקרם בהשוואה לעור חסר הגנה. מקדם הגנה 15, למשל, פירושו שאדם שעורו נצרב ללא הגנה לאחר חשיפה של 10 דקות ייצרב באותה מידה לאחר 150 דקות (שעתיים וחצי) כשעורו מוגן בקרם. קביעת מקדם ההגנה נעשית בניסוי in vivo כלומר שטח בעורם של מתנדבים נחשף לקרינה ממנורה המדמה קרינת שמש כשהוא חשוף ושטח עור אחר כשהוא מרוח בקרם. בפועל, יעילות קרם ההגנה תלויה ב:

• סוג העור של המשתזף
• כמות הקרם שנמרחה
• הפעילות בזמן החשיפה לשמש (שחיה, למשל, מורידה קרם מהעור)
• ספיגת הקרם בעור
• פירוק פוטוכימי של המרכיבים הפעילים בעקבות בליעת UV‏

מרכיבי קרם ההגנה

מולקולת Cinnamic acid, חומר המוצא לחומרים פעילים בקרם הגנה, דוגמת אוקטיל-מתיקסי-צינמאט Octyl methoxycinnamate ו-Cinoxate.

אוקטיל-מתוקסי-צינמאט, המרכיב בולע UVB הנפוץ ביותר בתכשירי הגנה מהשמש.
נוסחה כימית: ₁₈H₂₆O₃

לבליעת קרני UVB (קרינה באורכי גל 280-320 nm הגורמת את עיקר הנזק לעור) משתמשים בדרך כלל בנגזרות של חומצה צינמית Cinnamic acid כדוגמת OMC (אוקטיל-מתוקסי-צינמאט Octyl methoxycinnamate), ששיא הבליעה שלו נמצא ב-308 nm. החומר יעיל מאוד בבליעת UVB, אבל נשטף במים.

כדי לקבל קרם עמיד בפני רטיבות מוסיפים Octyl salicylate, אסטר של חומצה סליצילית (כרומופור בולע UV) ו-Ethylhexanol שהוא אלכוהול שומני המקנה תכונות שומניות (יציבות לשטיפה במים). הבליעה של Octyl salicylate נמוכה יותר, אבל החומר יישאר ספוח לעור גם במים. לבליעת קרינת UVA (קרינה באורכי גל 320-400 nm) מוסיפים תרכובות כדוגמת בנזופנון. בנוסף, מוכנסים לקרם גם חומרים מפזרי אור כדוגמת טיטניום דו-חמצני (רוטיל) TiO₂.

קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, למה הכושים שחורים?, באתר ערוץ עשר
• יורם שורק, האם הגנת יתר משיזוף מזיקה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• מאיר ברק, כיצד עובד קרם הגנה נגד שיזוף?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
• אבי סאייג, כיצד ספריי לשיזוף עצמי מעניק שיזוף לגוף?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 16 במאי 2010
• ד"ר פליקס פבלוצקי, מחקר: האם קרם ההגנה מונע סרטן? לא בטוח, באתר הארץ, 26 באפריל 2009
• דן אבן ויונתן מנדלס, טיגון עמוק תחת שמי הים התיכון, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010
• גלי כרמלי שרים, ‏מיתוסים על שיזוף: נכון או לא נכון? , באתר onlife,‏ 2 ביוני 2011
• לימור גריזים-מגן, פעם אחת ולתמיד: כמה קרם הגנה למרוח, באתר nrg‏, 2 ביולי 2013
• שירי עמית, מרססים או מורחים: כך תשתמשו נכון בקרם הגנה, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2018
• Sunscreen: What the science says about ingredient safety, באתר ה-BBC

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.