אח"י נגה

אח"י נגה הייתה אוניית אימונים ואספקה, ששירתה בחיל הים הישראלי בשנים 1971 עד 1992. שימשה כאוניית אספקה בעת מלחמת יום הכיפורים.

אח"י נגה
לשעבר "MV CHEETA"

סמל האונייה אח"י נגה בחיל הים
אח"י נגה בשנות ה-90
אח"י נגה בשנות ה-90
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית אימונים ואספקה
צי
דגל הצי	, בסיס חיפה.
סדרה	אונייה חופית
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה	הושקה 1959
תקופת הפעילות	1971–1992 (כ־21 שנים)
אחריתה	נמכרה לחברה טורקית ב-1992.
מלחמות וקרבות	מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
מידות
הֶדְחֶק	560 טון נטו.
אורך	55 מטר
רוחב	8 מטר
שוקע	3.50 מטר
נתונים טכניים
מהירות	שיוט
גודל הצוות	35 איש
גובה התרנים	20.5 מטר
הנעה	מנוע דיזל 1060 כ"ס.
צורת הנעה	מדחף אחד
אמצעי לחימה
חימוש	2 תותח אורליקון 20 מ"מ.

האונייה היא כלי השיט השלישי הנושא שם זה בחיל הים. הראשונה הייתה אח"י נגה (ק-26), שנבנתה כשולת מוקשים והייתה הרכש הראשון מארצות הברית. הוכנסה לשירות בשייטת הגדולה באוקטובר 1948 ואף השתתפה בפעולות, אך נמצאה לא מתאימה והועברה למוסד לעלייה ב'. כלי השיט השני, "אח"י נגה (ק-22)", הייתה קורבטה תוצרת ארצות הברית ששימשה כבסיס צף לשייטת 13. שירתה מ-1953 עד 1968.

התאמת המבנה כאוניית אימונים

אח"י נגה נבנתה בשנת 1959 במספנה הולנדית. שייטה בים הצפוני כאוניית חופים בדגל הולנד. שנקנתה עבור חיל-הים הישראלי על ידי חברת נתיבי הים-התיכון בבעלות יולי עופר. האוניה הגיעה לישראל במהלך שנת 1971 ונכנסה להתקנות שעיקרן: הוספת מנוף, בניית חדרי מי"ק ומגורים לכשישים חניכים. המחסן האחורי הפך למגורים וחדר הרצאות/מועדון. המחסן קדמי מחולק לעליון ותחתון, עם פתח העמסה כולל את הכיסוי המקורי בקורות עץ ובד ברזנט.

על פתח המחסן האחורי נבנה כיסוי קשיח לנחיתת מסוקים עד גודל בל 206. אימון ראשון עם מסוקי בל 206 בוצע על ידי טייסים ותיקים. הנחיתה על סיפון האונייה עברה בהצלחה אך במפגש הפקת הלקחים בטייסת הוגדרה המשימה כקשה ומסוכנת מדי. האונייה לא אושרה להנחתת מסוקים כיוון שהמרחק בין המנוף שהותקן לפנים לעמודים בקדמת מבנה הגשר היה קטן משלושים מטרים.

המדורים באונייה כללו: שני חדרי מי"ק - חדר מי"ק צוות וחדר מי"ק חניכים, מגורי קצינים ומגורי נגדים במבנה העליון. מגורי צוות מתחת לסיפון ובמגורים נוספים שהותקנו במחסן האחורי. חדר אוכל קצינים חדר אוכל צוות וחניכים ומועדון ששימש גם ככיתת הדרכה לחניכים. בתקופה מסוימת הפכו מגורי הנגדים למגורי בנות.

מנוף ויציבות – בקדמת האונייה הותקן מנוף מתוצרת שוודית "הגלונד" בעל כושר הרמה של 5 טון. המנוף אפשר הרמה והורדה של סירות מסוגים שונים. הקניית היציבות לאונייה, לעבודה עם המנוף ולהפלגה בכלל, נעשתה על ידי הכנסת נטל מוצק. הוכנסו מטילי פלדה במשקל של כ-30 טון מכוסים ביציקת בטון בשני צדי החרטום. השקעת החרטום גרמה נהיגה טובה יותר והמשקל בתחתית גרם להקטנת זווית הטלטול.

מערכות - הותקנו שני מכשירי מכ"ם: ניווט אזרחי קלווין יוז 19, צג בגשר וצג במי"ק חניכים. מכ"ם ניווט צבאי ריית'יאון, צג בגשר וצג בחדר מי"ק צוות.

יולי עופר תרם את עמלת התיווך ברכש האונייה, כדי לצייד את כל התאים באונייה בשעונים ומכשירי רדיו, ריהוט חדיש למועדון כולל מערכת סטריאו 'בי אנד או' עם פטפון 'פישר' שהיו אז המילה האחרונה בתחום הבידור הביתי.

צוות: הצוות חולק לארבע מחלקות: גנ"ק, נשק, מכונה, מטבח ואפסנאות. בשגרה נשאה האונייה 35 איש, קצינים, נגדים וחיילים. קיבולת צוות למבצעים מיוחדים, עד 100 איש, כולל רופא וחובש.

חימוש: האונייה כלל: שני תותחי 20 מ"מ אורליקון, בירכתי סיפון הגשר.

ארבעה מק"כ M2 בראונינג משני צדי הגשר ועוד שניים בחרטום. נק"ל 8 עוזים.

סירות: סירת גומי זודיאק מארק III על עריסה המוצבת מעל המחסן הקדמי. רפסודות הצלה מתנפחות לפי התקן לכל הצוות והנספחים.

משימות האונייה

זירת הפעולה - אח"י נגה נרשמה במסגרת בסיס חיפה והייתה כפופה למפקד הבסיס. מרבית הפלגות האונייה נעשו במחצית המזרחית של הים התיכון מחוץ לזירת האחריות של הבסיס. כלי שיט של ח"י בים הפתוח עומד תחת פיקוד ישיר של מפקד חיל הים. מפקדי חיל הים ראו חשיבות לעמוד בקשר ישיר עם האונייה באופן קבוע. לאונייה הוקצו שתי משימות עיקריות: אוניית אימונים לקורס חובלים ותלמידי בתי ספר ימיים ואוניית אספקה לספינות סער. משימות נוספות של אח"י נגה היו: אוניית מטרה לאימוני צוללות, הפלגות אימונים לשייטת 13 ולוגיסטיקה למבצעים מיוחדים.

אוניית אימונים - המשימה העיקרית של הנגה הייתה בביצוע הפלגות אימונים עבור בית הספר חובלים. בתקופה המדוברת היו אלו מחזורי חובלים כ"ג, כ"ד, כ"ה, כ"ו. החובלים תרגלו ניווטים אסטרונומיים בקטעי הדרך המתרחקים מיבשה או איים כלשהם וניווט חופי בעיקר בים האגאי ולאורך החוף הצפוני של כרתים. בנוסף תרגלו החניכים תוך כדי הפלגה נושאי בקרת נזקים, ימאות, הפעלת חדר המי"ק ועוד.

קציני האונייה וחלק מהנגדים הוגדרו כמדריכים ונשאו שרוך הדרכה אדום כמקובל בבה"ד חיל הים. חלק משגרת ההפלגה התבטא בהחזקת משמרת בגשר. לכל קצין משמרת מצוות האונייה הוצמד חובל מקביל וכך גם לכל תפקיד בגשר, צופים והגאי. למשמרות חניכים התווספו שניים או יותר חניכים שעסקו בניווט. חניכי בתי-הספר הימיים בעכו ובמכמורת קיבלו אפשרות להפליג עם האונייה. ההפלגות כללו ביקורים בנמלים בגזרה הצפון מזרחית של הים התיכון.

אוניית אספקה לספינות הטילים ולמבצעים מיוחדים כהכנה לקראת מלחמת יום הכיפורים. תדלוק ולוגיסטיקה בעת הפלגות ארוכות שביצעו ספינות הסער עד מלטה. לשם כך צוידה האונייה בשני מכלי דלק בנפח 40 אלף ליטר סולר כל אחד, והוספת מערכת שאיבה נפרדת ממערכת האונייה, מקררי מזון נוספים ומכונות כביסה. הוגדר לה תקן בתוספת אנשי מילואים, בעיקר במקצועות הטכניים וטבח מקצועי.

לאחר מספר ניסויים נבנתה שיטה שאפשרה תדלוק גם בים גלי כאשר ספינת הטילים מתקרבת כ-50 מטר אחרי האונייה, אוספת חבל צף מהמים מושכת וקושרת את חבל הגרירה. צינור הדלק בקוטר "2 נתלה בטבעות מתכת על חבל הגרירה. בספינות הטילים הותקן צינור לקבלת דלק מאזור החרטום אל המכלים. משך התדלוק כולל התקשרות כ-30,000 ליטר בשעה.

פעילות במלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים מצאה את אח"י נגה מפורקת לשיפוץ ארוך. קשורה לרציף מספנת ח"י בנמל חיפה, עם מנוע מפורק וכל מערכות החשמל, שני הגנרטורים, הכננות מפורקות וחדרי המי"ק מפורקים.

ביום שישי, 5 באוקטובר 1973 בבוקר, הועלתה הכוננות בחיל הים. תותחי האורליקון ומקלעי אפסי חמש הורכבו בעמדותיהם. בצהריים הוחלט לאפשר למתגוררים קרוב לצאת בכוננות לחזור לאונייה בתוך שעה. קציני האונייה נשארו בה וסוכם כי אם פורצת מלחמה, הצוות כולו מתגייס להרכבה מהירה של כל היחידות המפורקות בסיוע של עובדי המספנה.

בשבת, 6 אוקטובר, עם האזעקה הראשונה, הוכרזו באונייה עמדות נ"מ, והחלה מלאכת הרכבת האונייה. עובדי המספנה למקצועותיהם נרתמו עם צוות האונייה. במקום תהליך מובנה מסודר שתוכנן לשלושה חודשים נוצר צורך לסיים בימים אחדים. בתיאום עם אנשי המספנה העבודה שהחלה בבהילות לא מתוכננת, לבשה צורה וסדרי עדיפויות. עיקר העבודה התבצעה בחדר המכונות: הרכבה מחדש של כל היחידות.

בעדיפות ראשונה נדרשו עובדי המספנה לשמור על תקינותם וכשירותם המבצעית של הסטי"לים. המהירות גרמה גם לתקלות ביום ראשון אחר-הצהריים, החזירו מהמספנה את משאבת המים של המנוע הראשי, מערכת כבדת משקל ויחידה בחיל הים. בעת המעבר על הכבש, נפלה המשאבה למי הנמל. קצין מהאונייה צלל ומצא אותה בתוך הבוץ. ביום שני, 8 באוקטובר, כבר הורכב המנוע, נבדקו מכלי הדלק, והאונייה קיבלה דלק עבור ספינות הטילים. בליל 8-9 באוקטובר נערך קרב דמיאט. ספינות הסער 3 היו קצרות בדלק. במוצב הפיקוד הימי נשקלה האפשרות לשלוח את אח"י נגה לפגוש ולתדלק את הספינות החוזרות. היציאה בוטלה כאשר המש"ט מיכאל ברקאי דיווח שספינותיו יצליחו לחזור לאשדוד בלא תדלוק בים.

משימה ראשונה הטרדת צוללות

מחלקת מודיעין דיווחה על שלוש צוללות מצריות שנשלחו לחופי ישראל. הדבר היווה איום לתנועת כלי שיט מסחריים במבואות הנמלים ובתנועה ביניהם. הצוללת מונעת על ידי מצברים חשמליים שטעינתם נעשית על ידי מנועי דיזל ולשם כך עליה לעלות על פני המים או לבצע שינור. הצוללת בודקת את השטח ולא עולה או מרימה שנורקל כאשר יש כלי שיט המפעיל מכ"ם בסביבתה. מפקד חיל הים בנימין תלם הגיע אישית לאונייה והוריד לה משימה להוות מטרד לצוללות מצריות שלא יוכלו לטעון מצברים.

לאח"י נגה לא היה סונאר לגילוי צוללות. מהירותה הנמוכה לא אפשרה לה להפעיל פצצות עומק נגד צוללות. לדעת מפקד חיל הים בנימין תלם הייתה הנגה מטרה קטנה וצוללת בלילה תתקשה לפגוע בה. משימה נוספת תצפית לגילוי מטוסי הפצצה נושאי טילים ארוכי טווח מתקרבים מהים לתל אביב. ביום ד, 11 באוקטובר, יצאה למשימה, ובמשך שבוע ימים סיירה האונייה בין יפו להרצליה. הצוות קיים תצפית עירנית וב-16 באוקטובר 73 בשעה 9:15 - כ-35 מיל מערבית לתל אביב דיווחה אח"י נגה למצפ"י ”יתכן צוללת”. מעבר לכך לא היה באפשרותה לעשות. אם הייתה זו אכן צוללת, היא לא טענה מצברים. ב-18 באוקטובר, כאשר התרבו דיווחים על פעילות צוללות בקרבת החוף קיבלה אח"י נגה הוראה לחזור לחיפה.

סיוע לאבטחת השיט

בתחילת המלחמה הכריזו המצרים על מזרח הים התיכון כאזור לחימה ושלחו משחתות ובשלב מסוים גם צוללות לסייר בין מלטה לכרתים. הוברר הצורך בהפגנת נוכחות ספינות סער לאבטחת שיט לישראל במזרח הים התיכון. גם אחרי הפסקת האש חייבה העברת ציוד בדרך הים לישראל. סיורי ספינות סער קוימו ללא הפסקה במשך חודשי חורף 1973/1974. מטעמים מדיניים נמנעו הספינות להיכנס לנמלים וכדי להאריך את זמן הסיור נזקקו לשירותי אח"י נגה.

אזור מרכז הים התיכון ואיי יוון ידוע כסוער במיוחד בחודשי החורף. תדלוק ספינות הטילים חייב למצוא מזג אוויר נוח ככל האפשר לכן כדאי להיכנס למפרצים. מאידך תדלוק כלי שיט צבאיים ואפילו המתנה להם אינה נחשבת כמעבר בתום לב.

השלמת הצוות בצוללים הגנתיים, טכנאים במקצועות הנדרשים לתחזוקת ספינות הסער וצוות רפואי. תגבור במילואימניקים, בימאים, מכונאים ומפעילי מכשירי גילוי ניווט וקשר. ביניהם גם יוסף זברק מצופי ים שחיוניותו התבררה זמן קצר אחר כך.

למצבת הקצינים של האוניה צורפו מוותיקי החיל, אל"ם עזרא קדם ("כריש"). הקצינים צורפו לאונייה על ידי המפקד חיים גבע, בהסכמה טלפונית עם מפקד חיל הים בנימין תלם. לאחר שמצא אותם בנמל חיפה מחפשים תפקיד וחשב שיעזרו לו במצבים בלתי מתוכננים.

תוכנית האב להפלגות הגדירה סבבים של 12 עד 14 ימי הפלגה ובין 24 ל-36 שעות של הפוגת הצטיידות בחיפה. התדלוקים המערביים ביותר בוצעו לאורך החוף המזרחי של סיציליה וספינות סער חיפשו מפלט במים הריבוניים של מלטה.

אירועים מיוחדים

תקלות מנוע - ב-22 באוקטובר יצאה הנוגה לכיוון הים האגאי. למחרת, באזור מערבית לרודוס, תקלה במנוע הראשי והאונייה נסחפה לסלעים. הבהילות בהרכבת המנוע בתחילת המלחמה יצרה ככל הנראה תקלה של משאבת שמן, שהשביתה את המנוע. למשימת הגרירה שלה מזרחה נבחרה אח"י משגב בפיקודו של פנחס מילוא. עד להגעת ה"גורר" ביצעה האונייה נוהל עוגן צף אך הרוח החזקה גרפה אותה אל החוף. קציני האונייה עם המפרשן הוותיק יוסף זברק יזמו והעלו את הברזנט החלופי של מחסן הסיפון העליון כמפרש. המפרש נתן לאונייה תנועה, השפעת ההגה חודשה. וכך נותבה האונייה הרחק מהסלעים.

המרחק לישראל היה כ-500 מיל ימי. גוררת יצאה מנמל חיפה לכיוון אח"י נגה. אח"י משגב גררה את אח"י נגה כ-11 שעות עד למפגש עם הגוררת בערך במחצית הדרך כאשר אח"י אילת (סער 2) מאבטחת. ספינות סער תוכננו למהירות מרבית ולא לגרירה הדורשת כח במהירות איטית. הגרירה גרמה לאח"י משגב תקלות תשלובת בשניים מתוך ארבעת הצירים.

בהפלגה אחרת בים שקט במפרץ קאלאמטה בפלופונסוס שוב קרתה השבתה של המנוע. התברר כי הציר של אחת הבוכנות נסדק ונשבר. צוות המכונה פרק את ראש הצילינדר. ציר חלופי חדש נחשף אך לא הצליח להכניסו למקומו. כאן נוצל ניסיונו של מכונאי המילואים הוותיק שפסק להניח את הציר במקפיא למשך שעתיים, טמפרטורה במקפיא 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. אחרי שעתיים, הוצא הציר מהמקפיא הוכנס חלק למקומו לנשיאת הבוכנה.

צינור מסתבך במדחפים - התדלוקים כולם בוצעו במיומנות רבה ולוטשו לרמה של אומנות. התמיכה בספינות הסטי"ל כללו לעיתים קרובות גם מעבר של אנשי צוות מספינות הסער אל האונייה, לטיפול רפואי ובעיקר מקלחת.

באחת ההפלגות במצב ים רוגש בקרבת מפרץ קלמטה ביוון נכנסה אח"י סער לתדלק. צינור התדלוק התלפף על שנים מתוך ארבעת המדחפים של ספינת הטילים. הורדו צוללים לשחרור המדחפים אך בגלל התנודות לא הצליחו לעבוד. מפקד האונייה קיבל החלטה להיכנס לתוך המפרץ. הים שם היה חלק אבל הרוח הייתה חזקה מאוד ויכולת התמרון תוך כדי גרירה נעשתה מוגבלת. ולא אפשרה לנוגה לפנות שמאלה ולהימנע מלעלות על החוף.

מפקד האונייה חתך בגרזן את חבל הגרירה מה שאפשר לאח"י סער ולאח"י נוגה להטיל עוגנים באופן עצמאי. האירוע באור יום משך תשומת לב רבה אנשי החוף כבר ראו את הספינות נטרפות וחשבו כמנהג האיים איך לחלק את השלל. בעוד הצוללים עובדים בהסרת צינור התדלוק ממדחפי ספינת הטילים. התקבל מברק מהמפקדה המורה לנגה לצאת מידית מהמפרץ. זאת בעקבות תלונה של משרד החוץ היווני על חדירת כלי שיט ישראלים למפרץ קלמטה ללא אישור.

בחזרה מאותה הפלגה ספג מפקד אח"י נגה בקורת על החלטתו להיכנס למפרץ שיצרה את המצב המסוכן. ועל כך שלא התייעץ עם מפל"ג ספינות הטילים יעקב ניצן שנמצא על אח"י סער.

הפלגות אימונים

אח"י נגה עוברת בתעלת קורינטוס בדרכה לאי קורפו 1978.

באביב 1974, לאחר חתימת חוזה הפסקת האש, הסתיימו הפלגות אבטחת שיט על ידי ספינות סער. הנגה חזרה למשימה הראשית כאוניית אימונים. מפקדי חיל הים, אישרו למפקד האוניה לבחור את הנמל המתאים לביקור. הזכות נוצלה במלואה והנגה נכנסה למעגנים רבים באיי יוון. כדי להקל על אבטחת האונייה כנגד איומי הטרור הפלסטיני נקבעה מדיניות של הפלגה בלילה ועגינה בנמל באור יום.

אח"י נגה היא אונייה קטנה וההישרדות בים היוותה מאבק מתמשך במרבית הפלגותיה. פעמים רבות קרה שהנוגה הייתה הכלי שיט היחיד של חיל הים שנמצא בים בעת סערה חזקה. החוויות הכי חזקות שחוו הצוות והמתאמנים בנוגה היו הסערות הגדולות של הים התיכון. מדי פעם נוצר מצב החלטה לבחור קורס ומהירות נכונים כדי שהאוניה הישנה לא תתפרק.

מפקדי האונייה נדרשו פעמים רבות להחליט על שינויי כיוון התנועה. היות שהמטרה הייתה אימונים בהפלגה עצמה הייתה גמישות למפקד לשנות את יעד ההפלגה לנמל אחר מבלי לפגוע במטרת האימון. הנמלים המועדפים היו איי יון רודוס ונמל פיראוס. כאשר התקבלה הערכה על היתכנות פעולות מחבלים נעשו נמלי סיציליה ואיטליה יעד מועדף להפלגה.

במהלך הפלגות האימונים זכה צוות האונייה לחוויות רבות. בעת מלחמת קפריסין בקיץ 1974 תקופה יוצאת דופן נמשכו הפלגות האימון. האגן המזרחי של הים התיכון היה מלא באוניות מלחמה מכל מסוגים ודגלים שונים. הצי האמריקאי התרכז בצדו הצפוני של כרתים, בעוד הצי הסובייטי עגן בצדו המזרחי של האי. אליהם הצטרפו ציי יוון, טורקים, בריטים, צרפתים ואיטלקים. השיא קרה ביום אחד, מצפון לקפריסין, זוהו שמונים כלי שיט מלחמתיים. פעם אחרת נקלעה הנגה לתוך כוח משימה של נושאת המטוסים האמריקאית אינטרפיד והמשחתות המגוננות עליה.

באחד הבקרים זינקה מהמים כמאתיים מטר לפני חרטום הנגה צוללת מדגם אוברון של הצי המלכותי הבריטי. המרחק בין שני כלי השיט ברגע היחשפות היה צמוד ונגרמו כמה שניות של חרדה. הצוללת, שהפליגה הרבה יותר מהר מהנוגה, הגדילה את המרחק מותירה אחריה שובל רחב ולבן.

נמל אוגוסטה בסיציליה בסיס לצי האיטלקי היה יעד מועדף. הקשר הראשון עם נמל אוגוסטה נעשה בשנת 1968 כאשר ספינות הסער תדלקו שם בדרכן משרבורג לארץ. אח"י קשת ביקרה שם שבוע לפני מלחמת יום הכיפורים. בביקורים נרקמה מערכת ידידות עם רס"ר הבסיס דינו, הכול יכול, שדאג לכל הנדרש. בהמשך גם הנמלים קטניה ומסינה.

שילוב חיילות בצוות האונייה

בוגרת חובלים דליה להב בגשר אח"י נגה, 1978

באמצע שנות ה-70 החל בצה"ל תהליך של פתיחת תפקידים נוספים לשירות חיילות. קצינת ח"ן ראשית, תא"ל דליה רז, שהחלה את דרכה בחיל הים ביקשה ממפקד חיל הים, אלוף מיכאל ברקאי, לבדוק אפשרות שילובן בצוות כלי שיט. אח"י נגה נקבעה למשימה. המהלך החורג מהמסורת הופעל ללא הכנה מוקדמת לצוות. הוצבו 4 חיילות וקצינה בתפקידי מוכ"מת, אלחוטנית וקשרית ימית. מגורי הנגדים פונו לשם קליטתן ומיד יצאו לים. הפלגה ראשונה הייתה לאי קורפו בים האדריאטי כולל מעבר בתעלת קורינטוס.

לדעת מפקדי האונייה הוכיחו החיילות יכולת וביצעו היטב את התפקידים שהוטלו עליהן. הדרישות מהחיילות היו דומות לדרישות משאר הצוות, וכאשר מי מהן לא עמדה בדרישות נענשה כמקובל. המצאות גברים ונשים יחד בצוות האונייה גרמה למתח. הדבר היה לנושא מרכזי בהצגת החיל למבקרים. שלוש שנים מאוחר יותר הופסק שירות החיילות באח"י נגה. שילוב חיילות בכלי שיט של חיל הים נדחה למספר שנים וכיום מבוצע בצורה אחרת.

גלריה

• 
  אח"י נגה מתקדמת מול ים גבה גלי.
• 
  ניווט על שולחן המפות של אח"י נגה, 1974.
• 
  מסדר על סיפון אח"י נגה רוני איכר מלוה את מפקד חיל הים בנימין תלם, 1975.
• 
  צוות אח"י נגה 1976.
• 
  מפקד האונייה פנחס מילוא וסגנו אופיר שהם בגשר אח"י נגה.
• 
  עמי שראל ודרור עמנואל על שולחן המפות באח"י נגה.
• 
  צוות מעורב אח"י נגה בהתעמלות בוקר על הסיפון.
• 
  כרמלי קברניט וכוכבי כקצין ראשון בכניסה לנמל מסינה 1984.
• 
  קבוצת קציני האונייה בחתונת קצין המכונה יובל מלמד עם בח"ל

המשך שירות

בעת מלחמת לבנון

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

ב-5 ביוני 1982 יצאה הנגה להפלגה עם קורס חובלים כעבור כ-10 שעות הוחזרה לנמל חיפה.

בפרק זמן קצר הועמסה ביחידת בקרת מידע ומכולת ערכת חלקי חילוף לספינות סער. ויצאה והתייצבה מול ביירות בטווח האופק למשך שלושה שבועות.

במהלך השהיה ואיסוף המידע לפעילות האיסוף של הכוחות המיוחדים, בוצע תספוק, כולל תדלוק, ספינות טילים וכוחות שייטת 13 שביצעו חסימה ימית בים. בתום 3 שבועות נכנסה הנגה לבסיס חיפה ולאחר יומיים ויצאה שוב לאותה משימה בה שהתה עוד שלושה שבועות.

המשך הפלגות

האונייה המשיכה לשרת בנאמנות את קורס החובלים. ב-6 בספטמבר 1987 יצאה מבסיס חיפה עברה בתעלת סואץ. והגיעה לאילת ב-10 בספטמבר ועלתה לשיפוץ במספנת אילת. לאחר סיום השיפוץ יצאה ב-22 בפברואר 1988 מאילת והפליגה עם מחזור חובלים דרך תעלת סואץ לבסיס חיפה אליו הגיעה ב-25 בפברואר 1988.

מפקדי האונייה

רב-סרן	תקופת כהונה כמפקד הספינה	פעילות	תמונה
יוסף יוחנן "הנזי"	1971	הבאת האונייה מחוץ לישראל
חנינא עמישב	1971 - 1972
חיים גבע	1972 - 1973	מלחמת יום הכיפורים
פנחס מילוא	1974-1975
רוני איכר	1975 - יולי 1976
עמי שראל	יולי 1976 - 1977	פיראוס (פעמיים), סלוניקי, רודוס וקורפו.
אלי רגב	1977 - 1978	איסטנבול
עמי שגב	1978-1980	אימונים למבצעים מיוחדים
דרור עמנואל	1980-1982	מלחמת לבנון
גיורא בוקסר	1982 - 1983	8 הפלגות עם קורס חובלים וקורס קצינים מתקדם לרודוס.
דני כרמלי	1983 - 1984	הפלגות לסיציליה - 3, לרודוס - 3 לפיראוס – 2, כרתים – 1, קורפו - 1.
שאפט לוי	1985-1987	חידוש הפלגות לנמלי טורקיה, כולל איסטנבול, ביצוע מבצעים מיוחדים, אימונים והפלגות חובלים פי"מ בים התיכון.
נתן אברהם	1988	תדלוק ספינות סער החוזרות ממבצע מקצה שיפורים. הפלגה בתעלת סואץ לשיפוץ במספנת אילת.
עופר דובנוב	1989 -1990
פנחס גורביץ	1991

לקריאה נוספת

• מרדכי אלון, "חיילות האמבטיה", מאמר על שירות בנות באח"י נגה, ידיעות אחרונות, מדור "7 ימים", 21 פברואר 1997.
• אופיר שוהם, אוניית מפרש נגה, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל, 2020, עמ'47.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י נגה בוויקישיתוף

• רמי אנטיאן, מבזק אירועים - 6.8.1976 אח"י נוגה אספה ניצולים מאונייה יוונית שטבעה, "בין גלים" ספטמבר 1976 עמ' 3.
• יעל ונציה, חובלות ל-8 ימים, 'בין גלים' ינואר 1981 עמ' 9.
• אבי אובל, הפלגה ממושכת באח"י נגה, 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 55.
• נתן אברהם פיקוד על אח"י נגה באתר משמר המורשת הימית, 9 בינואר 2018.
• עמי שר אל, עמנואל דרור וחמדה גולדשטיין, שירות חיילות באח"י נגה 1978-1976, באתר משמר המורשת הימית, פברואר 2021.